אלבום האולפן השני "Significant Other" של להקת "Limp Bizkit", יצא ב- 22 ביוני 1999.
זהו אחד משרשרת הפיצוצים הגדולים של ה- Nu-Metal שהחלו בתחילת שנת 2000. זמר מטורף עם כובע מצחיה אדום הפוך, נגן גיטרה מוזר וכבד, חטיבת קצב קטלנית בליווי די ג'יי "קטלני" הפילו את המוסיקה שלהם על העולם.
אלבומם הראשון "Three Dollar Bill, Y'all" שיצא בשנת 1997 לא עורר שום גל או תשומת לב רבה ללהקה החדשה שהייתה שכנה טובה של להקת "Korn" שהתחילה את הצמיחה של ה- Nu-Metal. אבל שיר אחד מתוך האלבום הזה היה הגפרור בים של בנזין. שיר הקאבר של ג'ורג 'מייקל "Faith" שהקליטה הלהקה לאלבום התפשט בקצב מסחרר, הוא נוגן בתחנות רדיו רבות, במועדונים, וזכה לשידורים בלתי פוסקים ב- MTV.
עכשיו כולם הכירו את "Limp Bizkit" והציפייה לאלבום הבא הייתה גבוהה מאוד. בציפייה מאוד גבוהה גם לכשלון, כולם ציפו שביזקיט תהיה להקה של "One hit wonder". הם ציפו שיהיה להם אלבום גרוע, תכלס, למעט "Faith" שום דבר לא עבד באלבום הראשון אז מה הפלא?
זה היה רק חלק מהדלק שהוזרק ל-Fred Durst וחבריו לורידים בכדי להמציא את האלבום הנמכר ביותר שלה.
כן, הנמכר ביותר! ביזקיט רצו להיות כוכבי רוק, הם רצו את התהילה ואת ההצלחה, הם רצו להגשים את חלומם.
הלהקה רצתה ליצור ריפים כבדים וחזקים בשילוב עם היפ-הופ, ביטים כבדים וחזקים משולבים באפקטים. מיד אחרי "Family Value Tour" המפורסם שיזמה להקת "Korn" ביזקיט החליטה להתחיל להקליט. בניגוד לדרישתה של חברת התקליטים שביקשה מהלהקה לקחת הפסקה לפני ההקלטות. הם שכרו את המפיק טרי דייט בשל עבודתו עם "Pantera", "White Zombie" ו- "Deftones" כדי לחדד את האגרסיות שלהם ונכנסו לאולפן.
יצירתיות האלבום, וגם רוח הלהקה מובלת על ידי שתי הדמויות מרכזיות:
(Photo: Patrick Ford)
הזמר Fred Durst - היה אאוטסיידר כל נעוריו ומצא נחמה במוזיקה אלטרנטיבית. כמתריס קבוע כנגד הרשויות, באופן מפתיע הוא הצטרף לצבא, אך מצא את עצמו במהירות נושר, חסר בית ומשוטט ברחובות. אבל הוא ידע שהנכסים הגדולים ביותר שלו הם הפה הצעקני, האישיות הגדולה מהחיים ועצבנות מחורבנת עם יכולת ווקאלית שלא נראית במקומה באף בית מעצר לנערים בעולם המערבי. וסביב נכסים אלו הוא בנה את הלהקה.
בצד השני של המאזניים, הייתה דמות אחרת, מהקצה הנגדי של הספקטרום הנו-מטאלי: פריק ראוותני שהשתמש בצבעי גוף ועדשות מגע שחורות, היתה המוח מאחורי המבצע.
(Photo: Chiaki Nozu)
הגיטריסט Wes Borland - המוח של הלהקה שנושא את היצירה וה"נטל" המוסיקלי. כשגדל בנאשוויל, טנסי, הוא נלחם שלא להיבלע על ידי מוזיקת הקאנטרי ומצא את טעמו כשעבר לג'קסונוויל. הוא מביא את העיבוד והמלודיה לשירים, לוקח את החלק הגבוה והנמוך לז'אנרים שונים של מוזיקת רוק. הריפים הכבדים שלו מספיק חזקים כדי להחזיק את הטקסטים האבסורדיים לעיתים נוראיים ולעיתים מופלאים של פרד. הטקסטים שלו לא היו עפים מבלי האינסטרומנטליות של ווס, שמעיפה אותך, זורקת אותך וטורקת את הגוף שלך בשמשה הקדמית של רכב שנוסע במהירות של 300 קמ"ש. ווס ידוע גם בזכות הופעות הבמה האקסארווגנזיות שלו, כשהוא עושה יוצר את כל התלבושות והאיפור לבדו.
אף על פי שהקרדיט, כמובן, מגיע למתופף ג'ון אוטו, הדי.ג'יי לית'ל והבסיסט סם ריברס, הסימביוזה בין ווס לפרד היא השילדה שמחזיקה את המוסיקה של הלהקה - כפי שהם יגלו בעקבות עזיבתו של הגיטריסט, שנים אחר כך (אל תדאגו, הוא חזר).
(Photo: thebrag.com)
בהובלת שתי הדמויות ההרכב הזה גלש על גל המהפכה המוזיקלית של שנת 2000.
הם לקחו את הנוסחה המחוספסת של קול רם-שקט-רם שהופיעה על ידי נירוונה, עטפו אותה במקצבי היפ-הופ מתגלגלים, ויצרו אותה בהתפרצויות בסיסיות ומעוררות על חברים, אהבה, חוסר אמון שתובלו בהומור מיני ואסכטולוגי.
האלבום נפתח עם שורת הפתיחה:
"You wanted the worst, you got the worst"
בעוד שכל בני הנוער עמדו לצאת לחופשת הקיץ, ב- 16 ביוני 1999, יצא "Nookie". הסינגל הראשון מתוך האלבום, בהשראת פרידתו של פרד מחברתו, תחנת כוח ראפ-רוק סקסית טהורה. הסינגל שלח כדור ישירות לגוף ההמום והמוצף הורמונים של הטיפשעשרה המוטרפים. זה בדיוק מה שהם חיפשו ואל תתביישו להודות שגם אתם!
כעבור שישה ימים יצא האלבום ומכר 643,874 עותקים בשבוע הראשון שלו. בשבוע השני להוצאתו מכר האלבום 335,000 עותקים נוספים. מהר מאוד הוא הגיע לפסגה וכבש את המקום הראשון במצעד בילבורד 200.
הלהקה שיתפה פעולה עם סולן קורן Jonathan Davis ו- Scott Weiland מסטון טמפל פיילוטס ב"Nobody Like You". ויילנד היה מבקר לעיתים קרובות באולפני NRG, עוזר בהקלטה ומאמן את פרד בשירה. הזמר Aaron Lewis מסטיינד, סיפק קולות גיבוי בשיר "No Sex", בעוד סקוט בורלנד, אחיו של ווס, ניגן קלידים ב "Just Like This", "Nookie", "Re-Arranged", "I'm Broke", " 9 Teen 90 Nine "ו-"A Lesson Learned". הלהקה אפשרה לפרד ולדי ג'יי לית'ל לחקור את השפעות ההיפ הופ שלהם עם Method Man בשיר "N 2 Gether Now".
להאזנה לאלבום ב-Spotify, Apple Music.
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט