Walkways - A Reminder
ב- 28 באוגוסט 2026 יצא "A Reminder", אלבום האולפן השלישי של להקת "Walkways".
שבע שנים הן נצח במונחים של תעשיית המוזיקה המודרנית, אך עבור חמישיית המטאל האלטרנטיבי מתל אביב, "Walkways", השנים שחלפו מאז צאת אלבומה השני והמוערך "Bleed Out Heal Out" בשנת 2019 היו כור היתוך של התבגרות, מאבקים פנימיים, טלטלות עולמיות וחיפוש בלתי מתפשר אחר אמת אמנותית עירומה. הלהקה, שהוקמה על ידי הגיטריסט יוני מנר, הבסיסט אביחי לוי והמתופף פריאל חורש, ואשר גיבשה את זהותה המרהיבה עם הצטרפותם של הסולן הכריזמטי רן ירושלמי והגיטריסט בר כספי לקראת אלבום הבכורה "Safe in Sound" משנת 2013, מעולם לא הסתפקה בלנגן מטאל לשם הכובד בלבד. כבר מראשית דרכה, דרך הופעות הענק בפסטיבלים הגדולים של אירופה דוגמת Wacken Open Air וסיבובי ההופעות המשותפים עם להקות כמו "In Flames", " Jinjer", "Memphis May Fire" ו-"Avenged Sevenfold", סימנה את עצמה החבורה הישראלית כהרכב שמשתמש בריפים מוחצים ככלי לניתוח לב פתוח.
אלא שבעוד "Bleed Out Heal Out" תיעד את הרגע שבו הפצע מדמם החוצה במלוא עוצמתו תחת מעטפת הפקה בינלאומית מלוטשת בחברת Nuclear Blast, הרי שהאלבום השלישי, "A Reminder", שיצא תחת הלייבל האוסטרלי היוקרתי Wild Thing Records, תופס את חברי הלהקה במקום מפוכח, חשוף ומורכב בהרבה. השנים שקדמו ליציאת האלבום העמידו את רן ירושלמי ואת חבריו מול מציאות אישית וקולקטיבית כאוטית, שבה שאלות של בריאות הנפש, התמכרות לכאב, אובדן, יחסים שבורים והצורך לשרוד בעולם שאיבד את המצפן המוסרי שלו הפכו משורות במחברת שירים לחיים עצמם. מתוך הבור השחור הזה נולדה ההבנה המזוקקת שמעניקה לאלבום את שמו ואת חוט השדרה הפילוסופי שלו, התפיסה שבה אפלה מוחלטת היא הזדמנות לניצוץ הקטן ביותר של אור, וכי כל צלקת וכל פצע אינם אות קלון אלא תזכורת מתמדת לצורך להחלים, לתקן ולצמוח.
מבחינה מוזיקלית והפקתית, "A Reminder" מציג את "Walkways" בשיא בשלותה היצירתית. הלהקה משכללת כאן את השפה ההיברידית שהפכה לסימן ההיכר שלה, שילוב נפיץ ונטול תפרים בין האמוציונליות המלודית של להקות כמו "Deftones" ו-"Incubus", הגרוב הפוליריתמי המהודק והמדויק של המטאל הפרוגרסיבי המודרני, והזעם הגולמי של הנו-מטאל דוגמת "Korn" והמטאלקור העכשווי. עבודת הגיטרות של יוני מנר ובר כספי נעה בחופשיות מופתית בין ארפג'ואים אטמוספריים עטופי ריוורב לבין מתקפות דיג'נט וריפים אגרסיביים שמנסרים את חלל האוויר, כשהם נשענים על חטיבת הקצב האימתנית והטלפתית של אביחי לוי בבס ופריאל חורש בתופים. מעל כל אלו מרחף הקול בעל המנעד האדיר של רן ירושלמי באחת מתצוגות השירה המרשימות ביותר שנשמעו במטאל הישראלי, כשהוא מדלג בשבריר שנייה מלחישות אינטימיות ושבירות שנשמעות קרובות לאוזן המאזין, אל פזמוני אצטדיונים מרקיעי שחקים, ועד גראולינג, שאגות גרוניות וצרחות פריי שמפלחות את הלב.
הצהרת הכוונות הראשונה מתוך המסע הזה נחשפה בסינגל המרגש והעוצמתי "All For You", שיר שמציב מיד את הדואליות הקיצונית של האלבום במרכז הבמה. על רקע קליפ ויזואלי מהפנט בשחור ולבן של שתי ידיים המושטות זו לזו בתוך גשם שוטף של בוץ ואפלה, ירושלמי הופך על פיה את קלישאת ההקרבה הרומנטית הישנה. במקום להבטיח למות למען האדם האהוב בעולם שגודל על תפיסת הרוג או תיהרג, הוא בוחר בהבטחה הקשה והאמיצה בהרבה, לחיות למענו, לבנות ברית פנימית ולהגיח מחדש מתוך ההריסות. הבתים הקצביים והדחוסים מתפוצצים אל תוך פזמון מלודי עצום שבו הקול הנקי והמיוסר של ירושלמי נישא על גבי קיר גיטרות רחב, לפני שהשיר צולל אל גשר קצבי אגרסיבי ונחתם בלחישה מצמררת של פסנתר חשוף שמותירה את המאזין רועד.
אם "All For You" מושיט יד חומלת החוצה, הרי שהרצועה "A Fuck You, A Thank You" מפנה את האגרוף ישירות פנימה אל מול המראה. זהו אחד הקטעים הפסיכולוגיים והברוטליים ביותר באלבום, מונולוג התחשבנות חסר רחמים של אדם עם דמותו שלו בעבר ועם השבר האישי שעיצב אותו. השיר נפתח באווירה קלסטרופובית ומאיימת שמתפרצת בצרחת הקרב המצמררת על פיצול האישיות והנפש, ומובל על ידי גרוב כבד ודוקרני של מנר, כספי ולוי. בפזמון מצליחה הלהקה לחבר באופן גאוני בין זעם טהור להכרת תודה מפוכחת, כאשר ירושלמי יורק קללה עסיסית ובאותה נשימה אומר תודה כנה לכל מה שהשתבש בחייו, לכל בגידה ולכל נפילה שהכריחו אותו להשיל מעליו את הפינוק והיוהרה ולהפוך לאדם שהוא היום. הסיום של השיר, עם המונולוג המדובר והמצמרר על רקע תיפוף שבטי הולך ודועך, הוא רגע של תיאטרון מטאל אפל ומבריק.
בלב ליבה של היצירה ניצב שיר הנושא המונומנטלי, "A Reminder" שגם פותח את האלבום. חמש דקות שמזקקות את הפילוסופיה של האלבום כולו ליצירת מופת אטמוספרית ומתפתחת. השיר נפתח בלחישה כמעט דתית מתוך החשיכה ובנגינת גיטרה נקייה, חלומית ומהורהרת, שמזכירה את רגעי השיא הרגשיים של "Architects" ו-"Deftones". בסבלנות של אמנים הבטוחים בכוחם, בונים חברי "Walkways" את המתח שכבה אחר שכבה, כשקולו של ירושלמי מלטף את המילים על כאב שהוא צמיחה וכתמים שהופכים אותנו לייחודיים, עד שהשיר מתפרץ בפזמון רחב יריעות ומרומם נפש, רווי שכבות ועיבוד כלי מיתר. בדקה הרביעית, כאשר האור הלבן מתחלף באדום בוהק, הלהקה משחררת את כל המעצורים אל תוך קליימקס הרסני של ריפים מוחצים, תיפוף אדיר של חורש וזעקות קתרזיס שקורעות את השמיים, ביצירה שהוקדשה בזיכרון אוהב וכואב לדן קמחג'י ולמשה יום טוב.
הצד החברתי, הזועם והנוקב של האלבום מגיע לשיאו האגרסיבי בצמד רצועות שמפגינות את הכוח הטכני והקצבי של החמישייה. תחילה עם "A Virus. Prove Me Wrong", התפרצות זעם קצרה, מהירה ודחוסה שבה הלהקה משלבת השפעות נו-מטאל מחוספסות עם ריפים חדים כתער וצעקות חסרות פשרות נגד תרבות ההשתקה והצביעות. מיד בעקבותיו מסתער "A Devil's Mist (Fire)", המנון מטאל מודרני, קצבי ובוער שפותח בריף גיטרות מסחרר ומקצב תופים סוחף. הטקסט החריף של השיר מבקר בחריפות עולם המכור ליופי שטחי, לאשליות של איפור והילות מזויפות בזמן שהמציאות סביב עולה באש. השילוב בין שירת המקהלה ההמנונית בפזמון לבין הברייקדאון הכבד והמשפט המהדהד שחותם את השיר, שלפיו השיר הזה לא ישנה דבר אם המאזין עצמו לא ישתנה, הופך אותו לאחד משיאי האנרגיה של האלבום ושל הופעות הלהקה.
אל מול הסערות הללו, מציגה "Walkways" את אחד הרגעים הפיוטיים, הבוגרים והמרגשים ביותר בתולדותיה בשיר "A Kiss On The Forehead". זוהי יצירה מהפנטת שנפתחת בפריטת גיטרה אקוסטית וחשמלית נקייה לצד התיפוף העדין והמדויק של חורש, ומציירת תמונה אינטימית של השלמה פנימית על שפת הנהר. במקום להילחם בשדים הפנימיים באלימות אינסופית, בוחר הדובר להכניס את כל השדים שלו פנימה עם חיוך ונשיקה על המצח, ולמצוא שלווה הן עם ההילות והן עם הקרניים שלו, הן עם הפרחים והן עם הקוצים. המעבר הדינמי בין הבתים הרכים לבין הפזמון העצום והסולו המלודי המרחף בחלקו השני של השיר מדגים עד כמה הלהקה התפתחה ביכולת ההלחנה והעיבוד שלה.
האלבום כולל שלושה קטעי מעבר אטמוספריים השוזרים את הפרויקט יחד לכדי אחד האלבומים המגובשים והמושלמים ביותר של הלהקה. הוא נחתם ברצועה המרגשת "A Smile (Soul Deep)" – השיר הראשון שרן ירושלמי כתב מעולם, אשר עובד מחדש בצורה יפהפייה על ידי כל חברי הלהקה עבור האלבום.
עם צאתו באוגוסט 2026 ומופע ההשקה החגיגי בתל אביב שנערך ב- 4 לנובמבר, זכה "A Reminder" לחיבוק חם מצד קהילת המטאל המקומית. מבחינתנו מדובר באלבום השלם, הבוגר, האמיץ והמרגש ביותר של הלהקה עד כה. "Walkways" הוכיחה ב-"A Reminder" כי עוצמה אמיתית במטאל אינה נמדדת רק בדציבלים של דיסטורשן, אלא באומץ להביט לכאב בלבן של העיניים, לחבק את השברים, ולהפוך אותם לאמנות מרפאת.
להאזנה: Spotify, Apple Music, YouTube Music, Deezer
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות