The Police - Reggatta de Blanc
כתב: Moti Kupfer
תאריך הוצאה - 02.10.1979
כשמדברים על רגאיי, בדרך כלל מכוונים לג'מייקה, בוב מארלי, פיטר טוש וג'ימי קליף. אבל רגאיי לבן? איך דבר כזה נוצר, ומה זה בכלל רגאיי לבן?
ובצירוף מקרים מושלם, 2 באוקטובר הוא גם יום הולדתו של סטינג. נכון ל-2026 הוא חוגג 75. סטינג נולד בשם גורדון מת'יו תומאס סאמנר בעיר וולסנד בשנת 1951. אמו היתה ספרית ואביו עבד כחלבן וכפועל הנדסה. החלומות של גורדון היו גדולים יותר, והוא סיפר שהושפע ממראה המלכה האם מנופפת אליו ממכונית רולס רויס מלכותית.
גורדון עזר לאביו בחלוקת החלב, ובמקביל החל לטפח את אהבתו למוזיקה באמצעות גיטרה ספרדית ישנה שהשאיר חבר של אביו שעזב את המדינה. בתקופת התיכון בניוקאסל ביקר במועדונים שבהם צפה בין היתר ב-"Cream" וב-"Manfred Mann". בהמשך נרשם לאוניברסיטת Warwick, אך עזב לאחר סמסטר, ובמקביל המשיך לנגן בערבים במועדוני ג'אז.
לאחר מכן למד בבית ספר להכשרת מורים ובגיל 23 כבר היה מורה מוסמך. זה כמובן לא עצר אותו מלנגן. סאמנר הופיע עם Phoenix Jazzmen, עם Newcastle Big Band ובהרכב "Last Exit". בזמן שניגן ב-Phoenix Jazzmen נהג להופיע בסוודר מפוספס בצהוב ושחור, והמראה הזכיר לחבריו דבורה. כך דבק בו הכינוי סטינג, שהפך במהרה לשם שבו העולם כולו הכיר אותו.
סטיוארט קופלנד נולד באלכסנדריה, וירג'יניה, בשנת 1952. אביו, Miles Copeland Jr., היה איש מודיעין אמריקאי ומאבות ה-CIA, ואמו Lorraine היתה ארכיאולוגית. קופלנד גדל חלק ניכר מילדותו במזרח התיכון, בין היתר בקהיר ובביירות, והחל ללמוד תופים בגיל צעיר. באמצע שנות השבעים חזר לאנגליה והפך למנהל הופעות ובהמשך למתופף של להקת הפרוגרסיב רוק "Curved Air".
אנדי סאמרס נולד בשנת 1942 ב-Poulton-le-Fylde שב-Lancashire, אנגליה. משפחתו עברה בהמשך ל-Bournemouth, והוא עבר מפסנתר לגיטרה ונשאב עמוק אל עולם הג'אז. באמצע שנות השישים ניגן ב-"Zoot Money's Big Roll Band", ובהמשך גם עם "Soft Machine" ועם Eric Burdon and the Animals. הוא אף השתתף בביצוע תזמורתי של "Tubular Bells" מאת Mike Oldfield.
עם כל המטען המוזיקלי הזה, סטינג וקופלנד חברו בשנת 1977. בתחילת דרכה של "The Police" ניגן לצדם הגיטריסט Henry Padovani, ובאותה שנה הצטרף אנדי סאמרס לאחר מפגש סביב הפרויקט "Strontium 90". תוך זמן קצר התגבש ההרכב הקלאסי של השלישייה. סטינג הסביר מאוחר יותר שהשם "The Police" היה קצר, בולט ומילה שהופיעה ללא הרף בעיתונים, ולכן היה לה סיכוי טוב למשוך תשומת לב.
תחילת הדרך לא היתה פשוטה. Miles Copeland, אחיו של סטיוארט, זיהה את הפוטנציאל של השלישייה וסייע לה, בעוד אלבום הבכורה "Outlandos d'Amour" הוקלט באולפני Surrey Sound של Nigel Gray בתקציב מצומצם. הסינגלים הראשונים לא הפכו מיד ללהיטים, אבל בהדרגה "Roxanne" ו-"Can't Stand Losing You" מצאו את הקהל שלהם והאלבום החל לצבור תאוצה.
בתחילת 1979 חזרה הלהקה ל-Surrey Sound להקלטות אלבומה השני, כשהיא מלוכדת ומנוסה יותר לאחר סיבובי ההופעות. השיפור בנגינה המשותפת, יחד עם כמה שירים של סטינג שהפכו ללהיטים גדולים, נוצק אל תוך "Reggatta de Blanc". חלק מהחומרים נשענו גם על רעיונות ישנים מתקופת "Last Exit" ועל קטעים שלא הבשילו בזמן אלבום הבכורה.
השירים שכתב קופלנד לאלבום לא תמיד זכו לאותה אהדה כמו הסינגלים של סטינג, אבל התיפוף החד, המדבק והבלתי צפוי שלו, הבס של סטינג והגיטרה החסכונית והמרחבית של סאמרס הם בדיוק מה שהפך את "The Police" ללהקה שלא נשמעה כמו אף אחת אחרת. השילוב בין רוק, רגאיי, ניו וייב ופוסט-פאנק הוליד את אותו "רגאיי לבן" שאליו רומז שם האלבום.
שלושת הסינגלים המרכזיים דחפו את הלהקה קדימה, כש-"Message in a Bottle" ו-"Walking on the Moon" הגיעו שניהם למקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי. גם "Bring on the Night" יצא כסינגל בכמה מדינות והגיע למקום השישי בצרפת. הצלחת האלבום היתה כה גדולה עד שגם סינגלים מאלבום הבכורה, ששוחררו מחדש, זכו להצלחה מחודשת.
אחד משיאי האלבום הוא "Message in a Bottle", סיפור על אדם בודד ששולח מסר בבקבוק בתקווה שמישהו ימצא אותו, רק כדי לגלות לבסוף שהוא אינו היחיד שמרגיש כך. אנדי סאמרס מנה אותו בין הקטעים האהובים עליו לנגינה, והריף המחזורי שלו הפך לאחד המזוהים ביותר עם הלהקה.
ואז מגיע "Walking on the Moon". קשה להישאר אדישים לתיפוף של קופלנד ולמרחב העצום שנוצר בין התופים, הבס והגיטרה. סטינג סיפר שהרעיון נולד לאחר שחזר שיכור לחדרו וזמזם לעצמו "Walking Round the Room", משפט שהשתנה בהמשך ל-"Walking on the Moon".
"Reggatta de Blanc" הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי ולמקום ה-25 ב-Billboard 200. רצועת הנושא האינסטרומנטלית אף זכתה בגראמי לביצוע הרוק האינסטרומנטלי הטוב ביותר. האלבום הפך את "The Police" מלהקה מבטיחה לכוח מרכזי ברוק הבריטי של סוף שנות השבעים, והניח את התשתית להצלחה הבינלאומית העצומה שתגיע בשנים הבאות.
שימו לב גם לעטיפה. היא אולי אינה מהעטיפות המורכבות בתולדות הרוק, אבל בשלושת אלבומיה הראשונים של הלהקה מופיעים שלושת חבריה, כאשר בכל פעם חבר אחר מקבל את מרכז התמונה. כאן סטינג ניצב במרכז, בדיוק ברגע שבו הלהקה עצמה החלה לעבור אל מרכז הבמה העולמית.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות