Blur - The Great Escape
כתב: Moti Kupfer
תאריך הוצאה - 11.09.1995
התאריך היה 14 באוגוסט 1995, וכל אזרח בריטי שמכבד את עצמו כסס את ציפורניו מרוב עצבים. יש עדויות שראו את שמלוק מחרובסקי, מנהלה המיתולוגי של מכבי ת"א, יוצא מחדרים כי לא יכול היה לשאת את המתח שהיה בממלכה, כאילו היו אלה דקות ההכרעה של משחק חשוב בגביע אירופה לאלופות.
את היום הזה אף אחד לא ישכח בממלכה הבריטית המנומנמת בדרך כלל, והכול בגלל שתי להקות שהפכו לשני קרחונים שאיימו להתנגש זה בזה, שני מתאגרפים עצומים. בצד האחד "Oasis" של האחים גלאגר, ובצד השני "Blur" של Damon Albarn ו-Graham Coxon. נציגי מעמד הפועלים, מול אלה שדיברו אל ליבם של צעירי בריטניה. "Oasis" תכננו להוציא את הסינגל "Roll With It", שהיה השני שלה מתוך אלבומה השני, "(What's the Story) Morning Glory?", שעתיד לצאת כמעט חודשיים לאחר מכן.
אבל אז הלייבל הבריטי "Food Records" החליט לטרוף את הקלפים, במעשה שהרגיז מאוד את נואל גלאגר, ולשחרר באותו יום את "Country House", שהיה הסינגל הראשון של להקת "Blur" מתוך אלבומה הרביעי, "The Great Escape", שיצא ב-11.09.1995.
וכך, לכמה ימים בריטניה חיה תחת צלו של מה שכונה The Battle of Britpop, קרב מוזיקלי שהוכרע בניצחונה של "Blur", לאחר ש-"Country House" נכנס היישר לפסגת המצעד, לעומת "Roll With It", שנכנס למקום השני.
בסופו של דבר, "Country House" מכר 274,000 עותקים ואילו "Roll With It" רק 216,000 עותקים. אך זה היה ניצחון במערכה הראשונה. כמעט חודשיים לאחר מכן, כאשר "Oasis" שחררה את אלבומה השני, התחוור שהיא ניצחה במערכה הכוללת כשנתנה נוקאאוט ל-"Blur" בהצלחת האלבום.
הקרב הזה גם היה הרגע שסימל את שיאו של ז'אנר הבריטפופ, וגם הרגע שסימן את תחילת הדעיכה של הז'אנר. כך גם במקרה של "The Great Escape", שהיה החלק השלישי והאחרון בטרילוגיית הבריטפופ של "Blur", שתחילתה ב-"Modern Life Is Rubbish", ושיאה ב-"Parklife".
ב-17 ביוני 1995, הסולן Damon Albarn והבסיסט Alex James דיברו ב-BBC Radio 1 על הניסיונות שלהם למצוא שם לאלבום. "יש לנו זמן עד יום רביעי הקרוב, כך הודיעה לנו חברת התקליטים שלנו, לחשוב על שם", אמר אלברן. "ניסינו לזרז את התהליך, אבל שום דבר לא היה טוב במיוחד - Wifelife, Darklife, Nextlife", הוסיף ג'יימס.
הלחץ הזה למצוא שם מתאים תוך כדי שילוב של המילה "Life", כמו בשני האלבומים האחרים בטרילוגיה, גרם להם לחשוב על דרך מילוט מהלחץ, מה שהוביל לשם "The Great Escape", אלבום קונספט שמשלב נושאים של בריחה, בדידות וניתוק מהחברה.
המשמעות של "The Great Escape" היא הכמיהה העזה לברוח אל חיי הזוהר והחופש, הרחק מחיי היומיום והעבודה השוחקת, בדומה לחופשת קיץ שוברת שגרה.
בהמשך Damon Albarn גילה לאחר מכן שחלק גדול מהאלבום עוסק בו, כמו בשיר "Dan Abnormal", שהוא אנגרמה של Damon Albarn. השיר עוסק בבדרן שלמרות שבחיי היום-יום שלו צופה בטלוויזיה ויוצא לשתייה עם חברים בפאב, הוא מרגיש מנותק באופן מהותי מהחברה עקב תפקידו הציבורי.
עד ל-"The Great Escape" היה נהוג שכל שיר שפותח אלבום של "Blur" יצא כסינגל הראשון. כך היה עם "She’s So High" באלבום "Leisure", "For Tomorrow" באלבום "Modern Life Is Rubbish", ו-"Girls & Boys" עבור "Parklife".
במקרה של "Stereotypes", למרות שהיה שיר הפתיחה של האלבום, היה זה "Country House", השיר השני באלבום, שנבחר כסינגל הפותח. אולי העיסוק בנושא של חילופי זוגות (סווינגרים) גרם לחברת התקליטים לחכות עם היציאה שלו כסינגל.
הסולן Damon Albarn שר על אישה ששוכבת עם גבר אחר בזמן שבעלה לא נמצא, כשהם עושים זאת במכוון במקומות שונים בבית ובטווח ראייה מלא של השכנים. אלברן מבקש לחיות קצת, להביא עוד זוג כדי לתבל את העניינים.
אז "Country House" נבחר בסופו של דבר לסינגל שקידם את האלבום, וגם הפך להיסטורי עם הקרב ההוא מול "Oasis".
השיר מספר על אדם עשיר שחי חיים משעממים באחוזה בכפר. במאמר שפורסם ב-"The Guardian" התברר שהשיר נכתב על המוזיקאי David Balfe, שהיה אחד מבעלי חברת התקליטים של "Blur", "Food Records", בין השנים 1983-1994.
כששאלו את באלפה על כך שהשיר נכתב עליו הוא אמר: "כשהשיר יצא הילדים שלי היו בני שש וארבע. כל פעם שהשיר היה מתנגן הם היו אומרים, 'אה, זה השיר על אבא'. החברים שלי היו שמים אותו בפאב של הכפר".
לדבריו, "Blur צילמו את הקליפ בארמון אוסטרי וסיפרתי לכולם שזה הבית שלי. במציאות הבית אינו כה מפואר. זהו בית חווה שצבר יומרות עם השנים", התבדח באלפה. אם השם שלו נשמע לכם מוכר, הרי זה משום שהוא היה חבר בלהקת הפוסט-פאנק "The Teardrop Explodes".
גיטריסט הלהקה Graham Coxon בז לקליפ של "Country House" ואמר: "זה הכעיס אותי, הקליפ נראה כמו שילוב זול של דימויים בסגנון עמוד 3 בצהובונים, ותחייה של סקסיזם וחוליגניזם ממגרש הכדורגל".
לעיתים קרובות אנו נוטים לחשוב שחיינו לא יכולים להשתפר יותר ממה שהם, בזמן שאנחנו עסוקים מדי בעבודה ובחיי היומיום. אנו חושבים שהשינוי יאיים עלינו יותר מאשר ייתן הזדמנות, אבל האם זה באמת כך? האם אלה באמת הימים הטובים ביותר בחיינו או שאנחנו נפרדים מהרכבת האחרונה לאושר אמיתי? על כך בדיוק מדבר השיר "Best Days".
במקרה של "Charmless Man" הסתובבו תיאוריות שלמות שקבעו שהשיר נכתב על מוריסי או על ברט אנדרסון, האקס של חברתו של Albarn, ג'סטין פרישמן, אך אלברן דחה את השמועות והסביר שהשיר הוא תוצר של "תקופה אפלה ומבלבלת" לאחר שהחל לסבול מהתקפי חרדה, מה שהוביל לבסוף לכך שהלהקה קיבלה פרחים מהגנגסטר Ronnie Kray משום שהזכירו אותו במילות השיר.
ההשראה לשיר הייתה ביקור של Damon Albarn אצל סבתו בלינקולנשייר. הוא עצר בתחנת הרכבת גרנת'אם, וכשהיה בתוך שירותי הגברים הבחין בגרפיטי בנושא דומה לשם השיר. מבחינה לירית, השיר מספר על אדם מהמעמד הגבוה שנוטה לכעוס לעיתים קרובות.
קטע כלי מיתר יפהפה פותח את השיר שהוא כנראה היצירה המושלמת ביותר של "בלייר", "The Universal", שיר שלכל אורכו מתלווים אליו רביעיית כלי מיתר, כלי נשיפה ומקהלה.
קרדיט גדול מגיע ל-Graham Coxon, שהגיטרה שלו משתלבת בצורה מדהימה עם כלי המיתר.
השיר "The Universal" נוסה לראשונה במהלך מפגשי ההקלטה של "Parklife" כשיר סקא. במהלך הפקת "The Great Escape" השיר קם לתחייה על ידי הבסיסט Alex James, שמציין באוטוביוגרפיה שלו, "Bit of a Blur", שהלהקה כמעט ויתרה על השיר, כש-Albarn הגה את קטע כלי המיתר ברגע האחרון. השיר מתמקד ספציפית בסם, ככל הנראה נוגד דיכאון (פרוזאק), תוך כדי מבט על חייהם של התושבים במאה ה-21.
הקליפ התבסס על סרטו של Stanley Kubrick, "התפוז המכני". עם זאת, באותה תקופה, הגיטריסט Graham Coxon חש אי נוחות עם הצלחתה של הלהקה והכיוון שאליו הלכה המוזיקה שלהם. הייתה גם מחלוקת מסוימת בינו לבין חברי הלהקה האחרים. כאשר צילמו את הקליפ הוא היה מגיע לעיתים קרובות לצילומים באיחור של כמה שעות, ורק לעיתים רחוקות נשאר יותר משעה.
השיר הראשון שהוקלט לאלבום, "Mr. Robinson's Quango", הוא שיר שמבקר את הבירוקרטים מהצד הימני של המפה, מה שמסביר איפה היה Damon Albarn נטוע פוליטית עוד בימים ההם.
אלברן ממשיך לכתוב על בריחה ב-"He Thought of Cars". השיר מתמקד באומללותו של אדם לא ידוע שחווה חיים שגרתיים ורוצה לברוח.
ואפרופו בריחה מהמציאות, מה יותר מסמל את זה מאשר זכייה בלוטו שמצוינת בשיר "It Could Be You". עם זאת, יש משמעות מעט אפלה יותר. השורות "All we want is to be happy / In our homes like happy families" הן לעג סאטירי לאלו שמאמינים שהם צריכים כסף כדי להיות מאושרים. שם השיר נקרא על שם הסלוגן שבו השתמשו בהגרלה הלאומית.
בשיר "Ernold Same" משתתף חבר הפרלמנט הבריטי דאז Ken Livingstone. הוא זוכה בקרדיט בהערות העטיפה כ-"The Right-On Ken Livingstone".
המפיק Stephen Street ציין: "זה היה הרעיון שלי להכניס אותו כי אני לא מעריץ גדול שלו. היינו צריכים מישהו עם קול ממש מאנפף ומשעמם שיעשה את הקריינות והצעתי אותו. הוא נכנס וחשב שאנחנו מעריצים שלו, ממש לא היינו! (צוחק) לא יכולתי לסבול אותו".
ב-"Globe Alone" אנחנו מקבלים שיר עם גיטרות אינטנסיביות שמתמקד באדם אובססיבי לדברים חומריים. ההתמקדות בכל הפריטים החומריים הללו גרמה לאדם להיות מבודד משאר העולם, והותירה אותו לבדו על כדור הארץ.
האופן שבו המילים מציירות עולם של נוחות חסרת טעם בעולם רווי פרסומות, כל זה מתרחש ב-"Entertain Me", ומקרב אותנו לחזון דיסטופי של תרבות מלאה באנשים שיש להם את מה שהם רוצים, ועדיין רוצים עוד, או שלא יודעים איך למלא את החלל שעדיין קיים.
השיר החותם "Yuko and Hiro" נקרא במקור "Japanese Workers". השיר עוסק בעובד משרד שכיר, המבלה את רוב שעות יומו בעבודה בנאמנות בלתי מתפשרת למקום עבודתו.
כשמקשיבים שוב לאלבום עם ידיעה על איך התנהלו שני העשורים הבאים עבור "Blur" ואלברן, הכתובת כבר על הקיר.
הפרשנות החברתית ש-"Blur" הציעה בשני האלבומים הקודמים הפכה כאן להיפר-מציאותית, אבל גם יותר קודרת ומעוותת, שקבעה בחשאי את הטון לאלבום הבא שלהם.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות