Fred Durst

הוא אחד הסולנים השנויים ביותר במחלוקת של סוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים, הוא הפך לפנים של ז'אנר הנו־מטאל, כשהוא מוביל את "Limp Bizkit" להצלחה של אלבומי מולטי־פלטינה תוך שהוא מעורר סערה בכל דבר שהוא עושה. הכובע האדום שלו, הנוכחות הבימתית האגרסיבית והשילוב בין ראפ למטאל הפכו אותו גם לאייקון תרבותי וגם לחביב הצהובונים!!

Photo: Patric Ford

= הוא נולד בשם William Frederick Durst ב־20 באוגוסט 1970, ב־Jacksonville, Florida.

= בילה את ילדותו ב־Gastonia, North Carolina, וגדל אצל אמו Anita ואביו החורג Bill. בילדותו עבר בריונות, חוויה שהשתקפה לכל אורך הקריירה המוזיקלית שלו.

= הוא גדל על שילוב של Rock ו־Hip Hop, עם השפעות שנעו בין Led Zeppelin, Kiss ו־Black Sabbath ועד Run-D.M.C. ו־Beastie Boys.

= בגיל 12 התעניין ב־Breakdancing, Hip Hop, Punk Rock ו־Heavy Metal. הוא התחיל לעסוק ב־Rap, בסקייטבורד, ב־Beatbox וגם ב־DJ.

= לאחר שסיים את לימודיו בתיכון, הוא התגייס ל־U.S. Navy כשהוא מחפש יציבות וכיוון בחיים.

= לא ברור בדיוק כמה זמן הוא שירת (אם מספר חודשים או שנתיים), אבל הוא עזב לאחר שהמשמעת הקשוחה התנגשה עם האופי המרדני שלו. מאוחר יותר סיפר כי במהלך התקופה הזו הוא החל לפתח את הרעיון לשלב בין Rap ל־Heavy Rock.

= הוא חזר ל־Jacksonville והחל לעבוד כמקעקע, כשהסטודיו שלו הפך למוקד מפגש עם מוזיקאים, מפיקים ואנשים עימם ישתף פעולה בעתיד.

Photo: Billboard

= בשנת 1994 הוא הקים את להקת "Limp Bizkit" יחד עם הבסיסט Sam Rivers, המתופף John Otto והגיטריסט Wes Borland. מאוחר יותר הצטרף ללהקה גם DJ Lethal, לשעבר מלהקת ה־Hip Hop "House of Pain", כ־Turntablist.

= השם הפרובוקטיבי "Limp Bizkit" נבחר בכוונה על ידי פרד במטרה להרחיק מאזינים מזדמנים ולמשוך רק מעריצים אמיתיים.

= במהלך עבודתו כמקעקע הוא התיידד עם חברי להקת "Korn" והצליח לשכנע את הבסיסט Reginald Arvizu להאזין לדמואים של "Pollution", "Counterfeit" ו־"Stalemate", והעביר להם קלטת דמו. "Korn" הציגו את הלהקה למפיק Ross Robinson, מה שהוביל לחתימתה בחברת Flip/Interscope.

=הם הוציאו את אלבום הבכורה "Three Dollar Bill, Y’all$" בשנת 1997. ההפקה הגולמית, עבודת הגיטרה הניסיונית של Borland והראפ־ווקאלס האגרסיביים של Durst בלטו בסצנת המטאל של סוף שנות התשעים.

= האלבום כלל קאבר עוצמתי לשיר "Faith" של ג'ורג' מייקל, שהפך ללהיט מפתיע ב־MTV ועזר להציב את "Limp Bizkit" על המפה.

= למרות שמכירות האלבום בתחילה היו צנועות, האלבום ביסס את המוניטין של הלהקה כלהקת הופעות חיות "מסוכנת" ופתח דלתות להופעות יחד עם "Korn", ‏"Primus" ו־"Faith No More".

= פרד הפך מזוהה עם הכובע האדום של קבוצת New York Yankees שחבש לאחור. מה שהתחיל כבחירת סגנון פשוטה הפך לסמל שנוי במחלוקת, שהפך אותו לדמות פופ־קולצ'ר בולטת, מוערץ על ידי מעריצים אך נלעג על ידי מבקרים שראו בו סמל לפופיות של ז'אנר הנו־מטאל.

הוא עצמו אמר: "I always knew the guy in the red cap was not me. I'm Dr Frankenstein and that's my creature."

= הפריצה הגדולה הגיעה עם האלבום השני Significant Other" (1999)", שדורג ישירות במקום הראשון במצעד Billboard 200 עם מכירות של 643,000 עותקים בשבוע הראשון. סינגלים כמו "Nookie", "Break Stuff" ו־"Re-Arranged" הפכו את פרד לאחד הסולנים המזוהים ביותר בעולם.

= בשלב זה, "Limp Bizkit" הפכה לאחת הכוחות המובילים של ז'אנר ה־Nu-Metal, לצד "Korn" ו־"Slipknot".

= פרד כותב את רוב מילות השירים של הלהקה, לרוב מתוך חוויות אישיות, תסכולים תרבותיים או הומור עוקצני. הוא ידוע כמעורב מאוד בהחלטות הפקה ולעיתים קרובות משמש כ־Co-Producer או Executive Producer באלבומים.

= ביוני 1999 מונה פרד לסגן נשיא בכיר בלייבל Interscope. בתפקידו השתמש בקשריו כדי לאתר להקות חדשות והחתים ללייבל להקות כמו "Cold", ‏"Staind", ‏"Puddle of Mudd" ו־"She Wants Revenge".

= בפסטיבל הידוע לשמצה "Woodstock ’99", במהלך ביצוע השיר "Break Stuff", פרד עודד את הקהל "להוציא הכל החוצה", מה שהסלים למהומות, שריפות ואלימות. האירוע הוביל להאשמות כבדות בתקשורת והפך לאחת מההופעות הידועות לשמצה ביותר בהיסטוריית הרוק.

= האלבום השלישי Chocolate Starfish and the Hotdog Flavored Water" (2000)" לא רק המשיך את הפריצה של האלבום הקודם אלא הפך לתופעה תרבותית ונכנס ישירות למקום הראשון במצעד Billboard 200 עם מכירות של 1.05 מיליון עותקים בשבוע הראשון. הוא הפך לאלבום הרוק הנמכר ביותר בשבוע הבכורה בארה"ב באותה תקופה, ובהמשך הגיע למעמד מולטי־פלטינה. סינגלים כמו "My Generation", ‏"Rollin’" ו־"My Way" שלטו ב־MTV וביססו את דמותו של פרד ואת הלהקה כאחת מהבולטות ביותר ברוק של סוף שנות התשעים.

= המנוע והכוח המרכזי של הלהקה, Wes Borland, עזב את "Limp Bizkit" בשנת 2001, בטענה להבדלים יצירתיים, שחיקה ותסכול מהתדמית המיינסטרימית של הלהקה.

= האלבום הרביעי Results May Vary" (2003)" סימן תקופה סוערת לאחר עזיבתו של Wes והחלפתו בגיטריסט Mike Smith. האלבום היה פחות מוצלח מסחרית, אך כלל את הקאבר הפופולרי "Behind Blue Eyes".

= ביולי 2003 שימשה "Limp Bizkit" כלהקת החימום של "Metallica" במסגרת סיבוב ההופעות Summer Sanitarium Tour. במהלך הופעתה של "Limp Bizkit" הקהל החל לשיר "Fuck Fred Durst" ולהשליך אשפה וחפצים אל הבמה. לאחר שישה שירים פרד התפרץ, זרק את המיקרופון וירד מהבמה.

= בשנת 2005 התאחדו ווס ופרד להקלטת ה־EP הפוליטי והאפל יותר "The Unquestionable Truth (Part 1)". חוסר בקידום ושיווק ה-EP הוביל למכירות חלשות והוא נעלם מתחת לראדר.

= בין השנים 2005 ל־2011 עבר פרד להתמקד במסך הגדול וביים סרטים כמו The Education of Charlie Banks" "(2007), שזכה בפרס בפסטיבל Tribeca, ו־The Longshots" (2008)" בכיכובו של Ice Cube. בנוסף הוא הופיע במספר תפקידי משחק קטנים בסרטים וסדרות.

= בשנת 2009 התאחד ההרכב המקורי והחל לצאת שוב לסיבובי הופעות.

Photo: Limp Bizkit

= האלבום השישי Gold Cobra" (2011)" שיצא 8 שנים לאחר האלבום הקודם ונחשב לאלבום הקאמבק הראשון של הלהקה, הוא נכנס למקום ה־16 במצעד Billboard 200. למרות שהביקורות היו מעורבות, המעריצים קיבלו בברכה את חזרתו של ההרכב הקלאסי.

= עד שנת 2021 עבדו פרד והלהקה בצורה לא עקבית על חומרים חדשים (ובמיוחד על האלבום שלא יצא "Stampede of the Disco Elephants"), בעוד פרד המשיך לעסוק בקולנוע, כולל בימוי המותחן השנוי במחלוקת The Fanatic" (2019)" בכיכובו של John Travolta.

= בשנת 2021 חזר פרד לתודעה בפסטיבל Lollapalooza אבל הפעם ללא הכובע אלא עם דמות ה־“dad vibes” הוויראלית, שיער אפור, בגדים רטרו ונוכחות בימתית צינית ומשועשעת.

Photo: Getty

= מאוחר יותר באותה שנה הוציאה הלהקה את האלבום השביעי שלה Still Sucks" (2021)", הראשון שלה אחרי עשור והקאמבק השני. האלבום זכה לשבחים מצד מבקרים ומעריצים בזכות האנרגיה הנוסטלגית שלו, וכלל את הסינגל "Dad Vibes".

= פרד שיתף פעולה עם אמנים רבים מז'אנרים שונים, ביניהם Method Man, ‏Lil Wayne ואחרים, ובכך חיזק את מעמדו כמי שמיזג בין Rap ל־Rock והביא את השילוב הזה אל תרבות המיינסטרים.

= פרד גם היה מוכר בזכות האישיות החתרנית והמתלהמת שלו, עם סכסוכים מתוקשרים רבים מול אמנים כמו Eminem, ‏Trent Reznor, ‏Scott Stapp, ‏Brian Molko ו־Corey Taylor, שחיזקו את המוניטין שלו כאחד הסולנים השנויים ביותר במחלוקת בעולם הרוק.

Photo: Jim Dyson

= על אף, ואולי דווקא בגלל (זה אתם תחליטו), האישיות השנויה במחלוקת שלו, Fred Durst נשאר דמות מפתח בז'אנר ה־Nu-Metal, זכור בזכות הכובע האדום שלו, השליטה ב־MTV, ההופעות החיות והתרומה המשמעותית שלו בהבאת ה־Rap-Metal אל המיינסטרים.

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר