• FaceOff - עימות חזיתי

Triumph - Just a Game

ב- 10 לינואר 1979 שחררה "Triumph" את אלבום האולפן השלישי שלה "Just a Game".



ניתן לומר שזהו האלבום בו הלהקה גיבשה לעצמה את הצליל והסגנון שיאפיין אותה באלבומים הבאים. האלבום שיגדיר את ה- DNA שלה והאלבום שיביא לה הכרה בקהילת ההארד רוק גם מחוץ לגבולות קנדה.


הטריו הקנדי "Triumph" החל את דרכו כהרכב בלוז-רוק בשנת 1975 כלהקה המונה ארבעה חברים: Fred Keeler בגיטרות, Peter Young בקלידים, Mike Levine על הבס ו- Gil Moore בתופים ושירה. אחרי שהלהקה שחררה סינגל אחד, עזבו פרד ופיטר את הלהקה ובמקומם צורף הגיטריסט Rik Emmett אשר הפך גם לזמר המוביל של הלהקה יחד עם Gil Moore.


הגעתו של Rik Emmett הביאה עימה שינוי בסגנונה המוזיקלי של הלהקה עם השפעות של פרוגרסיב ומוזיקה קלאסית. כבר באלבום הראשון של הלהקה, אשר שוחרר באוקטובר 1976 בקנדה בלבד ונשא את שמה (ומאוחר יותר קיבל את השם In the Beginning), נכלל קטע ארוך עם מוטיבים פרוגרסיביים וקלאסיים בשם "Blinding Light Show/Moonchild".


אלבומה השני של הלהקה "Rock & Roll Machine" אשר יצא בנובמבר 1977, היה הראשון ששוחרר מחוץ לגבולות קנדה. גם הוא כלל יצירה אחת ארוכה מבית היוצר של ריק אמט - "The City: War March/El Duende Agonizante/ Minstrel's Lament", אשר גם הפעם כלל מוטיבים פרוגרסיביים וקלאסיים. הגם שהצליל והסגנון של "טריומף" היו ייחודיים, השוואה עם טריו קנדי אחר - "Rush", פשוט היתה בלתי נמנעת. השילוב בין ההארד רוק והפרוגרסיב והעובדה שמדובר בטריו קנדי לא הותירה להם סיכוי לחמוק מהרפרנס ללהקת הרוק הגדולה ביותר שיצאה מקנדה.


אחרי שני אלבומים הייתה הלהקה מוכנה לכבוש גם את הקהל מחוץ לגבולות קנדה, וזה אכן קרה עם האלבום "Just a Game" נושא סיקורנו, אשר הופק על-ידי הבסיסט והקלידן של הלהקה Mike Levine.


שני סינגלים מצליחים שוחררו מהאלבום, שניהם נכתבו ומושרים על-ידי הגיטריסט Rik Emmett.


הסינגל הראשון - "Hold On" נכתב שנתיים קודם להוצאת האלבום ובוצע בהופעות הלהקה כשיר אקוסטי, אך לכבוד האלבום הלהקה החליטה לעבד אותו מחדש לשיר דינמי שהחל אקוסטי ושקט והלך והתפתח. גירסת הסינגל חתכה את השיר לחצי, משיר שחוצה שש דקות ל- 2:59 בלבד. השיר הזה מהווה חלק מיצירת קונספט גדולה יותר שתופסת את כל הצד השני של הויניל ונקראת "The Twisted Maze".


הסינגל השני - "Lay It on the Line" הוא אחד השירים היפים והאהובים עלינו של הלהקה, אשר אף הוא נכתב כשנתיים לפני יציאת האלבום. Rik Emmett ציין שהשיר מדבר על כנות והרצון שהאנשים הקרובים אליך יהיו גלויים איתך. השיר זכה להיכנס לפסקול הסרט של אדם סנדלר "Grown Ups" משנת 2010.


כבר אמרנו שאחד החוזקות של הלהקה הזאת היא שיש לה שני זמרים מובילים שמשלימים זה את זה. אז גם המתופף Gil Moore תרם כאן את קולו לכמה שירים יפים אותם גם כתב, ביניהם שיר הפתיחה הרוקיסטי "Movin' On" ושיר הבלוז הקלאסי "Young Enough to Cry".


ריק אמט יחזיר בבלוז משלו בקצב הבוסנובה עם "Suitcase Blues" והוא חתום גם על כתיבה וביצוע של שיר הנושא הנפלא "Just a Game".


באלבום הזה תחל גם מסורת כמעט קבועה של הלהקה, לשלב קטע אינסטרומנטאלי קלאסי קצר של הגיטריסט ריק אמט, בו הוא מציג את יכולותיו המדהימות. במקרה הזה מדובר בקטע הקסום "Fantasy Serenade".


להאזנה: Spotify, Apple Music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ותוכנית רוק, ימי ראשון בשעה 11:00

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!