פינה בקטנה...
ב- 13 לאוקטובר 1992 הוציאו "4 Non Blondes" את אלבומם היחיד "Bigger, Better, Faster, More!"
זה לא אלבום מושלם... אפילו לא קרוב, אבל הוא סיפק להיט אחד שבטוח שכולכם מכירים "What's Up?", שסייע לו להימכר כמו לחמניות, עם 6 מיליון עותקים ברחבי העולם.
"יש מקרים שבהם אנחנו רק צריכים לקחת נשימה עמוקה ולצרוח במלא גרון וחרון "מה קורה?". זה פחות או יותר מה שהרגישה הזמרת והגיטריסטית Linda Perry כשכתבה את השיר שהושפע מהאקלים הפוליטי של אותה תקופה.
בניגוד למה שאומרות השורות הראשונות של השיר "Twenty-five years and my life is still..." לינדה היתה בת 24 כשכתבה את השיר.
זה היה הסינגל השני מתוך האלבום והוא הגיע למקום הראשון בהרבה מאוד מדינות, אך באופן אירוני דווקא לא בארה"ב.
באלבום יש עוד רצועות רוק מעניינות ביניהן הסינגל הראשון "Dear Mr. President", גם הוא סוג של שיר מחאה על ההיררכיה של הכוח והממשל, והסינגל השלישי "Spaceman" אותו כתבה פרי בשיתוף עם הבסיסטית Christa Hillhouse.
זמן קצר לאחר הוצאת האלבום, במהלך הקלטות אלבומם השני, "4 Non Blondes" שהתחילה כלהקת על טהרת בנות "לא בלונדיניות", התפרקה.
לפני פירוקה הצליחה "4 Non Blondes" להכניס את השיר "Mary's House" לפסקול הסרט "Wayne's World 2" משנת 1993 וגם לבצע גירסת כיסוי לשי "I'm the One" של "ואן הלן" בפסקול הסרט "Airheads". הם תרמו גם את השיר "Bless the Beasts and Children" לאלבום המחווה ל"קרפנטרס" "If I Were a Carpenter" משנת 1994, כמו גם ביצוע לשיר "Misty Mountain Hop" באלבום המחווה "Encomium" משנת 1995 ללהקת "לד זפלין".
לאחר פירוקה של הלהקה הפכה Linda Perry לכותבת שירים לאומנים אחרים, ביניהם הלהיטים "Beautiful" של כריסטינה אגילרה ו- "Get The Party Started" של Pink.
להאזנה לאלבום: Spotify
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט