top of page

Queen - A Day at the Races

ב- 10 לדצמבר 1976 שחררה "Queen" את אלבום האולפן החמישי שלה "A Day at the Races".


כל הסממנים החיצוניים הראו שמדובר באלבום המשך למאסטרפיס הקודם "A Night At The Opera". החל משם האלבום שנבחר גם הפעם על שם סרט של האחים מרקס וכלה בעטיפת האלבום שממש מזכירה את זו של "A Night At The Opera", רק בשחור. אבל בכך מתמצא הדמיון בין השניים. הגם שמדובר באלבום מצוין ברפרטואר האדיר של הלהקה, נראה שהוא רוכב לא מעט על אדי הדלק הסילוני של האלבום הקודם ונהנה מאבק הכוכבים שהותיר אחריו.


זה היה האלבום הראשון שבו הלהקה קיבלה חופש יצירתי מלא והראשון שגם הופק באופן עצמאי על-ידי חבריה. נדמה היה שהלהקה תנצל עד תום את החופש היצירתי שהוענק לה לאחר הצלחתו של האלבום הקודם, בכתיבת חומרים נועזים, חדשניים ומגוונים אפילו יותר, אבל "Queen" בחר להיצמד לנוסחא די אחידה המשלבת בין הארד רוק ומוזיקה קלאסית. את הרוב המכריע של שירי הרוק באלבום כתב הגיטריסט Brian May, בעוד שהשירים בעלי הפן היותר קלאסי נכתבו ברובם על-ידי הזמר Freddie Mercury. גם לסדר השירים באלבום יש משמעות כאשר כמעט אחרי כל שיר רוק מופיע שיר "קלאסי".


הלהקה ביקשה להעניק לאלבום תחושה של יצירה עם התחלה וסוף ולשם כך עשתה שימוש בטכניקה שנקראת "Bookends", בה קטע הפתיחה באלבום זהה לקטע הסיום, באופן שהופך אותו ליצירה אחת אינסופית, החוזרת על עצמה, ללא התחלה וללא סוף. ואכן, שיר הפתיחה "Tie Your Mother Down" נפתח בקטע אינסטרומנטלי שחוזר על עצמו בסיום הקטע האחרון באלבום – "Teo Toriatte" והמלודיה שלו מאוזכרת בשיר "White Man".


כאמור, האלבום נפתח עם "Tie Your Mother Down" אותו כתב Brian May בטנריף, בתחילת שנת 1968, שנתיים לפני הקמתה של "Queen". באותו זמן עבד מיי עבד על הדוקטורט שלו באסטרונומיה והוא כתב את השיר על גיטרה קלאסית. כשהביא את השיר לאלבום הוא חשב לשנות את הכותרת ואת הפזמון אבל Freddie Mercury אהב את המקור וכך יצא שהשלד המקורי של השיר נשמר כפי שהוא נכתב. השיר הזה הוא פתיח הרוק המושלם. שילוב של גיטרות אקוסטיות וחשמליות, יחד עם סולו סלייד משובח של מיי הפכו אותו לאחד משירי ההופעות החזקים של הלהקה. מיי סיפר אחר כך כי הריף של השיר הינו מעין הומאז' לגיטריסט Rory Gallagher שהוא כל-כך אהב ובמיוחד לקטע "Morning Sun" שהיה אהוב עליו במיוחד.


מיד אחריו מגיע הקטע "הקלאסי" "You Take My Breath Away" אותו כתב Freddie Mercury. כל הקולות וקטעי הפסנתר שבשיר מבוצעים על ידו. קטע קסום שמרקורי ביצע בהופעה ב"הייד פארק" עוד לפני הוצאת האלבום, אשר העוצמה שלו נבנית לא מעט על מספר רב של העלאות והכפלות של ערוצי השירה של מרקורי. אם כבר הזכרנו את ההופעה ב"הייד פארק" אז נציין כי לפני שחרורו של האלבום ביצעה הלהקה סיבוב הופעות קצר בן ארבעה ימים שכלל את ההופעה המדוברת אליה הגיעו כל-כך הרבה צופים עד כי המשטרה נאלצה להטיל עוצר על האיזור. במהלך ההופעה זכו המעריצים לראות תצוגה מקדימה של השיר "You Take My Breath Away" וכן של סינגל "Tie Your Mother Down". מעניין לציין כי זו היתה הופעתו האחרונה של Freddie Mercury עם שיער ארוך.

(Photo: Richard E. Aaron)


הקטע השלישי "Long Away" נכתב על-ידי Brian May, והוא כולל ניחוח שמזכיר לנו קצת את "The Byrds", ככל הנראה בגלל השימוש של מיי בגיטרת 12 מיתרים. יצוין כי מיי מאוד רצה בתחילה להשתמש בגיטרת "Rickenbacker" כי הוא העריץ מאוד את John Lennon, אבל הוא לא הסתדר עם הצוואר הדק שלה ולכן התפשר על גיטרת "Burns". מיי גם שר את השיר כאשר Roger Taylor משלים אותו עם ההרמוניות הגבוהות בפזמון.


הנדנדה בין מיי למרקורי נמשכת עם השיר "The Millionaire Waltz" אותו כתב Freddie Mercury על John Reid, מנהל הלהקה ומנהלו של Elton John באותה תקופה, שנהג לערבב "business with pleasure". שמו של השיר לא נבחר לחינם, שכן המקצב הבסיסי שלו אכן מבוסס על וואלס. היו בו קטעים שהזכירו לנו את "Bohemian Rhapsody", החל מהפתיח של הפסנתר עם עבודת הבס המדהימה של John Deacon, הקולות האופראיים, שינויי המקצבים, ההתפרצויות הפתאומיות של Brian May העיבוד העישר וריבוי הרצועות עם מספר רב של העלאות כלי נגינה וקולות.


הצד הראשון של הויניל נסגר עם "You and I" שכתב John Deacon ואשר שוחרר כ-B-side עבור "Tie Your Mother Down". מעבר לנגינת הבס המופלאה שלו, Deacon מנגד כאן גם על גיטרה אקוסטית.


את הצד השני של הויניל פותח הלהיט הגדול של האלבום ואחד השירים הגדולים של הלהקה "Somebody to Love". זהו ללא ספק Freddie Mercury במיטבו וברוב גדולתו. למרות שלחלוטין לא היתה כאן כוונה לשחזר את "Bohemian Rhapsody", גם הפעם קיים דמיון קל, במיוחד מבחינה ווקאלית, רק שהפעם "האופרה" ממנה הושפע מרקורי ב"רפסודיה בוהמית", התחלפה במוזיקת גוספל, ופרדי ציין שהוא הושפע במיוחד מאריתה פרנקלין. מדהים לחשוב שהשיר הזה נכתב על-ידי פרדי בתוך פחות מחמש דקות.

והנה אנחנו עולים שוב על "רכבת ההרים" של "רוק"/"קלאסי" באדיבות מרקורי/מיי, עם הקטע "White Man" שכתב בריאן. זהו ללא ספק אחת היצירות הכבדות ביותר של "קווין", הן מבחינת הנושא והן מוזיקלית. סוג של שיר מחאה על האופן בו "האדם הלבן" התייחס לאינדיאנים באמריקה. מעניין לציין שהמלודיה של הריף במהלך הבתים בשיר, היא אותה המלודיה של הקטע האינסטרומנטאלי שפותח ומסיים את האלבום.


לעומת הכבדות של Brian May בשיר "White Man", הקטע "Good Old-Fashioned Lover Boy" של Freddie Mercury הוא שיר עליז ומקפיץ, גלאם רוק במיטבו שממש ניכ שהחברים ממש נהנו להקליט אותו באולפן. מיי, טיילור ופרדי נהנים כאן משחקן החיזוק Mike Stone שהיה טכנאי ההקלטה של האלבום ומוסיף להרמוניות הווקאליות של שלושת החברים.


הקטע "Drowse" נכתב על-ידי המתופף Roger Taylor שגם שר אותו. עוף שונה ומוזר ביחס לתקליט בו טיילור מנגן בגיטרה קלאסית וטימפאני בנוסף לתופים, בעוד מיי מספק גיטרת סלייד מעניינת. השיר מספק התייחסות לקלינט איסטווד, Jimi Hendrix וויליאם הכובש, אך הוא ללא ספק אחד החלשים באלבום.


קטע הסיום "Teo Toriatte", נכתב על-ידי Brian May כמחווה והוקרה לקהל היפני, אשר הותיר את חברי הלהקה המומים במהלך סיבוב ההופעות האחרון שלהם ביפן. השיר כולל שני בתים המושרים כולם ביפנית, מה שהופך את השיר לאחד מבין שלושה שירים של הלהקה שלא מושר באנגלית. השניים האחרים הם "Mustapha" מהאלבום "Jazz" ו- "Las Palabras de Amor" מהאלבום "Hot Space".


להאזנה: Spotify, Apple Music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוקו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page