ב- 28 לפברואר 1973 הוציאה "Camel" את אלבום הבכורה שלה הקרוי על שמה.
זה אלבום שבזמן אמת לא נהנה מחיבת הקהל וגם לא זכה לאהבת המבקרים. אלבום שנכשל מסחרית ואפילו הביא לכדי סיום את הרומן הקצר של הלהקה עם חברת "MCA". למרות זאת, מדובר באלבום מצוין שמביא לידי ביטוי את היכולות המדהימות של כל אחד מחברי הלהקה. אלבום שבו החל להתגבש הסאונד והסגנון הכל-כך ייחודי של החבורה המופלאה, סגנון שילך וישתכלל ויגיע לשיאו במחצית השנייה של שנות השבעים עם רצף של אלבומים מופלאים.
השורשים של האלבום הזה נטועים אי שם בראשית שנות ה- 60, אז גיטריסט צעיר בשם Andrew Latimer הקים יחד עם אחיו Ian Latimer להקת בלוז בשם "The Phantom Four". בהמשך הלהקה תשנה את שמה ל- "Strange Brew" ובשנת 1968 שם זה יקוצר ל- "Brew", בד בבד עם הצטרפותו של הבסיסט Doug Ferguson. שנה לאחר מכן, פרגוסון הצליח למשוך איתו ללהקה מתופף, שהיה אז בן 17 בלבד, בשם Andy Ward. האחרון להצטרף בשנת 1971 היה הקלידן Peter Bardens, אשר השלים את ההרכב הקלאסי של הלהקה. בארדנס היה אז כבר קלידן מנוסה, שניגן בין היתר לצד Rod Stewart בלהקת "Shotgun Express" ועם Van Morrison בלהקת "Them". הוא אפילו הספיק להוציא שני אלבומי סולו.
לאחר צירופו של בארדנס שינתה "Brew" את שמה ל- "Camel" והחבורה הצעירה החלה "להפיץ את מרכולתה" בהופעות שונות ברחבי בריטניה. החומרים הראשוניים עימם הופיעה הלהקה היו כאלה שנכתבו על-ידי לאטימר בתקופת "Strange Brew" כמו גם קטעים מאלבומי הסולו של בארדנס. אבל אט אט, החלו השניים לכתוב חומרים חדשים להרכב שהלך והתגבש.
ההזדמנות הגיעה בשנת 1972, עת חברת "MCA" החתימה את הלהקה על חוזה הקלטות. בתקופה זו חיפשה הלהקה זמר שייקח על עצמו את כל קטעי השירה, שכן בארדנס ולאטימר לא הרגישו שהם מספיק טובים לשמש כזמרים מובילים. החיפושים העלו חרס, שכן אף אחד מהמועמדים לא נשא חן בעיני חברי ההרכב, דבר שהוביל את הלהקה להמשיך כרביעייה. ההחלטה הזאת תהיה משמעותית ביותר עבור "Camel", שכן היא תשפיע מאוד על הכיוון המוזיקלי, החומרים והסגנון שלה, אשר יתבסס ברובו על קטעים אינסטרומנטליים.
לא יאומן, אבל אלבום הבכורה המצוין של הלהקה הוקלט בתוך 11 ימים בלבד, בין 15 ל- 26 באוגוסט 1972. הוא משלב סגנונות מוזיקליים כמו ג'אז רוק, פרוגרסיב וקנטרברי, עם השפעות משלל הרכבים ולהקות כמו: Santana", "Caravan" "Pink Floyd", "Gentle Giant", "Deep Purple ועוד.
כבר בתחילת דרכה ניכר היה ש"קאמל" שונה בנוף הפרוגרסיבי של התקופה. מה שגרם לה לבלוט ולזרוח בין להקות ה"רוק המתקדם" של התקופה, היה סגנון הנגינה וההלחנה שלהם. נגינת הקלידים של בארדנס שמזכירה לפרקים את זו של Jon Lord, צליל הגיטרה הייחודי של לאטימר שמעדיף את הרגש על הטכניקה ומתכתב לעיתים עם הנגינה של David Gilmour וכמובן הלחנים המלודיים שמצליחים להעביר סיפור שלם דרך המוזיקה, מבלי להוציא אפילו הגה אחד של קול. למרות הקטעים המורכבים והדינמיים, "Camel" מעולם לא היו שאפתניים כמו "Yes", מתוחכמים כמו "Gentle Giant", תיאטרליים כמו "Genesis" או אוונגרדיים כמו "King Crimson". ובכל זאת, הם הצליחו לשמור לאורך השנים על כל היסודות של "הרוק המתקדם", בדרך הייחודית רק להם.
הסגנון הכל-כך מיוחד של הלהקה התחיל להתגבש כבר באלבום הבכורה שלה. הוא מורכב בעיקר מחומרים אינדיבידואליים שנכתבו על-ידי שני המוחות המבריקים של הלהקה Peter Bardens ו- Andrew Latimer, כאשר קטע אחד בלבד נכתב על-ידי השניים יחד. זהו הקטע הפותח את האלבום "Slow Yourself Down". השיר המצוין הזה מציג את ההשפעות המוזיקליות השונות שהביא איתו כל אחד מחברי ההרכב, בעיקר בארדנס ולאטימר, כאשר הכיוונים השונים הללו מתגבשים כאן לכדי סגנון ייחודי ללהקה. כבר כאן, ניתן לזהות את האלמנטים הכל-כך אופייניים להרכב המדהים הזה. הלחנים הרכים והקליטים, הדינמיות המשתנה, המעברים התכופים, צלילי אורגן ההאמונד של בארדנס והסולואים המלודיים של לאטימר, אותם הוא מלווה לעיתים בהרמוניות קוליות שמחקות את המלודיה. אי אפשר להתעלם כאן מנגינת הקלידים המצוינת של בארדנס, מהסולואים המדהימים של לאטימר, מליין הבס הדומיננטי של פרגוסון ומהתיפוף הוורסטילי של אנדי וורד, בעיקר כלי ההקשה שכל-כך מזכירים את "Santana".
(Photo: Michael Putland)
אם הזכרנו קודם את חוסר הנוחות שחברי הלהקה הרגישו כזמרים, אז הוא ניכר היטב באלבום הזה, כאשר בארדנס, לאטימר ופרגוסון מחלקים ביניהם את תפקידי השירה והקולות, כאילו החליטו "לפזר את הנזק" ביניהם.
את הקטע השני "Mystic Queen" כתב בארדנס אך דאג פרגוסון נוטל בו את תפקיד השירה. קטע רגוע ושקט שנפתח לצלילי הגיטרה האקוסטית של לאטימר, אבל מבוסס על עבודת הקלידים המדהימה של בארדנס. בהמשך השיר הולך ומתפתח על רקע חילופי הסולואים המלודיים של בארדנס ולאטימר, אשר נשענים היטב על חטיבת הקצב המצוינת של וורד ופרגוסון.
מיד אחר כך מגיע "Six Ate" אותו כתב לאטימר, שהינו הקטע האינסטרומנטלי הראשון באלבום. שם הקטע מרמז על המשקל הלא שיגרתי בו הוא מנוגן - 6/8. כיאה לקטע פרוגרסיבי (למרות שהסגנון כאן הוא ברובו Fאנקי וקופצני) "Six Ate" מאוד דינמי וכולל לא מעט מעברים וחילופי סולואים בין בארדנס ולטימר.
הצד הראשון של הויניל מסתיים עם קטע נוסף שכתב לאטימר בשם "Separation", אותו הוא גם שר. קטע מהיר יחסית לקודמיו, עם תיפוף מצוין של אנדי וורד ועבודת גיטרה מצוינת של לאטימר שמציג כאן טכניקות נגינה שונות.
הצד השני של הויניל נפתח עם מה שראוי ככל הנראה לתואר הקטע הטוב ביותר באלבון, "Never Let Go". את השיר כתב לאטימר ושר פיטר בארדנס והוא פשוט קלאסיקה שמגדירה את כל הטוב שיש ללהקה הזאת להציע. החל מהאקורדים המפורקים בגיטרה האקוסטית של לאטימר (שלהקת "Opeth" תאמץ ל- "Benighted"), הגיטרה החשמלית שמחזיקה את כל המלודיה במהלך הבתים על 3 צלילי מיתר (!!), דרך צלילי המלוטרון של בארדנס שמתחלפים עם אורגן ההאמונד וחוזר חלילה וכלה בבס הפועם של פרגוסון והתיפוף הדינמי והכל-כך מיוחד של וורד, מדובר פה בתצוגת תכלית מדהימה של הרביעייה המופלאה הזאת, אשר כבר באלבום הראשון שלה מצליחה לייצר קלאסיקה מופלאה ומבוקשת בהופעות, גם יותר מחמישים שנה אחרי שנכתבה.
האלבום הנפלא הזה מתקרב לכדי סיום עם "Curiosity" שכתב בארדנס ושר פרגוסון, באופן שכל-כך מזכיר לנו את "Gentle Giant", במיוחד נוכח נגינת הבס והפסנתר שמלווים את השירה. לא ניתן להתעלם מנגינת הקלידים של בארדנס, מהסולואים המתפרצים של לאטימר ומשפטי הגיטרה הקצרים שלו, אשר לעיתים חוזרים על המלודיה בשירה של פרגוסון, וכמובן מסגנון התיפוף הג'אזי של וורד.
קטע הסיום של האלבום "Arubaluba" הוא קטע אינסטרומנטאלי עוצמתי וקצבי שכתב בארדנס, אשר מציג את הצד היותר רוקיסטי של הלהקה ואת היכולות המדהימות של כל אחד מחבריה, במיוחד לאטימר ובארדנס שלעיתים מנגנים יחד את אותה המלודיה ולעיתים מחליפים ביניהם סולואים וירטואוזיים. דרך מצוינת לסיים את האלבום עם אחד הקטעים הטובים בו ואחד היפים של הלהקה.
אלבום הבכורה של "Camel" מהווה יריית פתיחה מצוינת לקריירה מופלאה של להקה אדירה, אשר תמשיך לייצר במהלך שנות השבעים אלבומי מופת, הראויים להיכלל בכל רשימת דירוג של אלבומי פרוג קלאסיים.
להאזנה לפלייליסט של שירי האלבום שערכנו עבורכם: YouTube
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט