top of page

Pantera - Power Metal

ב- 24 ליוני, 1988 "Pantera" הוציאו את האלבום הרביעי שלהם "Power Metal".


זהו אלבום בעל משמעות היסטורית עבור "Pantera". הוא משמש כמעין גשר בין הסאונד וסגנון הגלאם מטאל המוקדם יותר של הלהקה, לבין הסגנון הכבד יותר שלה בהשפעת הת'ראש, אשר בהמשך יגדיר את את הסגנון הייחודי של הלהקה ואת האלבומים הבאים שלה.


האלבום הזה סימן נקודת מפנה עבור "Pantera". הוא הציג לראשונה את Phil Anselmo כסולן הראשי של הלהקה וגיבש את ההרכב הקלאסי שלה שיישאר יציב עד להתפרקותם ב-2003.


סיפור הרקע של האלבום מוסיף עומק למשמעותו. לאחר שנפרדו מהסולן Terry Glaze, "פנתרה" ערכה אודישנים לזמר מחליף והחלה לעבוד על שירים עם מועמדים שונים. המתח בין חברי הלהקה ל- Terry Glaze הוביל אותם לחפש סולן כבד יותר, מה שהוביל לגיוסו של Phil Anselmo. ההופעה הראשונה של Phil Anselmo עם הלהקה נערכה ב- 25 בנובמבר 1986, והחל מרגע זה החל עידן חדש שהביא אנרגיה, עוצמה ותוקפנות ללהקה.


האלבום "Power Metal" מציג את האבולוציה המוזיקלית של "Pantera" ואת הנחישות שלה להשיל מעליה את שורשי הגלאם מטאל ולהמשיך ולהתפתח מבחינה מוזיקלית. כתיבת השירים והמוזיקליות של האלבום מדגימים מיזוג מאוזן בין ההופעה הראוותנית הקודמת שלהם לבין החספוס הכבד שיהפוך לאופייני לאלבומי ההמשך של הלהקה. ההשפעות של להקות גלאם כמו "KISS" ו- "Def Leppard" פינו את מקומם להשראה כבדה יותר מלהקות כמו "Judas Priest" ו-"Metallica", עם רמזים לצליל הגרוב מטאל שיגדיר את האלבומים הבאים.


הביצוע הווקאלי של Phil Anselmo ב- "Power Metal" הוא אחד האלמנטים הבולטים שבו. השילוב שלו בין הפלצטים של Rob Halford לבין היהירות של David Lee Roth עדיין לא ממש מזכירה את השינוי שעתיד לבוא אבל בהחלט שובה את המאזין. הטכניקות והביצועים שלו באלבום לא מזכירים אולי את אלה שיבואו באלבומי ההמשך של הלהקה החל מ- "Cowboys from Hell", אבל ההגשה שלו משכנעת ומהנה, ומציגה שירה מגוונת שתגדיר את עבודתו העתידית. ראוי לציין שהטקסטים עברו שינויים משמעותיים מהגרסאות המקוריות שלהם, כאשר אנסלמו שינה את רובo כדי שיתאימו לכיוון המתפתח של הלהקה.


יכולת הנגינה של הלהקה ניכרת לאורך האלבום. האחים אבוט, Dimebag Darrell בגיטרה (אז עדיין Diamond Darrell) והמתופף Vinnie Paul, מציגים את עוצמתם ההולכת וגוברת כמוזיקאים גדולים, כאשר עבודת הגיטרה של דימבאג משלבת קראנץ' דרומי עם ריפים מעולם הת'ראש יחד עם סולואים וירטואוזיים. דימבאג עבד בזמנו עם Kerry King מלהקת "Slayer" ואין ספק שהדבר השפיע על התוצאה הסופית באלבום הזה וכן על סגנון הנגינה העתידי שלו. התיפוף של Vinnie Paul מזריק מקצבי מטאל קשיחים עם דפוסים מהירים יותר, ומוסיף דינמיות לשירים. גם הנוכחות של הבסיסט Rex Brown בולטת יותר ב- "Power Metal" בהשוואה לאלבומים הקודמים, מה שמניח את הבסיס לתפקיד החשוב שהוא ישחק בגיבוש הסאונד העתידי של הלהקה במהלך שנות התשעים.

(Photo: Revolver Magazine)


כתיבת השירים ב- "Power Metal" עקבית וקונסיסטנטית יותר מאשר בכל אלבום אחר של "Pantera" עד אותה עת. האלבום נמנע במידה רבה ממלכודות הגלאם מטאל באלבומים הקודמים, תוך ההתקרבות לניסיוניות של עידן הגרוב מטאל שלהם. באלבום יש איזון מושלם בין העבר והעתיד בסגנונות המוזיקליים של הלהקה. רצועה כמו "Rock the World" הולכת יותר לשורשי הגלאם מטאל של הלהקה, בעוד ששיר הנושא "Power Metal" עם מתקפת הדאבל בייס מראה את השפעות הת'ראש שלהם. רכבת ההרים ממשיכה עם הגלאם של "We'll Meet Again", לעומת הקצב המהיר של "Over and Out", הביט המקפיץ והפזמון הקליט של "Proud to be Loud" (שכתב והפיק Marc Ferrari מלהקת "Keel" שגם מנגן בגיטרה), לעומת ריפים של ת'ראש מטאל ב- "Down Below", עם השירה שתזכיר לכם את Rob Halford. השיר "Death Trap" יישמע לכם כמו שיר מוקדם מאוד של "Queensrych" בעוד ש- "Hard Ride" מוסיף נופך בסגנון AOR ופזמון שמזכיר את "Rock Hard, Ride Free" של "Judas Priest". האלבום מסתיים ברצועת הספיד מטאל "Burnnn!" ו-"P*S*T*88" עם לא אחר מאשר Dimebag Darrell בשירה.


למרות קידום מכירות מוגבל והיעדר התמיכה של לייבל גדול, "Power Metal" אהוב בקרב הקהל המסור של "פנתרה" לאורך השנים. בעוד שהביקורות הראשוניות היו מעורבות, האלבום מוכר כיום מאז כיצירה ייחודית ומסקרנת של אחת מלהקות המטאל החשובות של שנות ה-90.


אמנם, "Power Metal" לא זכה להצלחה במיינסטרים או לא זכה לאותה רמה של שבחים כמו האלבומים המאוחרים יותר של "Pantera", אבל הוא נותר כסוג של "פנינה נסתרת" עבור מעריצי הלהקה. תפקידו כאלבום מעבר, המשלב אלמנטים מצליל הגלאם מטאל המוקדם של הלהקה יחד עם הכבדות המתפתחת שלהם, הופך אותו לתוספת ראויה לקטלוג של "פנתרה". האלבום משמש עדות לצמיחה המוזיקלית של הלהקה ומציג את הכישרונות של כלל חבריה בהרכב הקלאסי, במיוחד את התעוזה הווקאלית המתהווה של Phil Anselmo וכישורי הגיטרה של Dimebag Darrell.


לסיכום, "Power Metal" ראוי להאזנה נוספת שלכם ולהערכה רבה על מקומו בהיסטוריה המפוארת של "פנתרה". זה אולי לא אחד מהאלבומים הטובים שלהם, אבל אי אפשר להתעלם מחשיבותו בתהליך ההתפתחות של הלהקה. הוא מהווה עדות לחוסן והנחישות של "Pantera" לחצוב את דרכה הייחודית בעולם המטאל ולהפוך לאחת מהלקות החשובות שהצילו אותו בתקופתו הקשה.


להאזנה: Youtube


Follow us on Facebook or Subscribe to our website

"Face/Off" - Israel's Rock Blog & Podcast

Comments


 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page