top of page

Steely Dan - Aja

23 בספט׳
זמן קריאה 2 דקות

כתב: Moti Kupfer

תאריך הוצאה - 23.09.1977


פרפקציוניזם משמעותו לרדוף אחרי משהו מושלם, ואף פעם לא להגיע אליו.


את המהפכה האינטליגנטית שעשו צמד המוזיקאים "Steely Dan", אפשר לכנות פרפקציוניזם, בהבדל אחד: הם הגיעו לנקודת זמן שבה המוזיקה שעשו התחברה עם המונח מושלם בצורה כה טבעית. וזה קרה ב-23.09.1977, כאשר אלבום האולפן השישי שלהם, "Aja", יצא לאוויר העולם.


"סטילי דן" הם וולטר בקר, דונלד פייגן ורשימה ארוכה של נגנים מתחלפים. בקר ופייגן הכירו בקולג' לאמנויות בארד, בניו יורק.


בתחילת הדרך הם ניגנו יחד בשלישיית ג'אז עם שחקן הקולנוע צ'בי צ'ייס, שנקראה "Leather Canary".

לאחר שמיצו את הפרק הזה, הפכו בקר ופייגן לצמד כותבי שירים והיו חברים בלהקת "Jay and the Americans".

בשנת 1971 עבר הצמד ללוס אנג'לס, שם החתים אותם מפיק "ABC Records", גארי כץ, על חוזה בחברה, ו-Steely" Dan" יצאה לדרך.


במהלך הקלטות האלבומים פייגן ניגן בקלידים ושר, ואילו וולטר בקר ניגן בגיטרה ובגיטרה בס ושר קולות רקע.


הסאונד של "Steely Dan" היה מהוקצע, הכול במקום, עם מעברים מהירים. בתקופה שבה שלטו הרוק המחוספס, הפופ הצבעוני והדיסקו שהחל לחלחל אט אט, "Aja" הציע אלבום פופ וג'אז עם נגיעות רוק וFאנק.


האלבומים שלהם, ובעיקר "Aja", הפכו לאלבומי הדגמה בחנויות אודיו, שנועדו להציג את איכותן של מערכות קול.


ואת כל המוזיקה הנקייה הזאת עטפה ניגודיות מופלאה במהות של "Steely Dan", להקה שנקראה על שם דילדו מתוך הספר ארוחה עירומה של הסופר ויליאם בורוז.


האלבום מורכב משבעה שירים שקשה להצביע בהם על רגע אחד של נפילה. אלה שירים שנכתבו על תשוקה, תאוות נדודים, אשליות וההשפעות ההרסניות של החלום האמריקאי, ומנוגנים בידי מיטב הנגנים, בהם נגן הסקסופון ויין שורטר והקלידן ויקטור פלדמן. אליהם מצטרפים מקצועני סשן כמו צ'אק רייני, סטיב גאד, ג'ים הורן, לי ריטנור, לארי קרלטון ואפילו מייקל מקדונלד מ-"The Doobie Brothers" בקולות רקע.


בקר ופייגן לא רק השתמשו באלבום בסט רחב של נגנים, הם גם לא התפשרו ועשו טייק אחר טייק אחר טייק, עד לקבלת התמונה שאליה כיוונו.


האלבום הזה הגיע בשלב שבו "Steely Dan" כבר ויתרו על הופעות חיות והתכנסו בתוך האולפנים, שם התמקדו במוזיקה. אולי זה מה שהוביל לאלבום שזכה בפרס גראמי על ההקלטה המהונדסת הטובה ביותר בקטגוריה שאינה קלאסית, הכניס שלושה סינגלים לטופ 30 האמריקאי, שניים מהם לטופ 20, מכר מיליוני עותקים ונחשב עד היום לאחד מאבני היסוד של המוזיקה. זה היה אלבום חריג בנוף המוזיקלי, בטח בתקופה שבה יצא.


את עטיפת האלבום יצר הצלם היפני Hideki Fujii, שצילם את הדוגמנית והשחקנית היפנית Sayoko Yamaguchi. היא מופיעה כדמות מסתורית המגיחה מתוך רקע שחור, עם גוונים אדומים על פניה ובגדיה.


להאזנה: Spotify, Apple Music


"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

תגובות


 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page