ב- 28 לספטמבר 1978 שחררה "Black Sabbath" את אלבום האולפן השמיני שלה "Never Say Die!"
כותרת האלבום ושיר הנושא - "Never Say Die!" היו רחוקים מאוד מהמציאות העגומה שהכתה פניה בהרכב המקרטע של הלהקה. למרות הכותרת הישירה, אשר לכאורה מהווה הצהרת כוונות מטעם הלהקה, ההרכב ההירואי הזה שהיה בין מייסדי ז'אנר ההבי מטאל והוציא תחת ידו מספר לא מבוטל של אלבומי מאסטרפיס הלך וגווע, ובשלב הזה של הקריירה שלו הראה פרפורי גסיסה אחרונים.
זמן קצר לאחר סיבוב ההופעות שנועד לקידומו של האלבום יפוטר הזמר Ozzy Osbourne, והאלבום הזה יירשם בדפי ההיסטוריה כאלבום האחרון שהוקלט על-ידי ההרכב המקורי של הלהקה.
מה הביא לתוצאה העגומה ומדוע למרות שזה כנראה האלבום החלש ביותר של הלהקה בעידן אוזי, עדיין מדובר באלבום אנדרייטד? הישארו אתנו ותגלו.
אז כפי שכבר ידוע, הסדקים הראשונים בהרכב המגובש שהקים את הלהקה החלו להיראות כבר באלבומה הרביעי של הלהקה "Vol. 4" אשר שוחרר 6 שנים קודם לכן.
הסדקים הללו הלכו והעמיקו עם השנים, ובעיות הסמים והאלכוהול של חברי הלהקה רק החריפו את המצב, עד כי את העבודה על אלבומה הקודם של הלהקה - "Technical Ecstasy", אשר שוחרר בשנת 1976, נאלץ Tony Iommi לעשות כמעט לבד, בעוד יתר חברי הלהקה מבלים חוף ימה של פלורידה וטובעים בסמים ואלכוהול.
ההתמכרות הקשה לסמים ולאלכוהול נתנו את אותותיה בכל חברי הלהקה, אך ההשפעה היתה הרסנית במיוחד אצל הזמר Ozzy Osbourne, אשר בטרם הקלטת האלבום פשוט עזב את הלהקה.
נחושים להמשיך עם ההקלטות החליטו חברי הלהקה לחפש זמר שיחליף את Ozzy Osbourne. הם בחרו בזמר Dave Walker שהיה ידוע מחברותו בלהקות שונות כמו "Savoy Brown" ו- "Fleetwood Mac". ווקר קיבל בנובמבר 1977 טלפון מ- Tony Iommi שהזמין אותו להצטרף ללהקה.
בדרכו מסן פרנסיסקו ללונדון כתב וולקר את המילים לשיר שיהפוך בהמשך ל- "Junior's Eyes". ווקר אפילו ביצע גירסה ראשונה של השיר עם "בלאק סאבאת'" בתוכנית "!Look! Hear" של ה- BBC, כמו גם את השיר "War Pigs".
ואולם, זמן קצר לאחר הופעתו היחידה של Walker עם "Black Sabbath" וכשלושה חודשים לאחר עזיבתו, נמלך Ozzy Osbourne בדעתו והחליט לחזור ללהקה. בזאת הסתיים הרומן הקצר של "Black Sabbath" עם ווקר.
השיר "Junior's Eyes" הוקלט בסופו של דבר לאלבום "Never Say Die!", אך הואיל ואוזי לא הסכים להשתמש במילים של Walker, נאלץ Geezer Butler לכתוב מילים חדשות לשיר. ניתן להקשיב לווקר מבצע את השיר עם "Black Sabbath" כאן:
זה לא היה השיר היחידי מתוך האלבום שאוזי סירב לבצע. ווקר היה מעורב גם בכתיבת שיר הסיום של האלבום - "Swinging the Chain" ואוזי פשוט סירב לבצע אותו, ובנסיבות אלה מי ששר אותו בהצלחה רבה היה המתופף Bill Ward.
גם הקטע "Breakout" שהתחיל כשיר בו היה מעורב Walker, עבר מטמורפוזה והפך באלבום לקטע אינסטרומנטאלי בשל סירובו של אוזי לשיר אותו.
המתופף Bill Ward סיפר שההתנהלות הזאת של אוזי וסירובו לשיר שירים בהם Walker היה מעורב, אילצה את הלהקה לנסות לכתוב מחדש את החומרים במהלך הבקרים ולהקליט אותם בלילות מבלי לעבור עליהם, לתקן, לשפר ולהדק אותם, וזו הסיבה שהאלבום הזה נשמע מפוזר.
אוזי סיפר את גרסתו למאורע וציין כי הוא חזר ישירות לאולפן, לאחר שלושה חודשים בהם היה מחוץ ללהקה. בתקופה זו הוא הספיק לאבד את אביו והיה במצב נפשי מאוד קשה ותחת השפעה כבדה של סמים ואלכוהול. הוא סיפר שהיו לו נדודי שינה ולכן היה קם מוקדם בבוקר ומגיע לאולפן כבר בשעה 7 בבוקר כדי להקליט, אבל יתר חברי הלהקה שהיו תחת השפעה כבדה של סמים היו קמים מאוחר ומגיעים לאולפן לקראת הצהריים, בשעה זו אוזי כבר היה עמוק באלכוהול ובסמים, ולא היה מסוגל להקליט.
למרות האמור, יש באלבום הזה לא מעט פנינים אשר גורמים לנו לתהות האם זה האלבום הכי אנדרייטד של הלהקה?
שיר הנושא "Never Say Die!" הוא פשוט שיר מצוין, אשר להקות אחרות לא הצליחו לכתוב גם לא בעשרות שנות קריירה. "Junior's Eyes" הוא שיר מדהים וברור מדוע הלהקה התעקשה להותיר אותו באלבום למרות התנגדותו של אוזי לשיר אותו, אף אם זה היה כרוך בשכתוב מילותיו. "A Hard Road" עם מקצב הבוגי האיטי מוכיח שלמרות כל הקשיים לא רק שהלהקה לא איבדה את זה אלא שכל חבריה ללא יוצא מן הכלל מסוגלים להתעלות על עצמם ולשיר כאן יחד קולות רקע. ויש כאן גם את "Air Dance" המדהים עם השפעות הג'אזיות ונגינת הפסנתר המטלטלת של הקלידן Don Airey ואת "Johnny Blade" עם אינטרו הסינתסייזר של Airey והתיפוף המתגלגל של Bill Ward, ועוד..
למרות חוסר הקוהרנטיות והרמה בין שירי האלבום, האלבום הזה הצליח באופן יחסי מבחינה מסחרית. לאחר שחרורו של האלבום תצא "Black Sabbath" לסיבוב הופעות שיציין גם 10 שנים להקמתה. אחת מההופעות בסיבוב שנערכה ב- Hammersmith Odeon ב- 19 ליוני 1978, תועדה אפילו בוידאו ואתם יכולים להיווכח במו עיניכם שהלהקה עדיין נמצאת בשיאה.
למרות זאת Geezer Butler ציין שכאשר במהלך סיבוב ההופעות היו מברכים את הלהקה בעוד 10 שנים של עשיה מוזיקלית פורה, הוא היה מגלגל את עיניו וחושב לעצמו שהם לא יחזיקו מעמד אפילו שנה.
ואכן, כך היה. מיד לאחר סיום סיבוב ההופעות יטוסו חברי הלהקה ללוס אנג'לס במטרה להקליט את אלבומם הבא. Tony Iommi יתאר את התהליך כמתסכל ביותר. בעיות ההתמכרות של Ozzy Osbourne הלכו והחריפו וההתנהגות שלו הפכה בלתי נסבלת, עד כי לכולם היה ברור שהוא לא יכול להמשיך עוד לשמש כחבר בלהקה...
עידן Ronnie James Dio של "בלאק סאבאת'" החל...
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
Comments