האלבום השני של "רוקפור", "האיש שראה הכל" הוא מאותם אלבומים שהם קשים לעיכול בעת הוצאתם אבל כמו גולם, לאט לאט עם הזמן, הם הופכים לפרפר. לא סתם פרפר - אפקט הפרפר. זהו אלבום שהיה שונה מאוד בנוף הישראלי, אך עם השנים הפך לאבן דרך ולמשפיע גדול מאוד.
למרות שכיום הלהקה כבר התפייסה עם האלבום הראשון שלה, "רשת פרפרים", אבל אם הייתם שואלים אותה אז, "האיש שראה הכל" הוא בעצם אלבום הבכורה שלה. בשנת 1991 הוציאו אמיר צורף (גיטרות), ברוך בן-יצחק (בס), אלי לולאי (שירה וגיטרות) ואיסר טננבאום (תופים) את אלבום הבכורה של רוקפור: "רשת פרפרים". אלבום קליל, קליט, שלא ממש מתייחסים אליו ברצינות ולא ממש מה שהלהקה רצתה להוציא מעצמה.
אז הם החליטו שבאלבום השני הם עושים הכל הפוך...
הם החליטו שהם עושים אלבום משמעותי יותר, עמוק יותר, עם מוסיקה שונה וטקסטים שלוקחים אותך למסע וגורמים לך לשוטט במחשבות. אמיר צורף עזב את הלהקה והוחלף במרק לזר, שנכנס לתפקיד הבסיסט בעוד ברוך בן יצחק עובר לגיטרה. הפעם הרביעייה החליטה לעבור לאנגליה כדי ליצור את האלבום השני. הם החליטו שהכיוון הוא "סיקסטיז", אבל לא סתם אלא הארד-קור: כמה שיותר מחוספס, אנלוגי ואותנטי. הם קנו מגברים, תופים וגיטרות בסגנון שנות השישים ונכנסו להקליט את האלבום.
(צילום: גוני ריסקין)
תהליך הכתיבה היה ארוך ומשתנה. ברוך סיפר שהם היו יושבים שעות, משוחחים, מתווכחים ומשנים את הטקסטים כל הזמן עד שהיו מגיעים למעין סיפור או נרטיב שמוביל את השיר. שום דבר לא היה מוכן מראש והכל הורכב כמו פאזל. כל שיר היה פאזל בפני עצמו שהתחבר עם הזמן והעבודה באולפן. חברי הלהקה סיפרו שבין היתר הם הושפעו מאוד מלהקת "Pink Floyd", כך שהסגנון הפסיכדלי, האינסטרומנטלי והשימוש בסיפורים בשירים היה מאוד בולט. את ההשפעה הזו אפשר לשמוע כבר בקטע הפתיחה, "פתאום", שפשוט זועק "פינק פלויד" לשמיים.
רוב השירים באלבום לא נכתבו על אירוע מסוים או דמות ספציפית. הם נכתבו בעיקר מתוך השראה כדי לתת למאזינים את האפשרות ליצור בעצמם את הסיפור. "כל כיוון" הושפע מהסגנון של להקת "Genesis". "קטיפה שחורה" הושפע מהסרט "טווין פיקס" של דיוויד לינץ'. היו גם השפעות מקומיות כמו ב"חור בלבנה", שבו חיפשה הלהקה שילוב של כאב חזק וייאוש אל מול תקווה ואמונה של גאולה. השיר הושפע מהאירועים הקשים של אותה תקופה כמו הפיגוע בקו 5 בדיזינגוף, רצח יצחק רבין ועוד.
חברי הלהקה סיפרו שהם ידעו שיש להם משהו טוב ביד אבל הם לא האמינו שישדרו את האלבום ברדיו לצד "אתניקס" ו"איפה הילד". למרות זאת, בשטח היה קצת יותר קשה. להופעות הגיעו 20-10 איש שלא כל כך הבינו מה הם רואים ושומעים וחיכו לשירים מהאלבום הראשון. אבל "רוקפור" המשיכו לעבוד קשה ולהופיע בכל מקום אפשרי, עד שלאט לאט קהל ההופעות הלך וגדל ונוצר גרעין קשה של מעריצים שליווה אותם לכל הופעה.
רבים מהאומנים המקומיים שלנו סיפרו שהאלבום הזה השפיע עליהם רבות. אביב גפן טען שהם הפנתאון הישראלי. נינט טייב סיפרה שכל אחד מחברי הלהקה לימד אותה להאזין וליצור מוסיקה. הם עזרו לה לגבש את הזהות המוסיקלית שלה. אפילו אסף אמדורסקי החליט שהוא חוזר ליצור רוק אחרי שהאזין לאלבום הזה.
למי ששאל את עצמו מי זה הבחור על עטיפת האלבום: זהו אביו של המתופף, איסר. אביו היה מסתובב בעולם ומצלם את עצמו עם מצלמת 8 מ"מ והוא תמיד הרגיש שהוא "האיש שראה הכל".
עכשיו אתם מוזמנים להאזין לאלבום ב: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
עריכת לשון: אורי ענבי/Ori Anabi