לא כל יום אנחנו מספרים לכם על חיבור מטאורי בין שני אמנים גדולים, משני דורות שונים ומשני קצוות הקשת המוזיקלית. נדירים גם המקרים שחיבור שכזה, עד שהוא כבר קורה, יהיה פורה ויוליד אלבום מלא, סינגל כפול, ואפילו סיבוב הופעות משותף.
זהו סיפורו של האלבום "Mirror Ball", אלבום האולפן ה- 21 של Neil Young אשר שוחרר ב-27 ליוני 1995, ואשר בו שיתפו פעולה חברי להקת "Pearl Jam" עם ניל יאנג.
הסיפור שלנו מתחיל בשנת 1993, כשלהקת פרל ג'אם היתה בעיצומו של סיבוב ההופעות לאלבום "Vs." "פרל ג'אם" שימשה במהלך אותה תקופה גם כמופע הפותח של Neil Young בהופעות שלו. ההערצה של חברי "פרל ג'אם" לניל יאנג היתה ידועה. זה לא סוד שלהקות בסצנת הגראנג' הושפעו ממנו והעריצו אותו, אך מסתבר שההערצה הזאת היתה הדדית. Neil Young המכונה "סנדק הגראנג'" נהג להעלות את חברי "פרל ג'אם" לבמה במהלך ההדרנים, בכדי לבצע איתו את השיר "Rockin’ in the Free World".
זה עבד כל-כך טוב שלכולם היה ברור שההערצה ההדדית הזאת תניב בסופו של דבר יצירה משותפת, אך זה לא הסתדר עם לוח הזמנים העמוס של שני הצדדים.
בסופו של דבר, נפתח לצדדים חלון הזדמנויות צר בראשית שנת 1995 והם החליטו לנצל אותו בצורה המיטבית. 11 ימים לאחר שהופיע עם חברי "פרל ג'אם" במופע צדקה בוושינגטון, טס Neil Young לסיאטל ומתייצב באולפן ההקלטות המפורסם "Bad Animals", שם הוקלטו בין היתר אלבומים כמו "Superunknown" של סאונדגארדן, "Above" של "מד סיזן" ו- "Vitalogy" של "פרל ג'אם".
ההקלטות נערכו במשך ארבעה ימים בלבד, בסוף חודש ינואר 1995 ובראשית חודש פברואר. יאנג ציין שלמעט שני שירים "Act of Love" ו- "Song X", כל יתר השירים נכתבו במהלך אותם ארבעה ימי ההקלטות.
כל השירים באלבום נכתבו על-ידי יאנג למעט "Peace and Love" שנכתב בשיתוף עם Eddie Vedder, כך שלמעשה מדובר באלבום של יאנג עם פרל ג'אם שמשמשת כלהקת הליווי שלו, בדומה ל- "Crazy Horse". יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שחברי להקת "פרל ג'אם" הם אלה שהיו אחראים על הסאונד, הסגנון המוזיקלי והאווירה הכללית של האלבום, ובכך תרמו לא מעט לתוצאה הסופית.
האלבום הוקלט כמעט כולו בלייב וללא תעלולי הפקה מיוחדים. הצליל מאוד בוסרי ומחוספס, עם לא מעט פידבקים של גיטרות ודיבורים של החברים לפני ואחרי השירים, ממש תחושה של הופעה ולא של אלבום.
אדי וודר לא היה נוכח כמעט בהקלטות בשל העובדה שבאותה עת היה נתון למעקב של מטרידן סדרתי, ולא עזב כמעט את ביתו.
במהלך הסשנים להקלטת האלבום נכתבו שני שירים נוספים על-ידי Eddie Vedder, אשר לא מצאו את דרכם לאלבום
עצמו: "I Got Id" ו- "Long Road". השירים הללו יצאו בסופו של דבר כדאבל סינגל של "פרל ג'אם" העונה לשם "Merkin Ball", אשר יצא גם הוא בשנת 1995. הסיבה ששני השירים הללו לא נכנסו לאלבום נעוצה כנראה בעובדה שבכל זאת מדובר באלבום של ניל יאנג ולא ביצירה משותפת, ולכן ההפרדה בין השירים היתה מחויבת המציאות. עם זאת, כשם ש"פרל ג'אם" שימשה כלהקה המלווה של יאנג באלבום, ניל יאנג מחזיר כאן טובה ומלווה את פרל ג'אם בשני השירים הללו, כך שאפשר להתייחס לכל 13 השירים מהאלבום ומהסינגל הכפול כמקשה אחת.
לאחר הוצאת האלבום יצאו Neil Young ו"פרל ג'אם" (מינוס Eddie Vedder ופלוס מפיק האלבום Brendan O'Brien שניגן על קלידים) יצאו לסיבוב הופעות קצר באירופה. במהלך סיבוב ההופעות ההוא זכינו לראות אותם גם כאן בישראל, בבריכת הסולטן ובקיסריה. היינו שם בירושלים באותו ליל קיץ חם, יום אחרי הפיגוע המזוויע בקו 26 בירושלים, ולאחר מופע חימום ממש לא קשור של רונית שחר. חזינו בחיבור המיוחד הזה בין שני דורות, הוותיק בחולצה המשובצת והצעירים במכנסי הברמודה, חולקים במה אחת בשם המוזיקה.
אגב, החיבור המיוחד הזה נמשך גם לאחר סיבוב ההופעות, שכן השותפות עם יאנג השפיעה על הסאונד של פרל ג'אם בהמשך דרכה. ניצנים לכך ניתן למצוא כבר באלבומה הבא של הלהקה "No Code" שיצא בשנת 1996. הקשיבו לדוגמא לשירים "Red Mosquito” ו- “Smile" ותשמעו בהם את ההשפעות הברורות של יאנג, בעיקר בנגינת המפוחית בשיר האחרון.
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט