כתב: Noam Asulin
האלבום "Arcane Rain Fall" הוא השני של להקת הדום "Draconian" והוא יצא לאור ב- 24 לינואר 2005.
אלבום הדום הזה נחשב לאחד האלבומים הטובים בז'אנר, גם כיום כשני עשורים לאחר יציאתו.
להקת "Draconian" מגיעה אלינו משבדיה ונוסדה בשנת 1994 על-ידי המתופף והסולן Johan Ericson, הבסיסט והסולן Jesper Stolpe והגיטריסט Andy Hindenäs. בתחילה הם קראו לעצמם "Kerberos" וניגנו דת' מטאל מלודי עם השפעות בלאק מטאל. זמן קצר לאחר מכן הצטרף אליהם הסולן Anders Jacobsson ושמה של הלהקה שונה ל-"Draconian".
מאז הקמתה "Draconian" היתה במצב חיפוש אחר הזהות שלה, אבל נראה היה שהדברים מתחילים להתחבר עבורם ברגע שהם הוסיפו את הזמרת Lisa Johansson. יחד עם Anders Jacobsson הם הצליחו לפנות גם לקהל הגותי עם שילוב מושלם של קונספט ה- " Beauty and the Beast". המהלך הזה אפשר להם "לרקוד על שתי חתונות", כאשר מצד אחד הם לא איבדו את הקהל של מעריצי ה- Doom ומצד שני הכניסו קהל חדש בעל נטייה גותית ובכך הם עיצבו לעצם את ה- DNA הנישתי שיגדיר אותם.
האלבום שבסקירה, כאמור, אלבומה השני והוא אלבום קונספט שמתאר את נפילתו של לוציפר מגן עדן ויצירת הגהנום.
האלבום מתחיל באינטרו "A Scenery of Loss" שלא משאיר מקום לספק. זהו אלבום קודר ומלנכולי, גם לפי שמו. טיפות גשם ורעמים נשמעים, מכינים אותנו למה שהולך לקרות בהמשך.
השיר הבא "Daylight Misery" מתחיל בגיטרות שלא מרחמות על המאזין. הסולן, Anders Jacobsson מציג את קולו הנקי, למרות שלרוב הוא אחראי על הגראולים, כאשר על השירה הנקייה אחראית Lisa Johansson, הסולנית השנייה בהרכב, שעושה עבודה נפלאה לאורך כל האלבום. בפזמון Anders מבטא את העוצמה שבשיר בעזרת גראולים שחודרים עמוק לנשמה.
(Photo: HD Wallpapers und Hintergründe - Wallpaper Abyss)
ברצועה הרביעית "Expostulation" מחכה לנו הפתעה בדמות שפת הקודש. Anders מתחיל במילים "אדוני אלוהים אל שדי" וקטע המעבר הזה בונה דרמטיות לקראת השיר הבא.
כל שיר ושיר באלבום הזה מבטא עצב ואפשר לשמוע את זה גם במלודיה של השירים וגם בטמפו האיטי . קלידים וגיטרות שמפיקים סאונד שלטעמי מאוד גורם לרגש העצב לעלות. על המילים כמובן אין מה לדבר. מילים עצובות שמדברות על כל מה שעצוב בעולם הזה.
האלבום "Arcane Rain Fall", הוא אחד האלבומים האהובים עליי, בעיקר בגלל השיר האחרון, "Death, Come Near Me". יצירה של 15 דקות שהיא למעשה רימייק לשיר של הלהקה מתוך דמו שנקרא “Dark Oceans We Cry”. היצירה הזו מאוד ורסטילית ומדהימה בעיניי. השיר הזה כל-כך מרגש אותי, דווקא בגלל שהוא חודר עמוק עמוק לרגש ונוגע בדברים אישיים שאנחנו חווים בחיינו, קשיים ועצב. לקראת סוף השיר מתחיל סולו קלידים נפלא שרק מגביר את העצב שהאלבום הזה משדר.
לסיכום , לטעמי מדובר באלבום הדום האולטימטיבי ולא בכדי. דום מטאל מטרתו להעביר עצב ומלנכוליה והאלבום הזה עושה את זה בצורה מדהימה מכל אספקט.
להאזנה: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט