Blind Guardian - Nightfall in Middle-Earth
ב- 28 באפריל 1998 יצא "Nightfall in Middle-Earth", אלבום האולפן השישי של להקת הפאוור מטאל הגרמנית "Blind Guardian".
אמצע שנות התשעים סימן את נקודת הרתיחה היצירתית של רביעיית הקוסמים מהעיר קרפלד שבגרמניה. אחרי שהניחו את יסודות הספיד והפאוור מטאל האירופי באלבומים מכוננים כמו "Tales from the Twilight World" משנת 1990 ו-"Somewhere Far Beyond" משנת 1992, והגיעו לשיא של כוח ואפלוליות באלבום "Imaginations from the Other Side" משנת 1995 תחת שרביטו של המפיק הדני האגדי Flemming Rasmussen שעבד עם להקת "Metallica", חיפשו חברי "Blind Guardian" את הפסגה הבאה. במשך עשור שלם שאבו הסולן Hansi Kürsch והגיטריסט המוביל André Olbrich השראה מעולמות הפנטזיה של הסופר הבריטי J. R. R. Tolkien, אך לקראת אלבומם השישי הם החליטו ללכת רחוק יותר מאי פעם ולהתמודד עם היצירה המורכבת, האפלה והטרגית ביותר שלו, הספר "The Silmarillion".
בניגוד לעלילה ההרפתקנית של "The Lord of the Rings", הסילמריליון פורש מיתולוגיה עתיקה של בריאה, מרד, שבועות דמים ומלחמות אבודות מראש בעידן הראשון של הארץ התיכונה, שבמרכזן גניבת אבני הסילמריל הקדושות על ידי שר האופל Morgoth והקללה שרובצת על גזע האלפים מבית Noldor. קירש ואולבריך סירבו להסתפק באוסף שירים רגיל בהשראת הספר, ובחרו לבנות דרמת רדיו קולנועית מלאה בת עשרים ושתיים רצועות, המשלבת אחת עשרה יצירות מטאל אדירות עם קטעי קריינות דרמטיים, דיאלוגים תיאטרליים וקטעי מעבר אקוסטיים וסימפוניים. לשם כך גייסה הלהקה שחקני קול בריטים מקצועיים כמו Norman Eshley ו-Douglas Fielding, שהפיחו חיים בדמויותיהם של מורגות', Fëanor ו-Sauron, והעניקו לאלבום תחושת עומק של מחזה שייקספירי עטוף בגיטרות חשמליות.
(Photo: Dirk Behlau)
כדי להגשים את החזון המוזיקלי העצום הזה, קיבל קירש החלטה היסטורית ששינתה את פני הלהקה לנצח. לאחר עשור שבו אחז בגיטרת הבס במקביל לתפקידו כסולן, הוא הניח את הכלי בצד והתמסר לחלוטין לפיתוח קולו ולבניית שכבות ווקאליות עצומות בהשראת להקת "Queen" ואופרות הרוק הקלאסיות. את תפקיד הבסיסט בהקלטות ובסיבובי ההופעות תפס Oliver Holzwarth, שהעניק חופש תנועה מלודי וטכני לצד תיפוף הקטר הדוהר של Thomas "Thomen" Stauch וגיטרות הקצב המדויקות של Marcus Siepen. הקלטות האלבום נמשכו מחודש יולי 1997 ועד ינואר 1998 באולפני הבית החדשים של הלהקה Twilight Hall Studios בגרמניה, לצד אולפני Karo ואולפני Sweet Silence בקופנהגן, בשיתוף פעולה מחודש עם רסמוסן ועם המפיק המוזיקלי Charlie Bauerfeind, שהפך לאדריכל הסאונד הקבוע של הלהקה בשנים הבאות.
האלבום נפתח בקטע התיאטרלי הקצר "War of Wrath", שבו דיאלוג דרמטי בין מורגות' למשרתו סאורון בשלהי המלחמה הגדולה נקטע באחת וזורק את המאזין אחורה בזמן אל סערת הפתיחה המסחררת של "Into the Storm". מהשנייה הראשונה שבה הריפים החדים של סיפן ואולבריך פוגשים את מקצבי הדאבל בס של שטאוך, מתברר עומק המהפכה המוזיקלית של הלהקה. קירש שואג ומזמר במקביל דרך הרמוניות קוליות מרובות שכבות, מתאר את בריחתם של מלקור והעכבישה הענקית Ungoliant עם אבני האור הגנובות, בעוד הגיטרה המובילה של אולבריך מציירת קווים מלודיים שנשמעים כמו כינורות מייללים ברוח.
לאחר זעקת האימה הקצרה של מורגות' בקטע "Lammoth", מגיעה אחת הפסגות המלודיות והמרגשות ביותר בקטלוג של הלהקה כולה, השיר "Nightfall". הקטע נפתח בפריטה אקוסטית עדינה ובנגינת חליל קסומה שמתפתחת להמנון אצטדיונים אדיר, המתאר את אבלם של האלפים על אובדן שני העצים הקדושים של ולינור ואת שבועת הנקמה הקטלנית של פאנור ובניו. הפזמון הרב קולי של השיר, שבו עשרות שכבות של קולו של קירש מתמזגות למקהלה שמימית אחת, הפך לאחד הרגעים המזוהים ביותר עם הלהקה בהופעות חיות, כשאלפי מעריצים שרים יחד כל מילה בדבקות כמעט דתית.
אחרי אינטרלוד הפסנתר המלנכולי "The Minstrel", הלהקה משחררת את הרסן באחד הקטעים המהירים והאגרסיביים ביותר באלבום, "The Curse of Fëanor". כאן חוזרת "Blind Guardian" אל שורשי הספיד והת'ראש מטאל שלה, אך עוטפת אותם בעיבודים פרוגרסיביים מורכבים, מעברי קצב חדים וטקסט קודר שמביא את זעמו הבוער של פאנור ואת טבח השארים הטרגי בנמל אל-קוואלונדה. הרוח החורפית והקפואה של מסע האלפים על פני הקרחונים ממשיכה לרחף מעל היצירה הדרמטית "Noldor (Dead Winter Reigns)", שמתפתחת מבלדה אפלה ומהורהרת לקרשצ'נדו כבד ומטלטל שבו בית המשפט של הגורל חורץ את דינם של הגולים.
החלק האמצעי של האלבום מפגין את עושר הכלים והגיוון הפולקלוריסטי של ההפקה. אחרי הקטע האינסטרומנטלי עתיר כלי הנשיפה "Battle of Sudden Flame", מגיע "Time Stands Still (At the Iron Hill)", שמתעד את אחד הרגעים האפיים ביותר בספרות הפנטזיה, דו הקרב היחידני של מלך האלפים Fingolfin מול שר האופל מורגות' בשערי מבצר אנגבנד. השיר משלב ריפים דוהרים בסגנון ימי הביניים עם פזמון הרואי בלתי נשכח וסולו גיטרה וירטואוזי של אולבריך שמשלב טכניקת סוויפ פיקינג עם מלודיה קלאסית טהורה.
המסע בארץ התיכונה ממשיך להתפתל דרך בגידה, כאב ואהבה בלתי אפשרית. השיר "Thorn" מציג צד מורכב ופרוגרסיבי יותר עם שינויי דינמיקה חדים שמשקפים את דמותו הטרגית של Maeglin ואת נפילת העיר הנסתרת גונדולין, בעוד הבלדה הכבדה "Blood Tears" חושפת את ייסוריו של Maedhros התלוי מצוק התהום. מנגד, השיר "When Sorrow Sang" מביא את סיפור האהבה המיתי של בן התמותה Beren והעלפית Lúthien בתוך מעטפת של ספיד מטאל מלודי מהיר ומרגש, שבו קירש עובר בין שירה רכה ונוגעת ללב לזעקות עוצמתיות שקורעות את הרמקולים.
שיאו הדרמטי והמסחרי של האלבום מתנקז אל הרצועה האחת עשרה, הקלאסיקה העל זמנית "Mirror Mirror". השיר, שיצא כסינגל המוביל מהאלבום עוד בחודש פברואר 1998, מגולל את סיפורו של Turgon והקמת הממלכה הנסתרת גונדולין בעצת אל המים Ulmo. בתוך חמש דקות דחוסות של גאונות הלחנתית, "Blind Guardian" מאחדת ריפים כבדים, מקצבים פולקיים, הרמוניות גיטרה כפולות שמזכירות את להקת "Iron Maiden" בשיאה, ומקהלות ענק שמתנגשות זו בזו בפולחן מוזיקלי עוצר נשימה. הקליפ והשיר הפכו להמנון הדגל של הפאוור מטאל האירופי כולו ולשיר הסיום הקבוע בכל הופעה של הלהקה מאז ועד היום.
את האפוס המפואר חותמים השירים "The Eldar", בלדת פסנתר קורעת לב בביצועו של הקלידן האורח Michael Schüren שבה קירש מספק את אחת ההופעות הווקאליות המרגשות בחייו כקינה על גורלו של המלך Finrod Felagund, והיצירה המורכבת "A Dark Passage" שמסכמת את תבוסת האלפים ובני האדם בקרב הדמעות לאין מספר, לפני שקטע הסיום הקצר "Final Chapter (Thus Ends...)" סוגר את המעגל ההיסטורי בלחישה מצמררת. לצד המוזיקה, אי אפשר להפריד את האלבום מעטיפתו האייקונית שצייר המאייר הגרמני Andreas Marschall, המתארת בפירוט מרהיב את הסצנה שבה לות'יין רוקדת ומטילה כישוף שינה על מורגות' וחצר משרתיו בזמן שברן מתגנב לחלץ את אבן הסילמריל מכתר הברזל שלו.
עם צאתו זכה "Nightfall in Middle-Earth" להצלחה מסחררת, נכנס לעשירייה הפותחת במצעד האלבומים הגרמני והיה לאלבום הראשון של "Blind Guardian" שזכה להפצה רשמית בארצות הברית, צעד שסלל את הדרך להוצאה מחודשת של כל קטלוג הלהקה ביבשת אמריקה. במבחן הזמן, האלבום ניצב בפנתיאון העליון של המטאל העולמי לא רק כאלבום הפאוור מטאל הגדול בכל הזמנים, אלא כיצירת מופת אמנותית שהוכיחה כי מוזיקה כבדה מסוגלת לשאת על כתפיה מיתולוגיה ספרותית כבדת משקל ולהפוך אותה לחוויה תיאטרלית, סימפונית ורגשית של פעם בחיים.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות