Linkin Park - Park Hayarkon - 15/11/10

ב- 15 בנובמבר 2010 עלתה להקת "Linkin Park" בפעם הראשונה והיחידה בתולדותיה על במת פארק הירקון בתל אביב, ובפני כ- 15,000 צופים משולהבים העניקה לנו הופעה היסטורית, מלוטשת ובלתי נשכחת.

בניגוד ללא מעט אגדות רוק שמגיעות לישראל שנים ארוכות אחרי שיאן המסחרי והאמנותי, "Linkin Park" נחתה בתל אביב בשיא כוחה הרלוונטי כמעצמת רוק עולמית. ההופעה בפארק הירקון, שהופקה על ידי שוקי וייס, חתמה את הלג האירופי והמזרח-תיכוני של סיבוב ההופעות העולמי "A Thousand Suns World Tour", שליווה את צאת אלבום הקונספט הרביעי והנועז של הלהקה, "A Thousand Suns", שיצא חודשיים בלבד קודם לכן בהפקתם של Rick Rubin ו-Mike Shinoda. רק שבוע לפני העלייה לבמה בתל אביב קטפה הלהקה במדריד את פרס המופע החי הטוב ביותר בטקס פרסי ה-EMA של רשת MTV אירופה, והציפיות בשטח היו בשמיים. עבור דור שלם של צעירים, חיילים וחובבי רוק ישראלים שגדלו על אלבומי המופת "Hybrid Theory" ו-"Meteora" כפסקול נעוריהם, המפגש הראשון פנים אל פנים עם Chester Bennington וחבריו היה התגשמות של חלום רטוב, חוויה שהפכה בדיעבד למצמררת ויקרה מפז לאור מותו הטראגי של בנינגטון ביולי 2017.

הביקור בישראל היה התחנה האחרונה במיני-סיבוב המזרח-תיכוני של ההרכב, מיד לאחר הופעה גדולה במרוץ הפורמולה 1 באבו דאבי. עם נחיתתם בארץ הקודש ניצלו ששת חברי הלהקה, הסולן הכריזמטי Chester Bennington, הראפר, הקלידן והגיטריסט Mike Shinoda, הגיטריסט המוביל Brad Delson, הבסיסט Dave Farrell המכונה Phoenix, המתופף Rob Bourdon והדיג'יי ואשף הסמפלים Joe Hahn, את שהותם לסיור מרגש בעיר העתיקה בירושלים ובכותל המערבי, ואף נועדו עם ראש עיריית ירושלים דאז ניר ברקת. את האווירה בגבעת המופעים של פארק הירקון חיממה להקת "קוואמי והחלבות" בהובלת אייל פרידמן, שחוזקה על הבמה באביטל תמיר, סולן להקת המטאל "בצפר", לסט אנרגטי שהכין את הקרקע לקראת הדבר האמיתי. הקהל שמילא את הדשא היה מגוון להפליא, החל ממתבגרים נרגשים בני שתים עשרה שהגיעו עם הוריהם ועד למטאליסטים ותיקים וצעירים בשנות העשרים לחייהם שחיכו עשור שלם לרגע הזה.

בדיוק בשעה 20:45, בדייקנות אמריקאית מופתית וללא שום איחורים או מניירות מיותרות של כוכבי רוק, כבו האורות בפארק. כשדגל ישראל פרוש ומתנוסס בגאווה בקדמת הבמה, עלו ששת חברי "Linkin Park" אל תוך מעטפת של עשן ותאורה דרמטית לצלילי הפתיחה האפוקליפטיים של "The Requiem" ושל "The Radiance", שלוו בנאום המפורסם של Mario Savio, והתפוצצו בעוצמה אדירה אל תוך הקצב התעשייתי הכבד של "Wretches and Kings". כבר מהשניות הראשונות התברר כי הלהקה לא הגיעה לתל אביב כדי להעביר ערב של פטפטת מתחנפת או חנופה זולה לקהל, אלא כדי לספק מפגן עוצמה סוני מרהיב, מהודק ומדויק להפליא שנמשך שעה וחצי של אדרנלין טהור ללא רגע דל. למעט תלונות מוצדקות מצד הצופים שעמדו בחלקו האחורי של הפארק על החלטת ההפקה המקומית שלא להציב מסכי וידאו נוספים בצידי הבמה, מסך הווידאו-ארט העצום שבגב הבמה, מערך התאורה המהפנט והסאונד המצוחצח והעוצמתי פיצו על הכל.

המעבר החד מהאלקטרוניקה האפלה של האלבום החדש אל הקלאסיקות המוקדמות הצית טירוף מוחלט בפארק כבר בשיר הרביעי, "Papercut", שבו השילוב המושלם בין הראפ החד של שינודה לבין השירה המתפרצת של בנינגטון שלח גלי הדף אל הדשא. מיד אחריו הגיע "Given Up" מתוך האלבום "Minutes to Midnight", שבו הוכיח בנינגטון מדוע הוא נחשב לאחד הסולנים הווקאליים הנדירים בדורו, כששלף בסיום המוארך את הצרחה הארוכה והבלתי נתפסת בת שבע עשרה השניות כשהוא רוכן קדימה עם רגל אחת מונפת על המוניטור בקדמת הבמה. הקצב המסחרר נמשך ללא הפוגה עם המנון הקולנוע "New Divide" שנפתח בסינתיסייזרים מהפנטים, ומיד אחריו "Faint" הסוחף, שבו הריף המהיר של דלסון בסיום המוארך הקים באוויר 15,000 זוגות רגליים שהרעידו את אדמת גני יהושע.

לאורך כל המופע תיזזו ששת חברי הלהקה ללא הרף לאורכה ולרוחבה של הבמה העצומה, מחליפים עמדות וכלי נגינה בדינמיות מושלמת. החומרים מתוך האלבום "A Thousand Suns", שנתפסו באולפן כניסיוניים ומאתגרים, קיבלו על הבמה בתל אביב נפח חייתי וכוחני במיוחד. בשיר "When They Come for Me" עבר שינודה להכות בתופי רצפה לצד בורדון ובנינגטון במפגן קצבי שבטי סוחף, ומשם עברה הלהקה אל המטאל הכבד והמנסר של "No More Sorrow" עם פתיחה ארוכה ודרמטית שסיפקה מענה מוחץ לכל מי שפקפק בעוצמת הדיסטורשן של ההרכב. מיד לאחר קטע המעבר "Jornada del Muerto" הגיע אחד השיאים המלודיים והמרגשים של הערב עם הביצוע ללהיט "Waiting for the End", שבו ההרמוניה בין קולו החם של שינודה לבין הזעקה המלודית של בנינגטון ריגשה את הפארק כולו, והובילה דרך נאום מרטין לותר קינג בקטע "Wisdom, Justice, and Love" אל שירה אדירה של אלפי מעריצים בבלדה ההמנונית "Iridescent".

לב המופע הגיע עם רצף קלאסיקות אלמותיות שהפכו את פארק הירקון למקהלה אדירה אחת. עם תווי הפתיחה המזוהים של הקלידים בשיר "Numb", הפארק כולו שאג כל מילה בעוצמה שכמעט האפילה על מערכת ההגברה, כשבנינגטון מושיט את המיקרופון אל ההמון הנרגש לפני ששינודה חתם את השיר באאוטרו אלקטרוני מיוחד ששילב שורות מתוך "The Catalyst". הצמרמורת נמשכה גם בשיר "Breaking the Habit", שאותו סיים בנינגטון בשירת א-קפלה חשופה ומרגשת אל מול אלפי מצתים ומכשירים סלולריים מוארים, ובבלדה הסוחפת "Shadow of the Day" שבה אחז בנינגטון בגיטרת ליווי. מיד לאחר מכן חזרה הלהקה להלום בכל הכוח עם צמד המנוני הנו-מטאל המכוננים מתוך אלבום הבכורה "Hybrid Theory", השיר "Crawling" והשיר "One Step Closer", שבו שאגת ה-"Shut up when I'm talking to you" של בנינגטון והקהל הישראלי נשמעה היטב בכל רחבי צפון תל אביב.

באחד המהלכים המרעננים והמוערכים של הערב, ויתרה הלהקה על משחקי האגו המלאכותיים של ירידה מבוימת לחדרי ההלבשה לקראת ההדרן, ובחרה לבצע את ששת שירי ההדרן ברצף ישיר על הבמה כדי לא לשבור את המומנטום החשמלי שנוצר בפארק. אחרי קטע המעבר "Fallout" והביצוע האנרגטי והסוחף לסינגל המוביל "The Catalyst", הגיע הרגע האינטימי והייחודי ביותר של ההופעה בישראל. בנינגטון נותר בקדמת הבמה בליווי גיטרה אקוסטית, ובמחווה ספונטנית ומרגשת לציון ביקורם בארץ, פצח בביצוע של למעלה מדקה לקלאסיקה "No Woman, No Cry" של "Bob Marley & The Wailers" יחד עם אלפי הצופים הנרגשים, לפני שגלש ישירות אל הבלדה האקוסטית החשופה "The Messenger" שבה הפגין את מלוא המנעד הקולי קורע הלב שלו.

הפינאלה של הערב היה לא פחות מפיצוץ אטומי של שלוש קלאסיקות ענק שחתמו את המופע בשיא האנרגיה. צלילי הפסנתר המיתולוגיים של "In the End" הזניקו את כל פארק הירקון לאוויר, כששינודה יורד קדימה ומנצח על 15,000 מעריצים שדקלמו כל הברה בבית הראפ ובפזמון הנצחי. מיד אחריו הגיע "What I've Done" הסוחף, והמופע נחתם בשיר "Bleed It Out" בגרסה מוארכת ופרועה במיוחד, שבמהלך הגשר המרכזי שלה הפתיעו שינודה ובנינגטון את המעריצים הוותיקים כששילבו את הבית הראשון והגשר העוצמתי של השיר האהוב "A Place for My Head" מתוך אלבום הבכורה. בשעה 22:15, אחרי כשעה וחצי של שכרון חושים מוחלט, נפרדו חברי הלהקה מהקהל הישראלי. איכות ההופעה בתל אביב הייתה כה גבוהה, עד שהלהקה לא רק הפיצה את הקלטת הסאונדבורד המלאה של המופע בסדרת הבוטלגים הרשמית שלה, אלא אף בחרה בשלושה קטעים שהוקלטו באותו לילה בפארק הירקון, "Empty Spaces", "When They Come for Me" והביצוע המצמרר ל-"Numb", כדי להיכלל במיני-אלבום ההופעה הרשמי שלה, "2011 North American Tour EP".

הסטליסט שנוגן בהופעה:

1. The Requiem

2. The Radiance

3. Wretches and Kings

4. Papercut

5. Given Up

6. New Divide

7. Faint

8. Empty Spaces

9. When They Come for Me

10. No More Sorrow

11. Jornada del Muerto

12. Waiting for the End

13. Wisdom, Justice, and Love

14. Iridescent

15. Numb

16. Breaking the Habit

17. Shadow of the Day

18. Crawling

19. One Step Closer

20. Fallout

21. The Catalyst

22. The Messenger

23. In the End

24. What I've Done

25. Bleed It Out

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר