Tommy Bolin - Teaser
- FaceOff - עימות חזיתי
- 17 בנוב׳
- זמן קריאה 3 דקות
ב- 17 לנובמבר, 1975 Tommy Bolin הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו "Teaser".
ישנם אלבומים שאינם רק אלבומי בכורה - הם מהווים הצהרת כוונות ויכולות של האמן. "Teaser" הגיע לא רק כהצהרת הסולו הראשונה של Tommy Bolin, אלא כרגע בו הוא סוף סוף פתח את הדלת ליקום המוזיקלי שלו עצמו. האלבום יצא זמן קצר לאחר האלבום "Come Taste the Band" של "Deep Purple", שתהליך יצירתו שאב וכילה את זמנו ואת האנרגיה שלו. ובכל זאת, למרות לוח הזמנים הצפוף וההתחייבויות ל"דיפ פרפל", הצליח בולין ליצור אלבום שהראה לעולם מה הוא מסוגל לעשות כשהוא נותר לחלוטין לבדו ונותן ליכולותיו ולדמיונו המוזיקלי להתפרע.
כדי להבין את "Teaser", צריך להבין את האיש שמאחוריו - כישרון ייחודי שהקריירה שלו הובילה אותו דרך "Zephyr", "James Gang", התפוצצות הג'אז-פיוז'ן עוצרת הנשימה "Spectrum" של Billy Cobham, ובסופו של דבר "Deep Purple". כשבולין נכנס לאולפן כדי ליצור את האלבום הזה, הוא לא היה רק גיטריסט. הוא היה ייצור על -משנה צורה. בעל חזון. מוזיקאי שסקרנותו הייתה גדולה יותר מכל להקה שהוא היה חלק ממנה אי פעם. וכאן עם "Teaser", סוף סוף, היה לו החופש לחקור כל אחד מהאינסטינקטים שלו.
האלבום "Teaser" זוכה להערכה רבה משום שהוא מסרב להשתייך לעולם אחד. זהו אלבום שנע ללא מאמץ בין הארד רוק, בלוז, Fאנק, ג'אז, פיוז'ן, רגאיי והשפעות לטיניות - והוא לפעמים משלב כמה מהן באותו שיר. "Teaser" הוא בולין במלוא עוצמתו: חסר פחד, שובב, רגשי ויצירתי ללא קץ. אבל שלא תטעו, הגיוון אינו חוסר מיקוד; זה הצליל של אמן שלא היה לו עניין לחזור על עצמו, אמן שהבין מוזיקה כספקטרום רחב ולא כקופסה ותבנית סגורה.
הנגנים שליוו את בולין במהלך יצירת האלבום שיקפו את הרוח הזו. נגני אולפן באו והלכו בהתאם לשיר ולצורך הספציפי, ויצרו אווירה שהרגישה יותר כמו מעבדה יצירתית מאשר סביבה מובנית של להקה. בין התורמים נמצא שם שרבים אולי יפספסו במבט ראשון על רשימת הנגנים של האלבום: Phil Collins מתארח כאן בנגינת כלי ההקשה בשיר "Savannah Woman", ומוסיף שכבה קצבית עדינה שמתחברת יפה למגע הלטיני-ג'אזי של השיר.
למרות שהאלבום אקלקטי, יש בו עדיין עמודי תווך ברורים - רגעים שהגדירו את מורשתו המתמשכת של בולין. כך לדוגמא, "The Grind" פותח את האלבום עם גרוב Fאנקי ושרירי שמוכיח את היכולות של בולין כסולן וגיטריסט. השיר הפך לאחד מקטעי ההופעה החיה של "Van Halen" בימיה הראשונים, עדות לעומק הגרובים של בולין שהדהדו בקרב גיטריסטים צעירים הצמאים למשהו רענן, ולא פסחו אפילו על Eddie Van Halen.
שיר הנושא "Teaser" הפך לאחד מיצירותיו הבולטות של בולין, אשר מאוחר יותר זכתה לגרסת כיסוי של לא אחרת מאשר "Mötley Crüe", שהקליטה את השיר עבור האוסף "Stairway to Heaven/Highway to Hell", והביאה את המוזיקה של בולין לדור חדש לגמרי. השיר מעוות Fאנק, רוק והרמוניות אקזוטיות אל תוך שיר משכר. הגרוב מפתה, המלודיה ממכרת, ודקירות הגיטרה של בולין חותכות את המיקס בדיוק של תער חד.
וזה אולי הרגע האהוב ביותר באלבום. "Wild Dogs" הוא שיר בעל יופי מכאיב. "הכאב" היה כל-כך עוצמת שאפילו "Deep Purple" עצמם ביצעו אותו במהלך סיבוב ההופעות העולמי שלהם בשנים 1975–1976 - כבוד נדיר שהלהקה העניקה ליצירת סולו של מי מחבריה לאורך השנים.
ואי אפשר שלא להזכיר את הקשר עם "Deep Purple" ששזור עמוק בהיסטוריה של האלבום. מכיוון שהמחויבות של בולין לסיבוב ההופעות שליווה את האלבום "Come Taste the Band" הייתה מוחלטת, לא היה לו כמעט זמן לקדם את "Teaser". חברת התקליטים Nemperor Records ניסתה להוסיף מדבקה לעטיפת האלבום, עליה נכתב "הגיטריסט של Deep Purple" במאמץ להגביר את ההכרה, אבל גם זה לא הספיק.
ובכל זאת, במהלך השנים, "Teaser" הפך למשהו חשוב הרבה יותר מסיפור הצלחה מסחרי (שלא קרה). הוא הפך לאלבום שעליו מצביעים המעריצים כשהם מדברים על גאונותו של Tommy Bolin. אלבום שמוזיקאים רבים ניסו לנתח כדי להבין באיזו קלות ניתן לדלג בין סגנונות, צבעים ומצבי רוח. הוא הפך לעדות חותכת לכך שבולין היה אחד הגיטריסטים הרב-תכליתיים והוורסטיליים ביותר בדורו, אמן שיכול היה לעצב מחדש את הרוק, הפיוז'ן והרבה מעבר, לו רק היה ניתן לו יותר זמן.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות