top of page

Judas Priest - Stained Class

ב- 10 לפברואר 1978 קרה דבר מופלא בעולם המטאל.


ממש באותו היום שוחררו שני אלבומי מופת שהגדירו מחדש את המושג מוזיקת מטאל. האחד הוא אלבום הבכורה המדהים של Van Halen והשני הוא האלבום "Stained Class", אלבומה הרביעי של "Judas Priest".


הסיקור הזה מתמקד דווקא באלבום הפחות "נוצץ" מבין השניים, אשר ההשפעה שלו לא פחות חשובה, והמדובר כמובן על האלבום "Stained Class" של "Judas Priest".

(Photo: Fin Costello)


רבות כתבנו וסיפרנו על שנת 1970, השנה בה לעניות דעתנו נולדו ז'אנרי ההארד רוק והמטאל, עם שחרור אלבומי הבכורה של "Uriah Heep" ו- "Black Sabbath" וכן אלבום "הבכורה" "In Rock" של הרכב MKII של "Deep Purple", שלושתם שוחררו בטווח של חודשים בודדים האחד מהשני.


שלישיית הפצצות האלה שהוטלו בשנת 1970 בזו אחר זו, השלימו את הבליץ האדיר והכבד שהתחיל עוד שנה קודם לכן עם אלבום הבכורה של "Led Zeppelin", וביססו הלכה למעשה את קיומו של סגנון מוזיקה חדש.


אז אם שנת 1970 הייתה האירוע המכונן בו חושלו וגובשו ז'אנרי ההארד רוק והמטאל, הרי שביום 10 לפברואר 1978 שוחררו שני אלבומים אשר לדעתנו הגדירו מחדש את הז'אנר, הפיחו בו רוח רעננה והיוו אבן דרך חשובה ביותר בהמשך ההתפתחות של סגנונות המוזיקה הללו.


יש לזכור שבשנת 1978 ז'אנרי ההארד רוק והמטאל היו בנסיגה. הלהקות ששיכות לדור המייסדים דעכו או נעלמו מהעולם. "דיפ פרפל" התפרקה, "לד זפלין" לא שחררה שום חומר חדש מזה שנתיים והיתה שנה לפני האלבום הכי רך בקריירה שלה. "בלאק סאבאת'" לא שחררה כלום מאז "Technical Ecstasy" בשנת 1976 והיתה פסע אחד משחרור האלבום האחרון שלה עם Ozzy Osbourne, אלבום חסר כיוון מוזיקלי אחיד שברח מהמטאל הקלאסי שהגדיר אותם. ויותר מכך, בשנה הזאת ביסס הפאנק את מעמדו ואיים לבלוע את המטאל ולהפוך את הדינוזאורים הוותיקים, עם הנגנים הוירטואוזיים לארכאים, מיושנים ולא רלוונטים.


ואז ממש כמו בסרט הוליוודי, שניה לפני שהכל נגמר, מגיע לו גיבור העל משום מקום ומציל את המצב. רק שכאן לא מדובר בגיבור על אחד, אלא בשניים שהגיעו בצורה סימולטנית ומתואמת משני צידי האוקיינוס, והצליחו לבצע "בתנועת מלקחיים" הליך מסונכרן להפליא של החייאה של הז'אנר ההולך ודועך, הצליחו להפיח בו רוח חדשה ורעננה, ואפילו להגדיר אותו מחדש, ממש כך פשוטו כמשמעו!


אם נישאר בעולם הקולנוע, אז שלושת האלבומים הראשונים של ג'ודאס היוו רק את הפרומו לסידרת הסרטים המפוארת שתבוא אחר כך. בשלושת האלבומים הראשונים ג'ודאס עדיין חיפשה את זהותה המוזיקלית, K. K. Downing ו- Glenn Tipton ליטשו את סגנון נגינתם ו- Rob Halford בחן את גבולות הגיזרה של קולו. יתרה מכך, סאונד הדואל גיטר הכל-כך מפורסם של ג'ודאס היה עדיין רזה ולא מלוטש.


ואז מגיע האלבום "Stained Class" וג'ודאס עוברת בו סוג של מהפך, שינוי חיצוני ופנימי, שלא רק שביסס את זהותה המוזיקלית, אלא גם היווה סמן ימני לכל להקות המטאל שיבואו לאחר מכן.


מבחינת השינוי החיצוני, ג'ודאס זונחת את הג'ינס והטי שירט לטובת בגדי עור, ניטים ואקססוריז השמורים רק לאוהבי S&M, כאשר הלפורד מאמץ את כובע העור המפורסם והשוט ביד.


בנוסף הלהקה משנה את הלוגו עם הפונט הגותי שליווה אותה בשני האלבומים האחרונים לטובת הלוגו האלכסוני והקלאסי עם הכתב המשונן שמלווה את הלהקה עד היום. בשלב מאוחר יותר יודו חברי הלהקה שהשינוי הזה היווה את התשובה שלהם לסצינת הפאנק ההולכת וגדלה.


מבחינת השינוי הפנימי, הלהקה התרחקה מהשפעות הבלוז והפרוג שליוו את אלבומיה הראשונה ובמקביל טיפטון וקיי-קיי עיבו והקשיחו את צליל הדואל גיטר שלהם, הלפורד השחיז את הצרחות שלו והמתופף החדש Les Binks הביא איתו סגנון תיפוף מהיר ופראי שנתן ערך מוסף אדיר לתוצאה הסופית. גם מילות השירים הפכו אפלות יותר וכותרות השירים כמו: "Saints In Hell, Savage" ו- "Beyond the Realms of Death" יעידו על-כך.


אבל השינוי שעברה הלהקה לא התבטא רק בכך, גם תהליך הכתיבה היה אחר, כאשר כל חברי הלהקה, כולל המתופף החדש' תורמים ליצירה המשותפת. מעניין לציין שזה האלבום היחיד של ג'ודאס שבו כל חברי הלהקה השתתפו הכתיבת החומר. בנוסף, קיי-קיי טען שבאלבום הזה הייתה הפעם הראשונה בה הוא נקט בגישה שונה בכל הנוגע לסולואים. אם באלבומים הקודמים הוא הגיע כבר עם הסולו כתוב ורק ליטש אותו במהלך ההקלטות, הרי שבאלבום הזה הוא כתב אותם תוך כי תנועה. פשוט מדהים לחשוב שסולואים כמו בשירים "Exciter" "Savage", ו- "Beyond the Realms of Death", נכתבו בלייב, באולפן.


מה שעוד יותר מדהים הוא, שדווקא האלבום הזה שהגדיר את המטאל מחדש הן מבחינת הסאונד והן מבחינה וויזואלית, הופק בכלל על-ידי מפיק שהגיע מתחום הג'אז והפרוג. Dennis MacKay עבד עם להקות כמו "Curved Air", "Brand X" ו- "Mahavishnu Orchestra", לפני שהונחת לעבוד על האלבום של ג'ודאס, ומעניין לחשוב מה היה קורה אם ג'ודאס היו עובדים כאן עם מפיק מתחום ההארד רוק, כמו מרטין בירץ' למשל.


מה שיפה בסיפור של האלבום הזה, הוא שלמרות שהוא אינו אלבום מושלם, הוא עדיין יצר פיצוץ אדיר, סופרנובה אשר הפיצה לכל עבר, הן מבחינת המיקום הגיאוגרפי והן מבחינת הזמן, סגנון לבוש, אטיטיוד, צלילים, מקצבים, ומלודיות שיעצבו מחדש את המטאל ויהוו מודל לחיקוי ללהקות שהגיעו מאוחר יותר.


שיר הפתיחה "Exciter" הוא כנראה אחד משירי הספיד מטאל הראשונים שנכתבו. הפתיחה המטורפת של המתופף החדש Les Binks עם הדבל בייס דרום, שנכתבה במקרה במהלך סאונד צ'ק של הלהקה בסיבוב ההופעות שליווה את האלבום "Sin After Sin". והתיפוף המופרע הזה מתמזג עם הריפים המהירים של טיפטון וקיי-קיי ומעלה את ממוצע רף ה- BPM, באופן שיאתגר את הדורות הבאים ויאלץ אותם לעבוד יותר על טכניקה ומהירות. ואיזה סולואים יש בשיר הזה. כמה קלאסה בנגינה ובלחן, איזו טכניקה ומלודיה. הגיטרות עושות כאן קולות רקע אחת לשניה ויוצרות הרמוניה מטורפת (דקה 3:35).


הריף המרכזי בשיר הנושא "Stained Class" מובל על-ידי מקצב הדהירה על סוס, שאומץ מאוחר יותר על-ידי Iron" Maiden". בדומה, ליין הבס בשיר "Saints In Hell" מהדהד דרך מיתרי גיטרת הבס של Steve Harris בשיר "Wrathchild". המלודיה בשירה של Rob Halford ברצועה "White Heat, Red Hot" מתכתבת עם המלודיה בשירה של הטפילד בשיר "The Four Horseman" והשירה הפלצטית בפתיחת השיר "Savage" היוותה ללא ספק השראה לקולו השרקני של King Diamond בין כאמן סולו בין עם "Merciful Faith". והגיטרות, או הגיטרות, בערך כל להקת מטאל שקמה מאוחר יותר וכוללת שני גיטריסטים סוליסטים אימצה לעצמה את מבנה השירים והסגנון שמאפשרי לשתי גיטרות לנהל ביניהן קרבות סולו קשים, מחד, ומאידך להשתלב אחת עם השניה בהרמוניות ומלודיות, מבלי לאבד את הזהות, הייחודיות והצליל של כל אחד מהנגנים.


האלבום הזה כולל גם את אחד מהשירים היפים של ג'ודאס פריסט בכל הרפרטואר שלה. השיר "Beyond the Realms of Death" שהוא פשוט יצירת מופת מדהימה שמציבה סטנדרטים חדשים לכל בלדות המטאל שיבואו אחריה.


ואי אפשר לסיים את הסקירה בלי מילה על השיר "Better by You, Better Than Me". זה אומנם שיר של להקת "Spooky Tooth" משנת 1969 אבל ג'ודאס פשוט העניקה לו זהות חדשה, עם ביצוע מדהים שעולה על המקור. השיר הזה היה הסיבה להגשת תביעה כנגד הלהקה בטענה שהוא כלל מסרים סמויים שעודדו התאבדות. התביעה נדחתה בסופו של דבר אבל עד אז הלהקה הפסיקה לבצעו בהופעות במשך כמה שנים. מעניין לציין שהשיר הזה היה האחרון להיכנס לאלבום.


אין ספק שהאלבום הזה סייע לעצב את פני מפת המטאל והיווה מודל לחיקוי ללהקות שבאו אחריו. למרות שהוא אינו מפורסם ומצליח כמו אחיו התיאום "Van Halen" שנולד באותו היום בצד השני של האוקיינוס, הוא עדיין אלבום חשוב מאוד שתרומתו להתפתחות הז'אנר עצומה.


להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

Kommentare


 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page