Therapy? - Troublegum
- FaceOff - עימות חזיתי

- לפני 12 שעות
- זמן קריאה 5 דקות
כתב: Moti Kupfer
תאריך הוצאה - 07.02.1994

"חשבנו שיצרנו תקליטים ממש טובים, אבל אף פעם לא תיארנו לעצמנו שנגיע למצב שאומנים גדולים כמו ברוס דיקינסון, ודייויד בואי (עוד נגיע לבואי בהמשך) יחוו עלינו דעה חיובית או דעה כלשהי. יש אנשים, שכאשר אתה נותן להם קצת תהילה ועושר הם מרגישים הכי טבעי, הם חיכו לזה כל החיים, אני מוריד בפניהם את הכובע. אבל יש אנשים כמונו, שזה לא בא להם בטבעיות, וכאשר התחלנו להתפרסם לא ידענו מה לעשות עם זה". - אנדי קיירנס.
בנקודת הזמן שבה פרח הגראנג' בעולם ועד לדעיכתו, החלו אט אט לזנב בו להקות רוק מהאי הבריטי, אחת מהן הגיעה הישר מעיר הנמל העתיקה לרן בצפון אירלנד. איש לא ציפה שדווקא להקת "?Therapy" (סימן השאלה נולד מעיצוב בטעות של שמם באלבום הראשון), להקה שגדלה על ברכי המטאל והPאנק, תהפוך לפתע ללהקה שמנגנת שירים מהירים, וקומוניקטיביים שיהפכו להמנוני הופעות ומצעדים, אבל האי.פי "ShortSharpShock" שהוציאה הלהקה במרץ 1993 הוציא מתוכו את ההמנון המופלא "Screamager" שהשתחל להפתעת כולם למקום ה - 9 בבריטניה.
"ת'ראפי?" הוקמה בשנת 1989 בעיר לרן על ידי הגיטריסט-סולן אנדי קיירנס והמתופף-סולן פייף יואינג. כדי להשלים את ההרכב, הלהקה צירפה את הבסיסט מייקל מקיגן.
באפריל 1989 הם הקליטו דמו שכלל ארבע קטעים ("Thirty Seconds of Silence") עם אנדי מנגן בגיטרה בס שהושאלה מחברו לספסל הלימודים של פייף, מייקל מקיגן. כשהחליטו לנגן בשידור חי, הם גייסו את מקיגן והשמיעו את הופעת הבכורה שלהם במכללה לאמנות בבלפסט. הסאונד שלהם הושפע מאוד מהרכבים שצמחו בתנועת האינדי רוק כמו "The Jesus Lizard", "Big Black" ו- "The Membranes".
לאחר שהוציאו את הסינגל הראשון שלהם בהוצאה מוגבלת ל- 1000 עותקים. הם יצאו לסיבוב ההופעות הראשון שלהם באי הבריטי והצליחו למשוך את תשומת ליבו של המוזיקאי והשדרן פורץ הדרך ג'ון פיל.
"כשהקמנו את הלהקה היינו לגמרי מושפעים מלהקות כמו "ביג בלאק", "טאר", ו- "HAMMERBOX", נזכר סולן הלהקה אנדי קיירנס. "אבל אחרי שעשינו את האלבום "Nurse" דברים השתנו.
האלבום הבא "Troublegum" שיצא ב- 07.02.1994 התחיל בשיר "Screamager". דיברנו על ההיסטוריה של הרוק של מחוז אלסטר ולהקות כמו "The Undertones" ו- "Stiff Little Fingers", וכשהייתי בן 12 או 13 הלהקות האלה היו ענקיות באירלנד והייתי מעריץ גדול, סיפר קיירנס.
"כתבתי את Screamager, כסוג של שיר מחווה לPאנק שיצא ממחוז אלסטר והבאתי אותו לחברים. הם אהבו את זה, אבל החלטנו שאולי זה לא מסוג הדברים שאנחנו צריכים לעשות. אבל אז המפיק שלנו כריס שלדון שהיה אמור להקליט איתנו כמה דברים חדשים. מאוד אהב את "Screamager" כי היה לו ריף גדול, ואת הייחודיות ההיא של שיר שנעצר ומיד נמשך, בתוספת הפזמון שהיה ממש קליט. זה היה הרגע בו "Troublegum" קרם עור וגידים.
בהשראת האי.פי והלהיט המוצלח מתוכו פנה אליהם כריס שלדון בבקשה תמוהה למחזר את ההצלחה עם שיר באותו הסגנון. "ת'ראפי" היססו, הם הרגישו שהם לא יוכלו להמשיך לאחוז בקצוות של החבל משני צידיו.
למרות שהריפים והרעש של התקליטים המוקדמים שלהם נשאר חלק מהותי מהסאונד שלהם, השירים החדשים של הלהקה היו הרבה יותר ישירים ומלודיים, והובילו לאלבום עם רגעים של פשטות חסרת בושה למול הקהל.
הבקשה של שלדון ללהיט נוסף הזכירה לסולן אנדי קריינס את ימי טרום "ת'ראפי" כשניגן בלהקה אחרת.
"היה לי שיר מלהקה ישנה שהייתי בה שניגנה את המלודיה ל- Nowhere וגם ל- Turn, אז ניגנו כמה מהקטעים האלה וזה נשמע נהדר, ופשוט החלטנו לעשות מזה אלבום שלם.
"טראבלגם" הוקלט בכמה אולפנים באנגליה במהלך 1993, ועדיין נשא עמו עקבות של הרעש האנטי-חברתי והרוק המכוסח שתמיד היו חלק מרכזי מהסאונד של "?Therapy", אבל זה היה בעיקר אלבום שנשלט על ידי המנוני ענק.
"כמו המוזיקה, הפשטנו את המילים", אמר אנדי. "המפיק עטור השבחים ואגדת הרוק סטיב אלביני תמיד אמר שמילים צריכים להיות פאנץ'-ליינים, וזה מה שניסינו לייצר לעשות אותם קצרים ונמרצים.
בהתאם לפילוסופיה החדשה שלהם להמיר הכל לנוסחאות הפשוטות ביותר, "ת'ראפי?" עברו שינוי לירי גדול, שכן נטייתו של אנדי לאפלוליות ומוזרות נכבשה בזריזות על ידי גישה חדשה שגרמה לכך שבכל שיר באלבום יש שורה או שתיים שכולם יכולים לצעוק אותה יחד, בין אם אתה שיכור או פיכח.
"טראבלגם" הוא אלבום שמשלב היטב בין ייאוש, תסכול וקצת אמונה שמחר יהיה טוב יותר. הוא נפתח עם הייאוש המכרסם של "Hellbelly" עם שיר שעוסק בצביעות של הנצרות בצפון אירלנד, שיכולה להסתיר התעללות בילדים, הלבנת הון, וכדומה.
מיד אחריו מגיע "Stop It You're Killing Me" שמרמז על המצב הבעייתי בצפון אירלנד. מצד אחד יש את הממשלה הבריטית שמנסה להבטיח לכולם שהכל יהיה בסדר וכולם יהיו מרוצים, בזמן שהם לא עושים דבר כדי לעצור את האלימות בין פלגי הטרור משני הצדדים.
אחד מההמנונים הגדולים של "ת'ראפי?" הוא "Nowhere" בזכות סאונד הסירנות הדו צדדי שנוצר ע"י דוושת השהיה עם סמפלר מובנה בתוכה שקנה אנדי קריינס שמאוד מושפע כאן מהמוזיקאי בוב מולד ("Hüsker Dü" ו- "Sugar").
את "Die Laughing" קריינס מבסס על סיפור אירי ישן:
"אדם נכנס לרופאים עם דיכאון לאחר שניסה כל כדור וטיפול, והרופא אומר שהדבר היחיד שנותר לו להציע למטופל שלו הוא לראות ליצן שמצחיק את כולם בעיר. או אז מסתבר שהליצן הזה הוא החולה בכבודו ובעצמו".
להקה נוספת שהיוותה השראה ל"ת'ראפי?" היא להקת המטאל הניו יורקית "Helmet". חבר הלהקה הזמר והגיטריסט פייג' המילטון שיתף פעולה עם חברי ת'ראפי בשיר "Unbeliever".
קטעים בולטים נוספים באלבום הוא "Isolation" שהינו חידוש לשיר של "ג'וי דיוויז'ן", ו- "Turn" שנכתב בהשראת "R.E.M" מתקופת האלבום "Murmur" וטומן בחובו סיפור שמעלה חיוך. "קראתי את ספרו של ג'יי סטיבנס Storming Heaven מספר אנדי קריינס. ולקחתי מתוכו משפט שמצא חן בעיני Turn and face the strange ואם זה נשמע מוכר, זו כמובן שורה משירו של דייויד בואי Changes. חשבתי שזו שורה מגניבה. והיה לי ברור ששמעתי בעבר, אבל לא ממש העמקתי לחקור. ולקחתי את זה בתמימות, ואז ב- 1996 ניגנו בפסטיבל ורכטר ובואי הופיע לפנינו וכל מה שיכולתי לחשוב עליו הוא רק שלא יקלוט שלקחנו לו שורה זהה מהשיר שלו, ואנחנו מופיעים מול 40,000 איש. ואני מסתכל מסביב מימיני ליד שולחן המוניטור ובואי עומד שם ומתבונן. חשבתי, 'אוי אלוהים. אוי אלוהים.’ הסתכלתי שוב שני שירים מאוחר יותר, ממש לפני שניגנו את Turn, והוא נעלם. ניגשתי אל הבחור שהיה ליד המוניטור ושאלתי אותו האם זה היה בואי? והאם הוא אמר עלינו משהו?' והבחור ענה זה היה הוא, וכל מה שהוא אמר עליכם היה טוב "להקה נהדרת. הרבה אנרגיה".
עטיפת האלבום העבירה היטב את תחושת השובבות הזדונית שבעבעה מתחת לפני השטח של המנגינות הקליטות והמהירות של האלבום. היא נוצרה על ידי (ובכיכובו) של הצלם נייג'ל רולף, שצילם גבר עירום עם ראש תקוע בפח האשפה. "נייג'ל היה אמן פרפורמנס ועיצוב", הסביר אנדי. "הוא עשה סדרת תמונות שבה כיסה את עצמו בצבע לבן והתגלגל בנסורת. דיברנו איתו על המחזה הזה של סמואל בקט, "Endgame", שמציג בחורים בפחי אשפה בחלק האחורי של הבמה, ואז הוא הביא את תיק העבודות ובו האיש העירום הזה מכוסה נסורת, כשראשו תקוע בפח האשפה.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל













תגובות