Steve Winwood - Arc of a Diver
- FaceOff - עימות חזיתי

- 28 בדצמ׳ 2025
- זמן קריאה 2 דקות
כתב: Moti Kupfer
תאריך הוצאה - 29.12.1980

"Networking is rubbish, better have friends instead"
לא בטוח שמארק צוקרברג, ואילון מאסק היו חותמים על הדברים בעינים עצומות, אבל יש משהו בדבריו של המולטי אינסטרומנט Steve Winwood שאלבומו השני "Arc of a Diver" יצא ביום 29.12.1980.
וינווד טען בעבר שלא המוזיקה היא זו שקבעה את סדר העניינים בשנות השישים, אלא היתה פועל יוצא של השינויים הללו.
הוא נולד בשנת 1948 בהנדסוורת', בירמינגהם אנגליה, אביו לורנס איש יציקה במקצועו היה גם מוזיקאי חצי מקצועי שניגן על סקסופון וקלרינט. כבר בגיל 4 למד סטיב הצעיר לנגן בפסנתר, ובהמשך גם ניגן על תופים וגיטרה, ושר בתור נער מקהלה בכנסיית סנט ג'ון.
כבר בגיל 8 החל להופיע ב"רון אטקינסון בנד" יחד עם אביו ואחיו הגדול. תוך כדי לימודיו בבית הספר "גרייט בר" התחבר לסצנת הרוק והבלוז של ברמינגהם שם ניגן על אורגן ההאמונד יחד עם אגדות בלוז כמו בי.בי קינג, האולין וולף, מאדי ווטרס, וג'ון לי הוקר.
בגיל 14 הצטרף וינווד ללהקת הבלוז-רוק "ספנסר דייויס גרופ", קול הטנור הגבוה של וינווד גרר השוואות לקולו של ריי צ'ארלס.
כעבור ארבע שנים, ושלושה אלבומים עזב וינווד, כשבזכות כמה מלהיטי ההרכב הוא הצליח לרכוש האמונד משלו, ובאפריל 67 הקים את להקתו הבאה "Traffic" איתה יצר שבעה אלבומי אולפן בשבע שנים (אלבום שמיני ואחרון יצא ב- 94).
בין לבין איחד וינווד כוחות לסופרגרופ החד פעמי "Blind Faith" (עם ריק גרץ', אריק קלפטון, וג'ינג'ר בייקר), ולאחר ש- Eric Clapton עזב ניגן עם שני חברי ההרכב הנותרים תחת השם "Ginger Baker's Air Force".
שנה וחצי לפני שהחל בקריירת הסולו שלו, הספיק וינווד להקים את הרכב הפיוז'ן רוק "Go" עם הקלידן היפני סטומו ימאשטה, ומתופף סנטנה מייקל שרייב.
וינווד לא הסתפק באלבומים והופעות בהרכבים השונים והשתתף כמוזיקאי סשן באלבומים של Jimi Hendrix, Joe Cocker, האולין וולף, Lou Reed, רוברט פאלמר, וסנדי דני, רשימה חלקית בלבד.
לאחר לחץ מחברת התקליטים איילנד, בשנת 1977 הוא הוציא את אלבום הבכורה הנושא את שמו, וינווד בנה את אולפן ההקלטות "Netherturkdonic" בחווה שלו בגלוסטרשייר והחל להלחין ולהקליט מוזיקה על קלידים, גיטרה, בס, תופים, וכלי הקשה, שם גם הוקלט אלבומו השני "Arc of a Driver".
אלבום שנחשב סופט-רוק אך כולל שבעה שירים בלבד, כאשר למעט "Second-Hand Woman" כל השירים נעים בין 5 ל- 8 דקות.
וינווד כתב חלק ממילות השירים כשהוא נעזר בתמלילן האמריקאי וויל ג'נינגס (כתב בהמשך את "Tears in Heaven" ו- "My Heart Will Go On").
האייטיז היו בפתח וינווד שהיה רגיל לנגן על ההאמונד שלו, הבין שצריך סאונד טיפה שונה, ונתן לסינטיסייזרים ולקלידים החשמליים לתת את הטוויסט הדרוש, כאשר גם מקומו של ההאמונד לא נפקד.
השיר הפותח "While You See a Chance" הפך לסינגל היחיד, והגיע למקום השביעי בבילבורד.
וגם האלבום עצמו נמכר היטב בארה"ב, כשהוא מגיע למקום השלישי ברשימת האלבומים ומוכר יותר ממיליון עותקים שם.
עטיפת האלבום נוצרה ע"י האומן הבריטי טוני רייט ששאב השראה מעטיפת הספר Jazz שיצר הצייר והפסל הצרפתי אנרי מאטיס.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל













תגובות