PJ Harvey - Stories from the City, Stories from the Sea
כתב: Moti Kupfer
תאריך הוצאה - 23.10.2000
"הדרך שבה אני שרה על מיניות היא הרבה יותר פתוחה. יש אנרגיה די חיובית. זה מעורר בי אנרגיה להקשיב לזה. מעולם לא היה לי אלבום כזה בעבר, שיכול לשנות את מצב הרוח שלי, לגרום לי להרגיש שאני במצב רוח טוב. כל דבר באלבום נתפס לי בצורה חיובית. אפילו השירים המלוכלכים".
בתחילת שנות האלפיים פולי ג'ין הארווי חשה הקלה. אחרי ההצלחה של אלבומה השלישי, "To Bring You My Love", הגיעה תקופת השפל שלה, כפי שהיא כינתה אותה, ולאחריה החלה להלחין את אלבומה הרביעי, "Is This Desire?", שלווה בשינוי הסגנון המוזיקלי שלה, כשהיא משלבת מוזיקה אלקטרונית.
הניסיון הזה הסתיים לאחר אלבום אחד ומועמדות לגראמי על ההופעה הטובה ביותר במוזיקה אלטרנטיבית לשנת 1998.
הארווי נסעה לניו יורק כדי להגשים חלום קטן שלה. במשך תשעה חודשים בסוף המילניום היא גרה ב"תפוח הגדול" ופשוט הסניפה את העיר. מה שהוביל לכתיבת כמה שירים בהשראת ניו יורק, שעיטרו את אלבומה החמישי, "Stories from the City, Stories from the Sea", שיצא ב-23.10.2000.
הרומן שלה עם ניו יורק התחיל בזמן שצילמה סרט כשחקנית עבור האל הארטלי בניו יורק. היא שאבה השראה מהעיר וכתבה כמה שירים, שחלקם יגיעו לאלבום הבא שלה.
למרות האהבה העזה של פולי ג'ין לעיר, היא התעקשה להצהיר ש-"Stories from the City, Stories from the Sea" אינו האלבום הניו יורקי שלה.
שירים נכתבו גם בזמן שהותה בלונדון או בביתה בדורסט. האלבום הופק במשותף על ידי מיק הארווי (מ"הבירת'דיי פארטי"), רוב אליס ופולי ג'ין, ועבר מיקס על ידי ויקטור ואן ווגט. האלבום כלל דואט עם סולן "רדיוהד", תום יורק, בשיר "This Mess We're In", וכן קולות רקע וקלידים של יורק בשירים "One Line" ו-"Beautiful Feeling".
היא פגשה את יורק ב-1992 והם שמרו על קשר. פולי ג'ין אמרה: "אהבתי את הרעיון שמישהו אחר ישיר שיר באלבום שלי, כדי שיוכל להכניס מימד שונה מאוד על ידי הקול הייחודי שלו. זה מוסיף כל כך הרבה דינמיקה לאלבום כשיש דמות אחרת שמחלקת איתי את תפקידי השירה".
פי ג'יי כתבה את האלבום כשהיא נעה בין לונדון לניו יורק, וכשהיא נסחפת בין האינטימיות של החיים האישיים לבין ההמולה העירונית. זהו אלבום של ניגודים: בין העיר לים, בין עוצמה רגשית לשלווה רגעית, בין הקול החשוף של הארווי, שמזכיר לעיתים את קולה של פאטי סמית, לבין הפקה מוזיקלית מדויקת ועשירה.
הארווי מיקדה את עצמה בכל הכוח בחיוביות, מה שמורגש היטב, עם שירים שחוגגים אהבה ותקווה. אין זה אומר שהאלבום כולו חיובי. הארווי מכניסה גם סיפורי אלימות ושחיתות לתוך הנרטיב וחוקרת את הדיכוטומיות הרבות של החיים.
ג'ו גור, שניגן בעבר עם טום ווייטס וצורף להקלטות של "To Bring You My Love", סבור ש"לכל אלבום יש נושא", ופולי ג'ין מזכירה לו את טום ווייטס. מוזיקאית עם חתימה אישית במובן הקלאסי.
השיר הראשון, "Big Exit", משווה פרנויה עירונית לאהבה חסרת דאגות, כאשר הארווי מעירה על אלימות הנשק שאליה נחשפה בזמן ביקורה בניו יורק. הארווי מציירת תמונה מלאת אבדון. עם זאת, היא מצהירה בהמשך שיש תקווה.
בשיר "Good Fortune" הארווי שרה על קצב יציב, כשקולה מתעלה ונשמע לעיתים דומה להפליא לזה של כריסי היינד מ"הפריטנדרס". זהו שיר משכר, ואי אפשר שלא למצוא את עצמך שר יחד עם הזמרת הנפלאה שמדביקה באופטימיות הבלתי נגמרת שלה.
בשיר "One Line" הארווי רוצה להגן על עצמה ועל אהובה מפני האימה של העולם החיצון. "העולם הזה הולך למלחמה / כל מה שאני צריכה זה אותך הלילה".
קולה של הזמרת ממשיך לזרוח ב-"Beautiful Feeling", שיר אפל המתרומם על ידי קולות הרקע של תום יורק. עם גיטרה חשמלית דלילה המספקת את הליווי היחיד לקולותיהם של השניים, שירתם הופכת לכלי נגינה נוסף.
שירים כמו "You Said Something" מאירים באור של לבנה במילואה את כישורי הסיפור של הארווי. אפשר ממש לדמיין את הזמרת ואת אהובה על גג במנהטן, אורות העיר מאירים מעליהם בחשכת הלילה. על ידי תיאור הסצנה בפרטי פרטים, הארווי מקפיאה רגע של אהבה טהורה והנאה בזמן ומשפרת את הזיכרון באמצעות מראות וצלילים.
האהבה ממשיכה לפרוח בשיר "This Is Love", המובל על ידי גיטרות. הארווי, כה מאוהבת במאהבה, אינה יכולה להבין מדוע החיים חייבים להיות "כל כך מורכבים", כאשר כל מה שהיא רוצה לעשות הוא לשבת כאן ולראות אותו מתפשט.
האלבום הפך להצלחה המסחרית הגדולה השנייה בקריירה שלה, ועם יציאתו הוא זכה לשבחים מרוב מבקרי המוזיקה וזיכה את הארווי בפרסים רבים, כולל פרס המרקורי לשנת 2001.
הארווי הודתה בפני מגזין Mojo בינואר 2008 שבמבט לאחור האלבום לא סיפק אותה. "הרגשתי כאילו הלכתי לאיבוד סביב האלבום הזה. רציתי לנסות לכתוב הרבה שירי פופ מושלמים. זה נהדר להציב לעצמך פרויקטים, אבל הם צריכים להתחבר ללב ולנשמה שלך. מוזיקת פופ היא לא המקום שבו הלב שלי נמצא".
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות