• FaceOff - עימות חזיתי

Queen - The Works

באו לתת עבודה....


ב- 27 לפברואר 1984 "Queen" באו "לתת עבודה" עם המיני קאמבק של האלבום "The Works", אלבום האולפן ה- 11 שלהם.


"מיני קאמבק" אתם שואלים? הייתכן? הרי הם לא התפרקו...


אז כן, אנחנו חושבים שאחרי "Hot Space" משנת 1982 - אלבום עם דיסקו, Fאנק, דאנס ופופ, שלחלוטין לא נשמע כמו "Queen" הקלאסית, אחרי שבריאן מיי חובר ל- Eddie Van Halen לאלבום ולפרוייקט "Star Fleet Project" ואחרי שמרקורי וטיילור עובדים על אלבומי הסולו שלהם "Mr. Bad Guy" ו- "Strange Frontier", העובדה ש"קווין" חזרה עם אלבום שפחות או יותר מייצג את הסאונד השורשי שלה, היא בגדר נס מוזיקלי שראוי להיות מוכתר כ"מיני קאמבק".


ואיזה אלבום מדהים רקחה לנו הרביעייה המופלאה הזאת. אלבום שכל אחד מתשעת שיריו שוחרר כסינגל או היה בי-סייד לסינגל. אלבום שהחזיר אותם למרכז הבמה, שפתח אותם לקהל חדש, שהעניק להם השמעות בלתי פוסקות בתחנות הרדיו ושהקליפים מתוכו נחרשו ללא הפסקה ב- MTV. אלבום שהפך אותם מכוכבים לאלילים.


אז, אחרי כשנה בה עסקו חברי קווין בפרויקטים אישיים, התכנסה הלהקה באוגוסט 1983 בלוס אנג'לס , במטרה להתחיל לעבוד על אלבומה הבא. זו הייתה הפעם הראשונה בה הלהקה מקליטה בארה"ב. המטרה הייתה להראות לעולם שקווין חזרה ובגדול. טיילור היה זה שהציב את המטרה כשציין מיד עם תחילת ההקלטות את המשפט: “Let’s give them the works!”, משפט שממנו נלקח בסופו של דבר גם שמו של האלבום.


מיני קאמבק אמרנו? אז הוא מתבטא גם בחומר המוזיקלי שהלהקה הביאה איתה לאלבום הזה. כאילו "קווין" ביקשה להגיד למעריצים , נכון יצאנו לטריפ קטן, אבל אין כמו לחזור הביתה, לשורשים שמאפיינים אותנו.


נשמע לכם מוזר? תקשיבו לביט בשיר "Tear It Up" ותגידו אם הוא לא נועד להתכתב עם "We Will Rock You", תקשיבו לפסנתר של מרקורי ולסולו של מיי ב- "It’s a Hard Life" ותגידו אם הם לא מאזכרים קצת את "Bohemian Rhapsody", האזינו לשיר "Man On the Prowl" ותשבעו שאתם לא ישר חושבים על "Crazy Little Thing Called Love" ובדרך תחלפו על פני "Is This the World We Created...?" ותשאלו את עצמכם האם ליווי הגיטרה שלו לא מהדהד כמו הגיטרה בגירסת ההופעה של "Love Of My Life?"


אז אולי חלקכם יחשבו שמדובר בצירוף מקרים ולא יותר מכך. אנחנו סבורים טיפה אחרת ואפילו רוג'ר איתנו. זה הוא שהצהיר בתחילת ההקלטות משהו כמו "בוא ניתן להם בראש..". במילים אחרות, לדעתנו חברי הלהקה עשו בחירה מושכלת להיפתח לקהל חדש לצלילי הסינתסייזרים ומכונות התופים של שנות השמונים, עם שירים כמו "Radio Ga Ga" ו- "Machines (Or 'Back to Humans')", אך יחד עם זאת לאותת לקהל הוותיק והנאמן שה- DNA שלה לא השתנה עם קטעים כמו "Hammer to Fall".


וכמה יפה שכל אחד מחברי הלהקה תרם להיט אחד גדול לאלבום הזה. טיילור הביא לנו את ההמנון האלמותי "Radio Ga Ga" אותו כתב והלחין על קלידים בעזרת מכונת תופים, מרקורי כתב את "It's a Hard Life" ואפילו הדריך את מיי כיצד הוא רוצה שיישמע סולו הגיטרה שלו, דיקון רקח את "I Want to Break Free" והתעקש שלא יהיה בו סולו גיטרה ומיי פיצה את עצמו ואותנו עם הריף המדהים של "Hammer to Fall".


למותר לציין, שהאלבום הזה הצליח מאוד מבחינה מסחרית, כשהוא נכנס לצמרות המצעדים בכל רחבי העולם. אבל מה שחשוב יותר, האלבום החזיר את "Queen" לפסגת מפת הרוק העולמית.


הלהקה חזרה למלא אצטדיונים ולהופיע במפני מאות אלפי אנשים, כאשר "The Works" מהווה את הטריגר להליך ההכתרה שלהם כאחת מהלקות הגדולות בהיסטוריה של הרוק, אשר שיאו במופע ה- "Live Aid" שנערך ביולי שנת 1985.


התמונה מאותו מופע אייקוני, של ההמון העצום והרב מניף את ידיו באוויר ומוחא כף לקצב השיר "Radio Ga Ga", תיחקק לעד כנקודת השיא של הלהקה וכנראה גם כרגע הגדול ביותר בהיסטוריה של מופעי הרוק בכל הזמנים!


להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music.

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!