top of page

The Wiz: Prince Pt. 2


גאונות הנסיך הקטן #2


וידוי: תמיד שמעתי מלא אנשים אומרים כמה הוא גאון... אולי בגלל שמרבית שנות ילדותי המוקדמות היו ב- s'80 רוויות הסינטים/תופים החשמליים ששמעו "המבוגרים"...פיתחתי איזושהי סלידה לצלילים הללו.


גם לאחר התבגרותי לא היה לי פשוט להקשיב לאותם הצלילים, כולל את של Prince מהתקופה הזאת... וזה "נגרר" להמשך, למעט שיר פה ושם... לא התחברתי, כמו איזו "טעות נגררת" בתרגיל מתמטיקה... "טעית" בהתחלה אפילו שכל הדרך מאז הייתה סבבה.


אחרי הפוסט מהשבוע, אודות פרץ הגאונות שיצא ממנו ומהגיטרה שלו בצורה כל כך מוחצנת, ראוותנית כמו שרק הוא יודע... (https://www.facebook.com/110765693935933/posts/174946057517896/?app=fbl)


...לפעמים צריך להוריד הילוך ולחזור למקורות/התחלה כדי לראות את התמונה הגדולה ...יש אומרים שאמנים גדולים נמדדים דווקא בשקט היחסי... בלי כל הרעש, הנוצות והזיקוקים (למשל ולהבדיל, האנפלגד של נירוונה... כמה מעריצים הם משכו אחרי שהורידו את הדיסטורשנים).


לפחות כך זה היה בשבילי עם פרינס... הרגע בו "נפל האסימון" לגמרי לגבי הגאונות שלו ...כזמר, נגן, יוצר, מקצוען (ועוד דבר שאזכיר בפוסט #3 שיסגור את החבילה)...


כשנתיים לאחר מותו, העזבון של הנסיך, הוציא את הסנונית הראשונה שהצליחה להיחלץ מתוך הכלוב שלה... "הכספת" (the Vault) של הנסיך הקטן (עליה נרחיב בפעם הבאה)... וזה הקטע שפתח אותה...


האלבום - Piano and a Microphone 1983 השיר - 17 Days (שיצא לאחר מכן כ-B side עם When Doves Cry).


פרינס רק בן 25, כבר 5 אלבומים מאחוריו, "רגע" לפני Purple Rain... לוקח את עצמו ואת טכנאי הסאונד ומחליט להקליט (על קסטה) באולפנו הבייתי טייק אחד, 9 רצועות, 35 דקות רצוף... רק הוא והפסנתר.


פרינס מכניס את עצמו לאווירה, יוצא לדרך... מבקש לעמעם אורות, נותן יציאה סטייל "ג'יימס בראון" של "Good God!" (פרייסלס!) ...מתפתח קצב גבוה בטעם גוספלי והנסיך מתחיל לפרק את הפסנתר... האינטנסיביות, השינויים במקצבי הפסנתר והקול שלו פשוט מפעימים... אפילו שאני יהודי מאמין, הרגשתי כ"אחרוני המאמינים" ממקהלת הכנסייה שרק מחכה ללוות אותו...


לפחות זכיתי "לחזור להתחלה" ולתקן במידה מסוימת את ה"טעות הנגררת"!


גרסת הפסנתר מהאלבום:


גרסת האולפן הפופ-סינתית שיצאה כ-B side:

בהופעה (אמנם האיכות לא משהו בכלל, אבל גם אם הסגנון/עיבוד הספציפי לא הכי עושה את זה... אי אפשר להתעלם מהאפקט המלא של הקרנבל, ה"בלינג" וה-שואו על הבמה):


Enjoy O.Miz



Comments


 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page