• FaceOff - עימות חזיתי

The Band - The Last Waltz

ב- 7 לאפריל 1978 שוחרר אלבום ההופעה "The Last Waltz" של להקת "The Band".


זה כנראה מופע המחווה הגדול ביותר שאנחנו מכירים בהיסטוריה המוזיקלית.


לא "גדול" מבחינת מכירות. גם לא "גדול" מבחינת כמות הצופים או כמות ההרכבים שמנגנים בו, אבל בהחלט הכי גדול מבחינת הקונספט וההפקה. ולמה הכוונה? בכל מופעי המחווה שאנחנו מכירים האומנים וההרכבים מבצעים שירים של עצמם או של האומן נשוא המחווה.


לעומת זאת, במופע הזה, קרה משהו אחר לגמרי. "הלהקה" - "The Band", הצטרפה לכל אחד מהאמנים האורחים בשירים של אותו אומן. לשם כך "הלהקה" היתה צריכה להתאים את עצמה, את סגנונה, את הסט, את העיבודים ואפילו את הסולם כך שיתאים לשירה של האומן הספציפי אותו היא ליוו.


זה גם אחד מאלבומי ההופעה הגדולים, אשר צולם גם לסרט בבימויו של Martin Scorsese, והוכתר מאוחר יותר לאחד מסרטי ההופעה הדוקומנטריים הגדולים בכל הזמנים.


ההופעה האלמותית הזאת נערכה באולם "Winterland Ballroom" שבסן פרנסיסקו, בערב "חג ההודיה" ב- 25 לנובמבר 1976.


כשמו של האלבום, המופע הזה נועד להיות מופע פרידה של הלהקה ולכבוד המאורע "הלהקה" אירחה איתה על הבמה אומנים וחברים מצמרת המוזיקה העולמית מאותם שנים, וביניהם: Bob Dylan, Eric Clapton, Neil Young, Joni Mitchell, Van Morrison, Muddy Waters, Neil Diamond, Ringo Starr ועוד ועוד.


הנה כמה עובדות מעניינות על המופע המדהים הזה והסרט המופתי שליוו אותו:


1. העיתוי של המופע בערב "חג ההודיה" לא היה מקרי. המופע הזה ממש נערך כמו "הסעודה האחרונה". רוכשי הכרטיסים הוזמנו ל"ארוחת מלכים" שנערכה לפני המופע ושלמו מחיר הגבוה פי חמש ממחירי הכרטיסים שהיו נהוגים אותה עת. הם הגיעו לבושים בהתאם וסעדו לצלילי וואלס שהתנגן ברקע ורקדנים שהופיעו בפניהם.


2. כאלמנט הפתעה, רוכשי הכרטיסים לא היו מודעים לסדר הגודל של האומנים שיתארחו במופע. על הכרטיסים נרשם פשוט שההופעה היא של "הלהקה" וחברים: "Bill Graham presents The Last Waltz: the Band and friends".


3. החדר בו המתינו האומנים האורחים להופעה לא היה "Green Room" אלא "White Room" – הוא עוצב בלבן ואבקה לבנה (קוקאין) חולקה על השולחנות בשפע.


4. זו היתה הפעם הראשונה שהבמאי מרטין סקורסזה הסכים לעבוד על סרט דוקומנטרי המסקר הופעה. זו היתה בקשתו האישית של Robbie Robertson מסקורסזה, ששה שבועות בלבד לפני המופע.


5. צוות הצילום של המופע יכלול אנשי קולנוע מפורסמים לעתיד, כגון: Michael Chapman (נהג מונית והשור הזועם), Vilmos Zsigmond (מפגשים מהסוג השלישי וציד הצבאים) ועוד.


6. סקורסזה קיבל את אישור בעל האולם ומפיק המופע - Bill Graham לחפור בריצפת האולם כדי להקים מגדל עליו עמד Vilmos Zsigmond והמצלמה שלו.


7. לעיצוב האולם השתמש סקורסזה בנברשות שהיו בשימוש בסרט המופת "חלף עם הרוח".


8. במהלך ההכנות לצילומי המופע סקורסזה עבד במקביל על הסרט "ניו יורק, ניו יורק".


9. סקורסזה לא צילם את הקהל באופן מכוון. הוא רצה שהקהל יתרכז במופע ולא במצלמות. בנוסף הוא חשב שאחרי שוודסטוק נתן סיקור כה גדול על הקהל, זה כבר לא מעניין אף אחד.


10. חמש עשרה דקות בלבד לפני המופע הגיע בוב דילן והודיע שהוא לא מעוניין להשתתף במופע. הוא חשש שזה יתנגש עם סרט נוסף שלו שהיה אמור לצאת באותו זמן - "Renaldo & Clara".


11. בסופו של דבר מפיק המופע והבעלים של האולם – ביל גרהאם, הצליח לשכנע אותו לעלות למופע, אך התנאי של דילן היה שרק שני השירים האחרונים שלו יצולמו, ואכן בזמן הביצוע של השירים הראשונים המצלמות לא כוונו לבמה.


12. המתופף Levon Helm לא רצה את Neil Diamond בין האורחים, הוא סבר שהוא לא מתאים לסגנון של יתר האורחים. רוברטסון הביא אותו רק בגלל שהוא הפיק לו את האלבום "Beautiful Noise" וכתב איתו את השיר "Dry Your Eyes" שבוצע גם במופע.


13. כנראה שגם Neil Young חשב כמו לבון הלם כי הוא הציג את עצמו בפני Neil Diamond מאחורי הבמה כך: "Nice to meet you. I'm Neil Sedaka".


14. מנהלו של Neil Young סירב שהשיר "Helpless" יכלל בסרט. הסיבה, על אחד מנחיריו של ניל יאנג נראה אבקת קוקאין לבנה. בסופו של דבר השיר נכלל בסרט לאחר שסקורסזה עשה קסמים והצליח לטשטש את הגרגר.


15. הצילום של המופע של Muddy Waters כמעט ופוספס. סקורסזה חשב שהמופע הסתיים והורה לצלמים לכבות את המצלמות. צלם אחד סורר שלא חבש את אוזניות המשיך לצלם ולכן הקטע הזה בסרט כולל רק זווית אחת של צילום.


16. עוד סיפור על Muddy Waters. כמות האורחים במופע היה כה גדולה ולכן שקלו לוותר על הופעתו של Muddy Waters. המתופף לבון הלם התעקש ואיים לא לנגן ובסופו של דבר ווטרס עלה.


17. אחד הקטעים המדהימים במופע היה במהלך הסולו הראשון של אריק קלפטון בשיר "Further on Up the Road", כאשר רצועת הגיטרה שלו התנתקה. באותו רגע קלפטון הסתכל על Robbie Robertson ואמר "Rob!" ורוברטסון פשוט המשיך את הסולו מבלי לפספס תו.


18. לבון הלם והחברים לא אהבו את הסרט. הם חשבו שרובי רוברטסון קיבל שם יותר מידי פוקוס.


19. השיר האחרון שנוגן בהופעה היה "I Shall Be Released" בו כל חברי "הלהקה" והאורחים היו על הבמה.


20. לאחר השיר האחרון על חלק מהחברים והאורחים לג'אם סשנים מאולתרים. Stephen Stills שלא היה חלק מהמופע והגיע מאוחר לאולם השתתף בג'אם סשן השני.


21. בסיום הג'אמים עלתה "הלהקה" בשעה 2:15 לפנות בוקר לשיר אחד אחרון נוסף - "Don't Do It". זו היתה הפעם האחרונה בה "הלהקה" הופיעה בהרכב הקלאסי שלה.


22. השיר הזה היה השיר עימו נפתח הסרט של סקורסזה כאשר משם חוזרים אחורה בפלאשבק לראשיתו של הערב.


23. זה בכלל שיר של מרווין גיי שהלהקה ביצעה לו גירסת כיסוי ובחרה לסיים איתו את הערב.


24. במהלך עבודת העריכה של הסרט רוברטסון התיידד מאוד עם סקורסזה. הדבר הניב שיתופי פעולה נוספים שלהם בעתיד, בין היתר בסרטיו של סקורסזה כמו השור הזועם, צבע הכסף ועוד.


25. זה לא היה באמת המופע האחרון של "הלהקה". זה רק המופע האחרון של רוברטסון איתה. הלהקה המשיכה להופיע החל משנת 1983 בלעדיו.


להאזנה לאלבום בגירסת הדלוקס: Spotify, Apple Music.


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!