Ash - 1977

כתב: Moti Kupfer

תאריך הוצאה - 06.05.1996

בקיץ 1995 בזמן שרוב בני ה-18 חיכו בעצבנות לתוצאות הבגרויות שלהם, שלושה טינאייג'רים מדאונפטריק, צפון אירלנד בשם טים וילר (זמר, גיטרה), מארק המילטון (בס), וריק מקמורי (תופים) הספיקו להוציא את הסינגל החמישי שלהם.

שיר הפופ-Pאנק הבועט שלהם "Girl from Mars" הפתיע את כולם כאשר נכנס על סף הטופ 10 הבריטי. פחות משנה לאחר מכן "Ash" כבר היו ההרכב הצפון אירי המבטיח והבועט ביותר בממלכה עם אלבום הבכורה שלהם "1977" שיצא ב- 06.05.1996.

כבר בשנת 1989 הקימו וילר, והמילטון את "וייטנאם" (יחד עם עוד שלושה חברים), הרכב שניגן קאברים של להקת "איירון מיידן". כעבור שנתיים להקה אלמונית עד אז מסיאטל בשם "נירוונה" הציתה בהם את הרצון לפתח לעצמם סגנון משלהם.

"הבנו שאנחנו לא חייבים להיות מוזיקאים מוכשרים מדי ועדיין יכולים להיות טובים בזה'". סיפר הסולן טים וילר.

עד תחילת 1992 עזבו אותם הסולן גארת' האצ'ינסון, הגיטריסט מלקולם קינג, והמתופף אנדי מקלין, ווילר והמילטון החליטו להקים להקת Pאנק.

וילר התמקד בשירה ובגיטרה, המילטון ניגן בבס. הם בילו שבועיים באיסוף חומר מקורי בחדר השינה של וילר. ובקיץ 1992 הצטרף המתופף ריק מקמורי. וילר פנה אליו במהלך הצגה בבית הספר, והזמין אותו לביתו לג'אם סשן ממנו יצא הדמו הראשון שלהם "Solar Happy".

את השם "Ash" הם בחרו אקראית מהמילה הראשונה שאהבו במילון. סינגל הבכורה "Jack Names the Planets" יצא בפברואר 1994, וכעבור חודשיים "Ash" נסעו ללונדון למסע יח"צ. כמה לייבלים גדולים פנו אליהם, לפני שהם חתמו ב- "Infectious Records".

מכיוון שהמילטון ווילר היו בני 17 בלבד, הוריהם נאלצו לחתום בשמם על החוזה, כמו גם מנהל בית הספר שלהם ג'ק פריס.

שני סינגלים נוספים, הקדימו את יציאת המיני-אלבום "Trailer" שיצא לבסוף באוקטובר 94.

כהכנה לאלבום הבכורה שלה, הלהקה נפגשה עם כמה מפיקים, כמו פיל וינאל, שהפיק את "The Auteurs", ואילו ווילר רצה שמרק ווטרמן יפיק אותו, לאחר שהכיר אותו בזכות עבודתו על האלבום "Nowhere" של להקת השוגייז "Ride".

בסופו של דבר נבחר המפיק אוון מוריס שעבד בסוף 1994 עם ה- "Verve" על האלבום השני שלהםA Northern Soul" משנת 1995.

וילר אמר "רצינו מפיק מגניב וצעיר" ובחרו במוריס לאחר שנודע להם שהוא הושפע מאומנים שהם אהבו, כמו דייוויד בואי, "טי רקס" ו - "Thin Lizzy".

להקת "Ash" החלה להקליט את האלבום (ביום השנה החדשה) שקרוי "1977" ע"ש שנת הלידה של שניים מחברי ההרכב, ושנת יציאת הסרט "מלחמת הכוכבים".

למרות שהתהליך תוכנן להימשך שישה שבועות בלבד, הוא נמשך בסופו של דבר שלושה חודשים.

מבחינה מוזיקלית, הצליל של "1977" תואר כבריטפופ משולב עם פאוור פופ, גראז' רוק, ופופ רוק, עם אלמנטים של גלאם-רוק, Pאנק, וגראנג'.

בראיון משנת 2020, ווילר ענה "התיוג שלנו לבריטפופ הרגיש לנו אוטומטי בגלל מוצאנו מהאי הבריטי. בפועל הושפענו יותר ממוזיקה אמריקאית מאשר ממוזיקה בריטית".

את רוב שירי האלבום כתב הסולן טים וילר על התאהבויות נעורים, ושברון לב, זכרונות מהילדות, תשוקות, החמצות מיניות, ו- "Kung Fu" שנכתב על כוכב הקולנוע ואומנויות הלחימה ג'קי צ'אן, השיר שימש בפרסומת ובכותרות הסיום של סרטו של צ'אן "Rumble in the Bronx".

דווקא הסינגלים הרביעי והחמישי ("Goldfinger", "Oh Yeah") זכו להצלחה הגדולה ביותר כשצעדו בבריטניה במקומות 5 ו- 6 בהתאמה, ו "1977" כבש את פסגת מצעד האלבומים הבריטי.

עטיפת האלבום היא תמונה של הצלם ההולנדי, מנהל הלהקה, והמעצב הגרפי בריאן קאנון מצא את התמונה בספר שקנה באמסטרדם, והראה אותה לחברי הלהקה שאהבו אותה.

קאנון מספר "זה היה סיוט לקבל אישור להשתמש בתמונה, הצלם מת ונאלצנו לאתר את אשתו כדי לקבל רשות".

להאזנה: Spotify, Apple Music

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר