Fleetwood Mac - Tusk
כתב: Moti Kupfer
תאריך הוצאה - 12.10.1979
"הייתי רוצה להיות זבוב על הקיר כאשר האנשים מוורנר בראדרז ינגנו את האלבום בחדר הישיבות שלהם, ויאזינו לו בפעם הראשונה", סיפר Lindsey Buckingham. הוא דיבר כמובן על "Tusk", אלבומה השנים עשר של להקת "Fleetwood Mac", יצירה מופרעת וכפולה שהוא הגה כמענה לאופוס מגנום שלהם, "Rumours", ושיצאה ב-12.10.1979.
יש אלבומים כל כך טובים, כל כך גדולים, שההמשך עלול להיתפס כאכזבה. זו היתה נקודת המוצא של "Tusk". והאמת שאפילו כאשר מבינים את משמעות שמו של האלבום, כינוי סלנג לשמוליק שבו השתמשו חברי הלהקה, אפשר להבין עד כמה היה מוכן בקינגהאם ללכת הכי רחוק מההצלחה של "Rumours".
אם תשאלו את Stevie Nicks, היא לא היתה חותמת על השם הזה לאלבום של "Fleetwood Mac", אבל בקינגהאם בשלב הזה לא ממש ספר את חוות דעתה. ובכלל, בהינתן הטלטלה הרגשית שחוו חברי הלהקה בינם לבין עצמם, ניקס ובקינגהאם שנפרדו, Christine McVie ו-John McVie שנפרדו, הרומן של ניקס עם Mick Fleetwood, הרומן המוקדם יותר של אשתו עם חבר הלהקה לשעבר Bob Weston, הקשר של כריסטין עם מעצב התאורה Curry Grant, והקשר של פליטווד עם חברתה של ניקס, Sara Recor, ולצד צריכה היסטרית של קוקאין, אפשר להתייחס ל-"Tusk" כסוג של נס.
בקינגהאם הלך רחוק, כמעט רחוק מדי. במתכוון הוא חיפש לקחת את ההרכב הכי רחוק מ-"Rumours", אולי בגלל שהאלבום הזה הזכיר לו יותר מדי את מערכת היחסים המתפוררת שלו עם ניקס, ואולי הוא ראה כאן הזדמנות לשנות את הסגנון של הלהקה בפעם השלישית.
בכל מקרה, בקינגהאם שכתב כמחצית משירי האלבום הכפול, 9 מתוך 20, דאג שייבנה אולפן מיוחד שמותאם אישית לכל צורכי הלהקה. האולפן שכונה "Studio D" נבנה במתחם "The Village Recorder", ועלות הפקת האלבום כולו הוערכה בזמנו בכמיליון דולר.
לאחר בניית האולפן, בקינגהאם שאל את פליטווד לגבי הקלטת כמה שירים באולפן הביתי שלו. פליטווד הסכים, אבל אמר לבקינגהאם שהחברים האחרים צריכים להשתלב בהקלטות בשלב מסוים.
עבור שירים מסוימים, בקינגהאם ניגן בקופסת קלינקס כתוף סנר, וביקש מפליטווד להקליט את התופים שלו כשכבה נוספת על הדמו. מספר שירים הוקלטו כאשר בקינגהאם מנגן בכל הכלים, כולל "The Ledge", "Save Me a Place" ו-"That's Enough for Me". המפיק Ken Caillat התייחס לאופי האובססיבי של בקינגהאם באולפן.
"הוא היה מטורף. ביום הראשון הקמתי את האולפן כרגיל. ואז הוא אמר, 'סובב כל כפתור 180 מעלות מהמקום שבו הוא נמצא עכשיו ותראה מה קורה'. הוא היה מדביק מיקרופונים על רצפת האולפן ונכנס למעין תנוחת שכיבת סמיכה כדי לשיר. מוקדם יותר הוא נכנס, התחרפן במקלחת וחתך את כל השיער שלו עם מספריים", סיפר קאילה.
בקינגהאם הביע את רצונו להתחיל בקריירת סולו במהלך יצירת "Tusk", אז במאמץ לפייס אותו, שאר חברי הלהקה השלימו עם רצונו ליצור אלבום ניסיוני יותר, אלבום ששיקף מהומה אישית כל כך קלסטרופובית ואינטנסיבית.
בקינגהאם, שהעריך מאוד את להקת "Talking Heads" וכיוון לעבר הפוסט Pאנק, נשא את עיניו לעבר האלבום "Smiley Smile" של להקת "The Beach Boys" כאחד ממקורות ההשראה שלו. הוא נותן לשירים של כריסטין, שכתבה 6 שירים, ושל ניקס, שכתבה 5, איכות נימוחה לפרקים ארוכים, ואז מתפרץ לרווחה בפיצוצים מאניים ותזזיתיים, כמו המתח הגובר ב-"The Ledge".
בעוד שכריסטין וניקס תורמות כמה שירים מצוינים, בקינגהאם הוא הבעלים של האלבום הזה, עם האנרגיה התזזיתית וההפקה האובססיבית שלו. זהו טירוף מיינסטרים, מטורף יותר מהאליל של בקינגהאם, Brian Wilson, בהפקה רזה.
אם "Rumours" היה שיא תהליך הקריסה של מערכות היחסים בלהקה, אזי "Tusk" מביא עמו מצב מסובך עוד יותר, איך להפוך זוגיות רומנטית לשותפות יצירתית בלבד, תוך הקפדה על כל הדרכים המסוכנות שבהן אהבה מטפחת אמנות, ולהיפך.
רבים מהשירים באלבום נכתבו על מערכות היחסים בתוך הלהקה. בין בקינגהאם לניקס אפשר לשמוע את המטען ב-"Save Me a Place", ב-"What Makes You Think You're the One" וב-"That's Enough for Me". השיר "Storms" נקשר לרומן בין ניקס לפליטווד, שפגע בנישואיו לג'ני. בשיר ניקס מכה על חטא על מה שעשתה.
אחד משני הלהיטים הגדולים היה "Sara", שיר שאותו כתבה ניקס בפסנתר לבדה. לדבריה, הגרסה המקורית היתה באורך 16 דקות וקוצצה כמה פעמים, לכשש דקות וחצי בגרסת האלבום ולכארבע דקות וארבעים שניות בגרסת הסינגל.
יש כמה גרסאות על מה נכתב השיר הזה. באחת מהן נטען שמדובר על הרומן בין פליטווד לשרה, שקטע את מערכת היחסים שלו עם ניקס. ניקס עצמה הסבירה שהשיר כולל חלקים ממנה, משרה, מפליטווד וממערכות היחסים שסבבו אותם.
את "Sisters of the Moon" כתבה ניקס לפני שיצא "Tusk", והשיר כבר בוצע בהופעות ב-1978. ניקס סיפרה שהשיר נכתב על מצב בריאותה המידרדר בזמן שהיתה בסיבוב הופעות עם להקת "Fleetwood Mac". אחרי חודשים של הופעות מתישות היא ראתה את עצמה במראה, חיוורת ושברירית, ונבהלה מהדמות שנשקפה אליה.
כריסטין כתבה שישה שירים לאלבום. אחד מהם היה "Brown Eyes". כריסטין טענה במקור שהשיר היה על הכלב שלה, אם כי מאוחר יותר היא סיפרה לקאילה שהשיר עוסק ב-Dennis Wilson מלהקת "The Beach Boys", חברה דאז, שלמעשה היו לו עיניים ירוקות.
הלהקה השלימה בסופו של דבר 37 טייקים לפני שייצרה את הקלטת המאסטר שלה. במהלך תהליך ההקלטה, דניס נכח בחדר הבקרה וסיפק דעות כיצד לגשת לשיר, למרות שכמה אנשים, כולל פליטווד וג'ון, דחו את הרעיונות הללו.
גם Peter Green, אחד ממייסדי הלהקה, השתתף במפגשים של "Brown Eyes". נגינת הגיטרה שלו אינה מופיעה בקרדיטים של האלבום המקורי, אבל נשמעת בפייד אאוט של השיר. גרסה מורחבת שבה ניתן לשמוע יותר מנגינתו נכללה במהדורה המחודשת מ-2015.
את "Beautiful Child" תיארה ניקס כ"שיר ערש" וכאחד השירים המיוחדים שלה. לדבריה, השיר נכתב על הרומן שלה עם Derek Taylor, ששימש בעבר כמנהל דרכים ואיש יחסי הציבור של להקת "The Beatles", והיה מבוגר ממנה בכ-16 שנים.
למרות שהוא מכר פחות עותקים משני האלבומים הקודמים, "Tusk" בכל זאת מכר כ-4 מיליון עותקים, ובילה 37 שבועות במצעד האלבומים האמריקאי. הוא הגיע למקום הראשון בבריטניה ולרביעי בארה"ב, וניפק שני להיטי טופ 10, "Tusk" ו-"Sara".
פליטווד תיאר את "Tusk" כאלבום האהוב עליו, ושיבח את בקינגהאם על כך שהלהקה לא יצרה העתק של "Rumours". פליטווד האשים את רשת הרדיו "RKO" באכזבה המסחרית היחסית של האלבום, לאחר שהשמיעה אותו במלואו לפני יציאתו, ובכך אפשרה הקלטות ביתיות המוניות.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות