top of page

נעים מאוד להכיר...Hotbox

חברי הלהקה:

סקיני – Skinny – תופים

פליפה – Flipa – גיטרה

דני – Danny - שירה

(Photo: Mooz)


אחרי שיצאנו מהדירה שלהם בגבעתיים, הדירה שבה גרים שלושת חברי הלהקה, היה לנו קשה להירגע. קשה להירגע לא רק מהסיפורים המטורפים שרק עכשיו שמענו אלא מהאופי, האופי הכל כך מיוחד של הלהקה הזו. מוזיקאים שיש להם אש בעיניים, אורניום מועשר בוורידים, מצוידים במכולות של מוטיבציה במטרה אחת: להגשים חלום!! חלום שלא מתבטא באלבום הבא או בסיבוב הופעות בחו"ל, חלום של להיות הדבר הגדול הבא במוזיקה!!

זה אולי נשמע לכם קצת יומרני, אבל כשתגיעו לסוף הסיקור אנחנו מבטיחים לכם שתחשבו אחרת.

איך אומר המשפט הקלישאתי: אם תכוון לשמיים תגיע לכוכבים!!


ערד. עיר עם היסטוריה של פסטיבלים בשנות ה- 90, אך בתחילת שנות ה- 2000 היא כבר הייתה מקום די משעמם עם הרבה מדבר ושממה (אל תכעסו ערדניקים אהובים). בכל זאת, סקיני (תופים) וסיקס (בס) ניסו להקים להקה עם חברים מהתיכון. להקת קאברים ללהקות שונות משנות ה- 90. הם הופיעו במועדונים באזור וניסו גם לכתוב חומרים מקוריים, אבל העניין לא ממש המריא. חברים באו והלכו והספק הכתיבה הסתכם בשישה שירים שנכתבו על פני שש שנים.


בשנת 2013 סקיני וסיקס החליטו שזה לא עסק להמשיך ככה. הם פירקו את הלהקה והחליטו להקים הרכב חדש, מקצועי, מחויב ומגובש, כדי ליצור את המוזיקה שהם אוהבים ולקחת את העניין שהיה עד כה קצת חובבני לשלב הבא והתחילו לחפש גיטריסט וזמר.


פליפה (אה כן, הם נקראים רק בכינויים שלהם. אל תנסו לקרוא להם בשמות האמיתיים, זה עלול להיגמר רע), שהיה חבר של השניים והתרועע עם אותו חוג חברים, הזדמן לאחת ההופעות שלהם והתלהב מאוד מהרעיון של להופיע על במה ולעשות מוזיקה. הוא החליט שהוא רוצה לנגן בתופים ופנה להורים שלו בבקשה להגשים לו את החלום. ההורים "נענו" לבקשה והביאו לו גיטרה קלאסית מחברים שהפסיקו לנגן בה מזמן, גיטרה ישנה, מכוערת ועקומה (הכל בגלל השכנה שהייתה מתופפת ועשתה להם חור בראש). פליפה לקח את הגיטרה והתחיל לנגן. הוא למד לנגן משמיעה וניגן את כל האלבום "Blood Sugar Sex Magik" של "RHCP" על הגיטרה הסובייטית החבוטה (לא לזלזל חברים יש שם 17 שירים, ו- John Frusciante אחד גדול...).


סקיני ידע שפליפה מנגן בגיטרה, אבל מאחר שהטעם המוזיקלי שלהם היה קצת שונה הוא לא חשב אפילו להציע לו להיות בהרכב, בעיקר כי עיצבן אותו שהוא לא אהב את "Limp Bizkit". גם לפליפה זה לא ממש התאים.

(Photo: FaceOff)


אחרי חיפושים ממושכים שלא עלו יפה (טוב בכל זאת ערד), סקיני נשבר, פנה לפליפה והציע לו להצטרף להרכב. הוא השמיע לו את השיר "Golden Cobra" של "Limp Bizkit" וחיכה לראות פרצוף מרוגש, אך זה לא ממש הגיע. פליפה ויתר על ההצעה בנימוס, אך ניסה לעזור לחבורה וחיפש להם גיטריסטים אחרים שהוא הכיר. אחרי מספר חודשים עדיין לא נמצא הגיבור הראוי (לא ברור לנו מה לא הבנתם, ערד) וסקיני החליט להפעיל על פליפה לחץ רגשי לא מתון כדי לנסות לשכנע אותו להצטרף להרכב. הוא הזמין אותו לחזרות של הלהקה.


סקיני וסיקס התחילו לנגן, פליפה הניח על עצמו את גיטרת שבעת המיתרים (שהם שאלו מחבר) ובשנייה אחת כאילו היכה בו ברק. האנרגיות בחדר התפוצצו והשילוב בין שלושת החברים יצר קרינה רדיואקטיבית בלתי נשלטת!!! בסיום החזרה, השניים הציבו לפליפה שני תנאים: האחד, בלי סולואים והשני, גם אם תיאלץ לנגן רק תו אחד בשיר תהיה מרוצה. פליפה כמובן הסכים לתנאים והשלושה התחילו לחפש זמר.


הם גייסו בחור בשם דייב, עם עבר קצת מחוספס אבל עם יכולת מיקרופון חדה וקטלנית, וכבר התחילו לעבוד על חומר מקורי. במשך שנה הם הופיעו, התנסו וחיפשו את הזהות המוזיקלית כשלבסוף הם נכנסו לאולפן והקליטו את הדמו הראשון שלהם: “Bite Me”. כשנראה שהכל הולך בכיוון הנכון הסיפור קיבל תפנית ויום אחרי סיום ההקלטות של השיר, דייב נכנס לכלא לשנה בעקבות שוד מזויין. הואיל ושאר חברי הלהקה כבר התגייסו לצה"ל ודייב היה בכלא, הלהקה נכנסה לסוג של הפסקה, כשמדי פעם החבר'ה נפגשו וג'מג'מו כדי לשמור על הגחלת בוערת.


בסוף שנת 2015, אחרי שסקיני משתחרר מהצבא ודייב מהכלא (סיקס ופליפה עדיין בצבא), הלהקה הגשימה חלום ויצאה לסיבוב הופעות בחו"ל!! רגע, איך זה קרה?? WTF??


חברת הפקות מחו"ל בשיתוף עם חברה מקומית פרסמה הצעה ללהקות בארץ לצאת לסיבוב הופעות באירופה. 14 הופעות, 5 מדינות ב- 15 ימים. ממש טיול מאורגן של הופעות בחו"ל. חברי הלהקה (למעט סיקס, שהוחלף בגיטריסט מקומי) קפצו על ההזדמנות ויצאו להגשים חלום ולהופיע ב- 14 מועדונים שונים באירופה. חלק מהמועדונים היו מלאים, חלקם ריקים. בחלק מהזמן הם ישנו במלונות שני כוכבים ובחלק מהזמן בדירות מעופשות או בחדרי מועדונים צדדיים. אבל היה מי שדאג להם. "בוז'ו" הכל יכול!!! הוא היה הטור מנג'ר, הנהג, פועל הבמה, הגזבר, המאבטח, הכל מהכל. מבחינת חברי הלהקה זו הייתה חוויה מדהימה, ניסיון מעולה לחבורה הצעירה, ללמוד ולהבין שבדיוק ככה הם לא רוצים שסיבוב ההופעות הבא שלהם בחו"ל ייראה.


אבל הציפיות מסיבוב ההופעות היו גבוהות. חברי הלהקה ציפו לקבל חשיפה משמעותית והזדמנויות להתפתח ולצמוח בחו"ל, אך לארץ הם חזרו עם חוויות בלבד. תחושת האכזבה והריקנות הייתה חזקה והשפיעה קשות על חברי הלהקה. לא מוכנים עדיין לוותר, הם החליטו לנסות להביא את הבשורה למרכז ולהרים סיבוב הופעות קטן במועדונים בתל-אביב. מהר מאוד הם גילו שהדרישות היו גבוהות מאוד, לעומת התוצאה שהייתה די עגומה. המועדונים דרשו מקדמה גבוהה מאוד ולא ממש הביאו קהל חדש, כשבמקביל הלהקה הייתה מממנת אוטובוסים למעריצים שלה מהדרום, כך שלא רק שהם לא קיבלו את החשיפה שהם רצו הם גם היו צריכים לשלם על זה הרבה מאוד כסף.

(Photo: FaceOff)


חברי הלהקה הבינו שזו לא הדרך לחשוף את המוזיקה שלהם לקהל חדש וחיפשו פתרון אחר.

איפה אפשר להופיע מול קהל בחינם???

בהופעות רחוב!!


הם החליטו לקחת את כל הכסף שהיה להם ולהשקיע בציוד. הם קנו ואן GMC, מגברים, רמקולים, מיקרופונים, כל מה שצריך כדי להרים הופעה מאפס והתחילו להופיע ברחובות. זוכרים את הוואן האדום של Dave Grohl?

אז זהו, בדיוק ככה!! והיה גם נוהל קרב. קודם כל היו מחפשים מיקום: סמטאות, מבנים נטושים, סקייט פארקים וגבעות נידחות. היו מרימים פרסום במדיות החברתיות ומנסים לעשות כמה שיותר רעש. היו מעמיסים את הציוד על הוואן ומרימים את הכל מאפס בכל מיקום מחדש. נכון, לפעמים זה לא חוקי ויותר מפעם אחת סגרו אותם, הזמינו משטרה או נתנו להם דו"ח, אבל אם לא הבנתם עד עכשיו, אף אחד לא יעצור את "Hotbox"!!

(Photo: Hotbox)


סקיני סיפר שהיה מקרה אחד שזכור לו במיוחד, כשהם הופיעו בסקייט פארק שרק עכשיו הוקם. הם עשו לו מסיבת השקה לא רשמית משלהם מול קהל גדול של פאנקיסטים. בשלב מסוים הגיעה המשטרה כדי לסגור אותם והקהל הרים מהומה גדולה וכל האירוע הפך לכאוס אחד שלם עם הקהל והמשטרה.

מפה הלהקה למדה לקח חשוב מאוד: אסור להיות תלוי באף אחד!! מפה והלאה, בכל פעם שהלהקה קיבלה את התשובה "לא!" היא פשוט עשתה זאת בעצמה. בכל פעם שנסגרה לה דלת היא פרצה אותה עם איל ניגוח. מכירים את המונח "עשה זאת בעצמך"? בזה יש ל"Hotbox" דוקטורט ולא סתם דוקטורט, מצטיין דיקאן...


רק להזכירכם, אנחנו עדיין ב-2016...

עוד באותה שנה ניסתה הלהקה להתקבל לפסטיבל "אינדינגב" אך ללא הצלחה.

ומה קורה כשאומרים ל"Hotbox" לא? הם עושים את זה לבד!!


הלהקה החליטה להקים פסטיבל בעצמה! הם מצאו חווה ליד כלא נפחא, הרימו במות מרפסודות שפירקו וחיברו מחדש בצורת במה, קנו ציוד הגברה, ארגנו אוכל ושתייה, הביאו חברים שיעזרו בסידור של הדברים ועוד כמה להקות שיופיעו איתם והצליחו להרים פסטיבל באמצע המדבר!! פסטיבל “Road Kill”.

אומנם לפסטיבל הגיעו רק 100 איש, אבל האירוע יצר באז והשמועות על להקה שהרימה פסטיבל בדרום הגיעו עד ברצלונה!! בחור ישראלי מקיבוץ טללים יצר קשר עם הלהקה והציע להם להרים פסטיבל בטללים. הם לקחו את ההצעה בשתי ידיים והרימו פסטיבל של יומיים שלמים עם 20 להקות, שתי במות, הפנינג של קעקועים, מרצ', רמפות של סקייטרים והרבה מאוד אלכוהול ומוזיקה. 400 איש הגיעו לפסטיבל “Road Kill 2” והדבר כבר הפך להיות אבן דרך בסצנת המוזיקה בדרום.

(Photo: Hotbox)


הם המשיכו להקים ארבעה פסטיבלים נוספים בטללים עד שנת 2017. לכל פסטיבל היה נושא אחר והם כללו להקות שהיום מוכרות לכם מאוד כמו "Sinnery", "Shredhead", "הפסוליה של דייזי" ועוד. הפסטיבלים חשפו את הלהקה לא רק לקהל חדש אלא גם לתעשיית המוזיקה עצמה, שפתחה בפניהם הזדמנויות להופעות גדולות יותר ובאזור המרכז. הם החלו להופיע ב"בארבי" כמופע פותח ללהקות כמו "בצפר", "פסטיהבל", "הפסוליה של דייזי" ואפילו, מה אתם יודעים, הוזמנו להופיע בפסטיבל "אינידינגב" שדחה אותם בעבר.


באחד הפסטיבלים הם הכירו את הסאונדמן שלהם שאצלו הם הקליטו את ה EP הראשון שלהם: “White Trash”. הם בילו שלושה ימים במדבר כשהם אוכלים, שותים וישנים בסטודיו. הם הקליטו והוציאו את ה EP הראשון שלהם בינואר 2017 שכלל שישה שירים. אגב, מי שעשה להם את המאסטר היה יורם וזאן שעבד עם "Zack De La Rocha, "Wu-Tang ועוד כשמעבר למקצועיות היה חשוב גם שהוא יופיע על עטיפת ה EP.


לאחר תקופת הפסטיבלים הם נשארו עם הרבה מאוד ציוד והחליטו להקים עם כל מה שנשאר להם חדר חזרות משלהם בבאר-שבע בדירה שכורה. חדר שבו הם יוכלו ליצור ולהתאמן מבלי להיות תלויים באף אחד ומבלי לשלם לאף אחד.

במשך השנתיים הללו חברי הלהקה עבדו באופן אינטנסיבי וטוטאלי כדי לפלס את הדרך שלהם לקהל, ליצור את המוזיקה שלהם ולשתף אותה. זה ה DNA של הלהקה. כל חברי הלהקה יודעים שהמטרה היא לגרום לזה להצליח בכל מחיר. הם כולם בעניין והם כולם מוכנים להקריב הכל למען המטרה.


אבל בשנת 2018, אחרי שנתיים שבהן הם הגשימו חלומות כמו הופעות ב"בארבי", לגור יחד בווילה בבאר- שבע, להקים חדר חזרות ולהפיץ את המוזיקה שלהם, הגיעה נקודת שבר!

(Photo: FaceOff)


הסולן שלהם, דייב, החליט לעזוב את הארץ ואת הלהקה וגרם גם לפיצול של שאר חברי הלהקה. סיקס עזב לערד, סקיני נשאר בבאר-שבע ופליפה עבר לגור בדירה של חברים. המצב החדש הביא לתסכול גדול מאוד אצל שאר חברי הלהקה. אחרי כל העבודה הקשה, ההשקעה הפיננסית, ההשקעה הנפשית, בשיא של הלהקה, דייב פרש.

במשך שנה חברי הלהקה עברו משבר קשה מאוד שהשפיע עליהם גם בפן האישי. הם ניסו להמשיך לבד ולנסות להפעיל את דייב או לשתף איתו פעולה מרחוק אבל זה לא הצליח.

הם ניסו לגייס סולן חדש שיתאים ל DNA של הלהקה. זה לא רק עניין מוזיקלי, זה גם אופי, הוא צריך להיות טוטאלי. הם קיימו שני אודישנים שמוזיקלית נשמעו טוב אבל עם אף אחד מהם לא נוצר ממש חיבור והם המשיכו לחפש.


פליפה, שהכיר את אתל פייגמן, זמרת ויוצרת שהייתה מחוברת לסצנת ההיפ-הופ והמטאל הישראלית, פנה אליה לעזרה ושאל אם היא מכירה סולן שיכול להתאים ללהקה. אתל נענתה לקריאה וסיפרה לו שהיא מכירה בחור בשם דני שעושה ראפ בעברית וברוסית ויש לו גם יכולות גראוולינג שאולי יתאים. פליפה וסקיני החליטו לנסות, קיימו איתו שיחה ושלחו לו את המבחן הראשון: להקליט שירה על השיר שלהם “Big Bag Johnny”. מהר מאוד הם קיבלו תשובה. פליפה, סקיני וסיקס היו ברכב בדרך לפגישה. דקה אחרי שהם יצאו מהרכב הם קיבלו מייל מהסולן הנבחן. הם החליטו לחזור לרכב ולהאזין להקלטה במערכת. השלושה לא האמינו למה שהם שמעו. המנעד מטורף, הקול מחוספס, הראפ קטלני וזה בדיוק מה שהם חיפשו. הוא עבר את המבחן הראשון בהצלחה והם קבעו חזרה ראשונה באולפן. הארבעה הגיעו לאולפן וכבר בתו הראשון נוצר קליק קוסמי עם חיבור מושלם בין חברי הלהקה. חתיכת הפאזל החסרה הושלמה. ממש Chris Cornell ושלישיית הזעם!!


דני עלה לארץ בשנת 2007 בגיל 10, כשעד אז הוא האזין בעיקר למוזיקה ברוסית, ראפ ברוסית. אחרי שהוא עלה לארץ חבר שלו הכיר לו להקות בינלאומיות כמו Limp Bizkit", "Linkin Park", "Disturbed"" וזו הייתה הפעם הראשונה שהוא נחשף למוזיקה באנגלית. לא רק נחשף, אלא ממש הקדיש לה תשומת לב והתעמק בה.

הוא התחיל לעשות מוזיקה כשהיה בן 14. הוא היה כותב ושר ראפ ברוסית כשבגלל היותו קטן הוא קיבל את הכינוי "מאלוי" (צעיר ברוסית). הוא התחבר לבחור עם אולפן והתחיל להקליט סקיצות של ראפ ברוסית. תוך כדי הקלטות ועבודה עם חברים נוספים הוא למד איך ליצור, לשיר ולהגיש ראפ. במשך מספר שנים הוא עבד עם הרכבים, יצר והקליט חומרים שונים, גם לרוסיה וגם לישראל ויצר לעצמו מוניטין של ראפר ומפיק אבל בפנים הוא הרגיש שמשהו עדיין חסר. הוא הרגיש דחף ליצור משהו אחר, משהו מחוספס יותר, עוצמתי יותר. הוא רצה לשבור ולשאוג בדיוק כמו שהוא שמע בשירים של "Limp Bizkit" ו"Linkin Park".


בשנת 2017 הוא ניסה להקים להקת רוק כדי להביא את התשוקה שלו לידי ביטוי, אבל ההרכב לא היה ממש מחויב לסטנדרטים ולמטרות שלו. הקצב והתשוקה של דני היו מהירים וחזקים ביחס לשאר חברי הלהקה ואחרי זמן קצר ההרכב התפרק.

במשך שנה דני חיפש את עצמו ועם הזמן הוא החליט להתמקד יותר בהפקות. הוא אירגן לעצמו חדר בסטודיו "ז'אן ז'אק", למד את המקצוע במכללת "BPM" והתחיל לחפש אומנים לעבוד איתם. הוא מצא את אתל, שאותה הוא הכיר מההרכב “Orgonite” והציע לה לעבוד איתו. מאחר שההרכב שלה בדיוק התפרק והיא רצתה להתחיל את הדרך העצמאית שלה, היא נענתה להצעה והשניים החלו לעבוד יחד. במהלך העבודה עם אתל היא הכירה לו את המוזיקה המקומית וגם את האנשים. היא הייתה משמיעה לו להקות מקומיות בסצנת המטאל ולפעמים גם מזמינה אנשים לאולפן. באחד הימים היא השמיעה לו את השיר “Big Bag Johnny” של להקת “HotBox” וזה העיף לו את הגבות. הוא היה בשוק כי זה בדיוק מה שהוא חיפש.

רצה הגורל ושבועיים לאחר מכן היא אמרה לו: "זוכר את Hotbox''? אז הם מחפשים סולן, מה אתה אומר"?

(Photo: FaceOff)


אחרי החזרה המחשמלת עם הסולן החדש ואחרי שהוא עבר את המבחן השני, הגיע המבחן השלישי ודני קיבל משימה: לכתוב מילים לקטע אינסטרומנטלי של הלהקה. עד אז דני לא שר בכלל באנגלית, רק ברוסית ובעברית אבל היה לו Flow. הוא ידע בדיוק איך הוא רוצה שהמילים יישמעו, איך המלודיה תישמע ואיך זה יתלבש על המוזיקה. הוא היה ממציא משפטים בג'יבריש ורק אחרי שהוא היה מגבש את הסגנון הוא היה מחליף אותן בשפה הגיונית. כמובן שגם את המבחן הזה הוא עבר בהצלחה והלהקה יצאה לדרך חדשה!


הם התחילו לעבוד באופן אינטנסיבי שלוש פעמים בשבוע, כתבו, יצרו והתאמנו בשביל להשחיז את המוזיקה שלהם. בשנת 2019 הם קיימו את ההופעה הראשונה שלהם. עד אז הם הופיעו כמופע חימום או כחלק מפסטיבל, אבל עד לאותה שנה הם לא קיימו הופעה רק של הלהקה. ההופעה התקיימה במועדון "האזור" ובה הם אירחו אומנים כמו: נומי (ז"ל), טדי נגוסה, אתל, זולוד, SUNSHINEWALKER ,DAV ועוד. מאחר שלא היה לדני זמן ללמוד את כל השירים, הוא למד שישה שירים של הלהקה ואת שאר הסטליסט הם מילאו בביצועים מטאליים לשירים של האומנים שאותם הם אירחו על הבמה. דני סיפר שלמרות שהיה לו ניסיון בהופעות, הוא אפילו הופיע מספר פעמים בחו"ל, הוא לא דמיין לעצמו שככה ייראה הקהל בהופעה. הוא היה רגיל לקהל של היפ-הופ/ראפ לא לקהל של מטאל. לשיר ראפ לצלילי מטאל מול קהל כזה הייתה חוויה מטורפת מבחינתו.


פליפה סיפר שבאותה תקופה דני היה מגיע לחזרות בדרום ונשאר ללון אצלו. ערב אחד כשהם צפו בסרט (קצת מעושנים), דני פנה לפליפה ואמר לו: "אני הולך להיות פרדי מרקורי הבא ומי שיהיה איתי יגיע לטופ". פליפה היה בשוק מהיהירות, ניסה לעכל את מה שהוא שמע ולאט לאט נמרח לו חיוך על הפרצוף, כי הוא הרגיש שזה בדיוק מה שהוא מחפש בחבר להקה, שיהיו לו שאיפות גבוהות וחלומות גדולים.


אחרי ההופעה חברי הלהקה התחילו לעבוד על הפרק הבא. היעד: ארה"ב!! כבר כשדני גויס לתפקיד, המטרה הייתה להגיע אל מעבר לים ולעוף הכי גבוה שאפשר ועכשיו אחרי שכל החלקים התחברו להם באופן קוסמי ומחשמל, הגיע הזמן לעלות על המטוס.

אבל איך אמרנו? תכנונים לחוד ומציאות לחוד... אז הגיע נגיף הקורונה.


הוא השאיר את הלהקה מרותקת לבית והם מצידם חישבו מסלול מחדש. הם החליטו להשקיע את כל הזמן שהיה להם ביצירת תוכן ועשייה שתעזור להם לקדם את הלהקה. הם הקליטו קאברים, יצרו וידאו קליפים, שיתפו פעולה עם אומנים אחרים, הוציאו הרבה תוכן למדיות החברתיות אבל בעיקר התחילו לכתוב וליצור את אלבום הבכורה שלהם. אהההה כמובן, איך שכחנו: על הדרך הם שוב בנו אולפן בעצמם.

אנחנו חייבים לציין שאנחנו מרגישים שיש כאן חיבור קוסמי לדייב (גרוהל)...


במשך חמישה חודשים הם עבדו על האלבום, הכל באופן עצמאי. גם את הקטעים האינסטרומנטליים וגם את הליריקה חברי הלהקה כתבו יחד. הם סיפרו שהעבודה על האלבום הייתה חוויה מטורפת. העבודה יחד והצורך לעשות את הכל בעצמם הביאו להתפתחות מוזיקלית ואישית של כל אחד מחברי הלהקה בנפרד וגם יחד כקבוצה. זו הייתה הפעם הראשונה שהם יצרו יחד עם דני וזה היה שונה ומאתגר. סקיני סיפר שדייב לא היה כותב מילים, הוא פשוט היה שר ב Free Style וממציא את המילים תוך כדי (בכל הופעה הוא שר משהו אחר) ועם דני הם היו צריכים לחשוב על המילים ולעשות את זה באופן מובנה. הואיל והם גם רצו לעשות את הכל באופן מקצועי ומלוטש יותר זה לקח להם הרבה זמן. פליפה החל ללמוד סאונד ועריכה כדי להתמקצע ולהביא את האלבום לרמה אחרת.


ב-7 בספטמבר 2021 יצא אלבום הבכורה של “Hotbox” האלבום “Legacy”. האלבום מורכב מ-21 קטעים שנוצרו בהשראת אלבומי ראפ של שנות ה-2000, אלבומים ארוכים של 20 פלוס קטעים שכללו הרבה קטעי קישור וסמפלים. באותו חודש מקיימת הלהקה הופעת השקה אדירה במועדון ה"גגרין" ומשם היא ממשיכה להשתתף בהופעות גדולות ופסטיבלים כמו: שיתוף הפעולה עם ההרכב הצרפתי “Smash Hit Combo”, הופעות עם “Walkways”, “Sinnery”, השתתפות ועזרה בהפקה של הפסטיבלים “Psycho Ward Fest, Vol.1” ו- "Psycho Ward Fest, Vol.2" ויוצרת לעצמה מוניטין של אחת הלהקות עם ההופעה המטורפת ביותר בארץ עם תלבושות, מסיכות, פירוטכניקה, ואקרובטיקה. לא סתם הם מחזיקים בשיא של 25 Stage Dives בשיר אחד.


בשנת 2022 סיקס החליט לעזוב את הלהקה, החלטה שנבעה מסיבות בריאותיות, אך גם מסיבות של הגשמה עצמית. הלהקה החליטה שלא עוצרים וממשיכים קדימה אך עדיין לא נמצא מחליף שמתאים מוזיקלית אך גם מנטלית לדבר הזה שנקרא “Hotbox”.


אם הזכרנו את המסכות, מה הקטע של המסכות אתם שואלים?


הסיפור התחיל בפסטיבל “Road Kill” הראשון. הם שמו את המסכות באחת ההופעות כקטע לפסטיבל. הקהל זכר אותם כלהקה שעלתה לבמה עם מסכות ומאז הם החליטו להפוך את זה לתדמית שלהם. הם החליטו להפוך את זה למשהו קבוע ולהשאיר את המסכה עד הסוף ואפילו מעבר. המסכות יוצרות אחידות. אין אינדיבידואליות על הבמה, אלא כולם כגוף אחד ללא פנים. החלום שלהם זה להגיע להופעה ולראות צבא שלם של קהל עם מסכות משתולל להם מול העיניים.

(Photo: FaceOff)


בנימה אישית:

אנחנו בטוחים ששמתם לב שיש שתי מנטרות שמנחות את הלהקה המיוחדת הזו. האחת זה “All In”. הם הולכים על זה עד הסוף. הם מציבים לעצמם מטרות והם עושים הכל יחד כדי להשיג אותן. שלושתם מקריבים כל מה שצריך כדי להפוך את הלהקה הזו לדבר הכי גדול שאפשר, ללא קיצורי דרך וללא פשרות, עד הסוף.

השנייה היא “DIY”. אם הם לא מצליחים להשיג משהו הם עושים זאת בעצמם ולא רק בקטע הטכני או החומרי של הדברים אלא גם באופן המנטלי. הם לא רוצים להיות תלויים באף אחד אלא רק בעצמם.


סקיני סיפר שבכל פעם שהם מגשימים חלום מסוים הם יוצרים את החלום הבא. את החלומות של גיל העשרה הם הגשימו ועכשיו הם בדרך להגשים את חלומות גיל העשרים!!

המטרה של החברים היא להפוך את הלהקה לקריירה. הם רוצים לקום, לישון, לשתות ולאכול מוזיקה ושזה מה שיפרנס אותם בחיים. הם רוצים להגיע לכל מקום בעולם ולהופיע בכל מקום בעולם.

הם רוצים להיות גדולים כמו "מטאליקה"!!


בשבת הקרובה יש לכם הזדמנות מיוחדת לראות את אחת מלהקות הלייב הגדולות בסצנת המטאל בארץ בהופעה שהולכת להאפיל על כל מה שעשתה הלהקה בעבר. ההופעה קיבלה את השם המחייב "Final Round" לא בכדי ויתארחו בה אלון קרניאלי ועידן קרינגל מ“סינרי”, Six Pack, Lou & Vit ואומן מיוחד וסודי ביותר!!


מדיה חברתית: Facebook / Bandcamp / Instagram / TikTok


עריכת לשון: אורי ענבי / Ori Anabi


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

Comments


 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page