Bruce Springsteen - Nebraska
כתב: Moti Kupfer
תאריך הוצאה - 30.09.1982
תחילת שנות השמונים לא היטיבה עם ארצות הברית. Ronald Reagan נבחר לנשיאות, וכעבור 69 ימים בתפקיד שרד ניסיון התנקשות. המדינה התמודדה עם מיתון קשה, אבטלה גואה ומתיחות סביב סכסוכי עבודה. מדיניות המס של הממשל ודיכוי שביתת פקחי הטיסה הוסיפו לתחושה שבין הבית הלבן לבין האנשים העובדים נפתח מרחק גדול.
אל תוך אמריקה הזאת נכנס Bruce Springsteen, שכבר ביסס את עצמו כמי שיודע לתת קול למעמד הפועלים. שנתיים אחרי "The River" רחב היריעה, הוא בחר להוציא אלבום אקוסטי קודר, כמעט בודד, ובו סיפורים על אנשים שהחלום האמריקאי חלף על פניהם.
אחרי שנים של הפקות רוק עשירות, "הבוס" הרגיש שדרך העבודה שלו נעשתה מסורבלת. בתחילת 1982 הוא הקליט בביתו בניו ג'רזי דמואים בטייפ ארבעה ערוצים, כשהוא שר ומנגן בעצמו בעיקר בגיטרה ובמפוחית, ובחלק מהשירים גם בכלים נוספים. התוכנית היתה להביא את החומרים לאולפן ולפתח אותם עם הלהקה.
הם אכן ניסו להקליט גרסאות מלאות יותר, אך העוצמה החמקמקה של הדמואים אבדה בדרך. בעזרתו של Mike Batlan הצליח ספרינגסטין להעביר את ההקלטות הביתיות אל האלבום. ההחלטה להשאיר את השירים כמעט כפי שנולדו, עם החספוס והחלל שסביב הקול, הפכה את "Nebraska" לקלאסיקת פולק על זמנית.
זו אינה האזנה קלה. "Nebraska" נכנס לראשו של הרוצח Charles Starkweather, מבלי להציע למאזין את הנחמה של הסבר פשוט. "Johnny 99" מספר על אדם שהאבטלה והייאוש דוחפים אותו למעשה נורא. מאחורי המנגינות החשופות עומדים אנשים קשיי יום, זרים בתוך החברה שבה הם חיים, שנאחזים במה שעוד נותר להם.
גם "Atlantic City" מביט באדם שנקלע אל העולם התחתון כשהפרנסה נשמטת מידיו. השיר נע בין ייאוש להבטחה עמומה שאולי עוד אפשר להינצל, והקליפ הרשמי שלו מצלם את רחובות העיר בשחור ולבן, ממש כמו העולם ש-ספרינגסטין ברא באלבום.
ב-"Highway Patrolman" ניצב שוטר מול הבחירה בין חובתו לבין נאמנותו לאחיו Frank, שחזר מהצבא וממשיך להסתבך בצרות. הסיפור הזה נתן השראה לסרטו של Sean Penn, "The Indian Runner". כאן די בכמה שורות ובגיטרה אחת כדי להניח מולנו דילמה ששום הפקה גדולה לא היתה הופכת לכואבת יותר.
לקראת הסוף, "My Father's House" נשמע כמו ניסיון מאוחר לשוב אל בית הילדות, ואולי אל אב שכבר אי אפשר להשיב. ואז מגיע "Reason to Believe": לא פתרון, רק סדק קטן שדרכו נכנס אור אל החשכה של האלבום.
מי שיקשיב היטב ימצא כאן גם את הזרעים של "Born in the U.S.A.", שיצא כעבור שנתיים. הצליל שם יהיה גדול וצבעוני יותר, אבל מבטו של ספרינגסטין על אמריקה ועל האנשים שהיא משאירה מאחור לא נעלם. "Nebraska" הגיע למקום השלישי במצעד האלבומים האמריקאי וזכה למעמד פלטינה בארצות הברית, הישג מרשים לאלבום כה קשה ונטול פשרות.
בשנת 2025 יצאה "Nebraska '82: Expanded Edition", מהדורה שהחזירה לאור גם את ניסיונות ההקלטה החשמליים עם "E Street Band", קטעים שלא נכללו באלבום וביצוע מלא שלו שצולם כעבור יותר מארבעה עשורים. היא מאפשרת לשמוע כמה דרכים היו פתוחות בפני השירים, וכמה מדויקת היתה הבחירה בגרסה החשופה.
את עטיפת האלבום צילם David Michael Kennedy מבעד לחלונו של טנדר ישן ביום חורפי. הכביש השומם הנעלם בשלג אינו רק תפאורה לשירים; הוא כמעט אחד מגיבוריהם.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות