Sepultura - Morbid Visions
ב-10 בנובמבר 1986 יצא "Morbid Visions", אלבום הבכורה של להקת "Sepultura".
כדי להבין את עוצמת המפץ של "Morbid Visions", צריך לחזור אל ברזיל של תחילת שנות השמונים, מדינה שלקחה את נשימותיה הראשונות של חופש אחרי שני עשורים של שלטון צבאי נוקשה, משבר כלכלי עמוק ובידוד תרבותי מהמערב. סיפורה של המפלצת המוזיקלית מבלו הוריזונטה התחיל בטרגדיה משפחתית קשה ששינתה את חייהם של האחים Max Cavalera ו-Igor Cavalera לבלי הכר. אביהם, הדיפלומט האיטלקי גרציאנו קוואלרה, נפטר במפתיע מהתקף לב והותיר את המשפחה בחוסר כל, מה שאילץ את האם ואניה לעבור עם ילדיה מסאו פאולו אל בית סבתם בעיר התעשייתית בלו הוריזונטה. זמן קצר לאחר מכן נלקחו שני האחים הצעירים על ידי בן דודם לאצטדיון "מורומבי" בסאו פאולו כדי לחזות בהופעת הענק ההיסטורית של להקת "Queen" בשנת 1981, חוויה מטלטלת שהציתה בהם אש שלהבת. כשהאחים החלו לגלות תקליטים של "Black Sabbath", "Iron Maiden" ו-"Motörhead", שהוברחו לברזיל כמו אוצרות אסורים, הם הבינו שהמוזיקה הכבדה היא לא רק מפלט מהמציאות הקשה, אלא ייעוד חיים של ממש.
בשנת 1984, כשהם בני ארבע עשרה וחמש עשרה בלבד, נשרו האחים קוואלרה מבית הספר והחליטו להקים להקה שתהיה כבדה, מהירה ומפחידה יותר מכל מה שנשמע עד אז בדרום אמריקה. השם "Sepultura", שפירושו קבר בפורטוגזית, נולד באחד הימים שבהם ישב מקס עם מילון פורטוגזי-אנגלי וניסה לתרגם מילה במילה את הטקסט של השיר "Dancing on Your Grave" מתוך האלבום "Another Perfect Day" של "Motörhead". לאחר חילופי נגנים מהירים שבהם עזב הסולן המקורי Wagner Lamounier כדי להקים את להקת הקאלט הקיצונית "Sarcófago", תפס מקס את עמדת הסולן והגיטריסט, איגור התיישב מאחורי מערכת התופים, ואליהם הצטרפו הבסיסט Paulo Jr. והגיטריסט המוביל Jairo Guedz, שנודע אז בכינויו הבמתי Tormentor. הרביעייה הצעירה ספגה בשקיקה את גל המטאל הקיצוני הראשון מאירופה ומארצות הברית דרך החלפת קלטות בדואר עם מעריצים מרחבי העולם, כשהם שואבים השראה ישירה מלהקות כמו "Venom", "Celtic Frost", "Hellhammer", "Slayer", "Kreator" ו-"Possessed".
נקודת המפנה שהזניקה את הלהקה מהמחתרת המקומית אל התודעה הארצית הגיעה בזכות חנות התקליטים הקטנה "Cogumelo" בבלו הוריזונטה, שהחליטה להקים לייבל עצמאי כדי לתעד את סצנת האקסטרים-מטאל המבעבעת של העיר. בדצמבר 1985 שחררה "Sepultura" את המיני-אלבום המשותף "Bestial Devastation" יחד עם להקת "Overdose", שהוקלט בתנאים פרימיטיביים כמעט ללא תקציב, אך מכר למעלה מחמשת אלפים עותקים בתוך חודשים ספורים בלבד מפה לאוזן. ההצלחה המפתיעה שכנעה את בעלי הלייבל להעניק לחבורה הצעירה תקציב להקלטת אלבום אולפן מלא ראשון. באוגוסט 1986 נכנסו ארבעת הנערים לאולפני "Estúdio Vice Versa" בבלו הוריזונטה, כשלרשותם שבעה ימים בלבד ומכשיר הקלטה בן שישה עשר ערוצים, כדי ללכוד את הזעם הגולמי והבלתי מרוסן שלהם.
תנאי ההקלטה של האלבום היו רחוקים שנות אור מהסטנדרטים של אולפני המטאל בארצות הברית או באירופה, והבורות הטכנית של חברי הלהקה הצעירים יצרה כמה מהמאפיינים המזוהים והקסומים ביותר של התקליט. באותם ימים, ארבעת החברים אפילו לא ידעו שקיים מכשיר כיוון אלקטרוני לגיטרות, ולכן הם כיוונו את הכלים שלהם משמיעה בלבד לפני כל טייק. כתוצאה מכך, בכל פעם שגואדז או קוואלרה נכנסו להקליט שכבת גיטרה נוספת או סולו מעל ערוצי הליווי, הכיוון השתנה מעט ויצר דיסוננס צורם, אפל וכאוטי שמעניק לאלבום תחושת אימה אותנטית ששום אפקט אולפני מודרני לא מסוגל לשחזר. את הטקסטים, שעסקו בחזיונות אפוקליפטיים, מלחמה, מוות ואוקולטיזם בהשראת סרטי אימה והלהקה השווייצרית "Celtic Frost", כתב מקס בעזרת מילון כיוון שאיש מחברי הלהקה לא דיבר אז אנגלית שוטפת. למרות שעל עטיפת האלבום ניתן קרדיט לפאולו ג'וניור, את כל תפקידי הבס באולפן הקליט בפועל הגיטריסט ז'אירו גואדז כדי לחסוך זמן אולפן יקר.
האלבום המקורי בתקליט הוויניל נפתח באופן תיאטרלי ומצמרר עם הקטע המונומנטלי "O Fortuna" מתוך הקנטטה "Carmina Burana" של המלחין הגרמני Carl Orff, פתיחה שבמהדורות הדיסק המאוחרות יותר הוסרה מטעמי זכויות יוצרים. מתוך המקהלה הדרמטית מתפרץ שיר הנושא "Morbid Visions", מניפסט אכזרי שנפתח בריף גיטרה מנסר ומהיר לפני שאיגור קוואלרה בן השש עשרה מסתער על התופים במקצב מסחרר, בעוד אחיו מקס שואג בגרון ניחר שירה גרונית ומעוותת שהניחה בזמן אמת את היסודות לדור שלם של זמרי דת' ובלאק מטאל. מיד אחריו ממשיך "Mayhem" את המתקפה החזיתית עם שינויי קצב פתאומיים, תיפוף שבטי ופראי שנשמע כמו מפולת אבנים וסולו גיטרה כאוטי שקורע את הרמקולים.
הפסגה הבלתי מעורערת של האלבום והשיר שהפך לקלאסיקה נצחית בהופעות הלהקה לאורך עשורים מגיעה ברצועה השלישית, "Troops of Doom". השיר נפתח בריף אייקוני, איטי, כבד ומאיים שמושפע ישירות מ-"Black Sabbath" ומ-"Celtic Frost", בטרם הוא מאיץ אל תוך מתקפת ת'ראש-מטאל סוחפת ומדויקת שמדגימה לראשונה את כישרון הכתיבה הפנומנלי של החבורה מברזיל. השיר זכה למעמד מיתולוגי עד כדי כך שהלהקה הקליטה אותו מחדש ארבע שנים מאוחר יותר באלבום "Schizophrenia" כדי להעניק לו הפקה מלוטשת יותר, ושמו אף שימש השראה ללהקת המטאל שהקים הגיטריסט המקורי גואדז עשרות שנים לאחר מכן.
המחצית הראשונה של התקליט נחתמת עם "War", שיר מהיר וקודר שמתאר חזון של השמדה גרעינית כוללת ומשלב בין המהירות הפאנקיסטית של להקת "Discharge" לבין האגרסיביות של סצנת הת'ראש הגרמנית. הצד השני נפתח עם "Crucifixion", אחת הרצועות האפלות והמרושעות ביותר באלבום, שבה הגיטרות הלא מכוונות והשירה המהדהדת של מקס יוצרות אווירה קלאוסטרופובית של בית קברות אפוף ערפל, כשמעליהן מרחפים מעברי תופים חסרי מעצורים של איגור שמפגין כבר בגיל נעורים עוצמה פיזית בלתי נתפסת.
הלהבה הקיצונית ממשיכה לבעור ב-"Show Me the Wrath", רצועה קצרה, דחוסה ומהירה כברק שבה הלהקה דוהרת קדימה ללא הפוגה, ומובילה אל "Funeral Rites", שיר שמציג מבנה מורכב ומפותל יותר עם מעברים בין מקצבי גאלופ מהירים לבין קטעי ביניים כבדים ואיטיים שמרמזים על הכיוון שאליו תתפתח הלהקה באלבומיה הבאים. האלבום נחתם עם "Empire of the Damned", קליימקס ברוטלי וחסר רחמים שמרכז לתוכו את כל התשוקה, הזעם והאנרגיה הנעורית המתפרצת של ארבעה נערים שסירבו להשלים עם גורלם בשולי העולם השלישי.
את החבילה הוויזואלית של האלבום השלימה עטיפת הקאלט המפורסמת שצייר האמן הברזילאי אדוורדו אלברדו, המציגה דמות שדית מפלצתית בעלת כנפי עטלף וציפורניים שלופות על רקע סלעים קודרים. באלבום זה גם הופיע לראשונה הלוגו הזוויתי והאייקוני של "Sepultura", שאותו עיצב מקס קוואלרה בעצמו במחברת בית הספר שלו, לוגו שליווה את הלהקה בכל אלבומי המופת שלה בשנות השמונים והתשעים. זמן קצר לאחר צאת האלבום וסיבוב ההופעות שליווה אותו בברזיל, החליט הגיטריסט ז'אירו גואדז לעזוב את ההרכב ברוח טובה כיוון שאיבד עניין במטאל קיצוני, מה שסלל את הדרך להצטרפותו של הגיטריסט הווירטואוז Andreas Kisser מסאו פאולו ולהשלמת ההרכב הקלאסי שיכבוש את העולם.
במבט לאחור, מעטים האלבומים בהיסטוריה של המטאל שמצליחים ללכוד בצורה כה טהורה ובלתי מתווכת את הרגע שבו ז'אנר חדש נולד מתוך הכאוס. למרות הסאונד המחתרתי והבוסריות הטכנית, ולעיתים דווקא בזכותם, הפך "Morbid Visions" לאבן הראשה של המטאל הדרום-אמריקאי ולהשראה עצומה על סצנת הבלאק מטאל הנורווגית של תחילת שנות התשעים, כאשר מוזיקאים מלהקות כמו "Mayhem" ו-"Darkthrone" ציינו לא פעם את האלבום המוקדם של הברזילאים כאחד ממקורות ההשראה הישירים לצליל הגולמי והאפל שלהם. בשנת 2023 סגרו האחים מקס ואיגור קוואלרה מעגל מרגש כשהקליטו את האלבום מחדש במלואו תחת השם "Cavalera", והוכיחו שגם בחלוף ארבעה עשורים, השירים שכתבו כנערים חסרי פחד בבלו הוריזונטה נותרו חומר נפץ טהור בהיסטוריה של הרוק הכבד.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות