Judas Priest's Subliminal Message Trial

אירוע ההתאבדות שמתקשר לאלבום “Stained Class” של להקת "Judas Priest" הוא אחד הפרקים הכואבים אך גם המכוננים ביותר בתולדות ההבי מטאל. רגע שבו טרגדיה אישית התנגשה בפחד, באבל, ובגל תגובות-נגד תרבותיות, הולכות וגוברות, כלפי הז’אנר. זה היה הרגע שבו ז’אנר ההבי מטאל כולו הועמד על דוכן הנאשמים.

האלבום “Stained Class”, שיצא בשנת 1978, סימן עבור להקת “Judas Priest” נקודת תפנית חדה לעבר סאונד קר יותר, חד יותר ואגרסיבי יותר. הוא עסק בניכור, בסמכות ובקונפליקטים פנימיים, אלמנטים שבחלוף השנים יפורשו באופן שגוי ויישאבו קבוצות מסוימות באוכלוסיה לנרטיב שלילי ומאשים בכוונות ומעשים שמעולם לא היו מנת חלקה של הלהקה או של הז'אנר בכללותו.

ב- 23 בדצמבר 1985 בילו שני מעריצים מתבגרים מנבדה, Raymond Belknap ו- James Vance, את הלילה בשתיית אלכוהול ובהאזנה חוזרת ונשנית לאלבום “Stained Class”. בשעות הבוקר המוקדמות נמצא Belknap מת כתוצאה מהתאבדות בירי, בעוד ש- Vance שרד עם פציעות קשות, אך בהמשך הלך לעולמו בשנת 1988, כתוצאה מסיבוכים רפואיים. הטרגדיה זעזעה את הקהילה המקומית והותירה משפחות זועמות המחפשות הסברים וגורם שיטול את האחריות. השעיר לעזאזל היה כמובן "ההבי מטאל".

החיפוש של המשפחות את מי להאשים, הוביל בסופו של דבר להגשת תביעה נגד “Judas Priest” וחברת "CBS Records", בטענה שהאלבום “Stained Class” מכיל מסרים תת-הכרתיים המעודדים התאבדות. מוקד ההאשמה כוון לשיר “Better By You, Better Than Me”, קאבר לשיר שנכתב במקור על ידי “Spooky Tooth”, אשר לטענת התובעים הוטמעו בו פקודות ציווי נסתרות כגון “Do It” ו- “Let’s Be Dead”, אותן ניתן לכאורה לשמוע כאשר מנגנים את השירים לאחור.

בהקשר רחב יותר, הפרשה הזו לא התרחשה בחלל ריק. היא הגיעה לאחר שורת עימותים ציבוריים סביב ההבי מטאל במהלך שנות השמונים. ב- 28 במאי 1984 נדחתה תביעה אזרחית נגד Ozzy Osbourne סביב השיר “Suicide Solution”, כאשר בית המשפט קבע כי מדובר בביטוי אמנותי ולא בקריאה לפעולה, וכי אין בסיס משפטי להטיל אחריות על אמן בגין פרשנות של מאזינים למילות שיר. כשנה לאחר מכן, ב- 19 בספטמבר 1985, התייצב הזמר Dee Snider מלהקת “Twisted Sister” בפני הסנאט האמריקאי במסגרת שימועי ה- PMRC (Parents Music Resource Center). בניגוד לציפיות, Snider הציג טיעון רהוט, משכנע, מדויק ובהיר, והסביר כי שירים מבטאים רגשות, מטאפורות וחוויות אישיות, ולא מהווים הוראות פעולה. תוצאת השימועים לא הייתה חקיקה או צנזורה ישירה, אלא אימוץ מדבקת “Parental Advisory” כאמצעי סימון בלבד. בעוד ש- “Twisted Sister” הצליחו לבלום את המאבק בזירה הציבורית והפוליטית, המשפט נגד “Judas Priest” סימן שלב מתקדם ומסוכן יותר, והסלמה ברורה בפאניקה המוסרית שאפפה את ההבי מטאל במהלך שנות השמונים. מעבר מדיון על הפרשנות הגלויה של מילות השירים, לניסיון להוכיח השפעה תת-הכרתית נסתרת.

ב- 16 ביולי 1990 נפתח המשפט באופן רשמי בבית המשפט המחוזי Washoe County בעיר Reno שבנבדה. התיק הפך במהירות לקרקס תקשורתי בינלאומי, כאשר התביעה ניסתה להוכיח שהלהקה שתלה במכוון מסרים תת-הכרתיים באלבום. Rob Halford ו-Glenn Tipton העידו בבית המשפט, הם הסבירו על טכניקות הקלטה, זליגת ערוצים, ועל הדרך שבה רעשי סאונד אקראיים יכולים להיתפס כמילים, כאשר המאזין מצפה לשמוע אותן.

בפסק דינו הכיר השופט בכך שצלילים מסוימים עשויים להתפרש כמשפטים תת-הכרתיים, כאשר מבודדים אותם או מנגנים אותם לאחור, אך דחה את התביעה וקבע כי מסרים כאלה אינם ניתנים לזיהוי על ידי מאזינים בתנאי האזנה רגילים. לא נמצאה כל הוכחה לכוונה, ולא היה כל בסיס משפטי להטיל אחריות על “Judas Priest” בגין הטרגדיה הנוראית.

למרות ש- “Judas Priest” יצאה זכאית בבית המשפט, הפרשה דבקה באלבום “Stained Class” לצמיתות. עם הזמן הפך המשפט לרגע מכונן שהגדיר את גבולות האחריות האמנותית מבחינה משפטית, בעוד שהאלבום עצמו נותר כאחת היצירות המשפיעות ביותר של הלהקה, בעוד שהמוזיקה שורדת זמן רב אחרי שהפחד וחוסר ההבנה שסביבו התפוגגו להם.

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר!!