top of page
תמונת הסופר/תFaceOff - עימות חזיתי

Green Day - Nimrod

מכירים את נימרוד?

זה שגר בבית השלישי מימין בהמשך הרחוב, סביר להניח שאתם לא ממש מכירים אותו.

אולי ראיתם אותו ברחוב פעם או זכרתם מה הוא לבש אבל לא ממש יצא לכם להכיר אותו.

אנחנו כמעט בטוחים שזה גם מה שקרה לכם עם האלבום החמישי של "Green Day" שיצא ב-14 לאוקטובר 1997.


אלבום שלא זכה להצלחה אדירה ולא אחד הבולטים בדיסקוגרפיה של הלהקה אבל בטוח שמעתם ממנו את השיר "Good Riddance (Time of Your Life)" ועוד דבר בטוח, הוא תקליט חשוב מאוד מבחינת הלהקה עצמה.


שנה לאחר ההצלחה המטאורית של האלבום "Dookie" שוחרר האלבום הרביעי "Insomniac" וחברי הלהקה המשיכו לדהור על גל ההצלחה כשהם יוצאים לסיבוב הופעות אינטיסיבי מסביב לעולם. במהלך סיבוב ההופעות הזה עברה הלהקה מלהופיע במועדונים בינוניים וגדולים לארנות ואיצטדיונים גדולים. התהליך התרחש מהר מאוד וכבר באמצע סיבוב ההופעות מצאו את עצמם חברי הלהקה מופיעים באיצטדיונים גדולים כשהתהילה וההצלחה עוטפים אותם ולא ברכות. הם מצאו את עצמם במרכזם של בדיוק אותם דברים אותם הם שנאו וסלדו מהם, ההרגשה המזופתת והגעגוע החזק לבית גרם להם להגיע להחלטה ולבטל את החלק האחרון של סיבוב ההופעות.

לקראת סוף 1996 הם קיפלו את הפקלאות, ביטלו את ההופעות הנותרות וחזרו הביתה.


החזרה הביתה והסלידה מגודל ההצלחה הביאו את Billie Joe Armstrong ואת שאר חברי הלהקה ליצור את האלבום שהם כל הזמן חיכו ליצור. אלבום שלא נתון לשום מגבלות, הגדרות, אילוצים, קווים מנחים, סגנון מוסיקה והנחיות אחרות. בילי סיפר שהוא חשב על האלבום הזה במשך 6 השנים שקדמו לו, הם כולם חיכו לעשות אלבום שונה.

הם לא יכלו לעשות זאת לפני כן כי הם לא הרגישו מוכנים או בטוחים או שההצלחה לא איפשרה להם, אבל עכשיו הם שמים @$#&% ויוצרים את האלבום שהם כל כך רצו.

אלבום בו הם יכולים לחקור ולהתנסות בסגנונות ואלמנטים שלא התרחשו עד לאותו אלבום כמו: שירים אקוסטיים, שירים עם השפעות של Surf Rock, Ska Punk, Hardcore Punk ושירים עם כלי מיתר.


(Photo: Green Day)


חברי הלהקה סיפרו שבאלבומים הקודמים, בכל פעם שהם ניגנו והחלו לגלוש למקומות ומרחבים אחרים הם מיד החזירו את עצמם לנושא האלבום ודאגו להתמקד בסגנון ובנושא האלבום. הפעם הם לא עשו זאת ובכל פעם שהם גלשו למרחבים אחרים הם פשוט המשיכו וזרמו אחד עם השני עד שנוצר בסיס לשיר.

המפיק Rob Cavallo שעבד איתם גם באלבום הקודם (שלא נחל הצלחה מסחררת) עבד איתם גם באלבום הזה ותפקידו היה להיות מנטור ולתמוך בהם במרחבים החדשים ובהתנסויות החדשות. לכן, לכל שיר באלבום יש את האופי שלו, הוא נשמע שונה מקודמו ואין חוט או סגנון אחיד ומקשר בין כולם.

לדוגמא: "Nice Guys Finish Last" שיר הPאנק החזק שפותח את האלבום אמור לחבר בין האלבום הקודם לאלבום הזה, שלא ישר תיפלו מהכסא או מהרגליים. השיר הבא "All the Time" כבר הולך יותר לכיוון ההארד רוק ומעיט טיפה את הקצב. בשיר השלישי "King for a Day" אתם כבר מבינים שהרכבת לא מתכוונת לעצור בתחנות הרגילות כי החצוצרות מבשרות אחרת אבל אל תדאגו ה-DNA נשאר. השיר "Last Ride In" נשמע לקוח מאיזו סצנה של סרט ג'יימס בונד או קיל ביל. בשיר "Walking Alone" יש שימוש יפה במפוחית והשיר שיצא כסינגל שני מהאלבום וזכה להצלחה מסחררת הוא השיר האקוסטי "Good Riddance (Time of Your Life)".

חברי הלהקה בילו ארבעה חודשים בהקלטות האלבום ויצרו למעלה מ-30 שירים שמתוכם נכנסו 18 לאלבום.



גם מבחינת הטקסטים בילי יצא למרחבים אחרים והוא מתחיל לדבר על נושאים יותר בוגרים מהאלבומים הקודמים, נושאים כמו התבגרות, תפקידו כאבא וכבעל. השיר "The Grouch" מתייחס לפחד שלו לאבד דברים בחיים כמו העקרונות שלו, הבריאות שלו והאופי שלו עצמו. בשיר "Hitchin' a Ride" הוא מדבר על המאבקים הפנימיים שלו להישאר פיקח ונקי מאלכוהול. השיר "Good Riddance (Time of Your Life)" נכתב בהשראת מערכת יחסים שכשלה ובת הזוג שעזבה להתגייס ל-Peace Corps. בילי סיפר שבשונה מצורת הכתיבה באלבומים הקודמים, לאלבום הזה הוא כתב את כל השירים תחילה על גיטרה אקוסטית ורק לאחר מכן הצטרפו שאר חברי הלהקה והפכו אותו למה שהוא.



גם סיבוב ההופעות לקידום האלבום נעשה בצורה אחרת. חברי הלהקה החליטו לא להוסיף לבמה כלים ונגנים נוספים כפי שמופיעים באלבום אלא להישאר בהרכב של הלהקה בלבד. גם מבחינת הגודל הם החליטו לשמור את ההופעות למועדונים בינויים וגדולים אך לא איצטדיונים או פסטיבלים.

ארוע "חריג" פתח את סיבוב ההופעות כשהלהקה הייתה אמורה להופיע בחנות המוסיקה Tower Records שבמנהטן כפתיחה חגיגית לסיבוב. חברי הלהקה התעצבנו כשקראו ביקורות שהצביעו על כך שהלהקה איבדה את ה-Pאנק החזק שכל כך אפיין אותה, ובמהלך השירים הראשונים החלה מהומה !! לאחר מכן ריסס ארמסטרונג את המילים "Fuck" ו- "Nimrod" בצבע שחור על חלונות הראווה, והמשיך לחשוף את ישבנו לנגד קהל של 1,400 איש. לאחר שפרצה במקום מהומה עוד יותר גדולה, זרק קולי את תוף הבס שלו אל תוך הקהל בעוד ארמסטרונג ניסה לזרוק את המוניטור אך קיבל מאבק עיקש ממנהל החנות. לא הוגשו כתבי אישום ולא דווח על נפגעים, אך החנות הייתה סגורה למשך היום לתיקון נזקים שנגרמו. פתיחה חגיגית לא?


אם שאלתם את עצמכם מה משמעות השם ומי זה בכלל "Nimrod" אז נספר לכם שזהוא שמה של דמות מהתנ"ך שבאנגלית אמריקאית הפכה לכינוי לאדם טיפש או עמום.


להאזנה לאלבום ב: Spotify, Apple Music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

113 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Green Day - Dookie

Comments


 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page