Beastie Boys - Ill Communication
- FaceOff - עימות חזיתי
- לפני 6 שעות
- זמן קריאה 4 דקות
כתב: Moti Kupfer
תאריך הוצאה - 31.05.1994
נעימת חליל מרגיעה שחוזרת על עצמה שוב ושוב בוקעת לפתע מהרמקולים ברוך, כאילו מתעקשת לבשר לנו בשורות חדשות, בשורות טובות, ופתאום היא נקטעת ע"י קטע ראפ "Cause you can’t, you won’t and you don’t stop", Mike D come and rock the sure shot"
כך נפתח לו אלבומם הרביעי של "הביסטי בויז" "Ill Communication "שיצאה ב- 31.05.1994.
שנת 1994 היתה ללא ספק הרגע שבו הראפ, וההיפ הופ לקחו את השליטה לידיהם בארה"ב. אם ב- 1992 ד"ר דרה ואחריו ב- 1993 סנופ דוג היו אלה שפרצו את הדרך לאחרים, אז 1994 לא רק הבטיחה, היא גם קיימה עבור אומני מוזיקה שחורה. הבטיחה עד כדי כך שזמן קצר לאחר מכן התבשרנו על מלחמת הראפרים של ה- West Coast נגד ה- East Coast שגבתה את הקורבנות שלה (נוטריוס ב.י.ג, טופאק).
מכנה משותף רחב היה כמעט לכל אומני הראפ וההיפ הופ באותן השנים. תרבות של שופוני למען יראו מי שצריכים לראות. קליפים נוצצים עם בחורות חצי מעורטלות ומבט סליזי בעיניים, ושירים שכללו ניבולי פה, ומילות גנאי, והחפצה כנגד נשים.
פה ושם היו צצו הרכבים כמו "A Tribe Called Quest" ו"דה לה סול" שדגלו בהיפ הופ נקי, עם חריזה והרבה הומור עצמי, אבל הן פעלו בשטח שבו הן היו המיעוט הדומם, בטח בשנים שבהן הג'י-פאנק הרים את ראשו המיזוגני.
על רקע הדיכוטמיה המאוד ברורה הזאת, הגיעו "הביסטי בויז" ויצרו עם "Ill Communication" מהפכה. מהרכב שבשלושת אלבומיו הראשונים לא חסך במילים גסות, והחפצת נשים. לאלבום רביעי שאומנם נקרא בעברית "חוסר תקשורת" אך מוכיח בדיוק את ההיפך.
היה זה הרגע שבו יצרו שלושת חברי "הביסטי בויז": אדם הורביץ, אדם יאוך, ומייקל "מייק די" דיאמונד, את השינוי היחיד שנראה בסביבה מחפיצה. והפכו ללפיד האש שהולך לפני המחנה ומראה לשאר החברים שהזמנים משתנים, ואיתם גם התרבות חייבת להשתנות.
זה התחיל ממש למן השיר הראשון "Sure Shot" והבית שמגיע כשתי דקות מתחילת השיר ומבהיר את השינוי הדרמטי שמתחולל כאן:
"Want to say a little something that's long overdue, the disrespect to women has got to be through, to all the mothers and the sisters and the wives and friends, I
want to offer my love and respect to the end"
לאחר שיושרו ההדורים ונחתם פרק של חבורת השובבים. ל- Ad-Rock, RCA, ו- Mike D יש הרבה מה להציע, ומהבנות הם עוברים יש לבנים ולקטע הקצר והPאנקי "Tough Guy" שמתייחס לביל ליימביר ששיחק בבד בויז, קבוצת הכדורסל של הדטרויט פיסטונס.
האלבום הזה הוא מיזוג גלויות של הסגנונות בהם השתמשו "הביסטי בויז" מהקמתם ועד לנקודה הבוגרת בה הם נמצאים כעת, נתון המאפשר להם לחבר בין קטע Pאנק לקטע "Root Down" עם דגימות של אומני ג'אז חזקים כמו ג'ימי סמית, דיק היימן, "The Meters" ו- "The Stone Alliance". הוא מופק על ידם יחד עם מריו קלדאטו ג'וניור, כשהוא מספק בתוכו מספר סגנונות החל מהיפ הופ, Pאנק רוק, ג'אז וFאנק.
את "Sabotage" שהפך לפנים של האלבום בזכות הקליפ המרתק של ספייק ג'ונז. הם יצרו כאשר MCA ניגן את ליין הבס החוזר שוב ושוב יום אחד באולפן, וזה משך מיד את תשומת לב הלהקה. גם Ad-Rock וגם Mike D הרימו את הכלים שלהם והתחילו לנגן עם הליין בס החוזר. לפי Ad-Rock בסרט התיעודי "Beastie Boys Story" משנת 2020, המילים הן התלהמות פיקטיבית על האופן שבו המפיק שלהם מאריו קאלדטו ג'וניור מפריע להם בכל פעם באמצע סיעור מוחות ומבקש מהם לחזור ולעבוד.
בניגוד להרבה מעבודותיהם המוקדמות, "ביסטי בויז" לא השתמשו באף דגימות בשיר הזה. הם יצרו רצועות בעיקר מכלי נגינה חיים, מכיוון שדגימות הפכו להיות יקרות. מגמה שהחלה עוד באלבום הקודם "Check Your Head".
הקטע הזה חיכה בצד הרבה זמן כי לא היו להם מילים. הם שקלו לשחרר אותו כאינסטרומנטלי אבל הגיעו למילים והוסיפו שירה שבועיים לפני סיום האלבום. זה היה השיר האחרון שהם הוסיפו לאלבום.
הסרטון, בבימויו של ספייק ג'ונז, הוא פרודיה על תוכניות שוטרים משנות ה- 70 כמו "CHiPs" ו"הוואי 5-0". כל אחד מהבנים מגלם כמה דמויות שונות בסרטון, תוך שימוש בפאות ושפמים כדי לשחק את החלקים. הבגדים הגיעו מחנויות יד שניה.
הסרטון היה מועמד לשישה פרסי וידאו של MTV, אבל לא זכה באף אחד. כשהפרס לבימוי הטוב ביותר הוענק ל-"Everybody Hurts" של "R.E.M".
אדם יאוך (MCA) מיהר לבמה והגיע אל הפודיום בזמן שמייקל סטייפ קיבל את הגביע שלו. יאוך היה בדמותו בתור האלטר אגו שלו, נתניאל הורנבלואר, לבוש שפם מזויף ענק. זו הייתה החדירה הראשונה מסוג זה בהיסטוריה של התוכנית, לפני ההשתלטות של קניה ווסט על נאומה של טיילור סוויפט כעבור 15 שנים. הפעלול של יאוך היה לא ברור, מכיוון שרק מעריצי "הביסטי בויז" הגדולים הכירו את נתניאל הורנבלואר.
הקטע "Get It Together" דוגם את השיר הידוע של להקת ה- "5th Dimension" - הלהיט הנצחי "Aquarius/Let The Sun Shine In" וגם את "Escape-ism" של ג'יימס בראון.
המרכיב האינסטרומנטלי של האלבום כולל בתוכו קטעים נפלאים כמו "Sabrosa", "Futterman's Rule", "Ricky's Theme" ו- "Shambala" כולם תורמים לזרימה שלו. היכן שאמני היפ-הופ אחרים לא יכלו להציע מגוון כזה במוזיקליות חיה, "הביסטי בויז" מובילים את הדרך ומשאירים את חותמם כחדשנים, וכאומנים המשלבים יחדיו ז'אנרים רבים.
האלבום כולל נגינות מוזיקליות של Money Mark, אריק בובו, ואמרי סמית. וקטעי ראפ של Q-Tip וביז מארקי. "ביסטי בויז" הושפעו מאלבומי הרוק הג'אז של מיילס דייויס "On the Corner", ו- "Agharta".
השיר "Bodhisattva Vow" הוא אחד השירים הייחודיים ביותר שלהם. אדם יאוך בתור בודהיסט מתחיל, נדר את נדר הבודהיסטווה, שהוא הבטחה לשחרר את כל היצורים החיים מסבל על ידי תרגול שש השלמות של נתינה, משמעת מוסרית, סבלנות, מאמץ, ריכוז וחוכמה.
יאוך החל את לימודיו הרציניים בבודהיזם לאחר שהשתתף בהרצאה של דלאי לאמה באביב 1993, בעיצומה של הקלטת האלבום "Check Your Head". "הקונספט הכללי מאחורי השיר", אמר יאוך, "היה לקחת את המשמעות של הטקסט של שנטידאווה, לפחות ברמה שהבנתי אותו, ולדחוס אותו לשיר מודרני בן שלושה פסוקים בחרוזים". כל ההכנסות מהשיר עברו לשירות הילדים האבוריג'ינים, בית טיבט והמשרד של טיבט.
עטיפת האלבום צולמה על ידי ברוס דייווידסון בשנת 1964 בדינר דרייב-אין בלוס אנג'לס כחלק ממשימה עבור מגזין הגברים אסקוייר אך בסופו של דבר המגזין לא פרסם את התמונות.
למרות שדיווידסון לא שמע את המוזיקה של "הביסטי בויז" ולא הבין אותה, הוא הסכים לאפשר ללהקה להשתמש בתמונה שלו.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות