The Who - My Generation

כתב: Moti Kupfer

תאריך הוצאה -3.12.65

"People try to put us d-down (talkin' 'bout my generation), Just because we get around (talkin' 'bout my generation), Things they do look awful c-c-cold (talkin' 'bout my generation), I hope I die before I get old (talkin' 'bout my generation)"

כש- Pete Townshend כתב "אני מקווה שאמות לפני שאזדקן" הוא בטח לא ציפה לשרוד גם 60 שנה אחרי...

כשרוג'ר דלטריי גמגם בשיר בהשראת "Sttutering Blues" של ג'ון לי הוקר ספק כדי לרמוז לכולם ללכת לעזאזל, הוא בעצם הביע את התסכול והמרד של תרבות המוד ש- Pete Townshend היה חלק ממנה.

טאונסנד טען אחר כך שזו לא היתה כוונתו, אבל כדרכם של דברים גדולים לקרות, השיר הפך להמנון המחאה של הצעירים כנגד הוריהם, המנון הרוק הרשמי של פערי הדורות, שנכנס לתוך נבכי נפשו ופחדיו של הנער המתבגר.

לפני שהשיר נהיה להיט ענק ה BBC סירבו לשדר את השיר בשל הפגיעה באנשים ליקויי דיבור, ואולי גם בגלל הרמז ל F word, אבל אז My Generation הפך לקול של הרבה מאוד אנשים, קול של הדור ההוא מאלבום הבכורה של להקת "The Who" שנקרא "My Generation" ויצא ב- 03.12.65.

המי The Who הם הזמר Roger Daltrey (מפוחית, תוף מרים), הגיטריסט Pete Townshend (שירה), נגן הבס John Entwistle (קולות רקע), והמתופף Keith Moon (קולות רקע).

דלטרי, טאונסנד, ואנטוויסל גדלו בשכונת שפרדס בוש הלונדונית, דלטרי שנחשב לתלמיד מוצלח וויתר על לימודים אקדמאיים ברמה גבוהה למען המוזיקה, הוא בנה את הגיטרה הראשונה שלו מקורת עץ וייסד להקה שנקראה "The Detours", כאשר הוא הפך לגיטריסט המוביל שלה.

פיט טאונסנד נולד לאבא סקסופוניסט, ואמא זמרת, ונמשך מגיל צעיר לרוקנרול וניגן יחד עם חברו ג'ון אנטוויסל במספר הרכבי ג'אז ודיקסילנד לפני שחברו ללהקתו של דלטרי, אנטוויסל נודע בכינוי "השור" בשל נטייתו להשאר קפוא על הבמה, ההבדלים בין אנטוויסל של מחוץ הבמה לתוך הבמה היו כה גדולים, מחוץ לבמה איש שקט, על הבמה קיבל את הכינוי אצבעות רעם" בשל נגינתו הרועשת.

קית' מון נולד בלונדון כילד היפראקטיבי בעל דמיון מפותח, וכבר מגיל צעיר הבחינו מוריו בכישרון המוזיקלי שלו, בשלב מוקדם עבר לנגינה על תוף בס כפול, בעקבות שיחה שהיתה לו עם המתופף ג'ינג'ר בייקר.

מון ניגן "Surf Rock" ו"רית'ם אנד בלוז" והושפע רבות ממי שנחשב כמתופף הלבן הטוב בהיסטוריה של הג'אז ג'ין קרופה.

מון גם הביא את התחביב של הלהקה להשמדה עצמית של הציוד שלהם בהופעות עד לקצה כאשר בהופעה בטלוויזיה הוא מילא את התוף שלו בחומרי נפץ ופוצץ אותם בסיומו של השיר "My Generation", השמועה מספרת שפיט טאונסנד יצא מהתקרית הזאת עם בעיות שמיעה לכל החיים.

בשנת 1961 הבחין דלטרי באנטוויסל הולך ברחוב יחד עם גיטרת הבס שלו וצירף אותו ל- "The Detours", כעבור כמה חודשים הציע אנטוויסל לצרף את טאונסנד להרכב כנגן גיטרה, יחד איתם ניגנו המתופף הארי ווילסון, והזמר קולין דוסון.

באמצע 1962 פוטר ווילסון ןהוחלף בדאג סנדום, כעבור זמן קצר גם הזמר קולין דוסון עזב לאחר וויכוחים חוזרים ונשנים עם Roger Daltrey שהפך כעבור זמן קצר לזמר המוביל.

הלהקה השיגה חוזה עם האמרגן המקומי רוברט דרוס שהחל להשיג להם הופעות כלהקת חימום.

בפברואר 1964 התברר לחברי "The Detrous" שקיימת להקה בשם "Johnny Devlin and the Detrous" והם החליטו לשנות את שמם, טאונסנד והשותף לדירה שלו ריצ'ארד בארנס בילו לילה בבחינת שם חדש להרכב כאשר הם מתמקדים בשמות מבדחים כמו "אף אחד" ו"הקבוצה", ובסוף החליטו על השם שנשמע מוזר גם באנגלית (ובמקרה גם בעברית) "The Who" המי.

המי החליפו את המנהל רוברט דרוס בהלמוט גורדן שסידר להם אודישן ב"פונטנה רקורדס", בעקבות אותו אודישן ולאחר שנמצאו בעיות בסגנון התיפוף, עזב את הלהקה דאג סנדום.

באפריל 64 במהלך הופעה באולדפילד הם נתקלו במתופף להקת ה- "Beachcombers" מלא האנרגיה Keith Moon, ולאחר שניגן איתם כמה שירים עזב מון את להקתו הקודמת והצטרף אליהם רשמית.

המנהלים המשיכו להתחלף והפעם פיטר מיידן החליט להציג אותם כמייצגים של תנועת המוד תוך כדי שהוא משנה את שמם שוב הפעם ל- "the High Numbers", אבל לאחר שהסינגל כשל "המי" חזרו לשמם הקודם, ושמה דגש על נוכחות בימתית חזקה יותר.

דלטרי החל לשלב בהופעות קפיצות לתוך הקהל, ובכבל המיקרופון כסוג של שוט, מון היה זורק את מקלות התיפוף לאוויר וטאונסנד חיקה את הקהל עם הגיטרה שלו תוך כדי קפיצה על הבמה כאשר הוא מנגן על הגיטרה בתנועת טחנת רוח מהירה, לכל המהלך הזה המי צירפו כאמור את שבירת כלי הנגינה בהופעות החיות, כל הרעש הזה החל לעבוד, הם קיבלו כתבות במלודי מייקר, ומשכו את תשומת ליבו של מפיקם של "הקינקס" Shel Talmy.

תלמי התרשם מהם והחתים אותם ל"ברנסוויק רקורדס" בבריטניה, ו"דקה רקורדס" בארה"ב.

הלהקה החלה לעבוד על חומרים מקוריים, ולשנות כיוון מקאברים למוזיקת אר אנד בי, לכיוון של שירים מקוריים עם נטיות רוק כבד וPאנק רוק עוד לפני שהיה ז'אנר כזה.

האלבום "My Generation" נחשב למבשר של סגנון הפאוורפופ שהוא שילוב בין פופ לרוק, ואת המונח עצמו טבע Pete Townshend לאחר שנשאל על סגנון המוזיקה שהם מנגנים.

להאזנה: Spotify, Apple Music

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר!!