top of page
תמונת הסופר/תFaceOff - עימות חזיתי

Ozzy Osbourne - Bark At The Moon

האלבום "Bark At The Moon" השלישי של Ozzy Osbourne שוחרר ב- 15 לנובמבר 1983.



הסיפור של האלבום הזה מתחיל עם מה שכנראה הייתה נקודת השפל הכי גדולה של Ozzy Osbourne, ואנחנו לא מדברים חלילה על שפל מוזיקלי.


בעיות השתיה והסמים של Ozzy Osbourne היו בשיאן, ואלו לא רק השפיעו על תיפקודו כאומן, אלא גם הביאו לרצף של אירועים חריגים שהעמידו אותו באור עגום בתקשורת, והכל בטווח של חודשיים. ב- 20 לינואר 1982 הוא נוגס בעטלף חי במהלך הופעה ונאלץ לקבל סידרת זריקות נגד כלבת, בהמשך הוא מתמוטט במהלך הופעה על הבמה, חודש לאחר מכן ב- 19 לפברואר הוא נעצר בעוון השתנה על אנדרטת האלאמו בטקסס והוא אפילו נצפה מסניף שורה ארוכה של נמלים חרוצות. אבל המכה הגדולה מכל נחתה על אוזי בתאריך ה- 19 למרץ 1982, עם קבלת הידיעה שהגיטריסט המוכשר והמחונן שהיה גם שותפו לכתיבת אלבומיו הראשונים - Randy Rhoads מת בתאונת מטוס. עוד על אותה תאונה מחרידה, לחצו וקיראו בסוף הסיקור שכתבנו לאלבום "Diary of a Madman".


אבל אוזי הוא אוזי נכון ?הוא הצליח לצאת ממה שנראה כנקודת השפל הגדולה ביותר שלו ולנחות על הרגליים כמו חתול בעל 7 נשמות. שבועיים בלבד לאחר מותו של רנדי רודס, שוכר Ozzy Osbourne את שירותיו של הגיטריסט Bernie Tormé, שניגן בעבר עם Ian Gillan, וחוזר לבמות לצורך השלמת סיבוב ההופעות לקידום האלבום "Diary of a Madman". הוא לא עוצר שם ומיד לאחר מכן מקליט את אלבום ההופעה "Speak of the Devil" שמתמקד בשירים של להקת האם "Black Sabbath", כאשר תוך כדי כך הוא מחליף את נגני הליווי שלו כמו גרביים, בניסיון להגיע להרכב מנצח איתו יקליט את אלבומו הבא.


ההרכב הזה הלך וננעל במהלך סיבוב ההופעות עם Bob Daisley שחזר לאייש את עמדת הבס, Tommy Aldridge האימתני בעמדת התופים וכמובן Don Airey על הקלידים. אבל כמו שאנחנו מכירים את אוזי, ה"אקס מן" שלו חייב להיות גיטריסט ברמה גבוהה, כריזמט, וירטואוז, כזה שידחוף את כל ההרכב קדימה, כזה שיוכל להיכנס לנעליים הגדולות של Randy Rhoads ולמגפי הבוקרים הכבדים של Tony Iommi לפניו. מי שנבחר לאחר מיון קפדני למלא את התפקיד החשוב הזה היה בסופו של דבר Jake E. Lee שניגן באחד מההרכבים הראשונים של "Ratt" ומאוחר יותר בלהקת "Rough Cutt", ואשר השמועה מספרת ששמו אף נשקל בשלב מסויים כגיטריסט שני ללהקת "Motley Crue" בראשית דרכה.


הרעיון היה לחזור לאולפני "Ridge Farm" באנגליה בניסיון לשחזר את הקסם שהיה קיים בשני האלבומים הראשונים. הבעיה שהפעם Ozzy Osbourne לחלוטין לא היה במצב בו הוא יכול לתרום לתהליך הכתיבה, ומי שנטלו את המושכות היו בעיקר הבסיסט בוב דייזלי, אשר גם כתב את מרבית המילים לאלבום, והרכש החדש והמצוין הגיטריסט Jake E. Lee. השמועה מספרת שדייזלי קיבל בין 50 ל- 60 אלף פאונד משרון אוסבורן רק כדי שיכתוב את החומר לאלבום, ואכן כך היה. השניים עבדו שעות באולפן ומחוצה לו לכתיבת מרבית החומרים האלבום, כאשר Ozzy Osbourne מבליח מידי פעם לאולפן מסטול, מוסיף, מתקן ומשתעשע עם החומרים שכתבו השניים.


למרות שכאמור רובו המכריע של החומר נכתב על-ידי דייזלי וג'ייק אי. לי., הם בסופו של דבר לא זכו לקבל על-כך קרדיט, כאשר על גבי האלבום נכתב כי כל השירים נכתבו על-ידי Ozzy Osbourne. יש שאומרים שהשניים אפילו אולצו בסיום ההקלטות לחתום על חוזה בו הם מוותרים על הקרדיט. ההתנהלות הזאת של אוזי ובעיקר של שרון אוסבורן, מוכרת לנו היטב גם משני האלבומים הראשונים של נסיך האופל, בהם לא ניתן קרדיט לכותבים האמיתיים, דבר שגרר את Bob Daisley ואת Lee Kerslake (המתופף הקודם), להגיש בשנת 1986 תביעה כנגד אוזי בגין אי תשלום תמלוגים על חלקם בכתיבת השירים בשני אלבומיו הראשונים. כפי שסיפרנו לכם בזמנו בסיקור על האלבום "Blizzard Of Ozz", בתגובה לתביעה הקליט אוזי את כל תפקידי הבס והתופים באלבומים הללו מחדש, יחד עם המתופף Mike Bordin מלהקת "Faith No More" ועם הבסיסט Robert Trujillo.


אבל בואו לא ניתן לסיפור הקרדיטים להעיב על האוצר הבלום שקיים באלבום המדהים הזה.


האלבום נפתח עם שיר הנושא "Bark at the Moon" שכולל את אחד הריפים המדהימים בהבי מטאל, שלא לדבר על לא אחד, אלא שני סולואים מוטרפים של Jake E. Lee. השיר מספר על אדם זאב שחוזר מעולם המתים בכדי לנקום. אוזי ציין שהכותרת של השיר הגיעה מבדיחה שהוא נהג לספק והפאנצ'ליין שלה היה "eat shit and bark at the moon". אוזי סיפק את הכותרת לג'ייק אי. לי. ולבוב דייזלי, שפשוט כתבו את השיר על סמך הכותרת. זה היה השיר הראשון שנכתב לאלבום והוא גם אחד השירים הגדולים של נסיך האופל בכל הקריירה המפוארת שלו. ואי אפשר לדבר על השיר הזה בלי להזכיר את הקליפ המדהים בו אוזי משנה צורה עם איפור כבד ומושקע והופך לאדם-זאב. לטענת אוזי לקח 8 שעות לאפר אותו לצורך הקליפ. תשומת ליבכם לעובדה שהקליפ הזה הקדים בחודש את הקליפ האייקוני לשיר "Thriller" של מייקל ג'קסון ובו נעשה שימוש דומה באיפור כבד על מייקל ג'קסון לצורך "שינוי צורה".



עדיין במקצב היותר מהיר ביחס לאלבום, יש לנו את "Centre Of Eternity" שפותח את הצד השני של הויניל שהוא לדעתנו גם אחד השירים הטובים באלבום והיפים של Ozzy Osbourne. השיר נפתח לאט עם צלצול פעמונים מפחיד ומצמרר סטייל "בלאק סאבאת'" וממשיך עם המקהלה הכניסייתית שמתפתחת לצלילי הסינתסייזר האפלים של דון איירי. קטע הפתיחה הזה לשיר קיבל בהוצאות האירופאיות את השם "Forever", אבל הוא ללא ספק חלק בלתי נפרד מהשיר שפשוט מתפוצץ בדקה 1:15 עם הריף המקפיץ של Jake E. Lee. והשירה על ספידים של Ozzy Osbourne שכאילו מנסה לרדוף במהלך הבתים אחרי הריף של ג'ייק. וכמה יפה קולו של Ozzy Osbourne מתמזג במהלך הפזמון עם הקלידים של איירי במלודיה סוחפת. ואסור, אבל אסור לכם להפסיד את הסולו של Jake E. Lee. בשיר הזה. תקפיצו מיד לקטע המעבר שמתחיל בדקה 2:49 בכדי להיכנס לאווירה ותעברו יחד איתנו בפרוזדור שמוביל הישר אל הסולו הפסיכי הזה שהוא פשוט בית ספר לגיטריסטים.



הרצועות השלישית והרביעית באלבום "(Now You See It (Now You Don't" ו- "Rock 'n' Roll Rebel" נעות על מקצב ביניים ביחס ל- RPM הממוצע של האלבום, עם הובלה ברורה של הריפים המנסרים והמושחזים של Jake E. Lee. הראשון שבהם נכתב על-ידי Bob Daisley כנקמה נגד אוזי ושרון אוסבורן, על היחס שלהם כלפיו וההתנהלות שלהם בנושא הקרדיטים. הוא אפילו הופתע מכך שאוזי ושרון לא שמו לב לכך וכללו את השיר באלבום.


עדיין נשארים באותו מקצב פחות או יותר עם "Waiting for Darkness" ועם ליין הגיטרה-קלידים הקליט והמונוטוני, ללא ספק אחד השירים היפים והמיוחדים באלבום.


האלבום כולל גם שתי בלדות שמוכיחות שאפילו נסיך האופל יודע להאט לפעמים את הקצב, להדליק נרות ולהיות קצת רומנטי. כבר ברצועה השניה של האלבום אנחנו פוגשים את "You're No Different" שיר מרגש ומשופע קלידים "אייטיזים" עם לחן מלודי ומתקתק שלאט לאט מתגבר ומתפתח עד הסיום בסולו של Jake E. Lee עד הפייד אאוט. ואל תפספסו את נגינת הבס המיוחדת והבלתי אופיינית למטאל של דייזלי בשיר הזה. באופן דומה גם הרצועה השניה בצידו השני של הויניל "So Tired" היא בלדה מקסימה ומלנכולית עם הפקה הכוללת כלי מיתר בניצוחו של Louis Clark שמזכירה לנו לפרקים דברים שעשתה בהצלחה רבה להקת "ELO" בז'אנר אחר לחלוטין.


כאן המקום לציין כי קיימים הבדלים בין הגרסה האירופאית לאמריקאית של האלבום, כאשר בגירסה האמריקאית קיים השיר "Slow Down", אחד החלשים באלבום שנשמע כמו פילר, ולעומתו בגירסה האירופאית "Spiders" שחותם את האלבום. בהוצאות המחודשות של האלבום נכללו שני השירים וקטע בונוס נוסף - "One Up the 'B' Side", שהיה הביסייד של הסינגל "Bark at the Moon".


הסיפור של האלבום הזה מסתיים כפי שהתחיל, בהסתבכות של Ozzy Osbourne. עוד בשנת הוצאת האלבום גבר קנדי בן 20 טען שהשיר "Bark At The Moon" גרם לו לרצוח אשה ושני ילדיה. שנה לאחר מכן הורים של ילד בן 19 בארה"ב תבעו את אוזי באשמה שהשיר "Suicide Solution" מאלבומו הראשון גרם לבנם להתאבד. אבל Ozzy Osbourne - נסיך האופל בעל 9 הנשמות, הצליח לצאת גם מהתסבוכת הנ"ל, כאשר ב- 7 לאוגוסט 1987 התביעה המתוקשרת נגדו נדחתה.


להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page