• FaceOff - עימות חזיתי

Alice In Chains - MTV Unplugged

תכינו את הממחטות, כי זה הולך להיות סיקור על אחד מהאלבומים המרגשים והממיסים שאנחנו מכירים, אשר שוחרר ב-30 ביולי 1996. הופעת ה-MTV Unplugged של Alice In Chain"s" שהתקיימה ב-10 לאפריל באותה שנה.


האלבום "Alice In Chains: MTV Unplugged" הוא אלבום קסום, מיוחד, מרגש ושונה מרוב האלבומים אותם סיקרנו.


קשה לשים את האצבע על דבר ספציפי שהופך את האלבום הזה לכל-כך שונה, מרגש ומיוחד, אבל זה כנראה מדובר בשילוב של מספר גורמים. החל מבחירת השירים, דרך הביצועים מלאי הרגש, התפאורה, ואפילו האווירה הכללית ששררה במהלך ההופעה. כל אלה, הם שהפכו את ההופעה הזאת לאחד מהאירועים הבולטים בהיסטוריה של הרוק המודרני.


ההופעה הזאת מגיעה אחרי כמעט שלוש שנים שבהם "Alice In Chains" נעלמה במובן מסוים מאור הזרקורים, ולא הופיעה כלל.


בשנת 1994 החל מצבו של Layne Staley להתדרדר כתוצאה מדיכאון ושימוש מוגבר בסמים, הוא לא הצליח לתפקד בהקלטות, בהופעות ואף מחוצה להן. מצבו של ליין היה כל-כך גרוע עד כי לאחר הוצאת האלבום "Alice In Chains" בשנת 1995, הלהקה לא יצאה אפילו לסיבוב הופעות בכדי לקדם אותו. זה כמובן לא מנע מהאלבום האדיר הזה להגיע למקום הראשון בבילבורד, אך הוא בהחלט מעיד על מצבו של ליין ושל הלהקה אותה עת.



אבל זה לא נגמר בזה, כי המצב הפך להיות יותר ויותר קשה הן מבחינת הלהקה והן מבחינתו של ליין. הוא רכש דירה בסיאטל והרבה להתבודד, כשהוא מנתק קשר עם הלהקה, חברים ומשפחה. חברי הלהקה העידו מאוחר יותר שתמיד ניסו לשמור עימו על קשר, אבל זה התממש רק לעיתים רחוקות.


פעמים רבות הפצירו מנהלי MTV בלהקה לבצע את ההופעה האקוסטית, שהפכה להיות מעין מבחן בד לאותנטיות ולכשרון מוסיקלי. כשלהקות כמו "Pearl Jam", "Nirvana" ו- "Stone Temple Pilots" כבר עברו את המבחן, ודי בהצלחה יש לציין, זה היה אך מתבקש שגם אליס תעשה זאת.


אליס אין צ'יינס נכנעה לבסוף ללחצים ועלתה לבצע את "המבחן" ב- 10 לאפריל 1996, על בימת ה- "Brooklyn Academy of Music" בברוקלין ניו יורק.


כמו כל "סטודנט" אחר מן המניין, עלתה אליס למבחן, רק שהפעם היא הייתה מחוזקת בגיטריסט נוסף - Scott Olson, גיטריסט, בסיסט ומפיק, אשר ניגן בעבר עם להקת "Heart". אבל זה לא היה פשוט בכלל לעלות להופעה אקוסטית, כל-כך חשופה, ללא אפקטים, מגברים ודיסטורשנים שעשויים לחפות על טעויות, פיקשושים ואפילו זיופים, בטח לא במצבה של הלהקה ובטח לא במצבו הנפשי והפיסי הירוד של סטאלי. עכשיו תוסיפו על-כך את העובדה שמדובר בהופעה הראשונה של הלהקה מזה שלוש שנים, ועובדה לא פשוטה נוספת - Jerry Cantrell עלה לבמה חולה עקב קלקול קיבה שקיבל בגלל נקניקיה שאכל לפני ההופעה, והרי לכם "מגדל קלפים" רעוע שכל משב רוח קל יכול למוטט אותו לחלוטין.


מי שצפה בהופעה ראה כבר ממבט ראשון שמשהו לא טוב עובר על ליין. הופעה פומבית ראשונה מזה שלוש שנים והבחור נראה צנום, כחוש, לבן וחיוור, פשוט צל של עצמו. הוא עלה לבמה עם שיער ורדרד, משקפי שמש כהים ועטוף בג'קט שמתחתיו סריג צמר. גם כשהוא הוציא משפט אחד או שניים בין השירים, ניתן היה לראות שזה דורש ממנו מאמץ עילאי, אבל את השירים עצמם הוא ביצע למופת, כאילו חסך באנרגיות מיותרות בין השירים והשקיע את שארית כוחותיו בביצועים עצמם. הוא נתן את כל כולו, גנח, צעק וצווח את נפשו הפצועה החוצה דרך מילות השירים, באופן שהפך את המופע הזה לכל כך היסטורי וטראגי באותה מידה.



במהלך אותו החודש, לאחר ההופעה הנ"ל, הלהקה ביצעה 4 הופעות רצופות כמופע פותח ללהקת "Kiss". בערב האחרון ליין נטל מנת יתר של סמים והובהל לבית החולים. זו הייתה הפעם האחרונה שהלהקה הופיעה עם ליין.


למרות שאין באלבום הזה ביצועים מיוחדים, גרסאות אחרות או קאברים היסטריים, על-אף שהשירים דיי נצמדים לביצועים המקוריים, יש בביצועים הללו משהו מאוד מרגש ומיוחד שמשחק לנו בקרביים והופך את האלבום הזה לכל-כך מופתי. מצד אחד הוא לוקח את הביצועים האקוסטים של הלהקה ומעצים אותם עוד יותר, ומצד שני הוא מקלף את הביצועים החשמליים שלה ומפשיט אותם בצורה כל-כך נוגעת ורכה. גם ההרמוניה בשירה בין ליין לג'רי מקבלת פה דגש חזק מאוד, במיוחד כשכל הכלים ברקע הם אקוסטיים.


ואם דיברנו על מבחן, אז האלבום הזה ללא ספק עבר אותו בהצטיינות יתרה. הוא מדגיש את היכולות האדירות והכישרון המדהים שיש לחברי הלהקה הזו, שאפילו בתנאים כל-כך קשים מצליחים לזרוח ולהתעלות על עצמם. ממש כמו אותו שלם שהוא הרבה יותר מסך חלקיו. השילוב הווקאלי בין ג'רי לליין מגיע בהופעה הזאת לעוצמות בלתי נתפסות. למרות שאתה יודע שזו הופעה ואתה שומע את הקהל ברקע, השניים האלה פשוט מגישים לך את השיר באופן אישי וקסום, ואתה מרגיש שזה רק אתה איתם לבד בחדר.


כשמקשיבים לאלבום מרגישים שהרבה אלמנטים שלא שמנו לב אליהם בביצועים המקוריים באים כאן לידי ביטוי, לא רק בגלל השימוש בכלים האקוסטיים אלא בגלל הרבה דברים אחרים...


האלבום נפתח עם "Nutshell" והלהקה פשוט משחרר את פצצת האטום הזאת כבר בהתחלה עם ביצוע שמסוגל להמיס פלדה. לא משנה כמה פעמים כבר שמעת את השיר הזה ב- Jar OF Flies, הביצוע הזה עדיין יגרום לך להתייפח כמו ילד קטן. פתיחת המופע עם השיר הזה, ללא כל הקדמה או משפטי פתיחה, מעניק לו נפח דרמטי ואימתני במיוחד, כשהמילים של השיר כל-כך צלולות וברורות ומכניסות אותך בכינון ישיר הישר אל תוך נפשו הפצועה של ליין, ואתה הופך פתאום לצופה מהצד בכל המראות הקשים אותם עבר אותה נשמה, וכל זאת ללא כל הכנה מראש.



משם אנחנו ממשיכים ל- "Brother" ו- "No Excuses", מה- EP's האקוסטיים SAP ו- Jar Of Flies. ג'רי תופס כאן את קדמת הבמה בקולו המלנכולי, ומגוון לנו קצת את הסאונד. ליין משלים אותו בקולות רקע, בעיקר בפזמונים, וההרמוניה הווקאלית ביניהם כל-כך מדויקת ומושלמת. משם כבר אין דרך חזרה ואתה מוצא את עצמך גולש במדרונות הרגש שמציף, שוטף ועוטף אותך מכל עבר.


מיד אחר כך אנחנו עוברים לארבעה ביצועים אקוסטיים של שירים חשמליים. אין ספק שההופעה הזאת תוכננה ועוצבה עד לרמת הפרטים הכי קטנים, על-מנת לתת לקהל לחוות דרמה ומתח, כאשר שירים אנרגטיים משולבים עם שירים יותר רגועים, במטרה ליצור חוויה אחת שלמה, חד-פעמית ובלתי נשכחת.


הראשון ברצף הוא השיר "Sludge Factory" מהאלבום האחרון שלהם עם ליין. השיר הזה נפתח בפספוס של ליין, שעוצר גם את השיר עם המילה פאק!!! לאחר 42 שניות. בגירסת ה- DVD השאירו את הפקשוש הזה, אך בגרסת האלבום הוא נחתך, ולא טוב שכך. הטעות הזאת הייתה כל-כך אותנטית, אנושית ומרגשת, שלעניות דעתנו זו היתה טעות לחתוך אותה. לא רק שהיא לא הורידה מההנאה ומערך הלהקה, אלא שהיא פתחה לנו צוהר קטן שעוזר לנו להרגיש קצת מהאוירה "המחשמלת" ששררה באותה הופה והיא ממחישה את ה- "vibes" בין הקהל לחברי הלהקה.


בשיר הבא "Down In A Hole" כבר לא ניתן להתעלם מזעקת הכאב של ליין. היא נישאת על-גבי הגיטרות האקוסטיות של ג'רי וסקוט, עטופה בקולות הרקע של ג'רי, לפעמים חלש ולפעמים חזק, כאילו ליין מנסה להסביר לנו משהו, רוצה שנבין מה הוא מרגיש, זועק אלינו לעזרה מתוך מילות השיר.



לאחריו באים "Angry Chair" ו- "Rooster" אשר יחד עם השיר הקודם משלימים רצף מדהים מאלבום המופת Dirt. אין ספק שהביצועים האקוסטיים פשוט מפרקים את השירים לגורמים ובונים אותם מחדש, עם הרבה יותר רגש ועומק. סדרת השירים הזאת מוכיחה את הגדולה של הלהקה ואת היכולת שלה להגיש לנו את "אותה הגברת עם אדרת שונה לחלוטין", באופן שפשוט קורע אותך לגזרים, חתיכה אחר חתיכה.


אחרי הטרילוגיה של Dirt אנחנו מקבלים נגיעה מ- SAP עם "Got Me Wrong", וכדאי שתיקחו נשימה עמוקה לפני שאתם מקשיבים לשיר הזה, כי מיתרי הקול של ליין בפזמון פשוט קורעים לנו את הלב וחודרים אצלנו דרך כל שכבת הגנה אפשרית.


מיד אחר כך אנחנו חוזרים לאלבום Alice In Chains עם "Heaven Beside You", וג'רי נוטל כאן שוב את המושכות עם ביצוע ווקלי שלא נופל מחברו ליין, שהפעם משלים אותו בקולות רקע.


השיר שבא לאחר מכן "Would?" הוא אולי השיר הכי מזוהה עם הלהקה, והוא גם בין השירים הגדולים בגראנג', אם לא הגדול מכולם. השיר הזה כל-כך מזוהה עם הביצוע המקורי שלא היה ברור כיצד הוא יתקבל בגרסתו האקוסטית, אך למרות זאת הביצוע הזה אדיר ומגלה לנו שוב את היכולות האדירות של הלהקה המדהימה הזאת.


אחרי שני שירים נוספים מהאלבום "Alice In Chains" הקטעים - "Frogs" ו- "Over Now", ההופעה מגיעה לסיומה עם שיר חדש בשם "Killer Is Me". הבסיסט Mike Inez מחליף כאן עם סקוט שעובר לנגן בבס והוא עצמו לוקח את תפקיד הגיטרה המלווה. אגב, כפי שציינו לעיל, סקוט היה בין היתר הגיטריסט של להקת "Heart", אשר חברותיה האחיות ווילסון הגיעו אף הן מסיאטל, היו בקשר טוב עם החברים מאליס ואפילו אירחו אותם בביתן.



לפני סיום נציין שישנם עוד מספר קטעים מאולתרים שנכנסו לגרסת ה- DVD והאלבום.


הראשון, נגינת קטע הפתיחה מהשיר "Enter Sandman" של מטאליקה. הקטע כמו הכיתוב על גיטרת הבס של מייק אינז "Friends Don't Let Friends Get Friends Haircuts...", היה מכוון אל חברי מטאליקה אשר ישבו בשורה הראשונה בקהל, לראשונה עם התספורות הקצרות שלהם.


השני, קטע הקאנטרי של ג'רי שעיצבן קצת את ליין. יחד עם זאת, קטע הקאנטרי של ג'רי לא נכנס במלואו ונחתך קצת בגרסת האלבום וגם כאן יש להצטער על עבודת העריכה שחתכה את הקטע, שכן הקטע המלא מעביר תחושת אותנטיות ומחבר גם את המאזין לחוויה שהקהל עבר באותה הופעה קסומה.


האלבום הזה הוא ללא ספק רגע נדיר של התגלות שמיימית אשר למזלנו הונצח ונשמר לעד... תיעוד רשמי של אחת מההופעות האחרונות שבוצעו ע"י אחד הווקליסטים הגדולים ברוק.


להאזנה לאלבום (בליווי ממחטות בלבד) Spotify, Apple Music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!