Mercyful Fate - Don't Break the Oath

המלצת המערכת...

והפעם... האלבום "Don't Break the Oath", אלבום האולפן השני של "Mercyful Fate" אשר שוחרר ב- 7 לספטמבר 1984.

שימו לב, הפעם זו לא רק ההמלצה שלנו. זו המלצה של חברי "Metallica" שהעריצו את להקת "Mercyful Fate" ואף בילו בחברתם לא מעט במהלך הקלטת האלבום "Ride The Lightning" ששוחרר באותה שנה. יותר מכך, חדר החזרות של "Mercyful Fate" היה צמוד לאולפן ההקלטות בו הקליטו חברי "Metallica" את האלבום "Ride The Lightning", כאשר את השירים "Fade to Black", "For Whom the Bell Tolls" ו- "Escape" הם סיימו לכתוב בחדר החזרות של "Mercyful Fate".

האלבום הזה הוא לעניות דעתנו פסגת היצירה של של "Mercyful Fate". אנחנו מודעים לכך שיהיו כאלה שירימו גבה ויטענו שאלבום הבכורה "Melissa", אשר שוחרר שנה קודם לכן, הוא הטוב מבין השניים. ובכן, "Melissa" כמו גם ה- EP ששוחרר בשנת 1982 - "Mercyful Fate"' שניהם אלבומים מעולים שהיוו את הניצנים הראשונים שהגדירו סגנון חדש - Black Metal. יחד עם זאת, אנחנו עדיין סבורים שכיצירה מלאה ומושלמת האלבום הזה עולה על האלבום הקודם, ומקום טוב להתחיל איתו, לאלו מכם שאינם מכירים את הלהקה.

אז לטובת מי שלא מכיר, "Mercyful Fate" היא להקת הבי מטאל דנית שהוקמה בקופנהאגן בשנת 1981, על-ידי הזמר King Diamond והגיטריסט Hank Shermann, שניהם גם מהווים את הכותבים העיקריים בלהקה. "Mercyful Fate" שייכת לגל הראשון של הלהקות שהגדירו את תת הזאנר Black Metal, עם עיסוק בנושאי אנטי-קרייסט, שטניזם וטקסים פגאנים למינהם.

הכח של הלהקה משותת בעיקרו על שירת הפלצט של הזמר King Diamond ועל המנעד הקולי האדיר שלו שפשוט משמש ככלי נגינה נוסף לכל דבר ועניין, ובנוסף על נגינת הדואל-גיטאר של הגיטריסטים Hank Shermann ו- Michael Denner, שהשילוב ביניהם מקביל לאחד השילובים הגדולים והמוכרים במטאל' בין Glenn Tipton ל- K. K. Downing מלהקת "Judas Priest".

(Photo: Subcultureentertainment.com)

האלבום הזה הינו אחד המשפיעים והמוכרים בסצינת הבלאק מטאל, אבל לאו דווקא בשל הסגנון המוזיקלי אשר בעיקרו כולל שילוב בין הבי מטאל שורשי כדוגמת "Judas Priest" שהזכרנו לעיל, עם מוטיבים פרוגרסיבים, קטעים דינמיים ושינויי מקצבים תכופים, כפי שמומחש בין היתר בשיר הסיום של האלבום "Come to the Sabbath".

ההשפעה על להקות הבלאק מטאל בדור השני מגיעה דווקא מנושאי הכתיבה באלבום וזאת ניתן ללמוד כבר משיר הפתיחה "A Dangerous Meeting" המתייחס לסוג של טקס סיאנס מסוכן. מילות השיר משתלבות באופן מושלם עם הריפים האפלים והכבדים ועם השירה המצמררת והמפחידה של קינג דיאמונד. מעניין לציין שריף הסיום של השיר החל מדקה 4:10 דומה ומזכיר את ריף הסיום של השיר "Shame On The Night" (החל מדקה 3:21) של "Dio", מתוך האלבום המופתי "Holy Diver" שיצא שנה קודם לכן.

כל שירי האלבום הזה שומרים על רמה גבוה של כתיבה וביצוע, כאשר King Diamond אחרי על כתיבת כל מילות השירים בעוד שהמוזיקה נכתבה בעיקר על-ידי Hank Shermann בשיתוף עם דנר ודיאמונד. בין השירים המומלצים, שיר הפתיחה שהוזכר לעיל, "Desecration of Souls" עם המקצב הסוחף והמלודיה המדהימה בשירה של קינג דיאמונד, "Night of the Unborn" המהיר עם עבודת הבס המדהימה של Timi "Grabber" Hansen, שיר הנושא המתפקד כאן כמיני אפוס החולש על למעלה מ- 7 דקות, "Gypsy" הקליט וכמובן שיר הסיום "Come to the Sabbath ה"מתקדם" מכולם. האלבום כולל גם קטע אינסטרומנטאלי יפה בשם "To One Far Away" שמהווה מעין פרוזדור שמוביל אותנו לשיר הסיום של האלבום.

להאזנה תחת האזהרה "לא לבעלי לב חלש": Spotify, Apple Music

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט