ב- 5 לפברואר 2021 שחרר Todd La Torre, הפרונטמן המדהים של "Queensrÿche" את אלבום הסולו הראשון שלו "Rejoice in the Suffering".
האלבום הוא ממש לא המשך מוזיקלי של "Queensrÿche", הוא ישות משלו עם זהות וסגנון נפרדים, את זה ניתן לשמוע כבר מקטע הפתיחה "Dogmata" שלרגעים מרגיש כמו הבי מטאל קלאסי בסגנון "Judas priest".
טוד כתב את כל הקטעים באלבום יחד עם חבר הילדות שלו Craig Blackwell, איתו הקים את להקתו הראשונה. השניים שגדלו בפלורידה, ארה"ב מנגנים על כל הכלים באלבום.
הם החלו לכתוב את הקטעים שבו עוד בשנת 2017, אבל ניצלו את ההפסקה שלקחה "Queensrÿche" נוכח סגרי משבר הקורונה כדי לסיים אותו, תוך שהם מקליטים אותו באולפנים הפרטיים של שניהם בפלורידה.
השניים גם הקליטו והפיקו את האלבום בעצמם, אבל נעזרו במפיק הנודע Zeuss אשר בין היתר הפיק את "Queensrÿche", בכדי לסייע להם במיקסים סופיים ובמאסטרינג.
למי שלא מכיר את טוד נספר שהוא הצטרף ל- "Queensrÿche" בשנת 2012 כזמר מחליף של Geoff Tate והוא מופיע בשלושת אלבומיה האחרונים.
טוד החל את דרכו בכלל כמתופף, עוד כשהיה בן 7. הוא מציג את יכולות התיפוף המדהימות שלו לאורך כל האלבום, על שלל הסגנונות שבו, החל מהבי מטאל קלאסי, דרך ספיד, פאוור, מטאלקור, ת'ראש ואפילו נגיעות דת' (באחד מקטעי הבנוס).
טוד הוא גם נגן גיטרה לא רע והקול שלו כל-כך ורסטילי שהוא נשמע כמו כמה זמרים בקול אחד. הוא יודע להתאים את עצמו לשיר הספציפי ולשנות ממש כמו זיקית את גוון הקול שלו באופן מדהים. לעיתים הוא נשמע לנו כמו Rob Halford כמו בשיר ("Pretenders"), לעיתים כמו Tony Martin לדוגמא בשיר ("Crossroads to Insanity"), הוא נשמע כמובן גם כמו Geoff Tate אותו החליף ב- "Queensrÿche" ואפילו לעיתים כמו Chris Cornell.
עבודת הגיטרה של Craig Blackwell מצוינת ואפילו מפתיעה ביחס לגיטריסט די אנונימי. מגיע לו הרבה קרדיט על נגינה דינמית, מהודקת ומגוונת שדוחפת את האלבום הזה קדימה עם ריפים עוצמתיים וקליטים כמו ב- Hellbound" and Down" או "Vanguards of the Dawn Wall" וסולואים מלודיים, מהירים ומדויקים, עם כמה סטיות מהמטאל הקלאסי, כמו הקטע הבלוזי באאוטרו של "Crossroads To Insanity" או האינטרו האקוסטי ב- "Vexed".
מדהים לחשוב שקרייג אחראי גם על נגידת כל תפקידי הבס והקלידים באלבום, זה לא עניין של מה בכך ומעיד על הכישרון המדהים של המוזיקאי.
שם האלבום ושיר הנושא "Rejoice in the Suffering" מתייחסים לסיפור ההתאבדות של אביו של טוד בשנת 2016. השיר כולל הופעת אורח של Jordan Ziff המוכר לנו מלהקת "Ratt".
הטרגדיה של מקרה ההתאבדות לאביו של טוד מרחפת מעל תהליך יצירת האלבום, אשר כולל גם את שיר הסיום המרגש "Apology" שמוקדש לו.
האלבום יצא גם בגרסה מורחבת הכוללת שלושה קטעי בונוס שלא נופלים ברמתם מיתר שירי האלבום, המפתיע ביניהם הוא אולי "One by One" שמתכתב עם דת' מטאל.
לסיכום, עבורנו זה כנראה האלבום המפתיע של שנת 2021. למרות שבשלושת אלבומי "Queensrÿche" בהם השתתף, הוכיח Todd La Torre כי הוא זמר כישרוני ומצוין, עדיין לא ציפינו ליכולת כתיבה וביצוע ברמה כל-כך גבוהה, כפי שהוא מפגין באלבום הזה. מה שהדהים אותנו עוד יותר, הוא הגיוון והורסטיליות, הן מבחינת הסגנונות המוזיקליים ובמיוחד בגוון הקול של טוד, אשר מסוגל לשנות אותו ממש כמו זיקית, בעודו חולף בין סגנונות שונים מהבי מטאל קלאסי, דרך מטאלקור ואפילו דת', בשירת קלין, גראולינג, צווחות אולטרסוניות ונהמות כבדות.
רשימת השירים:
01. Dogmata
02. Pretenders
03. Hellbound and Down
04. Darkened Majesty
05. Crossroads to Insanity
06. Critical Cynic
07. Rejoice in the Suffering
08. Vexed
09. Vanguards of the Dawn Wall
10. Apology
Bonus Tracks:
11. Fractured
12. Set It Off
13. One by One
להאזנה: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט