• FaceOff - עימות חזיתי

U2 - War

סנייר, טבח, צ'יקצ'וקים, עפנו!, "שניות" להרגע, לא! – התחמשות גרעינית, ירח דבש, ג'מייקה, מחתרת, פולין, שיר מחאה, טירוף!, "איש טובע", כינור, "נערי המים", זנות, חצוצרה, "אור אדום", זהו, "נכנענו", תהילים מ', פוקלנד, לבנון, ילד, מייקל ג'קסון - "מלחמה"!


מה זה לא היה ברור? 37 מילים שמתארות ומסכמות את אחד האלבומים החשובים והמעצבים של שנות השמונים - War - אלבום האולפן השלישי של U2, ששוחרר ב- 28 לפברואר 1983.


האלבום הזה הוקלט בין בספטמבר לנובמבר 1982 והוא נועד לשקף את התחושות של חברי הלהקה ביחס למה שקרה בעולם באותה שנה. בריטניה ואיי פוקלנד, דרום אפריקה והאפרטהייד, מלחמת שלום הגליל, לכל מקום שחברי הלהקה הסתכלו הם ראו "מלחמה". Bono הצהיר שהכוונה היתה לצאת מהתדמית הנעימה והנחמדה שהייתה להם ולתת לאנשים סטירה. הילד המופיע על העטיפה הוא פיטר רוואן אח של Guggi -חבר ילדותו של Bono מלהקת "Virgin Prunes". בונו חשב שפנים של ילד תמים יעשו את העבודה טוב יותר מאשר טנקים ורובים. אגב הילד כבר הופיע על עטיפת האלבום "Boy", הוא הופיע גם על הסינגל של השיר "Sunday Bloody Sunday" ובהמשך יעטר גם את עטיפת אלבום האוסף הראשון הלהקה. The Edge ציין שהם היו מודעים לסיכון הכרוך בנקיטת העמדה, אך רצו לקחת אותו, "לעוף קרוב יותר לשמש". זו ההצהרה הפוליטית הראשונה של הלהקה והיא מהדהדת באותה חדות ועוצמה גם היום, כמעט 40 שנים אחרי!


האלבום נפתח עם "Sunday Bloody Sunday" לקצב המארש המלחמתי, עם צלילי הסנייר המתכתי והמדויק של Larry Mullen, Jr, אשר הוקלט בחדר המדרגות באולפן בדבלין. הדיוק המדהים הזה של לארי הושג באמצעות טכניקת Click Track - קליקים שנשלחים לאוזניות אותם מרכיב המתופף במהלך ההקלטה ומסייעים לו להסתנכרן בדיוק על הקצב. לארי היה בתחילה נגד הטכניקה שהוצעה על-ידי המפיק Steve Lillywhite, אך לאחר שפגש את המתופף Andy Newmark שהיה חבר בלהקת "Sly and the Family Stone" ועבד עם אומנים כמו John Lennon, David Bowie ו- "Roxy Music", הוא השתכנע. התיפוף הפשוט, אך מדויק הזה של לארי, משמש את הבסיס היצוק עליו מושתת כל האלבום הזה. הסאונד המתכתי של הסנייר וצליל הבייס דרום הבוסרי והקשוח, שימשו כר פורה לגיטרה של The Edge, כאשר הבס של Adam Clayton מהווה את הדבק שמדביק את הכל יחד.


המדובר בשיר מחאה שהושפע מאירוע שהתרחש ביום ראשון, 30 בינואר 1972 ובו חיילים מיחידת הצנחנים הבריטית ירו והרגו 13 נערים קתוליים אירים לא חמושים שהשתתפו במצעד למען זכויות אדם בעיר Derry בצפון אירלנד, וזכה לכינוי "Bloody Sunday". מעוניינים לקרוא עוד על האירוע? לחצו כאן:


למרות שכל שירי האלבום מופיעים ככאלה שנכתבו לכאורה על-ידי כל חברי הלהקה, השיר הזה התפתח מריף גיטרה ומילים אשר נכתבו במקור על-ידי The Edge, בעוד שבונו רק עיבד מחדש את המילים. ואיזה עבודת גיטרה מדהימה נותן פה דה אדג', מהאקורדים המפורקים, דרך הצ'יקצ'וקים המפורסמים שמשחקים לנו פינג פונג בקרביים ועד לסולו המלודי, יש כאן הוכחה חותכת שלפעמים הגאונות היא דווקא בפשטות והווירטואוזיות מגיעה דווקא מהמינימליזם. הכינור שמלווה את השיר ומעניק לו ניחוח אירי מנוגן על-ידי Steve Wickham שבהמשך יהיה חלק מלהקת ה- Waterboys. וויקהאם פגש את דה אדג' במקרה בתחנת אוטובוס ושאל אותו אם U2 מעוניינת בכינור לאלבום הבא שלה. דה אדג' התלהב ולבסוף וויקהאם תרם את נגינתו בכינור החשמלי בשני שירים מהאלבום. בשנת 2005 דה אדג' יודה שלולא הקלאש השיר הזה לא היה נשמע כפי שהוא יצא.


הביט של הבייס דרום מכניס אותנו בקצב הנכון ל- "Seconds", שיר מחאה נוסף נגד ההתחמשות הגרעינית. דה אדג' הוא הזמר המוביל בשיר, וזו לו הפעם הראשונה לעשות זאת. בערך בדקה 2:00 לשיר יש ברייק, ובמהלכו מושמע קטע מהסרט "Soldier Girls" משנת 1981, סרט דוקומנטרי המתאר אימונים של בנות לצבא האמריקאי.


השיר "New Year's Day" נכתב על-ידי Bono במהלך ירח הדבש שלו עם אשתו בג'מייקה. השיר תוכנן בתחילה כשיר אהבה, אך בהמשך הוא הושפע מהנושא הכללי של האלבום ומתנועת הסולידריות הפולנית שהונהגה על-ידי Lech Walesa והפך לשיר מחאה. השיר הזה היה הראשון של הלהקה לצעוד באמריקה והראשון שלה להיכנס לעשרת הגדולים. הוא גם נמצא ברשימת 500 השירים הגדולים של מגזין הרולינג סטון. שיר צמרמורות שלא נס ליחו עד היום. הפסנתר בשיר מנוגן על ידי The Edge שמספק גם קולות רקע יפים, והוא אחד השירים המנוגנים ביותר של הלהקה במהלך הופעותיה, כאשר The Edge מחליף כל הזמן בין הגיטרה לפסנתר. קטע הבס הדומיננטי והמהפנט של קלייטון נכתב במקרה כאשר הוא ניסה להבין איך לנגן את הבס בשיר "Fade to Grey" של להקת "Visage".


הקטע הרביעי "Like a Song…" נועד להישמע מחוספס ונושך בכדי להעביר למאזינים את המסר שהשורשים של הלהקה עדיין נמצאים בפאנק.


הרצועה המסיימת את הצד הראשון של הויניל - "Drowning Man" מבוססת על מחזה שבונו ניסה לכתוב באותה תקופה, הוא כולל איזכור מספר ישעיהו מ', ל"א, עם המילים "They will soar on wings like eagles They will run and not grow weary". זה השיר השני בו וויקהאם מנגן בכינור והאווירה השקטה בו מושפעת מהלהקה האנגלית "The Comsat Angels".


השיר הפותח את הצד השני של האלבום "The Refugee" הוא היחיד באלבום אשר הופק על-ידי Bill Whelan המלחין והמפיק האירי. השיר נועד לערוך הקבלה בין המהגרים האירים לאלו האפריקאים באמריקה. זה אחד השירים החלשים והפחות מוכרים של הלהקה ולמיטב ידיעתנו הוא מעולם לא נוגן בהופעה.


השיר "Two Hearts Beat as One" שמובל על-ידי הבס הפנטסטי של קלייטון הוא שיר אהבה קלאסי, והוא הסינגל השני ששוחרר מהאלבום. גם את השיר הזה כתב Bono במהלך ירח הדבש שלו עם אשתו הטריה Alison Stewart בג'מייקה.


ניחשתם נכון ו- "Red Light" מושפע מרחוב האורות האדומים באמסטרדם שם ביקרה הלהקה במהלך אחת ההופעות שלהם באמסטרדם. מה שהם ראו ברחוב הזה יצר דיסוננס וניגודיות גדולה לשמרנות הקתולית ממנה הגיעה הלהקה. בשיר הזה מתארחים חברי להקת "Kid Creole and the Coconuts" שביקרו בדבלין בזמן הקלטת האלבום - נגן החצוצרה קני פרדליי ושלוש זמרות רקע. השמועה מספרת שבמהלך הקלטת השיר, האור האדום דלק באולפן ואחת הבנות המתארחות השילה מעליה את החולצה ונותרה עם חזיה בלבד. חברי להקת קוקונט התארחו גם בשני שירים נוספים מהאלבום "Like a Song…" והשיר הבא "Surrender".


שיר הסיום "40" היה האחרון שהוקלט במהלך השעות האחרונות של סשן ההקלטות. קלייטון העייף כבר עזב את האולפן כשהוא מותיר את שלושת חברי הלהקה, אשר חשבו שהם צריכים שיר טוב לסגור איתו את האלבום. Bono פתח את התנ"ך והחל להקריא מפרק מ' בתהילים, The Edge ומולאן הצטרפו בנגינה, וכך נוצר השיר הנפלא והמרגש הזה. The Edge מנגן כאן גם על בס וגם על גיטרה, כאשר בהופעות The Edge מנגן על בס וקלייטון על הגיטרה. במשך תקופה ארוכה נהגה הלהקה לסיים עם השיר הזה את הופעותיה, כשחברי הלהקה עוזבים אט אט את כלי הנגינה ויורדים מהבמה כשהם מותירים את הקהל לשיר: "How long, to sing this song....."


עם שחרורו זכה האלבום לביקורות מעורבות, אך ההשפעה שלו על הסאונד "האחר" של שנות השמונים היתה אדירה. War זכה להצלחה מסחרית גדולה והפך לאלבום הראשון של "U2" שהגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי, כשהוא בועט משם את האלבום "Thriller" של מייקל ג'קסון. האלבום דורג במקום ה- 223 ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון.


להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music.


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!