Search Results

כתב: Moti Kupfer תאריך הוצאה - 19.03.1990  "All I ever wanted, All I ever needed, Is here in my arms, Words are very unnecessary, They can only do harm" המילים של Martin Gore משדרות שמירה על המצב הקיים, עד לרמה שאפילו מילים יכולות להרוס את השלמות הזאת, קצת ההפך ממה שהוביל ל- "Violator" - אלבום האולפן השביעי של " Depeche Mode " שיצא ב- 19.03.90. אחרי היציאה של אלבומם הקודם " Music for the Masses " שיצא בספטמבר 1987, הסתבר ל"דפש מוד" שאכן יש להם קהל מעריצים גדול יותר מכפי שחשבו. הם יצאו לסיבוב הופעות בארה"ב, סיבוב שנגמר בשיא של הופעה לעיני 70,000 צופים בפסדינה, קליפורניה, הסיבוב עצמו תועד בסרט (ובאלבום) "101", אבל זו היתה רק תחילת הדרך עבור "דפש מוד" שחיפשו למנף את הקהל הענק הזה. בנוסף, האייטיז נגמרו, והסינת'פופ שהיה פופולארי באייטיז החל לפנות את הבמה לדאנס, ולרוק. "רצינו לקחת כיוון אחר עם האלבום הזה, רצינו שהשירים שלנו יהיו ישירים יותר, להיות ממוקדים יותר, להכניס יותר אנרגיה בשירים" סיפר Dave Gahan . ב"דפש מוד" הבינו ששיטת העבודה שלהם באייטיז מוצתה עד תום. Martin Gore הבין שלא יוכל לעד להאכיל את שאר החברים בכפית (לכתוב את כל השירים, כולל הדמו), דבר שיוצר אנטגוניזם כנגדו. גם דניאל מילר הבעלים של "Mute Records" הבין שדרוש שינוי, אז הוא הביא מפיק שנחשב אז לכח עולה, היה זה מארק "Flood" אליס. "חשבתי שצריך פרספקטיבה אחרת, הוא טוב מאוד מבחינה טכנית, מאוד מוזיקלי ופתוח, ולא מקובע במסגרות" התייחס מילר למפיק שהביא. מארק אליס היה מסונכרן עם עם המנטליות של "דפש מוד", הוא הביא איתו גישה חדשה לכלי הנגינה, בשילוב האלקטרוניקה והצלילים המסורתיים. מעבר לאליס שידע לנתב את חלוקת העבודה בין כולם, היו אלה הרמיקסר פרנסואה קבורקיאן, והצלם ההולנדי אנטון קורבין שיצרו סביבת עבודה שקטה. השיר " Personsl Jesus " הסינגל הפותח של האלבום עם ריף הגיטרה הבלוזיסטי, הוא זה שהתווה כיצד יראה האלבום הזה, אלבום שמשלב סינת'פופ יחד עם רוק גות'י, דאנס, ואלטרנטיבי. תכלס הוא גם יצר את השינוי הכל-כך דרסטי בסאונד ובתפיסה של הלהקה שהחלה להתבסס על גיטרות על פני הסינתסייזרים המסורתיים. את הרעיון ל- "Personal Jesus" קיבלו חברי "דפש מוד" בזמן שהסתובבו בארה"ב, וראו את אינסוף הערוצים בטלוויזיה, כאשר בכל ערוץ מישהו מנסה למכור לך את "הדת" שלו. השפעה נוספת היתה ראיון בו צפה Martin Gore ובו תיארה פרסיליה פרסלי את יחסיה עם אלביס. הסינגל הבא שיצא רק כעבור חמישה חודשים היה " Enjoy the Silence " מדבר על מערכת יחסים דרך עוצמת השקט שיש בה, שהרי כולנו יודעים שכאשר פחות נוח אנחנו מחפשים לדבר, כשמבינים אחד את השני אפשר להסתפק גם במבטים. ושוב, יש כאן שילוב מופלא בין מקצבי הסינת' הקודרים, שמשתלבים באופן יפיפה עם הגיטרה, והשירה האינטימית של Dave Gahan . וכמובן שאי אפשר להתעלם מהקליפ המצוין שגם עליו אחראי אנטון קורבין, בו מצולם Dave Gahan עם בגדי מלך כאשר הוא מתיישב על הכיסא בשיאו של הר גבוה, כשכל העולם פרוס לרגליו, והוא מחפש קצת שלוה. שירים אחרים באלבום עוסקים בנושאי דת " Policy of Truth " ומין, לעיתים בצורה סליזית (" Blue Dress "). בין הרגעים הבולטים הנוספים באלבום נמצא " World in My Eyes " שפותח את האלבום עם גרוב אלקטרוני מינימליסטי אך מהפנט. " Halo " ממשיך את הקו האלקטרוני, האפל והחושני, עם הפקה עשירה ושכבות סאונד עמוקות. " Waiting for the Night " בולט בגישה האיטית והאווירתית שלו, כמעט מדיטטיבית, ומהווה רגע של שקט מתוח בתוך האלבום. " Clean " שסוגר את האלבום מביא איתו אווירה כבדה ומהורהרת יותר, עם מלנכוליה שמרמזת על הצדדים הפחות זוהרים של ההצלחה. האלבום "Violator" לא היה רק עוד אלבום מצליח, אלא נקודת מפנה אמיתית עבור "דפש מוד". הוא סימן מעבר חד מסינת'פופ קליט של שנות ה-80 לסאונד עמוק, אפל ובשל יותר, כזה שמצליח לגשר בין עולמות של אלקטרוניקה, רוק ואלטרנטיב. ההשפעה שלו הורגשה הרבה מעבר לגבולות הלהקה, כאשר אמנים רבים בז'אנר האלקטרוני והאלטרנטיבי שאבו ממנו השראה בשנות ה-90 ואילך. מעבר לכך, האלבום ביסס את מעמדם של "דפש מוד" כלהקה שיכולה להתחדש מבלי לאבד את הזהות שלה, ולהישאר רלוונטית גם בעידן שבו המוזיקה סביבם השתנתה במהירות. האלבום נקרא בשם הקיצוני "Violator" (מלשון הפרה, מפר) כדי להתחכם ולתת תחושה שמדובר באלבום של להקת רוק כבד/מטאל, המכירות היו היסטריות, כאשר רק בארה"ב האלבום מוכר פלטינה משולשת (3 מיליון עותקים). אך לא הכל הלך חלק בממלכת "דפש מוד", כי יש מחיר לתהילה הזאת, וימי תחייתו של הגראנג' התקדמו בצעדי ענק, האם חברי "דפש מוד" ישכילו לעמוד איתנים אל מול השינויים? זאת נדע בסיקור בקרוב. להאזנה : Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

ב- 19 למרץ, 1987, Ozzy Osbourne  הוציא את אלבום ההופעה השני שלו "Randy Rhoads Tribute". הסיפור מאחורי האלבום "Randy Rhoads Tribute" אינו ניתן להפרדה מהקריירה יוצאת הדופן (והקצרה באופן טרגי) של הגיטריסט Randy Rhoads . כאשר Ozzy Osbourne  יצא לקריירת סולו לאחר שעזב את "Black Sabbath", היה זה Randy Rhoads שעזר לו הגדיר מחדש את הסאונד שלו. העבודה המשותפת שלהם על " Blizzard of Ozz " ו- " Diary of a Madman " שילבה טכניקה קלאסית, פרייזינג נאו-קלאסי וריפים אגרסיביים של הבי מטאל לכדי משהו שהרגיש חדש לחלוטין בנוף של ראשית שנות השמונים. רודס הפך במהירות לאחד הגיטריסטים הצעירים המוערכים ביותר בעולם הרוק, לא רק בזכות המהירות המסחררת שלו אלא גם בזכות הדיוק והתחכום המוזיקלי שהביא לנגינת ההבי מטאל. 'אבל העלייה המטאורית הזו נגדעה באכזריות במרץ 1982, כאשר רודס נהרג בהתרסקות מטוס במהלך עצירת סיבוב הופעות בפלורידה, והוא בן 25 בלבד. האובדן זעזע את עולם המטאל והותיר מעריצים נאחזים בהקלטות בוטלג מהופעות מוקדמות של אוזי שתיעדו את נגינתו על הבמה. חמש שנים לאחר מכן, יצא אלבום ההופעה הכפול "Randy Rhoads Tribute", ששימש גם כסוג של אנדרטה לרודס וגם כתיעוד האולטימטיבי של ההרכב המוקדם של אוזי. חלק גדול מהחומרים באלבום מבוססים על הקלטות מסיבוב ההופעות של " Diary of a Madman " משנת 1981, במיוחד ההופעה העוצמתית בקליבלנד. ההרכב המתועד כולל את Ozzy Osbourne בשירה לצד Randy Rhoads בגיטרה, Rudy Sarzo בבס, Tommy Aldridge בתופים ו- Don Airey בקלידים. המפיק Max Norman עבד יחד עם אוזי ושרון אוסבורן כדי להרכיב וללטש את ההקלטות תוך שמירה על העוצמה הגולמית של ההופעות. התוצאה היא אלבום הופעה שנשמע ברור ואנרגטי באופן יוצא דופן, ומאפשר לכל ניואנס בנגינה של רודס לבוא לידי ביטוי, מבלי לאבד את האווירה של המופע הסוחף. מהרגעים הראשונים של "I Don't Know"  האלבום מבסס את הכימיה שהפכה את ההרכב הזה לכל-כך עוצמתי. השירה האנרגטית והלחוצה של אוזי נשענת על הריפים החדים כתער של רודס, בעוד שחטיבת הקצב דוחפת את השיר קדימה בעוצמה בלתי פוסקת. השיר "Crazy Train"  נשאר אחד הרגעים המכוננים של האלבום. הריף הפותח המוכר חותך דרך המיקס החי בעוצמה אדירה, והשיר מתפוצץ לתגובת הקהל המפרגן. רודס מרחיב כאן את הסולו מעבר לגרסת האולפן, עם תוספות וקישוטים מלודיים שמדגישים את השליטה יוצאת הדופן שלו בכלי. השיר הדרמטי "Mr. Crowley"  מספק את אחד הרגעים הזכורים ביותר באלבום. פתיחת הקלידים האפלה והאייקונית של Don Airey קובעת את האווירה לפני שהלהקה מתפרצת לריפים האדירים של השיר. הסולו המורחב של רודס משלב פרייזינג קלאסי עם עוצמה חשמלית בוערת, ויוצר אחד מרגעי הגיטרה האייקוניים ביותר בהבי מטאל. ממש לפני שהאלבום מקבל תפנית קלה, אנו עדים לעוצמה המתפרצת של "Suicide Solution" , שהופך לבמה לסולו גיטרה ארוך ואקספרסיבי במיוחד. התפנית מגיעה עם סט קצר שכולל חזרה לחומרים מוקדמים יותר של אוזי מימי "Black Sabbath". שירים כמו "Iron Man" , "Children of the Grave"  ו- "Paranoid"  מקבלים אופי חד ומהיר יותר דרך הפרשנות של רודס לריפים האגדיים של Tony Iommi , ומדגימים עד כמה הוא גישר בקלות בין העבר והעתיד של ההבי מטאל. בנוסף לחומרי ההופעה, האלבום כולל גם את אאוטייק האולפן "Dee" , החושף את הגישה העדינה והקלאסית של Randy Rhoads  לגיטרה אקוסטית ומספקים הצצה אינטימית יותר לעולמו המוזיקלי. מעניין לציין כי לפני מותו, היו תוכניות להקליט אלבום הופעה מלא המורכב כולו משירי "Black Sabbath", אך Randy Rhoads והמתופף Tommy Aldridge התנגדו לרעיון, מתוך תחושה שמדובר בצעד אחורה מבחינה יצירתית. התוכניות הללו נגנזו לאחר מותו של רודס, אך הרעיון חזר מאוחר יותר בצורה שונה עם יציאת האלבום " Speak of the Devil " של אוזי בשנת 1982. עטיפת האלבום מחזקת את מטרת ההוצאה כאלבום מחווה ולא כאלבום הופעה רגיל. התמונה האייקונית לוכדת את Randy Rhoads ואת Ozzy Osbourne ברגע דרמטי במהלך הופעה חיה, ומדגישה את האנרגיה והכימיה שהגדירו את השותפות ביניהם. האלבום "Randy Rhoads Tribute" נותר אחד מאלבומי ההופעה המרגשים ביותר בהבי מטאל. הוא משמר את הקסם של ההרכב המוקדם של Ozzy Osbourne ומנציח את הגאונות של גיטריסט שהשפעתו ממשיכה לעצב דורות של נגנים. יותר משלושה עשורים לאחר יציאתו, האלבום עדיין מהווה את החלון הברור ביותר להבנת מה שהפך את Randy Rhoads לכל כך מיוחד. הנגינה שלו חסרת פחד, מלודית ועמוקה מבחינה מוזיקלית, ומוכיחה שגם בקריירה קצרה כל-כך הוא הותיר מורשת שממשיכה להדהד בעולם ההבי מטאל. להאזנה: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

ב- 19 למרץ, 1990, Robert Plant הוציא את אלבום הסולו החמישי שלו "Manic Nirvana". לאחר שבנה מחדש את קריירת הסולו שלו במהלך שנות השמונים, נכנס Robert Plant נכנס לעשור החדש כשהוא נחוש לחדד את הכיוון המוזיקלי שלו. בעוד שהאלבומים הקודמים התנסו בהפקה מודרנית, שימוש בקלידים ואפילו תכנותים וסימפולים, "Manic Nirvana" סימן חזרה מכוונת לסאונד שמבוסס יותר על גיטרות. האלבום משקף את החיבור מחדש של פלאנט לאנרגיית הבלוז שעזרה להגדיר את תחילת דרכו. למרות ההחלטה להתמקד בסאונד יותר בסיסי, החליט Robert Plant להמשיך עם מרבית הרכב הנגנים שליווה אותו באלבום הקודם " Now And Zen ". הגיטריסט Doug Boyle הביא איתו סאונד כבד ואגרסיבי יותר שעיצב את אופי האלבום, בעוד הקלידן Phil Johnstone הוסיף שכבות אווירתיות שאיזנו את עבודת הגיטרות. המתופף Chris Blackwell והמצטרף החדש הבסיסט Charlie Jones סיפקו את חטיבת קצב המהודקת לאורך הסשנים. אלבום הוקלט בעיקר באולפני Olympic בלונדון, כאשר ההפקה נעשתה על-ידי פלאנט יחד עם Tim Palmer. המטרה הייתה ליצור סאונד רוק ישיר ואורגני יותר, בניגוד לליטוש האולפני המוגזם שאפיין את הרוק של סוף שנות השמונים. האלבום מתפרץ לחיים עם "Hurting Kind (I've Got My Eyes on You)" , קטע פתיחה עוצמתי שמונע על ידי ריפים כבדים של גיטרות ואחד מהביצועים הווקאליים המרשימים של פלאנט בקריירת הסולו שלו. השיר משלב בין רוק כבד ויהירות הרוקנרול הקלאסי להפקה מודרנית, והופך במהירות לאחד הסינגלים המזוהים ביותר עם האלבום. בהמשך, פלאנט מתנסה במגוון רחב של טקסטורות מוזיקליות, אבל הבסיס יושב על חזרה לסאונד מבוסס גיטרות. "Big Love"  מציג גיטרות מסתחררות שנשענות על תיפוף ודפוס קצבי שמדגישים את ההשפעה של פלאנט ממוזיקת עולם. "S S S & Q"  מספק את אחד מרגעי הרוק הישירים ביותר באלבום, עם עבודת גיטרה מחוספסת וגרוב שיגרום לכם להזיז את הראש. ובכל זאת האלבום פונה גם לכיוונים שונים. "She Said"  שמופיע רק בגרסת הדיסק יושב על ריף Fאנקי. הפתיחה של "Tie Dye on the Highway" זרקה אותנו במנהרת הזמן שנה קדימה לאסיד-דאנס-רוק של " Screamadelica ", אבל הריף הקליט שהגיע לאחר מכן הזכיר לנו את השורשים של פלאנט. הפתיח של "Anniversary"  נשען על קלידים אייטיזים ומוסיף גוון כהה ומהורהר יותר לאלבום. גרסת הכיסוי ל- "Your Ma Said You Cried in Your Sleep Last Night"  מוסיפה טוויסט נוסטלגי לאלבום, כשהיא מחזירה את פלאנט לשורשי הרוקנרול של שנות השישים. הביצוע שומר על הפשטות המלודית של המקור אך נטען באנרגיה מחוספסת יותר, ומדגיש את היכולת של פלאנט לקחת קלאסיקה ישנה ולהעניק לה פרשנות עדכנית ואישית. האלבום נחתם עם "Watching You" , קטע שמשלב בין תיפוף אפריקאי לרוק מודרני, עם סימפולי מוזיקה מרוקאית. שכבות הצלילים והקצב המהפנט שלו מספקים סיום עוצמתי שמרכז את האנרגיה הבלתי שקטה שמלווה את האלבום כולו. למרות שלא הגיע לאותה רמת הצלחה מסחרית של האלבומים הקודמים שלו, "Manic Nirvana" נותר פרק חשוב בקריירת הסולו של Robert Plant והוא מסמן נקודת מפנה שבה החל להתרחק מההפקה המלוטשת של שנות השמונים ולנוע לעבר כיוון אורגני ושורשי יותר, שיאפיין חלק גדול מההוצאות הבאות שלו. להאזנה: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

ב- 19 למרץ 1971 הוציאה "Jethro Tull" את אלבומה הרביעי והמצוין "Aqualung". האלבום מיוחס אמנם לז'אנר הפרוג-רוק, אך ניתן למצוא בו שילוב מדהים ראשוני וייחודי בין מספר ז'אנרים, ביניהם פולק, בלוז, פסיכדליה, ג'אז ואפילו הארד רוק. זה היה האלבום שגישר בין תקופת הפולק-רוק של "Jethro Tull" לתקופת הפרוגרסיב שלה, אשר תעלה הילוך כבר באלבום הבא "Thick as a Brick". הוא היה שונה בסאונד ובסגנון משלושת אלבומיה הקודמים של הלהקה, שינוי אותו ניתן ליחס למספר גורמים: ראשית, חילופים בהרכב הלהקה. הבסיסט הקודם ששימש גם כקלידן הלהקה - Glenn Cornick הועזב ובמקומו גויס Jeffrey Hammond חברו של Ian Anderson כנגן בס. כמו-כן, John Evan אשר שימש כקלידן סשנים, הצטרף כחבר מן המניין ללהקה. שנית, ההשפעות המוזיקליות על חברי הלהקה באותה תקופה היו משני יוצרים שונים, מז'אנרים מנוגדים, לכאורה, אך השניים היו בעלי מכנה משותף. מחד, הלהקה עיבתה את הצליל החשמלי הכבד ששלט באלבומים כמו "Benefit" ו- "Stand Up". שירים כמו " Aqualung ", " Locomotive Breath או " Hymn 43 " כללו צליל כבד וריפים מחוספסים אשר לחלוטין יכולים להיות משוייכים לז'אנר ההארד רוק. ההשפעה הזו מיוחסת לדעתנו בין היתר לעבודה שהאלבום הזה הוקלט בדיוק באותו זמן ובאותו מקום בו הוקלט האלבום " Led Zeppelin IV ". באולפן בו הוקלטו שני האלבומים המיתולוגיים הללו באופן סימולטני היו שני חדרי הקלטה. את הקטן יותר שכרו חברי "לד זפלין", בעוד שחברי "Jethro Tull" הקליטו בחדר הסמוך והגדול יותר. אין לנו ספק שהגיטריסט Martin Barre, אשר תרם לסאונד המתכתי שקיים בחלקים מסוימים של האלבום, הושפע מהצלילים הבוקעים מהחדר הסמוך. יותר מכך, לעניות דעתנו הסולו של שיר הנושא " Aqualung " לא היה נשמע כפי שהוא נשמע לולא הרצון של Martin Barre להרשים את הקולגה שלו Jimmy Page . מעניין שהסולו הזה מדורג במקום ה- 25 והמכובד ברשימת 50 הסולואים הגדולים בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון. מנגד, הלהקה הכניסה כאמור יותר אלמנטים פולקיים ואקוסטיים לשיריה. שירים כמו Cheap Day Return ", " Wond'ring Aloud ו- " Slipstream " הינם פולקים ואקוסטים לחלוטין. Ian Anderson טען שהמעבר לקטעים יותר פולקים ואקוסטים הושפע בין היתר מהזמר והיוצר Roy Harper, שהוא גם המכנה המשותף לשני השינויים הקוטביים בצליל של "ג'תרו טול". כזכור השיר Hats Off to (Roy) Harper החותם את האלבום " Led Zeppelin III "' מוקדש לזמר Roy Harper ממנו הושפעו גם חברי "לד זפלין". קיימת התייחסות לאלבום הזה כאלבום קונספט. למרות ש- Ian Anderson הצהיר שהוא איננו כזה, לא ניתן להתעלם מהעובדה שחלק מהשירים באלבום הינם בעלי חוט מקשר כזה או אחר. כך לדוגמא, הצד הראשון של האלבום כולל שירים המבוססים על דמויות שוליים בחברה. שיר הפתיחה " Aqualung " הושפע מצילומי הומלסים שעשתה אשתו של Ian Anderson ליד נהר התמזה. במהלך הצילומים תפס את עיניהם מראהו המוזר של אחד ההומלסים, ודמותו שלא עזבה אותם היוותה את ההשראה לשיר הנושא של האלבום. גם עטיפת האלבום, מתכתבת עם אותה דמות, אשר רבים חשבו בטעות שהינה דמותו של אנדרסון. היא צוירה על-ידי האמן האמן האמריקאי Burton Silverman, וחברת התקליטים "Chrysalis Records" רכשה את הציור מהאמן בתמורה לסך של 1,500 דולר בלבד. האלבום ממשיך עם ילדת בית הספר, היצאנית, מהשיר " Cross-Eyed Mary ", בו מוזכרת שוב הדמות " Aqualung ", כאשר בהמשך אנחנו נפגשים עם הדמות השנויה במחלוקת " Mother Goose ". שירים נוספים מהצד הראשון הינם אישיים יותר ומהווים מעין אוטוביוגרפיה של אנדרסון, וביניהם " Cheap Day Return " שמתייחס לפגישתו של אנדרסון עם אביו החולה. צידו השני של האלבום עוסק בעיקר בנושאים של אמונה ודת. האלבום היה אמור להיקרא אפילו " My God", אך לבסוף צמד המילים שימש ככותרת המשנה של כל הצד השני של הויניל, אשר נושא הדת חולש עליו. שירים כמו " My God ", " Hymn 43 " ו- " Wind Up " – הינם סוג של שירי מחאה המתייחסים לדת בצורה מזלזלת, בעוד ששירים כמו " Slipstream " ו-" Locomotive Breath " מהווים סוג של ביקורת על הכנסייה ועל מקומו של אלוהים על פיה. זה היה אלבום הפריצה של הלהקה והראשון להיכנס לעשיריה הראשונה במצעדי המכירות. הוא המצליח ביותר של Jethro Tull", והוא גם נחשב בעיני רבים כאלבומה הטוב ביותר. הוא הכניס את הלהקה לתודעת הקהל וסלל את הדרך לשני אלבומי המופת שיבואו אחריו " Thick as a Brick " ו- " A Passion Play ". אין ספק שזה אחד משיאיה של הלהקה אשר השפיע על להקות והרכבים רבים. שירים מהאלבום זכו לגרסאות כיסוי של להקות כמו "Helloween", "Styx", "W.A.S.P", ואפילו "Iron Maiden", אשר שחררו את השיר " Cross-Eyed Mary " כ- B-side לסינגל של השיר "The Trooper". האלבום זכה לביקורות טובות מצד מבקרי המוזיקה השונים. הוא נכנס לרשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון והוא נחשב כקלאסיקה וכנכס צאן ברזל ברפרטואר הרוק המתקדם ובכלל. להאזנה: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

הוא אחד הגיטריסטים הגדולים שידע עולם המטאל. בתקופת פעילות כל-כך קצרה הצליח Randy Rhoads להשפיע בנגינתו על גיטריסטים רבים וטובים, תוך שהוא מטמיע את הכשרתו במוזיקה קלאסית אל תוך עולם המטאל. בואו נספר עליו כמה עובדות מעניינות: (Photo: Paul Natkin) 1. הוא נולד בשם Randall William Rhoads ב- 6 לדצמבר 1956 בסנטה מוניקה קליפורניה. 2. רודס הוא השלישי מבין שלושה ילדים, בן הזקונים של דלורס וויליאם רודס, שניהם מורים למוזיקה. 3. כשהיה בן שנה וחצי הוריו התגרשו ואמו דולורס גידלה אותו ואת אחיו ואחותו לבד. 4. בכדי לסייע בפרנסת המשפחה אימו שהיתה נגנית פסנתר מקצועית ובעלת תואר במוזיקה מאוניברסיטת UCLA, הקימה בית ספר למוזיקה שנקרא "Musonia" שהינו פעיל עד היום. 5. רודס החל ללמוד לנגן על גיטרה קלאסית בגיל 7 בבית הספר למוזיקה של אימו. 6. מאוחר יותר נטל Randy Rhoads שיעורים על גיטרה חשמלית אצל מורה חיצוני. בתוך זמן קצר הודיע המורה לאימו של רודס שהוא אינו יכול להמשיך ללמד אותו הואיל ורודס כבר מתעלה עליו בנגינתו. 7. ההשפעות על Randy Rhoads מתחום הרוק היו בין היתר Leslie West, Ritchie Blackmore , Michael Schenker , Gary Moore . 8. במקביל ללימודי הגיטרה נטל Randy Rhoads אצל אימו שיעורי פסנתר וכן לימודי תיאוריה של המוזיקה. 9. בחטיבת הביניים הכיר Randy Rhoads את Kelly Garni. הוא לימד אותו לנגן בגיטרת בס והשניים הקימו את הרכבם הראשון "The Whore", איתו ניגנו במסיבות ואירועים. 10. בהמשך כשרודס בן 14 בלבד, השניים הקימו את ההרכב "Violet Fox", כאשר אחיו של רודס Kelle מנגן בו על תופים. הלהקה ניגנה קאברים של הרולינג סטונס, Alice Cooper , David Bowie ועוד. 11. ב- 11 ליולי 1971 נכחו Randy Rhoads ואחיו במופע של Alice Cooper . זו היתה נקודת מפנה בתפיסה של Randy Rhoads אשר מאותו הרגע החליט שזה מה שהוא רוצה לעשות. 12. רודס סיים את לימודי התיכון בגיל 16 לאחר שלמד בתוכנית מיוחדת ומקוצרת למצטיינים. (Photo: Fin Costello) 13. באותה שנה רודס וגרני הקימו את ההרכב "Little Women", כאשר Randy Rhoads לימד גיטרה בבית הספר של אימו במהלך היום והופיע עם הלהקה בלילה. רודס נתן שיעורים פרטיים כל פעם לתלמיד אחד למשך חצי שעה לעיתים לימד 12 תלמידים ביום ולאחר מכן הופיע בלילה. 14. בשנת 1973 Randy Rhoads וגרני צירפו את הזמר היהודי Kevin DuBrow ואת המתופף Drew Forsyth ושינו את שם הלהקה ל- "Quiet Riot". 15. הלהקה צברה מעגל מעריצים והיתה פופולרית מאוד במעגל המועדונים של לוס אנג'לס ובשנת 1976 "CBS/Sony Records" החתימו אותם על חוזה הקלטות. 16. אלבום הבכורה של הלהקה שנקרא על שמה - "Quiet Riot" יצא במרץ 1977. האלבום היה בסגנון גלאם רוק ורודס השתתף בו בכתיבת כל השירים למעט אחד. 17. האלבום השני של הלהקה "Quiet Riot II" יצא בדצמבר 1978. במהלך הקלטות האלבום התגלעו חילוקי דעות כבדים בין הזמר Kevin DuBrow לבין הבסיסט Kelly Garni אשר שיאם ביריית אקדח לתקרת חדר החזרות וקרב אגרופים של גרני עם Randy Rhoads . כתוצאה מכך נאלץ Randy Rhoads לפטר את גרני ולגייס את Rudy Sarzo במקומו. 18. בשנת 1979 הגיע Ozzy Osbourne ללוס אנג'לס במטרה לאתר נגנים ללהקה שתלווה אותו כאמן סולו לאחר שפוטר מ- "Black Sabbath". 19. חברו של Randy Rhoads הבסיסט Dana Strum שבהמשך יהיה חלק מלהקת "Slaughter" שכנע את רודס ללכת לאודישן אצל Ozzy Osbourne . רודס בהתחלה סירב אך לאחר שכנועים רבים מצד סטורם השתכנע ללכת. 20. הדעות חלוקות באשר למיקום האודישן של אוזי ל- Randy Rhoads . חלקן מדברות על-כך שהוא נעשה באולפן וחלקן מדברות על חדר המלון בו התאכסן Ozzy Osbourne . 21. מה שחשוב הוא שרנדי הגיע עם גיבסון לס פול ומגבר גיטרה קטן ובעודו מתחמם בלבד אפילו לפני שהתחיל ממש לנגן, לאוזי פשוט נפלה הלסת מהסאונד ומטכניקת הנגינה והוא קיבל אותו ללהקה ההולכת ומתהווה בו במקום. 22. כבסיסט גייס Ozzy Osbourne את Bob Daisley אשר ניגן קודם לכן בלהקת "Rainbow". גם הקלידן שנבחר לאלבום Don Airey הגיע מלהקת "Rainbow". הוא גם ניגן באלבום " Never Say Die " של להקת האם "בלאק סאבאת'". האחרון להצטרף להרכב היה המתופף Lee Kerslake מלהקת "אוריה היפ" והשם שנבחר להרכב היה בתחילה "The Blizzard of Ozz". 23. הלהקה נכנסה לאולפן להקלטת האלבום הראשון שאת מרביתו כתבו אוזי, רנדי ודייזלי. אוזי ודייזלי נתנו לרודס חופש פעולה ועודדו אותו לנגן כאוות נפשו ללא כל הגבלה והתוצאה היתה מדהימה. 24. רודס הטמיע את המוזיקה הקלאסית, אותה למד באדיקות בצעירותו, אל תוך סגנון ההבי מטאל ויצר תערובת מדהימה, תוך שהוא משפיע בנגינתו על גיטריסטים שיגיעו לאחר מכן. 25. אוזי סיפר שנים לאחר מכן שרודס פנה אליו ואמר לו שרוב שירי ההבי מטאל מבוססים על מבנה אקורדים של A ו- E. רודס ביקש ליצור שירים שלא ינוגנו באותו מבנה וכך יצא שכמעט כל השירים באלבום הראשון אינם מנוגנים באותו מפתח. 26. אלבום הבכורה של ההרכב " Blizzard of Ozz " שוחרר ב- 20 לספטמבר 1980. לרודס היתה השפעה מכרעת על הסאונד והסגנון של האלבום החל בריפים וסולואים אלמותיים כמו בשירים " I Don't Know", "Mr. Crowley", "Crazy "Train ו- "Suicide Solution" ועד לקטעים קלאסיים כמו "Dee" ו- "Goodbye to Romance". 27. בעקבות הביצועים המדהימים שלו באלבום הבכורה של Ozzy Osbourne שעוררו סנסציה בעולם המטאל ובכלל, זוכה Randy Rhoads בשנת 1981 בפרס MTV בקטגוריית " Best New Talent". 28. בנובמבר שנת 1981 שחרר Ozzy Osbourne את אלבומו השני " Diary of a Madman " . גם במקרה זה היה Randy Rhoads שותף לכתיבת מרבית השירים והיתה לו השפעה על הסאונד הייחודי של האלבום. 29. באותה שנה Randy Rhoads שקל לעזוב את Ozzy Osbourne ואת עולם הרוק לכמה שנים בכדי ללמוד לתואר במוזיקה באוניברסיטת UCLA. 30. ביום 18/3/1982 ערך Randy Rhoads את הופעתו האחרונה עם Ozzy Osbourne באולם "Civic Coliseum" בעיר Knoxville שבמדינת טנסי. 31. ביום המחרת הלהקה שמה פעמיה באוטובוס לכיוון אורלנדו, פלורידה, שם הם היו אמורים להופיע בפסטיבל. האוטובוס התקלקל בדרך והלהקה חנתה בקרבת שדה תעופה קטן באחוזה של מנהל חברת הנסיעות, כדי לתקן את התקלה. 32. נהג האוטובוס שהיה גם טייס מוסמך Andrew Aycock, לקח ללא רשות את הקלידן דון איירי ואת מנהל סיבוב ההופעות לסיבוב על אחד המטוסים הקטנים. הוא חלף קרוב מאוד לאוטובוס בניסיון להעיר את המתופף Tommy Aldridge שישן אותה עת בתוך האוטובוס. בסיבוב השני לקח נהג האוטובוס את Randy Rhoads ואת מעצבת התלבושות וניסה לעשות את אותם תעלולים, המטוס חג מספר פעמים מעל האוטובוס, רק שהפעם כנף המטוס נגע באוטובוס וגרמה להתרסקות המטוס לתוך האחוזה ומותו של Randy Rhoads בו במקום. 33. המילים האחרונות של Randy Rhoads לאוזי לפני מותו התייחסו לבעיות השתייה והאלכוהול של Ozzy Osbourne . הוא אמר לו כך: “You’ll kill yourself, you know? One of these days”. 34. רנדי נקבר בבית הקברות Mountain View שבקליפורניה, על ארון הקבורה שלו הונחו שתי תמונות, אחת שלו ואחת שלו יחד עם Ozzy Osbourne בהופעה מסן פרנסיסקו. 35. במלאת חמש שנים למותו, שחרר Ozzy Osbourne את האלבום " Tribute " לכבודו של Randy Rhoads . (Photo: Louder) 36. אימו של Randy Rhoads הנציחה את מורשתו במוזיאון קטן שהקימה בבית הספר למוזיקה בו למד ולימד. למרבה הצער' בערב חג ההודיה 2019 פרצו אלמונים למוזיאון וגנבו את כל הגיטרות. Ozzy Osbourne הציע פרס של 25,000 דולר למי שיעביר מידע על הימצאן. בחודש מאי 2021 פורסם כי הגיטרות נמצאו. 37. נגינתו של Randy Rhoads השפיע על גיטריסטים רבים וטובים, ביניהם: Dimebag Darrell , John Petrucci , Zakk Wylde , Paul Gilbert ו- Mike McCready . 38. ברשימת הדירוגים וההישגים של רודס ניתן למנות: הגיטריסט הטוב ביותר בהבי מטאל לשנת 1981 של "Sounds Magazine", מקום 4 ברשימת 100 הגיטריסטים הגדולים בהבי מטאל של "Guitar World", מקום 9 ברשימת הסולואים הגדולים בהבי מטאל על השיר "Crazy Train" ועוד. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

ב- 18 למרץ 1982 שחררה "Asia" את אלבום הבכורה הקרוי על שמה. מדובר בסופרגרופ של פליטי להקות "רוק מתקדם", אשר ביקשו לשרוד את ה"חורף הקר" שירד על ז'אנר הפרוגרסיב החל בשלהי שנות ה- 70. כזכור, שנות ה- 80 היו קשות מאוד עבור מוזיקת ה"רוק המתקדם". להקות כמו "Gentle Giant" ו- "Van Der Graaf Generator" התפרקו, אחרות כמו "Yes" ו- "Emerson, Lake & Palmer" גוועו והיו גם כאלה שפשוט נולדו מחדש והפכו להרכבי פופ גדולים כמו "Genesis". התהליך הזה לא פסח על חברי הסופרגרופ "Asia", אשר בראשית שנות ה- 80 מצאו את עצמם במציאות לא פשוטה אשר חייבה אותם "לחשב מסלול מחדש". הבסיסט והזמר John Wetton הוביל את "King Crimson" במשך כמה שנים במהלך שנות ה-70 המוקדמות, כשהוא מחליף את החבר המייסד Greg Lake . לאחר פירוקה של "King Crimson" עבר Wetton לנגן עם להקת "Roxy Music" שם פגש בין היתר הקלידן/כנר Eddie Jobson. השניים יקימו יחד עם המתופף Bill Bruford והגיטריסט Allan Holdsworth את ההרכב "U.K.", אך לאחר שני אלבומים מצוינים ההרכב התפורר, בשנת 1980. בדומה, הגיטריסט Steve Howe מצא את עצמו בראשית שנות ה- 80 "מחוסר עבודה", לאחר 11 שנים עם "Yes", אשר במהלכן ניגן בכל האלבומים הגדולים של הלהקה והיה אחראי על עיצוב הסאונד שלה. "Yes" התפרקה רשמית ב- 18 באפריל 1981, לאחר האלבום "Drama" שכשל מסחרית, בו הוחלפו הזמר Jon Anderson והקלידן Rick Wakeman ב- Trevor Horn ו- Geoff Downes שניהם מלהקת הגל החדש "The Buggles". המציאות הקשה לא פסחה על המתופף Carl Palmer. אחרי הכישלון הגדול של אלבומם "Love Beach", גם הסופרגרופ "Emerson, Lake & Palmer" החליטו להתפרק וכך נוצרה ההזדמנות לשיתוף הפעולה בין ארבעת החברים. בשנת 1981, Howe , Wetton , Palmer ו- Downes מקימים את "Asia". לכאורה, מדובר בהרכב פרוגרסיב מטאורי. אוסף של סופר סטארים מעולם הרוק המתקדם, אשר יצר ציפייה גבוהה בקרב שוחרי הז'אנר. ואולם, מתוך כוונה להישאר רלוונטים ב"עידן הקרח" הפרוגרסיבי, בחרה הלהקה החדשה הזו דווקא לבסס את עצמה על סאונד מובהק יותר של שנות השמונים, אשר התמקד פחות בווירטואוזיות מוזיקלית ויותר בנגישות מסחרית. התוצאה היתה אלבום פופ/רוק נגיש וקליט עם ניצני פרוגרסיב קלים. לא תמצאו כאן קטעי "רוק מתקדם ארוכים ומורכבים, אבל בהחלט יש כאן להקה מנוסה ומגובשת, עם צליל דיסטינקטיבי וסגנון מובהק משלה. הסגנון הזה נשען על "חטיבת קצב" יציבה ומהודקת של Palmer ו- Wetton אבל בעיקר על הריפים המחוספסים של Howe והקלידים המלודיים והקליטים של Downes. כל המרכיבים הנכונים קיימים באלבום הזה. הצליל של הלהקה מחוספס, אבל המוזיקה מאוד נגישה. קווי הסאונד והמלודיה של Downes משתלבים עם הסולואים הקצרים והקליטים של Howe ומעל הכל קולו המלטף, אך עוצמתי של Wetton . המוזיקה קליטה ונגישה, אך יש פה לא מעט מעברים מוזיקליים בלתי צפויים וקטעי אלתור של כל אחד מהחברים, אשר מזכירים לנו כי בכל זאת מדובר פה בארבעה (או לפחות שלושה) ענקי פרוג. הרצועה הפותחת " Heat Of The Moment " היא הלהיט הכי גדול מהאלבום וכנראה גם הגדול ביותר של ההרכב ששחרר עד היום 13 אלבומי אולפן. זה הסינגל הראשון ששוחרר מהאלבום והוא מציג בצורה הכי טובה את הסגנון המיוחד של הלהקה. הוא מבוסס על הריף המלוכלך של סטיב האו ועל המלודיה הקליטה של Downes והשירה הצלולה והקליטה של Wetton . מיד אחריו מגיע " Only Time Will Tell " שהולחן על ידי Downes ו- Wetton ונשען על ריף קלידים קליט ופזמון סוחף במיוחד. צליל הבס האכזרי Wetton ועבודת הגיטרה החכמה של Howe, עם משפטים הקצרים בהם הוא מקשט את השיר, הופכים אותו לאחד היפים באלבום. " Sole Survivor " מזכיר בשניות הראשונות שלו את "Yes" אבל אז כש- Wetton מתחיל לשיר מגיע הצליל המובהק של שנות ה-80. סולו הגיטרה הנחמד של האו וסולו הקלידים דמוי החליל של דאונס בשיר הזה, מזכירים לנו את העבר המפואר של השניים. " One Step Closer " נפתח מצוין עםעם קטע אינסטרונטאלי שנשמע לנו כמו הכלאה בין הסאונד של "Yes" ו- "Kansas". זה ללא ספק אחד השירים המעניינים באלבום. בדומה, גם הפתיחה של " Time Again " מזכירה לנו את ימי הפרוגרסיב של חברי הלהקה, בעיקר הקטע האנרגטי שמזכיר קצת את "ELP". סולו הגיטרה של Howe כאן פשוט מושלם, התיפוף של Palmer נהדר והוא אפילו משתעשע כאן קצת עם ג'אז. הבס והשירה של Wetton עוצמתיים והקלידים מקשטים את הכל ביופי אייטיזי. הצד השני של האלבום הוא הצד היותר "פרוגרסיבי" אשר מעריצי הפרוג יכלו למצוא בו קצת נחמה. " Wildest Dreams " כולל לא מעט שינויי מקצב וסגנון, " Without You " הוא אמנם בלדה נעימה ולא כל-כך אופיינית לפרוגרסיב אבל קטעי הסולו והמעבר וההתפתחות המוזיקלית החל מאמצע השיר מוכיחים שלא מדובר בשיר מצעדים פשוט. " Cutting It Fine " הוא אחד המעניינים בצד הזה של הויניל. הוא נפתח שקט ורגוע עם הגיטרה האקוסטית של Howe אבל מהר מאוד מתפתח לקטע סוחף ואנרגטי עם סולו פסנתר מדהים של דאונס. " Here Comes The Feeling " מסיים את האלבום בצורה אפית עם לחן חזק ופזמון קליט. אלבום הבכורה של "Asia" זכה להצלחה מסחרית גדולה. הוא נמכר בלמעלה מ- 10 מליון עותקים וכבש את צמרת המצעדים בכמה מדינות. זה האלבום הנמכר סיותר של הלהקה אשר המשיכה לפעול במשך 4 עשורים נוספים, לסירוגין, אך מעולם לא שחזרה את ההצלחה המסחרית של האלבום הזה. להאזנה: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

הוא בלונדיני... הוא זמר... הוא גיטריסט... הוא כשרון ענק... קבלו 54 עובדות על יקיר הגראנג' Jerry Cantrell. (Photo: Scott Dachroeden) 1. שמו המלא הוא Jerry Fulton Cantrell Jr והוא נולד ב-Tacoma, Washington ב-18 למרץ 1966. 2. אביו היה חייל משוחרר ממלחמת ווייטנאם וג'רי פגש אותו לראשונה רק כשהיה בן שלוש, אחרי שהוא חזר מהמלחמה. אימו הייתה עוזרת אדמניסטרטיבת בבית ספר וג'רי היה האח הצעיר מבין שלושה. 3. הוריו התגרשו כשהיה בן שבע, בעקבות הטראומה מהמלחמה שאביו חווה. אביו הוא הנושא המרכזי בשיר Rooster וגם אימו Gloria מוזכרת בשיר. 4. רוסטר היה כינוי של אביו של קנטרל בילדותו לאור אישיותו ה"שוויצרית" וכרבולת השיער שהיתה לו ומאוחר יותר דבק בו גם במסגרת שירותו בוויטנאם. רוסטר הוא גם כינוי לחיילים שנשאו מקלע M60 כמו גם ליחידה בה שירת אביו של קנטרל בוויטנאם. 5. בתיכון הוא היה זמר מקהלה והתחרה בתחרויות שירה לאומיות, לאחר שנה הוא הפך להיות נשיא המקהלה ורביעית האחים הייתה שרה את ההמנון בכל משחקי הכדורסל של בית הספר. 6. המורה לדרמה והמורה למוסיקה הם שני האנשים שדחפו אותו הכי הרבה לכיוון המוסיקלי וכשאלבום הבכורה של Alice in Chains הגיע למעמד זהב הוא שלח לשני מוריו אלבום מזהב. 7. הכלי הראשון עליו ניגן ג'רי היה קלרינט. 8. כשהיה בן 12 אביו החורג שהיה נגן גיטרה לימד את ג'רי מספר אקורדים והיה מופתע מיכולת הנגינה של הילד. בעקבות כך אימו קנתה לו את הגיטרה הראשונה שלו. 9. ג'רי החל לנגן ברצינות ועל גיטרה חשמלית רק בגיל 17. 10. הגיטרה הראשונה שרכש ג'רי בעצמו הייתה Fender Stratocaster שיוצרה בקוריאה. 11. כשהיה בן 21 הוא איבד את סבתו ואת אימו שחלו במחלת הסרטן, האובדן הכניס את ג'רי לדיכאון שממנו הוא יצא אדם אחר, מאוד שונה ממה שהיה לפני כן. השיר Sunshine מהאלבום הראשון של הלהקה נכתב על המוות של אימו. 12. ג'רי גדל על מוסיקת קאנטרי ועד היום הוא מעריץ את הצורה שבה המוסיקה מרגשת ומדברת על רגשות, הוא רואה את עצמו כחצי רדנק וחצי יאנקי. 13. בשלב מאוחר יותר בחייו האמנים שהשפיעו עליו היו: ג'ימי הנדריקס, טוני אייומי, אנגוס יאנג, ג'ימי פייג', Heart, Rush, Fleetwood Mac ועוד רבים אחרים. 14. אחת מהעבודות הראשונות שלו היתה בחנות מוסיקה בשם Arnold and Morgan Music Company, שם הוא רכש את הגיטרה שלדבריו הייתה הגיטרה האמיתית הראשונה שלו מסוג G&L Rampage משנת 1984. 15. הלהקה הראשונה שלו הייתה Sinister עם Vinnie Chas מלהקת Pretty Boy Floyd שבהמשך שינתה את שמה ל-Raze. 16. בשנת 1986 הקים ג'רי להקה בשם Diamond Lie איתה הוא הופיע בעיר Tacoma ו- Seattle. במטרה להשיג חוזה הקלטות הם קליטו דמו של ארבעה שירים. (Photo: Discogs.com) 17. שנה לאחר מכן פגש ג'רי את Layne Staley במסיבה בסיאטל כשהיה הזמר של Alice N’ Chains, באותה תקופה ג'רי היה ללא בית כי משפחתו גירשה אותו וליין הזמין אותו לגור בסטודיו The Music Bank. אז הכל התחיל... 18. ג'רי קיבל מליין את הטלפון של בחורה בשם Melinda Starr שהייתה חברה של המתופף Sean Kinney , ג'רי שהיה צריך גם בסיסט רצה להשיג את Mike Starr שאיתו ניגן בעבר, רצה הגורל והוא היה אח של מלינדה שהרימה טלפון ומייק מיד התייצב. 19. השלושה חיפשו זמר ומאוד רצו את ליין איתם בהרכב. ליין סירב כי היה מעוניין להקים הרכב משלו. אז מה עשו השלושה? קיימו אודישנים לזמרים מאוד מאוד גרועים דווקא בנוכחתו של ליין, עד שבאודישן של חשפן שרצה להיות זמר, נשבר ליין והסכים להצטרף ללהקה. 20. אחרי מספר לא קטן של שמות כמו "Mothra", "Fuck", "Diamond Lie" ועוד החליטו החברים על השם "Alice In Chains", על בסיס שם הלהקה שהיתה לליין. (Photo: Annamaria Disanto) 21. הדמו הראשון של הלהקה "The Treehouse Tapes" הושלם ב-1988. הוא מצא את דרכו אל Kelly Curtis ו- Susan Silver שניהלו את הלהקות "Mother Love Bone" ו- "Soundgarden". השניים העבירו את הדמו לחברת התקליטים Columbia והיא החתימה את הלהקה על חוזה, בספטמבר 1989. 22. ג'רי הוא הגיטריסט המוביל, הכותב המוביל וזמר נוסף בלהקה. הוא העניק ללהקה את נגיעות המטאל הכבדות והכל כך מוכרות, ואת ההרמוניה המדהימה שלו עם ליין בשירה. 23. אלבום הבכורה של הלהקה Facelift יצא באוגוסט 1990, ג'רי הקדיש את האלבום לאימו Gloria ולחברו הזמר Andrew Wood מלהקת "Mother Love Bone". הסינגלים שיצאו מהאלבום הם: "We Die Young", "Man in the Box", Sea of Sorrow" ו- "Bleed the Freak". זה האלבום הראשון מסצנת הגראנג' שהוכתר כזהב והוא גם היה מועמד לגראמי. 24. בפברואר 1992 שיחררה הלהקה את ה-EP הראשון שלה " SAP " שמורכב כולו משירים אקוסטיים. באלבום מתארחים Ann Wilson מהלהקה Heart ועוד צמד בשם "Alice Mudgarden". 25. יש סיפורים שבתחילת שנות ה-90 ג'רי עדיין היה חסר בית והוא נדד בין בתיהם של Kelly Curtis המנהל של Pearl Jam, שם הוא חלק חדר עם Eddie Vedder , לבין ביתו של Chris Cornell שם הוא חלק את ביתו עם אשתו דאז Susan Silver. 26. בספטמבר 1992 שוחרר אלבומה השני של אליס בשם " Dirt " . זהו האלבום המצליח ביותר של הלהקה שיצר להיטים מטורפים כמו "Would?", "Rooster", "Them Bones" ועוד...והוא גם היה מועמד לפרס גראמי. 27. ה-EP השני של הלהקה, שגם הוא כולו אקוסטי בשם " Jar Of Flies " יצא בינואר 1994 והפך ל-EP הראשון בהיסטוריה הראשון של אליס שמגיע הישר למקום הראשון במצעד הבילבורד. 28. ביולי 1994 התפרקה הלהקה באופן זמני לשישה חודשים וחזרה בנובמבר 1995, עת שיחרורו של אלבומה השלישי שנושא את שם הלהקה. האלבום הגיע ישירות למקום הראשון במצעד וממנו יצאו הסינגלים: "Grind", "Heaven Beside You" ו- "Again". אלבום זה ציין את תחילתו של הסוף כשהפעם לא יצאה הלהקה לסיבוב הופעות לקידום האלבום ובעצם לא קיימה הופעות במשך שנתיים וחצי עד להופעת האנפלאגד... 29. הוא מגלם את תפקיד עצמו וכן את תפקידה של Nona Weisbaum בסרט ה"מוקומנטרי" שהפך לקאלט "The Nona Tapes" ששוחרר בדצמבר 1995 ונועד לקידום אלבומה השלישי של הלהקה " Alice In Chains ". 30. ג'רי השתתף בסצנה קצרה בסרט "Jerry Maguire", בה שיחק כמוכר בחנות דפוס העוזר לטום קרוז להדפיס פליירים, זה היה בשנת 1996. הסרט בויים ע"י Cameron Crowe שביים גם את הסרט " Singles ". 31. באפריל 1996 קיימה אליס את אחת ההופעות הגדולות והמדוברות ביותר במסגרת התוכנית MTV Unplugged . ג'רי עלה להופעה חולה כתוצאה מהרעלת קיבה וליין היה נראה גמור לגמרי מסמים ואלכוהול. 32. באותה שנה קיימה הלהקה את ארבעת ההופעות האחרונות שלה עם ליין, שנפטר שש שנים מאוחר יותר באפריל 2002. מאותה השנה לא קיימה הלהקה שום פעילות והתפרקה לגמרי. 33. עוד באותה שנה הקליט ג'רי את השיר הראשון שלו כאמן עצמאי, "Leave Me Alone" הוקלט במסגרת הפסקול לסרט "The Cable Guy" בכיכובו של ג'ים קארי. את השיר ג'רי הקליט כשהוא שר, מנגן על הבס והגיטרה ושין על התופים. (Photo: Sandy Caspers) 34. באותה תקופה שחררה הלהקה שלושה אלבומי אוסף: "Nothing Safe: Best of the Box, Music Bank" ו-"Greatest Hits" ואלבום הופעה חיה אחד בשם LIVE . 35. ג'רי סיפר שהוא לא חשב לפתוח בקריירת סולו, הוא אהב מאוד להיות חלק מהלהקה, אך כשהמצב נראה לא טוב והעתיד בלתי ידוע הוא החליט לתפוס אומץ ולצאת לדרך עצמאית. 36. באפריל 1998 שיחרר ג'רי את אלבום הבכורה שלו Boggy Depot, לקידום האלבום הוא יצא לסיבוב הופעות עם שני חבריו מאליס ואפילו היווה מופע פותח ל'מטאליקה" ו"ואן הלן". 37. בשנת 2000 הכיר ג'רי את William DuVall והצטרף מדי פעם כאמן אורח בהופעות של להקתו. 38. במאי 2001 שבר ג'רי את הזרת שלו תוך כדי משחק פוטבול עם הגיטריסט שהופיע איתו, הוא נאלץ לעבור מספר ניתוחים והושתלה לו פלאטה מטיטניום וארבעה ברגים. 39. ביוני 2002 שיחרר ג'רי את אלבום הסולו השני שלו "Degradation Trip". באלבום התארחו אמנים כגון המתופף Mike Bordin מלהקת Faith No More, הבסיסט Robert Trujillo מלהקת "מטאליקה" והגיטריסט Chris DeGarmo מלהקת "Queensrÿche" שמקורה בסיאטל. 40. האלבום יצא חודשיים לאחר מותו של ליין והוקדש לזיכרו. בנובמבר יצא האלבום בגרסה מחודשת עם 11 שירים נוספים (ממש אלבום כפול), כאשר ההתאמה לאלבום כפול בוצעה נוכח מותו של ליין וכתיבת שירים נוספים. 41. וויליאם דובאל ולהקתו היו מופע חימום לסיבוב ההופעות של ג'רי שנועד לקידום האלבום, כשוויליאם עולה לשיר מדי פעם כזמר נוסף בשירים של אליס, מכאן החיבור בעתיד היה בלתי נמנע... 42. החל משנת 2003 ג'רי נקי משימוש בסמים ואלכוהול. 43. ג'רי עבד בשנת 2005 על אלבום חדש עם המתופף Stephen Perkins והבסיסט Chris Chaney, שניהם מלהקת "Jane's Addiction". האלבום תוכנן לצאת בשנת 2006 אך איחודה של "Alice In Chains" כפי שיתואר להלן מנע את יציאתו. 44. בפברואר 2005 חזרו שלושת חברי אליס הנותרים להופיע יחד בפעם הראשונה לאחר כמעט 10 שנים. זה היה בארוע התרמה לנפגעי הצונאמי. 45. השלושה יצאו לסיבוב הופעות עם זמרים אורחים רבים ומגוונים על מנת לחגוג את האהבה שלהם למוסיקה ולזכור את הימים שהיו פעם. 46. במהלך 2006 וויליאם דובאל הצטרף ללהקה באופן רשמי והפך לזמר הנוסף בלהקה. זה גרם להם לרצות להמשיך לכתוב ולהקליט מוסיקה חדשה. (Photo: Johnny Buzerio) 47. בספטמבר 2009 הוציאה הלהקה המחודשת את אלבומה הרביעי " Black Gives Way to Blue " , באלבום הזה ג'רי לקח את ההובלה בשירה וויליאם שימש כטייס משנה. 48. שיר הנושא של האלבום בו מנגן Elton John בפסנתר נכתב כמחווה לליין. לפני כתיבת השיר סיפר ג'רי כי חלה במחלה מסתורית של מגרנות ותשישות כשהרופאים לא מצליחים לגלות את המחלה, ג'רי מאמין שזו מחלה פסיכולוגית שנגרמה לו מהכאב של הפרידה מליין. האלבום היה מועמד לשני פרסי גראמי וכלל את הסינגלים: "A Looking in View", "Check My Brain", "Your Decision" ו- "Lesson Learned". 49. אגב, האלבום הזה שוחרר בדיוק 17 שנה אחרי האלבום "Dirt" ! 50. בשנת 2012 הוא קיבל את פרס Stevie Ray Vaughan על התמיכה והעזרה לאמנים אחרים, מטעם MusiCares ארגון ללא מטרת רווח שנועד לעזור למוסיקאים בתקופות של משבר פיננסי, אישי ורפואי. 51. במאי 2013 שיחררה הלהקה את אלבומה החמישי " The Devil Put Dinosaurs Here " , כשגם כאן ג'רי ממשיך את תפקידו כזמר המוביל של האלבום. גם האלבום הזה היה מועמד לפרסי גראמי וכלל את הסינגלים: "Hollow", "Stone ו-"Voices". 52. באוגוסט 2018 שיחררה הלהקה את אלבומה השישי " Rainier Fog " אותו הם הקליטו באולפן "Studio X", היכן שהוקלט אלבומה השלישי של הלהקה והאחרון עם ליין. האלבום כולל את הסינגלים: "The One You Know", "So Far "Under", "Never Fade ושיר הנושא של האלבום. 53. בפברואר 2017 הוציא ג'רי שיר סולו בשם "A Job To Do" במסגרת פסקול הסרט "John Wick: Chapter 2". 54. האלבום השלישי של ג'רי " Brighten" שוחרר באוקטובר 2021, כמעט 20 שנה מאז אלבום הסולו השני והכפול שלו. בעוד שרוב האלבומים ששוחררו ב-2021 הם פרי יצירתה של מגפת הקורונה, האלבום הזה נוצר עוד לפני פריצתה של המגפה במרץ 2019. 55. באוקטובר 2024 ג'רי הוציא את אלבומו השביעי "I Want Blood". אם באלבום הקודם הורגשו השפעות בלוז וקאנטרי, באלבום הזה ג'רי חוזר לשורשים האפלים והמטאלים שלו. כמובן שגם באלבום הזה משתתפים חבריו Robert Trujillo, Duff McKagan, ו- Greg Puciato. 56. ג'רי שיתף פעולה עם מגוון עצום של אמנים בהם הוא שימש כגיטריסט וגם זמר, בין הבולטים הם: האלבום Blackacidevil של Danzig, באלבום " Garage Inc " . של "Metallica", באלבום "Jupiters Darling" של "Heart", באלבום הקאברים "Under Cover" של Ozzy Osbourne ועוד רבים אחרים... 57. בנוסף לפסקולים שציינו יש לג'רי עוד מספר שירים בסרטים נוספים כמו: "She Was My Girl" בסרט Spider-Man" "(2002), "Ashes to Ashes בסרט The Punisher" (2004)". קנטרל הוא כשרון ענק ויש לו יכולת לרגש שנמצא אצל מעטים ומיוחדים מהגיטריסטים, אתם מוזמנים להאזין לאלבום ב: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

ב- 18 למרץ, 1977, Iggy Pop  הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו "The Idiot". בתקופה בה יצא האלבום "The Idiot", היה Iggy Pop בעיצומו של תהליך בנייה מחדש של עצמו לאחר קריסתה של להקת "The Stooges". שנים של כאוס, התמכרויות ולהקה שקרסה תחת העוצמה והכאוס שיצרה בעצמה, הותירו אותו במצב לא יציב. נקודת המפנה הגיעה כאשר David Bowie  הזמין אותו לאירופה. זו היתה תחילתה של ידידות מופלאה ושל אחת השותפויות היצירתיות המרתקות בתולדות הרוק. במקום לשחזר את אנרגיית הפרוטו-פאנק האלימה שאפיינה את "The Stooges", דחף David Bowie  את Iggy Pop לכיוון אפל וניסיוני יותר, ובכך עיצב מחדש את הזהות האמנותית שלו. הקלטות האלבום החלו בשנת 1976 באולפני Château d'Hérouville בצרפת, לפני שעברו אל האווירה היצירתית של ברלין, שם David Bowie  עצמו החל לחקור כיוון ניסיוני חדש. David Bowie  הפיק את האלבום, השתתף בכתיבת כל השירים ומילא תפקיד מרכזי בעיצוב המוזיקה, בקולות רקע ובנגינה על מספר רב של כלים, כשהוא בונה צליל המושפע ממוזיקה אלקטרונית אירופית ומקצבים מכניים קרים. התוצאה הייתה שונה לחלוטין מיצירותיו הקודמות של Iggy Pop : קרה יותר, מאופקת יותר ובעלת אווירה עמוקה ומהפנטת. השיר "Sister Midnight"  פותח את האלבום ומציג מיד את הגרוב ההיפנוטי שמגדיר חלק גדול מהאלבום. הקצב פועם בדיוק מכני בעוד שהגיטרה של Carlos Alomar פועלת כקונטרה חדה ודוקרת. במקום האגרסיביות הפרועה שאפיינה את הקריירה המוקדמת שלו, Iggy Pop מבצע כאן שירה מהפנטת ונשלטת, ויוצר מתח אפל ומפתה שמושך את המאזין אל תוך עולמו המטריד של האלבום. הקצב המינימליסטי של "Nightclubbing"  נחשב לאחד הרגעים האייקוניים ביותר באלבום. השיר בנוי סביב מכונת תופים פרימיטיבית ואקורדים מסתוריים בפסנתר, והוא כמעט נשמע רובוטי בחזרתיות שלו. השירה המרוחקת של Iggy Pop לוכדת באופן מושלם את הזוהר הריקני של חיי הלילה העירוניים, והופכת את תרבות המועדונים למשהו מסתורי ומהפנט בצורה מוזרה. התפרצות אנרגיה חדה יותר מגיעה עם "Funtime" , אחד הקטעים האגרסיביים ביותר באלבום. גיטרות מעוותות דוחפות את השיר קדימה בעוד ש- Iggy Pop חוזר שוב ושוב על הקריאה "Fun! Fun! Fun!" בסרקזם חריף. מתחת לפני השטח מסתתרת ביקורת אפלה יותר על תרבות חיי הלילה, מה שגורם לשיר להישמע יותר כלעג מאשר כחגיגה. הרבה לפני ש- David Bowie  הפך אותו ללהיט עולמי בשנות השמונים, השיר "China Girl"  הופיע כאן בגרסתו המקורית והאפלה בהרבה. העיבוד נשמע שברירי ומעט לא יציב, בנוי סביב גיטרות מעוותות, פסנתרים וסינתיסייזרים שמעניקים לשיר אווירה אפלה. הביצוע הווקאלי של Iggy Pop מביא עמו כנות פצועה שמעניקה לגרסה הזו עוצמה רגשית, בניגוד חד לגרסה המלוטשת שהפכה מאוחר יותר ללהיט. השיר "Dum Dum Boys"  הוא אחד הרגעים האישיים והמרגשים ביותר באלבום. השיר נכתב כמחווה לחבריו של איגי פופ מלהקת "The Stooges", ובמיוחד לגיטריסט רון אשטון. המבנה של השיר מתחיל בצורה רגועה יחסית, אך בהדרגה מתפתח להתפרצות גיטרות רועשת שמזכירה את הצליל הפרוע של הלהקה הישנה. במהלך השיר איגי פופ מקריא כמעט כמונולוג את שמות חברי הלהקה, רגע שמעניק לשיר תחושת נוסטלגיה וכאב ומדגיש את הקשר העמוק לעבר שממנו הוא ניסה להתקדם. למרות ש- "The Idiot" הגיע רק למקום ה-72 במצעד האלבומים הבריטי, ההשפעה ארוכת הטווח שלו הייתה עצומה. האלבום סייע להגדיר מחדש את Iggy Pop כאמן סולו ופתח את הדלת לרוק אפל וניסיוני יותר. המרקמים האלקטרוניים הקרים והאווירה הקודרת שלו המשיכו להדהד במוזיקת פוסט-פאנק ואינדסטריאל במשך עשורים. גם היום, "The Idiot" נחשב עדיין לאחת היציאות המחודשות הנועזות ביותר בתולדות הרוק ולרגע מכריע ומכונן בקריירה של Iggy Pop . להאזנה : Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

ב- 17 למרץ, 1998, "Van Halen" הוציאו את אלבומם ה- 11 "Van Halen III". במשך יותר משני עשורים, "Van Halen" הייתה אחת מלהקות ההארד רוק המשפיעות והמצליחות ביותר מבחינה מסחרית. מאז אלבום הבכורה פורץ הדרך ( " Van Halen ") משנת 1978 ועד תקופת ההצלחה הגדולה של הלהקה עם Sammy Hagar  בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, הלהקה עיצבה מחדש שוב ושוב את הצליל שלה תוך שהיא שומרת על העוגן שהגדיר אותה בדמות נגינת הגיטרה המהפכנית של Eddie Van Halen . עם זאת, באמצע שנות ה-90 נכנסה הלהקה לתקופה סוערת. Sammy Hagar  עזב בשנת 1996, איחוד קצר עם הסולן המקורי David Lee Roth  התפורר במהירות, ובסופו של דבר נאלצה הלהקה לגייס את Gary Cherone מלהקת "Extreme" כסולן החדש שלה. "Van Halen III" הפך לאלבום היחיד שהוקלט עם Cherone ומייצג את אחד הפרקים יוצאי הדופן והשנויים ביותר בהיסטוריה הארוכה של הלהקה. האלבום הוקלט במהלך שנת 1997 באולפני 5150 של Eddie Van Halen  ב- Studio City שבקליפורניה. האלבום הופק על ידי Eddie Van Halen יחד עם מלחין הטלוויזיה Mike Post, והפרויקט שיקף את הגישה הניסיונית ההולכת ומתחזקת של אדי. בניגוד לאלבומים קודמים, בהם הלהקה פעלה כיחידה שיתופית ומהודקת יותר, רבים מהעיבודים והכיוונים המוזיקליים הונעו בעיקר על ידי אדי עצמו. סשני ההקלטה הולידו את האלבום הארוך ביותר בקטלוג של הלהקה, וזמן הנגינה המורחב אפשר לקבוצה לחקור תחומים ומבנים מוזיקליים שכמעט ולא נשמעו באלבומיה הקודמים. האינטרו האקוסטי האינסטרומנטלי הקצר והבלתי שגרתי "Neworld"  פותח את האלבום ומוביל במהירות אל "Without You" הסינגל הראשון ששוחרר מהאלבום. השיר מציג מיד גוון כבד ואפל יותר מרוב החומר המוקדם של הלהקה. Gary Cherone מספק ביצוע ווקאלי אינטנסיבי השונה הן מהסגנון המלודי של Sammy Hagar והן מהגישה הכריזמטית של David Lee Roth , בעוד שאדי עורם לו שכבות של גיטרות קצב עוצמתיות יחד עם סולואים מרחפים שמדגישים את סגנון הנגינה הייחודי שלו. מעניין לציין שזהו אחד משלושה שירים בלבד באלבום שבהם Michael Anthony  מנגן על בס, בעוד שבשאר השירים עושה זאת Eddie Van Halen . חלק גדול מהאלבום בוחן מבני שירים ארוכים ומתקדמים יותר. "From Afar"  מתפתח בהדרגה עם מרקמי גיטרה אווירתיים לפני שהוא מגיע לפזמון העוצמתי, בעוד "Dirty Water Dog"  משלב ריפים אגרסיביים עם מקצבים שונים ומשתנים שמדגישים את נגינת התופים הדינמית של Alex Van Halen . אדי מתנסה בשכבות של הרמוניות גיטרה ובעיבודים לא שגרתיים, מה שמעניק לשיר אופי צפוף ולעיתים בלתי צפוי. אחד הקטעים המרשימים באלבום הוא "Year to the Day" , הוא יצירה אפלה ורגשית המתפתחת באיטיות לאורך אורכה. השיר בונה מתח באמצעות קטעי גיטרה קודרים לפני שהוא מתפרץ לאחד מסולואי הגיטרה המיוחדים ביותר של Eddie Van Halen  בתקופה זו. לעומתו, "Fire in the Hole"  מביא עמו התפרצות ישירה יותר של אנרגיית הארד רוק, עם גרוב חזק וליינים חדים של גיטרה. האלבום נחתם עם "How Many Say I"  הבלתי צפוי, שבו Eddie Van Halen  לוקח את תפקיד השירה, תוך שהוא מלווה את עצמו בפסנתר. השיר מהורהר ומאופק, ומציע שינוי חד מהזהות הגיטריסטית הדומיננטית שהלהקה בנתה לאורך השנים. הטון האינטימי שלו מחזק את התחושה שהאלבום מתעד להקה שמחפשת כיוון חדש. עם יציאתו, "Van Halen III" נכנס למצעדים בהצלחה, אך עורר תגובות מעורבות מצד מבקרים ומעריצים ותיקים. חלק מהמאזינים העריכו את הנכונות של "Van Halen" להתנסות ולהרחיב את הצליל שלה, בעוד אחרים התגעגעו לכתיבה התמציתית ולסגנון הייחודי שאפיינו את האלבומים המוקדמים. עם השנים נותר האלבום כאחד הפרקים השנויים ביותר במחלוקת בדיסקוגרפיה של הלהקה, אך יחד עם זאת הוא מהווה מסמך מסקרן של הרכב אגדי שמנסה לפרוץ אל טריטוריה מוזיקלית חדשה. להאזנה: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

הוא אחת הדמויות המשפיעות על עולם האלטרנטיב של שנות התשעים, הוא גיטריסט, קלידן בסיסט, זמר מפיק ויוצר. קוראים לו Billy Corgan ויש לנו כמה עובדות לספר לכם על האיש המאוד מיוחד הזה. (Photo: Daniel Karmann/picture-alliance) 1. הוא נולד ב- 17 למרץ 1967 שם William Patrick Corgan באילינוי שבארה"ב. 2. אביו וויליאם קורגן היה גיטריסט ג'אז ובלוז. 3. בשנת 1970 הוריו התגרשו ואביו התחתן זמן קצר לאחר מכן. קורגן ואחיו עברו להתגורר עם האבא וקורגן ציין שבשנים אלה הוא עבר התעללות פיזית ונפשית מצד אימו החורגת. 4. ילדותו של קורגן לא היתה פשוטה. הוא העיד שחווה דיכאונות קשים בנעוריו, עד כי נהג לחתוך את עצמו כדי להתמודד עם הכאב. 5. בשנת 1976 נולד לו אח חורג בשם ג'סי שאובחן כבעל מוגבלויות שונות, לרבת שיתוק מוחין ותסמונת טורט. קורגן נהג לטפל, לשמור ולהגן עליו בנעוריו. 6. בראשית שנות השמונים קורגן וחבריו צילמו סרט קצר שנקרא "Alien 1/2" והושפע מהסרט "Alien" של רידלי סקוט. 7. קורגן היה מצטיין בספורט בבית הספר היסודי, אך בתיכון הוא זנח את הספורט והחל להתעניין במוזיקה. 8. הוא החליט ללמוד לנגן על גיטרה אחרי שביקר בבית של חבר ללימודים וראה גיטרת גיבסון "Flying V". 9. הגיטרה הראשונה שלו היתה חיקוי של גיבסון לס פול, אותה קנה לו אביו מחסכונותיו. 10. אביו של קורגן אומנם עיצב את טעמו המוזיקלי של קורגן כשעודד אותו להקשיב ל- Jimi Hendrix ול- Jeff Beck , אך הוא מעולם לא לימד אותו לנגן בגיטרה. קורגן נאלץ ללמד את עצמו לנגן על הכלי. 11. טעמו המוזיקלי של קורגן נע בין הארד רוק kרוק קלאסי וניו ווייב. הוא נהג להאזין ללהקות כמו: Queen", "Boston", ELO", "Rush", "Bauhaus", "The Cure", John Cale" ועוד. 12. כבר במהלך לימודי התיכון היו לקורגן מספר הרכבים מוזיקליים, אחד מהם נקרא The Marked. 13. השם "The Marked" נבע מכתמי הלידה שהיו לקורגן ולמתופף הלהקה על גופם. 14. כתם הלידה של קורגן הוא די גדול ובצבע אדון והוא נמצא על ידו השמאלית כפי שניתן לראות בעטיפת אלבום הסולו של קורגן "TheFutureEmbrace". 15. קורגן נהג לכתוב ביקורות על אלבומים ולהקות למגזין של בית הספר. במסגרת ביקורות אלה הוא למעשה חזה את ההצלחה של להקות כמו "U2", "R.E.M" ו- "Metallica". 16. הוא סיים את לימודי התיכון בהצטיינות ומספר מוסדות הציעו לו מענקים ומלגות לימודים, ביניהם אוניברסיטת מישיגן. 17. גם סבתו הותירה לו חיסכון ללימודים גבוהים אך קורגן בחר להשקיע את הכסף במוזיקה ועבר בשנת 1985 יחד עם להקתו "The Marked" לסנט פטרסבורג, פלורידה, בכדי לנסות את מזלו. 18. הלהקה לא הצליחה והתפרקה ובילי חזר להתגורר עם אביו בשיקגו, שם החל לעבוד בחנות תקליטים. 19. בשנים 1987-1988 הוא היה שותף להרכב "Deep Blue Dream" בו ניגן גם Wayne Static שבהמשך יקים את להקת "Static-x". 20. במהלך עבודתו בחנות התקליטים פגש בילי בגיטריסט James Iha והשניים החלו לעבוד על חומרים והקליטו דמואים שקורגן הגדיר מאוחר יותר כהקלטות גות-פופיות עגומות. 21. בתקופה זו קורגן ניגן בבס, איהא בגיטרה והחברה השלישית בלהקה היה מכונת תופים. 22. בהמשך הוא פגש בבסיסטית D'arcy Wretzky לאחר הופעה מקומית של להקת "The Dan Reed Network". 23. כך נוסדה "The Smashing Pumpkins" כאשר קורגן, איהא ודרסי מנגנים במועדונים מקומיים בליווי מכונת תופים. 24. לקראת הופעה שנקבעה ללהקה במועדון המטרו בשיקגו ב- 5 לאוקטובר 1988, גייסה הלהקה לשורותיה את המתופף Jimmy Chamberlin . 25. התוספת של Jimmy Chamberlin הובילה את הלהקה לכיוון מוזיקלי כבד יותר. 26. אלבום הבכורה " Gish " שוחרר בשנת 1991 והיה בו שילוב של סגנונות מוזיקליים כמו רוק פסיכדלי והבי מטאל. 27. בהופעה שערכה הלהקה בפסטיבל רדינג בשנת 1992, קורגן היה כל-כך מתוסכל מהסאונד עד כי הוא שבר את הגיטרה וזרק אותה לקהל, היא נחתה על ראשו של מנהל חברת התקליטים של הלהקה. 28. ההצלחה של " Gish " עלתה על המצופה, אך אלבומה השני של הלהקה משנת 1993 – " Siamese Dream " כבר העניק ללהקה הצלחה מסחררת ושבחים רבים מצד הקהל והמבקרים. 29. עם זאת, " Siamese Dream " היה אלבום שנולד מתוך כאב גדול, הוא כמעט וחיסל את הלהקה והוא זיכה את קורגן בכינוי פרפקציוניס ו- control freak לאחר שהקליט מחדש את תפקידי הגיטרה והבס של איהא ודרסי. 30. בשנת 1994 שחרר הלהקה את אלבום האוסף " Pisces Iscariot " שכלל קטעים שלא שוחררו באלבומי הרשמיים של הלהקה. 31. בשנת 1995 שחררה הלהקה את אלבומה השלישי " Mellon Collie and the Infinite Sadness ". מדובר בשיא האומנותי של הלהקה. יצירת מופת שאפתנית שנפרשה על-פני שני דיסקים ושלושה אלבומי ויניל. 32. האלבום היה מועמד לשבעה פרסי גראמי באותה השנה, והוענקו לו תשעה אלבומי פלטינה. השיר "1979" מתוכו הפך ללהיט הגדול ביותר של קורגן והלהקה. 33. ב- 11 לנובמבר 1995 ערכה הלהקה הופעה בתוכנית הטלוויזיה Saturday Night Live. קורגן הופיע בה לראשונה כמגולח ראש. הקטע המצולם האחרון של קורגן עם שיער הוא בקליפ לשיר " Bullet with Butterfly Wings ". 34. במהלך סיבוב ההופעות שנועד לקידום האלבום, ב- 12 ליולי 1996, נטלו המתופף צ'מברלין והקלידן Jonathan Melvoin מנת יתר של הירואין. הקלידן מת וצ'מברלין שרד, אך התקרית הובילה לפיטוריו המיידיים מהלהקה. 35. את האלבום הבא " Adore " ששוחרר בשנת 1998 הקליטה הלהקה כבר כשלישייה כשהיא נעזרת במכונת תופים ובמתופפי סשנים. 36. השיר " For Martha " מתוך האלבום נכתב על אימו של קורגן – מרתה, שנפטרה בשנת 1996. 37. בשנת 1999 חזר צ'מברלין ללהקה ובשנת 2000 שחרר הלהקה את אלבום הקונספט " Machina/The Machines of God ", אשר הוביל לביקורות מעורבות של המבקרים והקהל בשל סגנונו. בסיום הקלטת האלבום עזבה דרסי את הלהקה והיא הוחלפה בבסיסטית של להקת "Hole" לשעבר - Melissa Auf der Maur. 38. בהמשך אותה שנה הוציאה הלהקה את אלבום ההמשך למאשינה - "Machina II/The Friends & Enemies of Modern Music" אשר שוחרר להורדה בחינם דרך האינטרנט. זה היה אלבומה האחרון של הלהקה במתכונת הנוכחית, כשהלהקה עורכת את המופע האחרון שלה ב- 2 לדצמבר 2000. 39. בסוף שנת 2001 קורגן וצ'מברלין חברו לגיטריסט והזמר Matt Sweeney שהיה חבר ותיק של קורגן, להקמת ההרכב "Zwan". הם צירפו אליהם את הבסיסט Paz Lenchantin וגיטריסט נוסף David Pajo להשלמת ההרכב. 40. ההרכב הופיע במהלך שנת 2002 כאשר אלבום הבכורה (והיחיד) שלו "Mary Star of the Sea" משוחרר בשנת 2003. 41. בשנת 2004 פצח קורגן בקריירת סולו כשהוא מקליט במסגרת הפרוייקט "ChicagoSongs project 72" שעות של שירי פולק אקוסטיים הקשורים להיסטוריה של העיר שיקגו. הפרויקט לא שוחרר כאלבום עד ליום זה. 42. באותה שנה הוא כתב את השיר " Forget It " שנכנס לפסקול הסרט "National Treasure" של ניקולס קייג'. 43. בשנת 2005 שחרר קורגן את אלבום הסולו הראשון שלו "TheFutureEmbrace" אשר כלל שילוב של מוזיקה אלקטרונית ואלטרנטיב. האלבום נכשל וזכה לביקורות קרות מצד המבקרים השונים. בהמשך שחרר קורגן עוד שני אלבומי סולו, האחרון - "Cotillions" שוחרר בנובמבר 2019. 44. בשנת 2005, פרסם קורגן מודעה בה הודיע על רצונו להשיב את "סמאשינג פאמפקינס" לפעילות ובתאריך ה- 20 באפריל 2006 הוא כבר פרסם באתר הרשמי של הלהקה הודעה לפיה היא אכן מתעתדת להתאחד. 45. הופעתה הראשונה של הלהקה לאחר האיחוד היתה ב- 22 למאי 2007. לצד קורגן וצ'מברלין הופיעו שני חברי הלהקה החדשים ג'ינג'ר רייס בגיטרה בס וג'ף שרודר בגיטרה. 46. ב- 10 ליולי 2007 שוחרר אלבום האיחוד " Zeitgeist ". מאז שחררה הלהקה עוד חמישה אלבומי אולפן: " Oceania " משנת 2012, "Monuments to an Elegy" משנת 2014, "Shiny and Oh So Bright, Vol. 1 / LP: No Past. No Future. No Sun". משנת 2018, " Cyr " משנת 2020 וכמובן אופרת הרוק המשולשת "Atum" בשנת 2022-2023. (Photo: Photo: Linda Strawberry) 47. לקורגן יש יד בלא פחות מעשרה פסי קול של סרטים, חלקם מאוד מפורסמים כמו "Ransom" עם מל גיבסון ו- "Rampage" עם דוויין ג'ונסון. בחלקם הוא נתן את רק את קולו ובחלקם הוא היה שותף מלא לכתיבה והפקה של פס קול הסרט ושיר הנושא של הסרט. 48. הוא שיתף פעולה עם עשרות אמנים, בתפקיד המפיק, הכותב, הזמר והגיטריסט. הוא הפיק מספר שירים ללהקת הרוק האלטרנטיבי Catherine, הוא השתתף בשירה באלבומים של Marilyn Manson , "New Order", Lenny Kravitz , Tony Iommi , "Scorpions ועוד רבים. הוא הפיק וכתב מספר שירים לאומנים כמו: "Hole", Lisa Marie Presley, Breaking Benjamin", Taproot, "Korn" ועוד. 49. בשנת 1998 השתתף קורגן בכתיבת חלק משירי האלבום " Celebrity Skin " של להקת "Hole". 50. הוא נשאר מיודד עם Courtney Love ובהמשך אף ניהל עימה מערכת יחסים, כאשר בשנת 2006 הוא אפילו עבר להתגורר איתה ועם ביתה Frances Bean Cobain באחוזה שלה שבהוליווד. 51. קורגן גם הוא היה שותף באותה תקופה לכתיבה והפקה של מספר שירים באלבום הרביעי והאחרון של להקתה "Hole" בשם "Nobody's Daughter". 52. מיד לאחר שחרור האלבום קורגן התעצבן על קורטני שפעלה ללא רשותו עם השירים והם החלו להחליף ביניהם "מהלומות" בטוויטר ובפייסבוק. זה היה כל-כך מכוער ופוגעני והשניים לא מדברים עד היום. 53. לקורגן יש חיבה גדולה מאוד לספורט ההאבקות, בשנת 2011 הוא הקים את הארגון "Resistance Pro" שקיים תחרות האבקות בשיקגו. בשנת 2015 הוא לקח את תפקיד המפיק ראשי ב- Total Nonstop Action Wrestling כשתפקידו היה ליצור דמויות ולכתוב עלילה לגיבוי ההאבקות. 54. קורגן גם אוהב מאוד בייסבול. זה החל בגיל צעיר כשהיה אספן של קלפי בייסבול, זה המשיך בהערצתו את קבוצת הבייסבול השיקגו קאבס, ואף כשהפך לפרשן בייסבול בתחנת רדיו מקומית בשיקגו. 55. בשנת 2017 רכש קורגן את הבעלות על ארגון ה- "National Wrestling Alliance" שהיה הגוף המוביל והבלעדי להאבקות מקצועית עד לשנות ה-80' אז קם הארגון המפורסם ביותר היום ה-WWF. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

הוא אומנם הבן של, אבל הוא גם הרבה בזכות עצמו. הוא האומן הכי צעיר שסיקרנו כאן, אבל בהחלט מגיע לו. אז קבלו כמה עובדות על Wolfgang Van Halen... (Photo: Michael Buckner) 1. הוא נולד ב- 16 למרץ 1991 בסנטה מוניקה קליפורניה בשם Wolfgang William Van Halen. 2. הוא בנם היחיד של הגיטריסט Eddie van Halen והשחקנית Valerie Bertinelli. 3. הוריו העניקו לו את שמו על שם המלחין Wolfgang Amadeus Mozart. 4. כבר מגיל צעיר התחנך וולפגנג על ברכי המוזיקה כשהוא לומד בעיקר מאביו - אדי ואן הלן, לנגן על שלל כלי נגינה. (Photo: Instagram) 5. אדי נהג להנציח את הקשר שלו עם וולפגנג, בין היתר, בשמות שהעניק לשירים ולכלי נגינה שונים במהלך הקריירה שלו. כך לדוגמא כותרת הקטע האינסטרומנטאלי " 316 " מתוך האלבום " For Unlawful Carnal Knowledge " ששוחרר בשנת הלידה של וולפגנג, הינה למעשה תאריך הלידה שלו (מרץ 16). 6. אדי שיתף פעולה עם חברת "Peavey" ליצור סדרת גיטרות שנקראה "Wolfgang series". 7. בשנת 2008 אדי העניק לגיטרת הקסטום שלו את השם "Fender EVH Wolfgang". 8. הכלי הראשון עליו ניגן וולפגנג היה תופים, עליהם החל לנגן בגיל 9. הוא קיבל מספר שיעורים מדודו Alex Van Halen אבל על פי רוב הוא לימד את עצמו לנגן. 9. בגיל 10 אדי רכש לו את מערכת התופים הראשונה שלו, לאחר שראה שהוא מתקדם ממש יפה בנגינה. 10. בהמשך עבר וולפגנג לנגן על גיטרת בס, גיטרה ולאחר מכן למד לנגן גם על קלידים. 11. כשהיה בן 13 בלבד הוא כבר עלה על הבמה להופעות של להקת "Van Halen" כנגן אורח. אחד מהקטעים אותם עלה לנגן לצד אביו היה הקטע האינסטרומנטאלי " 316 " הקרוי כאמור על תאריך הלידה שלו. (Photo: Ethan Miler) 12. בשנת 2006 כשוולפגנג היה בן 15 בלבד הודיע Eddie van Halen כי הוא מצטרף כחבר מן המניין ללהקה, אשר יחליף את הבסיסט Michael Anthony. 13. מעבר להופעות אותם ביצע עם הלהקה, וולפגנג הקליט עימה את האלבום "A Different Kind of Truth", משנת 2012, אלבום האיחוד עם David Lee Roth . וולפגנג גם שר קולות רקע והשתתף בכתיבת השירים. 14. אביו נהג לכנות אותו "בסיסט קצב" על משקל "גיטריסט קצב", לאור סיגנון הנגינה הייחודי שלו ששילב קצב והובלה. 15. בספטמבר 2012 החליף וולפגנג את הבסיסט Brian Marshall בהרכב הסולו "Tremonti" של Mark Tremonti , גיטריסט להקת "Creed" ו- "Alter Bridge". בהמשך הוא ניגן בשני אלבומיו " Cauterize " משנת 2015 ו- " Dust " משנת 2016. (Photo: Ashley Maile) 16. ביוני 2021 שחרר וולפגנג את אלבום הבכורה שלו " Mammoth WVH " שזהו גם שם ההרכב. את השם הוא ביסס על אחד השמות הראשונים של להקת "Van Halen", אשר בשנת 1972 נקראה "Mammoth". הוא סיפר שביקש את רשותם של אביו ודודו אלכס לעשות שימוש בשם כאשר הוא מוסיף לו את האותיות WVH שהינם ראשי התיבות של שמו. 17. וולפגנג כתב את כל שירי האלבום והוא שר ומנגן על כל כלי הנגינה בו. 18. הסינגל הראשון ששוחרר מהאלבום, היה " Distance " אותו הקדיש וולפגנג לאביו Eddie van Halen לאחר מותו. הוידאו קליפ לשיר כולל צילומים ממצלמה ביתית של וולפגנג יחד עם אדי. 19. ביוני 2023 שחרר וולפגנג את אלבום הסולו השני שלו "Mammoth II". גם באלבום הזה הבחור המוכשר מנגן על כל הכלים באלבום שיצא בהפקתו של Michael Baskette. 20. באוקטובר 2025 שחרר וולפגנג את אלבום הסולו השלישי בשם "The End" כשהוא משנה את שם הלהקה ל "Mammoth". האלבום הזה ממשיך הקו המוזיקלי של וולפגנג שמשלב רוק מודרני עם השפעות קלאסיות. גם הפעם האלבום כולל חומרים שנכתבו והוקלטו על ידי וולפגנג עצמו, שממשיך להוביל את הפרויקט כמעט לבדו, כפי שעשה גם באלבומים הקודמים. להאזנה לאלבום  "The End" ב: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

היא אחת מסנדקיות הגראג' ויש לה "לב" זהב שיחד עם אחותה השפיעו על עולם המוסיקה !! (Photo: Nancy Wilson) 1. שמה המלא הוא Nancy Lamoureaux Wilson והיא נולדה ב-16 מרץ 1954 בסן-פרנסיסקו, קליפורניה. 2. יש לה שתי אחיות גדולות ממנה, Lynn ו- " Ann Wilson " . (Photo: George Rose) 3. הואיל ואביה שירת בצבא, המשפחה הרבתה להסתובב בעולם והיא גדלה בדרום קליפורניה ובטייוואן עד שבגיל שש אביה פרש מהצבא והם עברו לגור בסיאטל. 4. היא זוכרת את רגע ההארה שבו היא ואחותה אן ידעו שהן הולכות להיות כוכבות רוק, כשהן צפו יחד בתוכנית "The Ed Sullivan Show" שאירחה באותו ערב את להקת "The Beatles", היא הייתה בת 8 באותו הזמן. 5. במהלך התיכון הוריה רכשו לאן גיטרה אקוסטית ובהמשך רכשו לננסי גיטרה יותר קטנה (גיטרת ילדים). ננסי לא אהבה את הגיטרה שלה ו"גנבה" מאחותה את הגיטרה לעיתים קרובות. 6. השתיים החלו להופיע יחד באירועים קהילתיים של הכנסיה, לונה פארקים ופסטיבלים מקומיים. הן הרגישו שהן מצליחות לגעת בקהל ולמרות שכמעט בכל הופעה מחצית מהאנשים היו עוזבים זה רק חיזק אותן. 7. בשנת 1973 הצטרפה ננסי ללהקה של אחותה בשם "Heart". היא סיפרה שזה לא היה כל כך פשוט. הגברים בלהקה לא ממש הסכימו לצרף את ננסי והחליטו שהיא צריכה לעבור אודישין. הם נתנו לה משימה, ללמוד לנגן בערב אחד את השיר "Clap" של להקת “Yes”, היא כמובן עברה בהצלחה! 8. באותה שנה עברה כל הלהקה לוונקובר שבקנדה להקליט את אלבום הבכורה. (Photo: Michael Putland) 9. בשנת 1975 הם שיחררו את אלבום הבכורה "Dreamboat Annie". המפיק Mike Flicker עזר ללהקה ללטש את הסאונד ולחתום על חוזה הקלטות עם חברת Mushroom. הם שיחררו 4 סינגלים מהאלבום שתפסו תאוצה אחד אחרי השני, ביניהם "Crazy on You" האדיר. משם כבר פרצה הלהקה גם לארה"ב, דרך סיאטל מקום הולדתן של האחיות ווילסון. 10. בעקבות התנהלות קלוקלת של חברת התקליטים שהגיעה לשיאה בכתבה של עמוד שלם במגזין רולינג סטון, הכוללת תמונה של האחיות ווילסון חשופות כתפיים זו לצד זו ואת המשפט: "It Was Only Our First Time", פירקה הלהקה את החוזה אל מול חברת התקליטים. 11. בשנת 1977 שיחררה הלהקה את אלבומה השני "Little Queen" שהוקלט בסיאטל. אחד השירים המפורסמים ביותר של הלהקה "Barracuda" כבש את המצעדים והביא את הארט שוב להצלחה מסחררת. מדובר בשיר כועס במיוחד על חברת התקליטים Mushroom Records שפירסמה את תמונתן ברולינג סטון והפיצה שמועה לפיה לכאורה האחיות מנהלות רומן, וכל זאת בכדי לעורר את דעת הקהל. אן גילתה על הכתבה במקרה כשמעריץ הגיע אליה אחרי הופעה ושאל אותה "איך היחסים"? היא חשבה שהוא מדבר על החבר שלה, אך כשהבינה במה מדובר היתה המומה והלכה לכתוב את השיר. 12. יחד עם זאת, זה לא היה ממש סוף הסיפור עם חברת התקליטים וכתוצאה ממחויבות משפטית שהייתה ללהקה עם החברה, הם חוייבו להוציא אלבום נוסף תחת השם שלה. הם עבדו באופן מרתוני במשך 4 ימים כדי להקליט אלבום נוסף בשם "Magazine" ששוחרר אף הוא בשנת 1977, רק כדי לסיים את ההתקשרות עם אותה חברה. 13. כתוצאה מכך, הגיעה הלהקה להישג יוצא דופן כאשר שלושה מאלבומיה צועדים בו זמנית במצעדים. 14. אם זה לא מספיק, אז שנה לאחר מכן, ב- 1978, הם משחררים את אלבומם הרביעי "Dog & Butterfly". האלבום חולק לשניים כשהחלק הראשון היה ה- "Dog" וכלל שירים יותר רוקיסטים וחזקים, בעוד שהחלק השני - "Butterfly" כלל בלדות ושירים יותר רכים. האלבום הגיע למקום ה-17 בבילבורד. 15. במהלך סיבוב ההופעות של הלהקה גילתה ננסי שחברה ללהקה הגיטריסט והמפיק Roger Fisher שהיה גם בן זוגה, בוגד בה. לאחר סיום סיבוב ההופעות החליטו חברי הלהקה להדיח את פישר ופיטרו אותו מהלהקה. זה נתן לננסי את ההזדמנות לקחת את ההובלה והיא לקחה את תפקיד הגיטרה המובילה. (Photo: Norman Seeff) 16. בשנת 1980 שיחררה הלהקה את אלבומה החמישי "Bébé le Strange". זהו האלבום הראשון ללא פישר. האחיות ווילסון תמיד הובילו את הלהקה, אך מכאן והלאה הן בעצם היוו את הגרעין הקשה של Heart. האלבום זכה להצלחה מסחררת והגיע למקום ה-5 בבילבורד כשהוא מבלה שם במשך 22 שבועות. 17. החל מראשית שנות השמונים עברה הלהקה שינויים מוזיקליים שעיקרם התרככות ופזילה לכיוון המיינסטרים, עם אלמנטים של פופ, הארד רוק וגלאם מטאל. האחיות העידו שבאותה תקופה הסמים חגגו ואבקת הקוקאין הלבנה הייתה מפוזרת בכל מקום. שיאו של המהפך המוזיקלי היה באלבום "Heart" ששוחרר בשנת 1985 ואשר כלל להיטים רבים כמו: "These Dreams" שהיה השיר הראשון של הלהקה שכבש את פסגת המצעדים, "What About Love", "Never", "Nothin' at All" ועוד. המעבר לגלאם התבטא גם במראה החיצוני כפי שבא לידי ביטוי בעטיפת האלבום. 18. בשנת 1987 יצא האלבום "Bad Animals", ממנו יצא הסינגל “Alone” שהיה לסינגל השני של הלהקה שמגיע למקום הראשון. ההצלחה הייתה מסחררת ואדירה עד למצב שסיבוב ההופעות לקידום האלבום היה סולד אאוט עוד לפני שהתחיל וזה כלל 3 הופעות עוקבות באצטדיון Wembley. 19. במהלך סיבוב ההופעות אחותה של ננסי החלה לחוות התקפי חרדה ופחד במה, במטרה לחפות על אחותה, ננסי הייתה מבצעת סולואים וקטעי גיטרה מאולתרים כדי להחזיק את הקהל. (Photo: Daniel Knighton) 20. האחיות ווילסון שיחררו סה"כ 16 אלבומים תחת ההרכב "Heart" כשהאחרון "Beautiful Broken" שוחרר ב-2016. הן זכו להצלחה והערכה רבה מצד המאזינים ומצד המבקרים וסינגלים רבים כבשו את המצעדים ואת תחנות הרדיו. 21. בשנת 1991 הקימו האחיות את אולפן ההקלטות "Bad Animals" שנקרא על שם אלבומה התשיעי של הארט. האולפן המפורסם שידוע היום בשמו "Studio X" היווה חלק עצום בהתפתחות סצנת הגראנג', ובו הקליטו להקות רבות ביניהן: Alice In Chains, Soundgarden, Pearl Jam, Nirvana ועוד רבים... 22. באותה שנה הן גם הקימו הרכב צדדי בשם "The Lovemongers" שהקליט גירסת כיסוי לשיר "The Battle of Evermore" של לד זפלין, לפסקול הגדול של הסרט "Singles" . מספר שנים מאוחר יותר, בשנת 1997, שיחרר ההרכב את האי.פי.- "Whirlygig". 23. ננסי התחתנה עם במאי הסרט Cameron Crowe ובהמשך הקליטה לסרטיו קטעי גיטרה ואף כתבה פסקולים, ביניהם לסרט "Almost Famous" . השניים התגרשו ב-2010. 24. באותן שנים שלפני ובמהלך פריחתו של הגראנג', היו כוכבי הסצינה כמו כריס קורנל אנדרו ווד , ליין סטאלי ועוד, מבין מעריציהן של האחיות ווילסון. העובדה הזאת זיכתה אותן לכינוי ה"סנדקיות של הגראנג'". הן סיפרו שהבית שלהן היה פתוח לכל החבר'ה מנירוונה, אליס וסאונגרדן, שהיו מגיעים אליהן הביתה למסיבות ומנגנים יחד. 25. בשנת 1995 הן שיחררו אלבום Unplugged בשם "The Road Home" שהופק ע"י John Paul Jones והשתתפו בו Layne Staley ו- Chris Cornell. 26. בשנת 2004 שחררה Heart את אלבומה ה- 13 שנקרא "Jupiters Darling". באלבום השתתפו בין היתר ג'רי קנטרל ומייק אינז מ- Alice In Chains ומייק מקרידי מ- Pearl Jam. 27. בשנת 2012 קיבלו האחיות כוכב בשדרות הוליווד. 28. בשנת 2013 נכנסה הלהקה להיכל התהילה של המוזיקה. מי שנאם את נאום הכניסה של הלהקה להיכל התהילה היה לא אחר מאשר Chris Cornell. בנאומו הוא הסביר ברגש רב כמה האחיות ווילסון השפיעו עליו ועל חבריו מסצינת הגראנג'. 29. בשנת 2016 שוחרר האלבום "Beautiful Broken" אלבומה ה- 16 של "Heart" ששילב בין שירים חדשים לשירים ישנים של הלהקה בביצועים מחודשים. באלבום מתארח James Hetfield מלהקת מטאליקה. 30. באותה שנה נעצר בעלה של אן באשמת תקיפת אחד מילדיה של ננסי. הדבר אירע לכאורה במהלך הופעת הלהקה באפיתאטרון White River שבוושינגטון. השמועות מספרות שבעקבות אותו אירוע חדלו האחיות מלשוחח ועברו לתקשורת באמצעות טקסטים. 31. עוד באותה שנה הקימה ננסי יחד עם Liv Warfield (שהיה בלהקתו של פרינס) את ההרכב "Roadcase Royale". הם שחררו אלבום אחד בשם "First Things First" ב-2017. (Photo: Jeremy Danger) 32. בשנת 2019 הודיעו האחיות שלהקת "Heart" חזרה מ"ההפסקה" שנטלה וכי הן חוזרות להופיע יחד. 33. הן יצאו לסיבוב הופעות "Love Alive Tour". הסיבוב היה כל-כך מוצלח שהאחיות אפילו האריכו אותו, אך הוא נעצר בשל משבר הקורונה. אולי עוד נראה אותן בארץ הקודש !! 34. בשנת 2021 שחררה ננסי את אלבום הסולו הראשון שלה "You and Me". את האלבום היא יצרה ללא תכנון מוקדם ובעיקר בגלל שהיה לה משעמם בבית, אז במקום להרכיב פאזלים היא יצרה מוסיקה, כמו הרבה אמנים שאנחנו מכירים. להאזנה לאלבום ב: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר