Uriah Heep - The Magician's Birthday
ב- 1 בנובמבר 1972 יצא "The Magician's Birthday", אלבום האולפן החמישי של להקת "Uriah Heep".
שנת 1972 נחקקה בדפי ההיסטוריה כתור הזהב המוחלט של להקת "Uriah Heep". בתוך חודשים ספורים בלבד אחרי צאת אלבומם הרביעי "Demons and Wizards" בחודש מאי של אותה שנה, חזרה החמישייה הלונדונית אל אולפני Lansdowne המיתולוגיים תחת שרביטו של המפיק והמנהל Gerry Bron. הצירוף של המתופף העוצמתי Lee Kerslake והבסיסט הניו זילנדי המבריק Gary Thain מוקדם יותר באותה שנה העניק ללהקה יציבות ותנופה חסרות תקדים, ויחד עם הסולן הכריזמטי David Byron, הגיטריסט והמייסד Mick Box ואדריכל הצליל והשירים Ken Hensley, התגבש ההרכב הקלאסי והאהוב ביותר בתולדותיה. בעוד להקות אחרות נזקקו לשנים כדי לפתח שפה משלהן, "Uriah Heep" שיגרה לאוויר העולם שתי יצירות מופת באותה שנה קלנדרית, שהגדירו מחדש את נקודת המפגש בין רוק כבד, רוק מתקדם ופנטזיה אפית.
בליבו של "The Magician's Birthday" עמד חזון ספרותי ומוזיקלי שגיבש הנסלי במהלך חודשי הקיץ של שנת 1972. הרעיון נולד מתוך סיפור קצר שכתב בחודשים יוני ויולי, אשר שימש כציר קונספטואלי רופף המקשר בין שמונת שירי האלבום. במקום לבנות אופרת רוק נוקשה, בחרה הלהקה לטוות אווירה מיסטית של אור מול חושך, חלומות, כשפים ומאבקים פנימיים, העטופים במלודיות סוחפות ובהרמוניות הקוליות הרב שכבתיות שהפכו לסמל המסחרי המובהק שלה. שילוב הכוחות בין אורגן ההאמונד השואג וסינתיסייזר המוג של הנסלי לבין גיטרת הלס פול של בוקס ופדאל הוואה וואה המזוהה עמו, יצר חומת סאונד עשירה ודרמטית ששאבה את המאזין אל תוך יקום מקביל.
(Photo: Mercury Records)
פתיחת האלבום עם היצירה "Sunrise" מציבה מיד את הרף האמנותי הגבוה של התקליט כולו. השיר, שנכתב על ידי הנסלי מתוך תחושת בדידות בדרכים במהלך סיבובי ההופעות האינסופיים, נפתח באקורדים חגיגיים ומלנכוליים של אורגן לפני שהוא מתפרץ אל תוך פזמון אדיר שבו קולו התיאטרלי של ביירון מטפס אל פסגות רגשיות עוצרות נשימה, מגובה במקהלת קולות שמימית. מיד אחריו משנה הלהקה כיוון בחדות עם "Spider Woman", קטע רוקנרול קצבי, מחוספס וקליט שיצרו יחד בוקס, ביירון, קרסלייק ות'יין. השיר, שהפך ללהיט מצעדים גדול בגרמניה ובאירופה, מדגים את הצד הישיר והבועט של ההרכב, עם קו בס גמיש ומתגלגל של ת'יין שמניע את הרצועה קדימה בחיוניות מדבקת.
המסע המוזיקלי של הצד הראשון ממשיך להתפתח עם "Blind Eye", שיר שבו הגיטרות האקוסטיות הדחוסות והמקצב העממי מתמזגים עם צלילי סינתיסייזר חלומיים ליצירת תחושה של אגדה עתיקה המתעוררת לחיים. אחריו מגיע "Echoes in the Dark", קטע אווירתי, איטי ומהפנט שבו ביירון והנסלי מובילים את המאזין דרך מבוך של צללים ותהיות קיומיות, עם תפקיד בס מלודי להפליא של ת'יין שמוכיח מדוע נחשב לאחד הבסיסטים המקוריים והמוכשרים של תקופתו. את הצד הראשון חותמת הבלדה הקודרת והיפהפייה "Rain", שבה קולו הקטיפתי והנקי של ביירון מרחף מעל ליווי פסנתר עדין וגלי ויברפון קרירים, בביצוע ווקאלי מאופק וחשוף שמציג את רגישותו הנדירה כמבצע.
הצד השני של התקליט נפתח בסערה עם "Sweet Lorraine", אחד ההמנונים האהובים ביותר של הלהקה שכבש את תחנות הרדיו בארצות הברית. השיר נשען על גרוב סוחף שבו סינתיסייזר המוג של הנסלי מוביל את המלודיה המרכזית בדו שיח בלתי פוסק עם הגיטרה החשמלית של בוקס והתיפוף ההדוק של קרסלייק. מיד לאחריו מגיעה הרצועה החלומית "Tales", שבה מתארח נגן הפדאל סטיל הנודע Brian Cole, המוסיף גוון קאנטרי קוסמי ומרחף שמעשיר את פלטת הצבעים של האלבום ומכין את הקרקע לקראת המערכה האחרונה והשאפתנית מכולן.
פסגת האלבום מגיעה ביצירת הנושא המונומנטלית "The Magician's Birthday", אפוס פרוגרסיבי רב פרקים הנמשך למעלה מעשר דקות וחתום על ידי בוקס, הנסלי וקרסלייק. היצירה נפתחת כבלדת פנטזיה קסומה המתארת את משתה יום ההולדת של הקוסם ביער האפל, ובאמצעה משלבת הלהקה מחווה מפתיעה ומשעשעת של מנגינת יום הולדת שמח מלווה בקאזו שמנגן קרסלייק, רגע לפני שהאווירה מתהפכת לחלוטין. כוחות האופל מתפרצים אל תוך היער, והשיר הופך לזירת קרב מוזיקלית סוערת. במשך דקות ארוכות מנהל בוקס דו קרב גיטרה מסחרר ואגרסיבי מול התיפוף הרועם של קרסלייק, קטע אינסטרומנטלי דרמטי שמייצג את המאבק העיקש בין הטוב לרע, עד לניצחון האור בסיום האופראי המרטיט שבו ביירון והנסלי מאחדים קולות בתרועת ניצחון.
המעטפת החזותית של האלבום השלימה את החוויה המיסטית בזכות עבודתו של אמן העטיפות האגדי Roger Dean, שעיצב גם את עטיפת "Demons and Wizards" מספר חודשים קודם לכן. דין יצר איור פנטסטי וסוריאליסטי שהציג דמות מכונפת ויצורים מעולם החלומות בצבעי סגול, כחול וזהב, שהפך לאחד הסמלים הוויזואליים המזוהים ביותר עם הרוק של ראשית שנות השבעים. בחודש ינואר 1973, שבועות ספורים לאחר צאתו, כבר הוכתר "The Magician's Birthday" כאלבום זהב בארצות הברית וביסס את מעמדה של "Uriah Heep" ככוח בינלאומי אדיר, רגע לפני שתיעדה את עוצמתה הבימתית באלבום ההופעה המופתי שלה מאותה שנה. יותר מחמישה עשורים אחרי צאתו, האלבום נותר עדות מרהיבה לתקופה שבה דמיון חסר גבולות, וירטואוזיות נגינה ותעוזה מלודית נפגשו ליצירת קסם טהור.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות