• FaceOff - עימות חזיתי

Judas Priest - Screaming for Vengeance

והפעם אנחנו מעוניינים לפתוח בשאלה.


מה האלבום של "Judas Priest" שאתם הכי אוהבים?


אנחנו מניחים שנשמע מגוון רחב של דוגמאות.

המעריצים הוותיקים יציינו כנראה את "Sad Wings of Destiny". סביר להניח שגם האלבום הקלאסי "British Steel" שהיה אחראי לפריצה של הלהקה, יהיה בין הבחירות, וכמובן "Painkiller" שהיווה את הקאמבק שלהם אל תוך הספיד מטאל, יככב בין התשובות.


אבל אנחנו מוכנים להמר שאצל רובכם "Screaming for Vengeance", ששוחרר ב- 17 ליולי 1982, יככב ברשימת האלבומים האהובים של הלהקה.



זה האלבום הנמכר ביותר של הלהקה עד היום, עם מכירות של למעלה מחמישה מליון עותקים בארה"ב לבדה. את זאת מצליחה הלהקה לעשות למרות שהוא הרבה פחות "נגיש" ומסחרי מאלבום הפריצה "British Steel" שיצא שנתיים קודם לכן והרבה פחות ידידותי מ- "Point Of Entry" המלודי שהגיע אחריו.


אחרי ההצלחה היחסית של "British Steel", היתה הלהקה מספיק בטוחה בעצמה ללכת עם השאיפות שלה ופחות עם מה שחברת התקליטים רוצה. התוצאה היתה אלבום מהיר יותר, כבד יותר, אגרסיבי יותר מקודמיו.


האלבום הזה נחשב לאחד מהטובים של הלהקה. האלבום שהשלים את הפריצה הגדולה שלה לארה"ב.


אין ספק שניתן לייחס את התוצאה המדהימה של האלבום הזה, להרכב המגובש והמקצועי שהקליט אותו. זה האלבום השלישי ברציפות שמוקלט ללא שינוי מי מחברי הלהקה. לימים זה יתברר גם כהרכב הכי יציב של הלהקה - ההרכב הקלאסי והמצליח ביותר שלה.

הלהקה האדירה הזאת הצליחה לייצר כאן נוסחה מדויקת השומרת על איזון בין העוצמה הנושכת של ההבי מטאל לבין שירים קליטים ונגישים יחסית, נוסחא אשר קיבעה סופית את מעמדה של הלהקה כאחת הלהקות הגדולות ב- Heavy Metal.

מהפתיחה האינסטרומנטאלית של "The "Hellion" המתחברת לשיר "Electric Eye" שמושפע מהספר "1984" של אורוול, ניתן להבין שיש לנו כאן עסק עם משהו אחר לגמרי ממה שהלהקה יצרה עד כה. מתקפת מטאל חסרת תקדים המובלת על-ידי הדואל גיטאר של טיפטון וקיי.קיי. והשירה העוצמתית של הלפורד.


המתקפה נמשכת עם התיפוף המתגלגל כרעם של דייב הולנד שמעלה אותנו לעננים עם "Riding on the Wind". מדממים ממתקפת המטאל אנחנו מאיטים קצת עם "Bloodstone" הקליט יותר, בו צמד הגיטריסטים מרשה לעצמו ללכת קצת אחורה כדי לתת יותר ביטוי להאלפורד עם ביצוע ווקאלי מדהים. אחריו מגיע "(Take (These Chains" המלודי, בו הלהקה נעזרת לראשונה בכישורי הכתיבה של המוזיקאי Bob Halligan Jr, עימו הלהקה והלפורד עוד ישתפו גם פעולה בעתיד. "Pain and Pleasure" חותם את הצד הראשון של הויניל ומתברר ככל הנראה כשיר החלש ביותר באלבום, עם קצב איטי ועייף שלא מצריך מהלפורד אפילו טיפה של מאמץ.


הצד השני של הויניל נפתח עם הספיד מטאל המהיר של שיר הנושא "Screaming for Vengeance", שמחבר אותנו עם הלהיט ההימנוני "You've Got Another Thing Comin" שהפך לאחד השירים המבוקשים בהופעות הלהקה. "Fever" אוחז בתואר השיר הארוך של האלבום, קטע דינמי ומורכב יחסית ליתר הקטעים. האלבום מסתיים עם "Devil's Child", אשר הריף שלו כל-כך יפה עד כי הוא "הושאל" שנה לאחר מכן על-ידי ההרכב "Dio" בשיר "Caught in the Middle".


האלבום הוא אולי לא מאסטרפיס, אבל הוא בהחל אלבום מצוין, אפילו מדהים, שהותיר חותם של ממש בעולם המטאל של שנות השמונים. הנוסחא בה הלהקה השתמשה באלבום הזה כל-כך הוכיחה את עצמה, עד כי ג'ודאס תשתמש בה גם באלבום הבא "Defenders of the Faith", אשר ישוחרר שנתיים מאוחר יותר.

להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו\או להירשם לאתר !!

"עימות חזיתי" - תוכנית רוק, ראש בראש, בימי ראשון ב- 11:00

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!