ווידוי: אפילו שאני שומע ממנה הרבה יותר בשנים האחרונות, לא תמיד קל לי עם מוסיקה בעברית... זה בטוח קטע יותר פסיכולוגי, בייחוד שמגיעים לאיזורים של פופ/רוק "רך" יותר.
היה משעשע לגלות תוך כדי כתיבת הפוסט ששלום גד בעצמו צוטט שהוא: "חוקר כמה שיר פופ יכול להיות יפה, בלי להיות טיפשי".
אבל... יש דבר שתמיד חודר (בכלל בתקשורת טובה) כל שיריון/מחסום🦔 מהסוג הפסיכולוגי שתיארתי... זו הרגשת הכנות, הזדהות והאותנטיות שהצד השני (האמן במקרה זה) מעורר בך!
גד הוא אחד שחודר אצלי את השריון הזה... אין דרך יותר פשוטה לומר זאת מאשר "אני פשוט מאמין לו" כאשר הוא שר/מנגן... זה עובר! (לא משנה תמיד התוכן).
הוא מגיש בסגנון שירה ייחודי, עברית שנשמעת פתאום כל כך יפה וליריקה המשלבת נושאים יומיומיים, משפחתיים, לצד חברתיים וביקורתיים לפעמים... הוא כמו שהוא ציין לגבי האלבום האחרון... "שירים קטנים על חיים ומוות" ...
כל אלו הם בשבילי לכאורה רק בונוס כחלק מהאריזה, כאשר המתנה האמיתית עבורי היא אותה האותנטיות.
כנראה שזה מה שגם גרם להיווצרות ואדיקות עדת המעריצים, גם אם היא אינה גדולה, עדיין התרחבה אט אט עם השנים בצורה מתמדת.
קצת על האלבום💿
דוגמה יפה לכנות ש"עוברת" אפשר למצוא למשל בשיר שסוגר את האלבום "שקוף זה הצבע הכי יפה" שיצא אתמול, יחד עם אלבומו ה-14 (כולל אלבומי "שלום גד והיהלומים" ושני אלבומי פרויקט "העבד") שיצא כאמור אתמול ונקרא - "חלב" 🥛.
כמו כל האלבום, גם בשיר זה ההפקה די מינימליסטית... מלודיה מאוד נעימה, רכה ויפה, כאשר המילים מזכירות חלק מהשנה האחרונה... אם אלו הבחירות, אולי רמז לקהלים בציבור שטענו לשקיפות בתקופה זו, לצד השקיפות של אדם פשוט, שרק רוצה לחזר אחרי מישהי שלא תבחין בו.
יש רוחות נוספות שמנשבות באלבום, כגון "המועמדת שלנו" - על אף הקצב היותר איטי, אולי השיר הכי "רוק" באלבום.
עם ריפ דיסטורשן⚡ שלא עוזב את הרקע לכל אורכו, לצד נגיעות/דקירות יפות של גיטרה שנייה, אשר שתיהן מתאחדות אחרי הפזמון לכדי תחושת "לא נוותר" (בדרך לניצחון שיגיע)... כמילות השיר "...עד הקרב האחרון!"
גם "עירום ורעב" נותן ברוק... פה הוא יותר מקפיץ, כולל אפקטים של וואה וואה🎸 ואחלה סולו. שיר שמדבר קצת על תחושת הלבד בתקופה האחרונה בבתים (ואולי בכלל) ...נולדים עירומים ורעבים.. ובסוף גומרים לבד ...אבל, עם המון שאלות בדרך. חייב לציין שאלה/שורה שאהבתי במיוחד וקוראת לא להיות כמו כל העדר:"מי בכלל רוצה לרקוד לשירים שאף פעם לא יוצאים מהקצב?"
השיר/קליפ הראשון שיצא מהאלבום לפני כמה חודשים "אני מוכר" עם הקצב האיטי, לצד עליזות מסוימת של כניסת המפוחית בהמשך (תחושת קאנטרי משהו, שחוזרת גם בשיר העוקב "להמשיך לזוז"). הליריקה מבטאת את הצד היומיומי לכאורה של מכירת דברים בנאליים, אך בהמשך מתעצמת למכירה מוסרית... של השפה, חלקי הגוף והערכים ...נמצאים בתוך תרדמת ושנזכה להתעורר ו"נזכור שפעם היינו אחים".
"בשביל הבידור" גם מצליח "לפגוע" בחלק מהתחושות שלא מודים בהם וחלפו לפחות במוחם של חלקנו בשנת הקורונה הזאת... חוסר המשמעות בתוך הכאוס/בטלה ו"משכך הכאבים" שהינו - הבידור - זה שאנחנו צורכים ובו זמנית מנסים לספק בעצמנו ולשדר החוצה לעולם.
אבל כמילות השיר העוקב ("ההונאה של המאה"), מגיע הזמן לסגור חשבון עם כל צריכת/הפקת הבידור ..."עכשיו זה זמן לשלם ואין יותר לאן לרדת..." בזמן שההונאה (אישית ו/או ציבורית יותר) מתפוצצת💥 בפרצוף.
ספוטיפיי לאלבום: כאן.
קצת היסטוריה⏳
גד, החל את דרכו אי שם בסוף שנות השמונים שהצטרף ללהקת פונץ' כנגן בס ובחלק מהשירים השתתף בשירה/כתיבה.
כשנתיים לאחר התפרקות הלהקה, הצטרף כנגן בס אורח, לגבריאל בלחסן (ז''ל) ולאביב גדג' (אחיו הצעיר של גד) באלבום הבכורה של אלג'יר ("נאמנות ותשוקה" 1995).
ב-1996 הוציא את אלבום הסולו "בסוף המדבר" ששיר הנושא מתוכו, הוא כנראה המוכר ביותר (לפחות לקהל שאינו נמנה על עדת מעריציו):
גד גם הקים את פרויקט "העבד" (2000) - המקבץ אמנים חילוניים, שמבצעים שירים בנושאי אמונה🙏 ודת (שאת מרביתם כתב בעצמו).
היה גם איחוד עם יוסי בבליקי ויתר חברי להקת פונץ' לתקופה קצרה, במהלכה אף הוציאו אלבום נוסף (דנה ראתה עב"מ, 2002). כשנתיים לאחר מכן, גד השתתף בהקלטות האלבום (הגברת עם היהלומים) של בבליקי וגם עוד "איחוד משפחתי" עם בלחסן וגדג' באלבום המופתי של אלג'יר מאותה שנה (מנועים קדימה).
מבחינת יצירה עצמאית, גד שומר על קצב ראוי לציון של יצירה, עם פרץ מרשים של 6 אלבומים בשנים 2010-2012, הכולל גם את טרילוגית האלבומים: תל אביב, ירושלים, תלמי אליהו.
בשנים האחרונות הוא גם מעביר סדנאות כתיבה, שיעורים פרטיים, מפיק ומפיץ מהידע שלו על מוסיקה...
אז אם גם לכם יש סוג של "מחסום מוסיקה מקומית" ואם לא, אז בכלל... אתם יכולים להיחשף לגד קצת יותר דרך כאן:
קישור ל-Bandcamp (לא לשכוח שסופ"ש הבא - הזדמנות לפרגן💰 ללא עמלות וישירות לאמנים): כאן.
בלוג: כאן.
טיוב: כאן.
פייסבוק: כאן.
ספוטיפיי: כאן.