Cypress Hill - III: Temples of Boom
ב- 31 באוקטובר 1995 יצא "III: Temples of Boom", אלבום האולפן השלישי של להקת "Cypress Hill".
בסתיו 1995 ניצבה להקת "Cypress Hill" על פסגת העולם, אך גם בצומת הדרכים המורכב והמסוכן ביותר בקריירה שלה. שנתיים קודם לכן הפך אלבומה השני, "Black Sunday", לתופעה תרבותית חסרת תקדים שכבשה את המקום הראשון במצעד הבילבורד, מכרה מיליוני עותקים וחיברה לראשונה בהיסטוריה בין קהל ההיפ-הופ המסורתי לבין גדודי המעריצים של המטאל והרוק האלטרנטיבי. חברי הלהקה, הראפרים Louis Freese המוכר בכינויו B-Real, ו-Senen Reyes המוכר כ-Sen Dog, יחד עם המפיק והאדריכל המוזיקלי Lawrence Muggerud המכונה DJ Muggs, מצאו את עצמם בסיבוב הופעות אינסופי ומתיש שנמשך קרוב לשנתיים, שיאו בהופעה היסטורית בפסטיבל "Woodstock '94" מול מאות אלפי אנשים שבה צירפו לשורותיהם באופן רשמי את נגן כלי ההקשה Eric Correa המוכר כ-Bobo, בנו של אגדת הג'אז הלטיני Willie Bobo. אולם מאחורי הקלעים, העייפות המצטברת, הלחץ העצום מצד חברת התקליטים לשחזר את הצלחת הענק של "Insane in the Brain", והמתחים הפנימיים שכמעט הובילו לעזיבתו של Sen Dog לטובת להקת הפאנק-מטאל שלו "SX-10", דחפו את החבורה מסאות' גייט אל תוך מקום נפשי אפל, פרנואידי ומופנם בהרבה.
במקום להיכנע לתכתיבים המסחריים של תעשיית המוזיקה או ליישר קו עם צליל ה-G-Funk השמשי והמסיבתי ששלט באותן שנים בחוף המערבי, קיבל DJ Muggs החלטה אמנותית נועזת ששינתה את פני האלבום. מאגס בחר להאט את הקצב באופן דרסטי, להנמיך את התדרים, ולבנות באולפן הביתי של הלהקה בלוס אנג'לס, שזכה לכינוי "The Compound", מעטפת סאונד איטית, מהפנטת, ערפילית ומצמררת. חדרי האולפן הוארו באורות אדומים עמומים ונרות בלבד, קירותיו כוסו בציורי קיר של גולגולות ומקדשים עתיקים, והאווירה הקלסטרופובית הזו חלחלה אל תוך כל תו ותו ביצירה. השפעתו של הרוק הפסיכדלי והאפל של שנות השישים והשבעים, מלהקת "Black Sabbath" ועד "Led Zeppelin" ואפילו הפולק רוק של Neil Young, התמזגו כאן עם אסתטיקת הסאונד הקודרת של החוף המזרחי, ויצרה אלבום קונספט אווירתי שנשמע כמו מסע לילי בתוך מקדש אפוף עשן.
המסע אל תוך המקדש נפתח עם "Spark Another Owl", רצועת פתיחה מהפנטת שבה קלידים מרחפים ודגימה מתוך "Get Outta My Life Woman" של להקת "The New Apocalypse" מכניסים את המאזין אל תוך טראנס איטי וכבד, שבו B-Real משרטט בקולו המאנפף והחד את חוקי הטקס של הלהקה. מיד לאחר מכן מגיע הסינגל המוביל והמרסק "Throw Your Set in the Air", המנון רחוב גאה ואגרסיבי שנבנה סביב מקצב תופים כבד וצפירות אזהרה מייללות, ובו מצהירה "Cypress Hill" על נאמנותה הבלתי מתפשרת לשורשים של סאות' גייט קליפורניה. השיר זכה להצלחה אדירה במצעדים, ובהמשך זכה גם לגרסת רמיקס מפורסמת תחת השם "Throw Your Hands in the Air" שבה התארחו Erick Sermon, Redman ו-MC Eiht.
לאחר האנרגיה המתפרצת של הסינגל הראשון, צולל האלבום אל תוך המעמקים הפסיכולוגיים שלו עם "Stoned Raiders" ועם אחת מפסגות היצירה של הלהקה בכל הזמנים, הרצועה הרביעית "Illusions". זהו קטע מופת מלנכולי, קולנועי ומצמרר, שבו דגם מאגס את צלילי הוויברפון והפסנתר החולמניים של Gary Burton מתוך "Las Vegas Tango" יחד עם הסקסופון של John Klemmer. מעל המצע האפלולי הזה, מגלם B-Real דמות של אדם המעורער בנפשו שמנסה להימלט מהסיוטים וההזיות שרודפים אותו ברחובות העיר האכזריים, בטקסט חשוף שמציג בגרות כתיבה נדירה ומעוררת צמרמורת. השיר לווה בקליפ אפל ואמנותי, וזכה גם לגרסת רמיקס אגדית של Q-Tip מלהקת "A Tribe Called Quest".
אחת ההפתעות הגדולות והמרתקות ביותר באלבום מתרחשת ברצועה החמישית, "Killa Hill Niggas". בעיצומה של תקופה שבה היריבות המתוקשרת והמדממת בין החוף המערבי לחוף המזרחי קרעה את עולם ההיפ-הופ האמריקאי לגזרים, בחרה "Cypress Hill" מלוס אנג'לס לשבור את החומות ולהושיט יד אל עבר ניו יורק. מאגס ו-B-Real טסו אל אולפני "36 Chambers" בסטטן איילנד, ושיתפו פעולה עם המפיק והמנהיג של להקת "Wu-Tang Clan", הלא הוא Robert Diggs המוכר כ-RZA, שהפיק את השיר וביצע בו בית משותף יחד עם חברו להרכב U-God. החיבור בין הפסנתר המאיים והמינימליסטי של RZA לבין השירה של B-Real יצר גשר היסטורי נדיר של כבוד הדדי בין שתי המעצמות האפלות של ההיפ-הופ בשנות התשעים.
מיד אחריו מגיע הסינגל השלישי והגרובי "Boom Biddy Bye Bye", שבו חוזר Sen Dog אל קדמת הבמה במלוא עוצמתו. מאגס רוקח כאן לופ בס-פסנתר ג'אזי, חם ומעושן שמזכיר פסקול של סרט פשע משנות השבעים, בעוד B-Real ו-Sen Dog מחליפים ביניהם שורות בדינמיקה מושלמת על נאמנות, בגידה וחיי הרחוב, רצועה שזכתה בהמשך גם לרמיקס מפורסם בהפקתו של ה-Fugees.
אלא שהרגע הנפיץ והמתוקשר ביותר באלבום שמור לרצועה השביעית, "No Rest for the Wicked", שיר שהצית את אחד הסכסוכים הגדולים והמרים בתולדות החוף המערבי, מול הראפר והשחקן Ice Cube. השניים היו בעבר חברים קרובים ושותפים ליצירה, כאשר DJ Muggs אף הפיק שירים מרכזיים באלבומו המצליח של קיוב, "The Predator" משנת 1992. אולם המשבר פרץ כאשר קיוב ביקש להשתמש בשיר "Throw Your Set in the Air" עבור פסקול סרטו הקומי "Friday", ולאחר שחברי "Cypress Hill" סירבו מאחר שייעדו אותו כסינגל המוביל לאלבומם החדש, הקליט קיוב את השיר "Friday" שלטענת הלהקה העתיק את הפזמון והרעיון של שירם. בתגובה, שחרר B-Real ברצועה הזו מתקפה חזיתית, מושחזת וחסרת רחמים שהאשימה את קיוב בגניבה אמנותית ובניצול, מה שהוביל לחילופי מהלומות מוזיקליות סוערים שנמשכו כשנתיים עד לפיוס ההיסטורי ביניהם בראשית שנת 1997.
חציו השני של "III: Temples of Boom" חושף את מלוא העושר המוזיקלי וההרפתקנות של ההרכב. בשיר "Make a Move" ממשיך הקו הקצבי והמתוח, ואחריו מגיע "Killafornia", שבו מוביל Sen Dog לבדו את המיקרופון בקולו המחוספס והעמוק מעל מקצב Fאנק כבד ומאיים. ברצועה "Funk Freakers" משלב מאגס באופן מבריק דגימת סיטאר הודית מהפנטת מתוך יצירתם המשותפת של Ravi Shankar וכנר העל Yehudi Menuhin לצד כלי ההקשה החיים והשבטייים של Bobo, מה שמעניק לאלבום ניחוח של רוק פסיכדלי אוריינטלי. שירים כמו "Locotes" עטור כלי הנשיפה הלטיניים, קטע המעבר האינסטרומנטלי המכשף "Red Light Visions", הצהרת הנאמנות הטהורה של "Strictly Hip Hop" והאווירה הגשומה והקודרת של "Let It Rain" ושל רצועת הסיום "Everybody Must Get Stoned", סוגרים יצירה אחידה, עמוקה ונטולת פשרות.
גם החזון הוויזואלי של האלבום, שצולם ועוצב על ידי הצלם והאמן Dante Ariola יחד עם המנהל האמנותי David Coleman, השלים באופן מושלם את המוזיקה. העטיפה בגווני הספיה העתיקים הציגה מקדש בודהיסטי מסתורי עטוף בערפל כבד, כאשר חוברת האלבום נפתחה לגלריה אפלה של פסלי אבן, גולגולות ונרות דולקים, אסתטיקה שהפכה לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם תרבות הרוק והמטאל האלטרנטיבי של אמצע שנות התשעים.
עם צאתו בערב ליל כל הקדושים, ה-31 באוקטובר 1995, זינק "III: Temples of Boom" היישר אל המקום השלישי במצעד ה-Billboard 200 האמריקאי ואל המקום השלישי במצעד אלבומי ה-R&B וההיפ-הופ, והגיע במהירות למעמד של אלבום פלטינה בארצות הברית עם מכירות של מיליוני עותקים ברחבי העולם. למרות שבזמן אמת הופתעו חלק ממבקרי המיינסטרים מהטון האפל, האיטי והמהורהר שלו בהשוואה לקודמו, חלוף השנים הפך את האלבום ליצירת מופת נערצת שהשפיעה עמוקות על דור שלם של מפיקי טריפ-הופ, היפ-הופ אלטרנטיבי ונו-מטאל. שלושה עשורים לאחר שיצא לאוויר העולם, "III: Temples of Boom" עומד כמונומנט של אומץ אמנותי, הרגע שבו "Cypress Hill" סירבה למחזר את עצמה ובחרה לבנות מקדש של סאונד אפל ונצחי שמוכיח את עוצמתו בכל האזנה מחדש.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות