Leonard Cohen - Songs of Leonard Cohen
- FaceOff - עימות חזיתי
- לפני 4 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
כתב: Moti Kupfer
תאריך הוצאה - 27.12.1967

"אמא שלי היתה שרה שירים ברחבי הבית, אני יודע שהמנגינות האלה נגעו בי מאוד, כשלקחתי את הגיטרה שלי למסעדה עם חברים אמא שלי היתה מלווה אותי, והיינו שרים כל אותו הלילה"
לאונרד נורמן כהן מעולם לא היה אמור להיות זמר, הוא היה משורר וסופר שזכה לשבחים רבים על ספריו ביניהם: "Let Us Compare Mythologies", "The Spice-Box of Earth", ו- "The Favourite Game", אבל עם שבחים וביקורות טובות לא הולכים למכולת, אז הוא החליט לעבור מקנדה שם נולד לארה"ב, רצה הגורל והוא היה אחד מדמויות השוליים בפקטורי של אנדי וורהול.
וורהול שהיה צד מידי פעם אומנים ומוזיקאים מבטיחים מהקהל ("וולווט אנדרגראונד") שמע את Leonard Cohen שר את "Suzanne" שיר שכהן כתב על יחסיו הבלתי ממומשים עם סוזן ורדל חברתו של הפסל הקנדי ארמן ויאנקור, והזמרת האמריקאית ג'ודי קולינס ביצעה ראשונה.
וורהול לקח אותו להופעה ראשונה בפני קהל, שנתן לו את הפוש הראשון, כהן המשיך להופיע בכמה פסטיבלי פולק עד שמפיק התקליטים של קולומביה רקורדס, ג'ון האמונד שמע עליו והחתים אותו, מכאן הדרך לאלבום הבכורה "Songs of Leonard Cohen" שיצא ב- 27.12.1967 היתה קצרה.
כהן נולד למשפחה יהודית אורתודוקסית בווסטמאונט, קוויבק בספטמבר 1934, כשהיה בן 9 נפטר אביו נתן כהן, בגיל 14 למד מוזיקה ושירה בתיכון ווסטמאונט, הוא התעניין במיוחד בשירתו של המשורר/מחזאי/במאי הספרדי פדריקו גארסיה לורקה.
במהלך התיכון הוא לימד את עצמו לנגן בגיטרה אקוסטית והקים להקת קאנטרי-פולק בשם "Buckskin Boys".
כאמור, ג'ון האמונד החתים את כהן והיה אמור להכנס איתו לאולפן ההקלטות, אך בשל מחלה הוא הוחלף ע"י ג'ון סיימון שיפיק בהמשך אלבומים ל- "The Band', "Blood Sweat & Tears" ולהרכב שבו החלה את הקריירה שלה ג'ניס ג'ופלין ("Big Brother & the Holding Company").
הכוונה של כהן היתה להקליט שירים בצורה מינימליסטית בליווי גיטרה בלבד, כאשר הוא מסתמך בעיקר על כתיבת השירים היפיפיה פורצת הדרך שלו שאינה מסתמכת על חרוזים ויש לה מבנה משוחרר ויצירתי.
כהן מוביל את המאזין באלבום הרבה פעמים לסף מאורע, נוגע לא נוגע, פעם זה ביחסיו עם אישה ("Suzanne"), פעם אחרת כשמדובר בצמד מטיילות שאירח בחדרו במלון בזמן סופת שלגים באדמונטון ("Sisters Of Mercy") ופעם זה כאשר אדם מושיט את ידיו לשמים כאילו הוא נוגע בהם ("The Stranger Song").
כהן מספר על בחורה שכה אהבה אותו והוא הרגיש שאינו ראוי לאהבתה ("So Long, Marianne").
אפשר לומר שחלק גדול משירי האלבום הם באווירה קודרת שלא לומר מרירה וטיפה עצובה על דברים בלתי מושגים או כאלה שהוא היה קרוב להשיג.
האלבום נמצא ברשימת "All Time Top 1000 Albums" של Colin Larkin וברשימת 500 האלבומים הגדולים של מגזין הרולינג סטון.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל









