האלבום המדהים, המחוספס והאנלוגי "There is Nothing Left To Lose" של ה- "Foo Fighters" שוחרר ב-2 לנובמבר 1999, לא מאמינים שעברו יותר מפאקינג 20 שנה !!!
איזה כיף שיש לנו את ההזדמנות לדבר על האלבום המופלא הזה שמייצג את כל מה שמוסיקה צריכה להיות...
אז בואו נלך קצת אחורה כדי להבין איך התחיל האלבום הכה "יפיפה וכייפי".
בשנת 1997 אחרי שהם מסרו את נשמתם לטובת המוסיקה, הקליטו אלבום רוק מוטרף בשם "The Colour and Shape", טחנו את הבמות ברחבי העולם, איבדו את המתופף William Goldsmith תוך כדי ההקלטות... איבדו את הגיטריסט Pat Smear תוך כדי סיבוב ההופעות... ואחרי מספר חודשים שגם איבדו גיטריסט נוסף בשם Franz Stahl בסיבוב...
הבסיסט Nate Mendel הרים טלפון ל- Dave Grohl והודיע לו שהוא עוזב כי נמאס לו כבר מכל הטרוף הזה וכי הלהקה הקודמת שלו "Sunny Day Real Estate" מתאחדת. דייב שהיה שבור לגמרי החליט לצאת ופשוט להשתכר עד אובדן חושים, כשבדרך הוא מוציא את זעמו על המכונית שלו ועל המדשאות של השכנים, של אימו... כן, אחרי שני אלבומים גדולים הוא עדיין גר אצל אמא. המזל שלנו הוא שלמחרת בבוקר, נייט התקשר לדייב והודיע לו שהוא מתחרט ושהוא לא עוזב את הלהקה.
אז הם החליטו שהפעם הם עושים את האלבום כשלישייה בלבד, ללא חברת תקליטים, ללא מפיקים, ללא אמנים ועוזרים שונים. שלישייה בלבד !! Dave Grohl, Nate Mendel ו-Taylor Hawkins
הרחק מאורות הזרקורים של לוס אנג'לס, דייב החליט שהוא עוזב את בית אמא וקונה בית בווירג'יניה. רק כדי להמחיש את הרצון להתרחק, לוס אנג'לס נמצאת בחוף המערבי ווירג'יניה נמצאת בחוף המזרחי כ- 4,000 ק"מ. כאן דייב גם מתחיל את המסורת "בנה סטודיו בביתך" ומחליט לבנות במרתף ביתו החדש את הסטודיו 606 המפורסם שלו.
למה 606? כי זה מספר מפורסם שרואים כמעט בכל מקום, לדבריו של דייב.
(Photo: Danny Clinch)
כשהם רחוקים מכל הרעש והצלצולים, ללא חברת תקליטים וללא גורמים חיצוניים, מלבד Adam Kasper שעשה את תפקיד המפיק הטכני, הם ירדו למרתף והחלו להקליט את אחד האלבומים הטובים של הלהקה.
שלושת חברי הלהקה סיפרו שזו הייתה אחת התקופות הטובות והרגועות ביותר בחייהם. כל מה שהם עשו כל היום היה לאכול על האש, לשתות בירות וויסקי וליצור מוסיקה. ללא כל מחויבות לשום דבר וללא לחץ משום מקום, יצירת מוסיקה נטולת עכבות או הגבלות כאילו There is nothing left to lose...
רק לצורך המחשה נוספת, דייב החליט שאת האלבום הזה מקליטים בצורה אנלוגית ללא מחשבים בכלל, על טייפ סלילים כמו פעם. אפרופו פעם... דייב סיפר באחד הראיונות שבכל פעם שהוא מקשיב לאלבום הזה הוא מיד נזכר במרתף, בריח שהיה נכנס מחלונות המרתף באביב ובציוץ הציפורים שהפריע להקלטות השירה מדי פעם.
(Photo: Danny Clinch)
האלבום נפתח עם "Stacked Actors" והמכות של התופים והגיטרות, רק כדי להמחיש למה הלהקה עזבה את לוס אנג'לס. הוא מדבר על כל מה שמזויף ולא אמיתי, על התקופה שהם גרו בהוליווד וכולם נראו להם כמו שחקנים. כן, גם הם היו חלק מהבמה באותה תקופה אבל עכשיו הם כבר לא והם רוצים לצחוק על זה כי כל הדבר הזה גרם להם ל... "Breakout", השיר השני המעולה והקצבי הזה שאם תגבירו את הווליום חזק מאוד וגם תצפו בקליפ תוך כדי, שום דבר לא יעצור אתכם מלקפוץ ולהשתולל בפראות. כי כולנו איפשהו רוצים לפרוץ ממשהו ועם הפו'ס זה בכלל תענוג.
השיר הבא "Learn To Fly" הוא פשוט יצירת מופת ולא רק בגלל שהוא מורכב מוסיקלית, לא רק בגלל שהטקסט מרגש ונוגע וגם לא רק בגלל שיש לו עיבוד מהפנט אלא רק בגלל ובלבד... שהוא כיף עצום!! שיר שלא משנה איפה תהיה ומה תעשה, ברגע שתשמע אותו תתחיל לשיר. שיר שרק להיזכר בווידאו קליפ שלו גורם לך לפרוץ בצחוק בלתי נשלט ושיר שהוא פשוט תענוג צרוף של אושר עילאי ולא !! לא הגזמנו !! אפילו גראמי הם קיבלו על השיר הזה ב-2001 אז בואו...
קדימה, עוברים ל- "Gimme Stitches" שמדבר על מערכת יחסים מסובכת בה שני בני הזוג לא מפסיקים לפגוע ולהכאיב אחד לשני אבל עדיין נשארים ביחד.
השיר הבא, "Generator", נפתח עם ה- Talk Box של דייב שנוטה להשתמש באפקט הזה לעיתים רחוקות מאוד והיי-הט הנפתח בסינקופה (שלא-בביט), שהופכים את הדבר הזה לממכר. השיר מדבר על ההקרבה למישהו שהוא הליבה שלך. הוא זה שהדליק אצלך את הגנרטור ואתה תעשה הכל כדי לשמור עליו אפילו אם זה יעלה לך בבריאות.
השיר הבא, "Aurora" הוא אחד השירים היפים והמלודיים באלבום, דייב סיפר שהם התמקדו מאוד במלודיה של השירים באלבום, שירים שיהיה כיף לשיר אותם ויזרמו בצורה טובה באוזניו של המאזין. זהו אחד השירים האהובים ביותר על דייב למרות שהטקסט הוא אוסף של מילים שלא ממש מספרים סיפור שלם אלא רק מתייחסים להסתכלות אחורה לתקופה של דייב בסיאטל. לאחר מותו של טיילור, בכל הופעה של הלהקה דייב מקדיש את השיר הזה לטיילור ומספר שזה היה השיר האהוב עליו ביותר.
(Photo: Danny Clinch)
הרצועה הבאה בכלל לא הייתה אמור להיות באלבום, "Live-In Skin" נכתב כשההקלטות הסתיימו והאלבום היה בדרך למיקס. דייב פשוט עלה על ריף שכל כך מצא חן בעיניו שהוא היה חייב להקליט אותו ולהכניס אותו לאלבום. אכן הריף הזה מטריף וזה שיר שכיף להגביר כי דייב הולך על "Head on with my hate" כשהוא נכנס בכל מה שהוא שונא ועדיין נשאר עומד. אם תקשיבו טוב לשיר הבא בקטע שהוא נשבר ודייב אומר שלום לכולם, תגלו איזה יופי של הרמוניה יש ללהקה הזו ביחד ולחשוב שזה הוקלט בצורה אנלוגית ונשמע ככה. "Next Year" הוא שיר מדהים שבנוי בצורה מדהימה ומנוגן בצורה מדהימה, לא פלא שהקליפ מבוסס על הטיסה של Apollo 11 לירח, כי הוא פשוט מטיס אותך לירח.
השיר "Headwires" מרגיש כמו המשך טבעי, כאילו הוא השלב הבא של השיר הקודם. השיר שאחריו מתחיל עם הפריטה הנוגעת של דייב כאילו אנחנו מתגלשים ברכות על צמר גפן מתוק בעוד ראשנו נע מצד לצד בקלילות. "Ain’t It the Life" מתייחס לחיים של הכוכבים שעולים ונופלים, שלעיתים מצליחים ולעיתים מתרסקים, יש אומרים שהוא נכתב על התקופה של נירוונה.
השיר הלפני אחרון בגרסה היפנית והשיר האחרון בגרסה הבינלאומית, ממש לפני שדייב מסתלק, מסביר שבזה הוא הכי טוב. הוא הכי טוב בלברוח ולעזוב את הכל כשדברים הופכים למכוערים, הוא הולך להיות M.I.A" (Missing In Action)" שיר מעולה לסיום האלבום. (בגרסה היפנית יש גם את "Fraternity" שבו דייב מספר שהוא אף פעם לא יהיה באחווה, שיר חזק לסיום).
עטיפת האלבום היא צילום של העורף של דייב אחרי שהוא עשה את הקעקוע של ראשי התיבות של הלהקה, אין יותר אותנטי ואנלוגי מזה.
(Photo: Danny Clinch)
האלבום הזה העניק ללהקה פרס גראמי ב-2001 בקטגוריית Best Rock Album כשדייב עלה עם הלהקה והמפיק, הדבר היחיד שעבר לו בראש היה "אני בטוח שזהו יהיה האלבום היחיד שיזכה בגראמי ונוצר במרתף של בית" (בתרגום חופשי). אז אנחנו לא יודעים מה אתכם אבל האלבום הקודם שאנחנו זוכרים שהוקלט במרתף היה "Ten" של פרל ג'אם. אז תגבירו בפול ווליום ותלחצו פליי ב: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!! "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט