Trivium - In Waves
- FaceOff - עימות חזיתי
- לפני 50 דקות
- זמן קריאה 3 דקות
ב 3 באוגוסט 2011 הוציאה "Trivium" את אלבום האולפן החמישי שלה, "In Waves".
מעט מאוד להקות מטאל מודרניות בילו את השנים הראשונות שלהן בהתמודדות עם ציפיות גבוהות כפי שעשתה "Trivium". לאחר השאפתנות הטכנית של "Shogun", הרביעייה מפלורידה ניצבה בפני המשימה המורכבת של יצירת אלבום שימשיך את דרכו של אלבום שרבים מהמעריצים עדיין רואים בו יצירה כמעט מושלמת.
במקום לנסות להתעלות על המורכבות הפרוגרסיבית של קודמו, "In Waves" בחר בדרך ישירה יותר. הוא כבד יותר מ "The Crusade", מהודק יותר מ "Shogun", ובסופו של דבר הפך לאלבום שהגדיר מחדש את הזהות של "Trivium" לאורך העשור שלאחר מכן.
כש Matt Heafy מוביל את השירה והגיטרה לצד עבודת הסולו החדה של Corey Beaulieu, קווי הבס העוצמתיים של Paolo Gregoletto והמתופף החדש Nick Augusto, הכימיה בלהקה מרגישה רעננה מתמיד. הצטרפותו של Augusto מזרימה תחושת דחיפות לכל ביצוע, עם עבודת דאבל בס בלתי פוסקת ששומרת על גרוב מבלי לוותר על העוצמה. המפיקים Colin Richardson ו Martyn "Ginge" Ford מעניקים לאלבום הפקה מלוטשת אך אגרסיבית, כזו שמאפשרת לכל ריף לנשום מבלי לרכך את עוצמתו.
תהליך ההקלטה של "In Waves" שיקף את רצונה של הלהקה לחדד את הסאונד שלה, ולא להמציא אותו מחדש. הלהקה הקליטה את האלבום באולפני Paint It Black שב Altamonte Springs, פלורידה, ובאולפני Audiohammer שבעיר הסמוכה Sanford, תחת הפקתם של Richardson ו Ford, שכבר עמדו מאחורי אלבומים חשובים של Machine Head, Carcass ו Bullet for My Valentine. השניים שאפו להפקה מדויקת במיוחד, כאשר Carl Bown פיקח על ההקלטות ו Michael "Elvis" Baskette היה אחראי על הקלטות השירה הנוספות.
התוצאה היא אלבום מהודק במיוחד, שבו כל גיטרת קצב, כל הרמוניית סולו ועבודת התופים המדויקת של ניק נשמעות בבירור, מבלי לפגוע במשקל הכבד של המוזיקה.
לאחר סיום ההקלטות בפלורידה עבר האלבום למיקס באולפני Treehouse שב Derbyshire, אנגליה, ולאחר מכן הושלם המאסטרינג על ידי Ted Jensen באולפני Sterling Sound שבניו יורק. התוצאה היא סאונד מלוטש, עוצמתי ואגרסיבי ללא פשרות.
קטע הפתיחה האינסטרומנטלי "Capsizing the Sea" משמש כהקדמה קולנועית לפני שהוא מתפרץ אל "In Waves", אחד השירים המכוננים בקריירה של הלהקה. השיר נבנה סביב אחד הריפים הזכירים ביותר של הלהקה ומשלב ברייקדאונים מוחצים עם פזמונים מלודיים באופן שנשמע טבעי לחלוטין. הניגוד בין השירה המחוספסת של Heafy לבין המלודיות הנקיות והמרקיעות מדגיש עד כמה הביטחון הקולי שלו התפתח לעומת האלבומים המוקדמים.
השיר "Inception of the End" חושף את הצד הטכני של הלהקה מבלי לגלוש להפגנת יכולת מיותרת. הרמוניות גיטרה מורכבות נשזרות בין מקצבים משתנים, בעוד ניק דוחף את השיר קדימה עם מעברים מתפוצצים. "Dusk Dismantled" הוא התפרצות טהורה של אגרסיה מבוקרת, המשלבת בלאסט ביטס ועוצמות של דת' מטאל לפני שהיא מפנה מקום לקטעים מלודיים מפתיעים בזכירותם.
אחת ההפתעות הגדולות של האלבום היא "Built to Fall". בתחילת הדרך הוא פילג את קהל המעריצים הוותיק, אך עם השנים הפזמון הנגיש שלו התיישן בצורה מרשימה. במקום להישמע כמו פשרה מסחרית, הוא מדגים את ההבנה ההולכת ומתפתחת של הלהקה בכתיבת שירים יעילה ומדויקת. הקטעים
המלודיים אינם באים על חשבון הנגינה, והריפים נשארים מטאליים לכל אורך הדרך.
בהמשך האלבום, "Caustic Are the Ties That Bind" מחזיר את המאזין לכתיבה האפית של "Shogun", עם שילוב של מבנים פרוגרסיביים ומלודיות טעונות ברגש, בעוד "Forsake Not the Dream" מציג את אחת מהופעות הגיטרה המרשימות ביותר באלבום. רצף הסיום, ובעיקר "Chaos Reigns" ו "Of All These Yesterdays", מסרב לאבד תנופה ומסיים את האלבום בעוצמה במקום בנימה נוסטלגית.
מה שהופך את "In Waves" לאלבום שמחזיק מעמד לאורך השנים הוא האיזון שלו. הוא אינו רודף אחרי מורכבות טכנית רק כדי להרשים, ואינו מרכך את הנטיות הכבדות של הלהקה בניסיון למצוא חן בעיני המיינסטרים. כל פזמון מלודי נשען על ריפים מוחצים, וכל רגע נגיש נתמך ברמת נגינה שמעט מאוד להקות מטאלקור מסוגלות להשתוות אליה.
יש מאזינים שעדיין מדרגים את "Ascendancy" או "Shogun" מעליו, ויש לכך טיעונים מוצדקים. ובכל זאת, אפשר לטעון ש "In Waves" הוא האלבום שבו "Trivium" הצליחה סוף סוף לאחד את כל מרכיבי הסאונד שלה. הדיוק של הת'ראש, האגרסיביות של המלודיק דת' מטאל, הברייקדאונים של המטאלקור, הקרסים של ההבי מטאל הקלאסי והשאפתנות הפרוגרסיבית מתקיימים כאן יחד מבלי להתחרות זה בזה.
יותר מחמש עשרה שנים לאחר יציאתו, "In Waves" נותר אחד מאלבומי המטאל המודרני החשובים של שנות העשרה של המאה ה 21. הוא סימן את תחילתה של התקופה היצירתית היציבה ביותר של "Trivium" והוכיח שלא תמיד צריך להמציא את עצמך מחדש כדי להתקדם. לפעמים דווקא הליטוש הוא הצעד הנועז ביותר שלהקה יכולה לעשות.
להאזנה לאלבום ב: Spotify | Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות