ב- 5 באוקטובר 2007 יצא האלבום "Blackbird", האלבום השני של "Alter Bridge".
אנחנו מתרגשים מאוד לספר לכם קצת על האלבום הכל-כך מיוחד הזה...
כפי שנחש משיל את עורו ועובר תהליך התחדשות, בו הוא משאיר מאחור את העור הישן ולובש עור חדש ורענן, כך גם החברים המוכשרים של "אלטר" עברו תהליך טרנספורמציה באלבום הזה.
למרות שהם ניסו להתנער מכל השפעה או קשר ללהקה הקודמת, "Creed", הם לא כל-כך הצליחו ליישם זאת באלבום הראשון "One Day Remains". עם זאת, באלבום שלפנינו ארבעת החברים עשו צעד משמעותי בדרך לבגרות ועצמאות מוזיקלית.
הם התנערו מכל המגבלות, האלמנטים וההשפעות של "Creed", שעדיין נכחו באלבום הראשון ובפעם הראשונה הצליחו לגבש לעצמם צליל טהור וייחודי כלהקה עצמאית שמנותקת מהעבר שרדף אותה.
המנסר מטקסס, Mark Tremonti ,די הצליח להשתחרר משלשלותיו של Scott Stapp באלבום הקודם, אך עדיין היה אפשר להבחין פה ושם במשקעים פסיכולוגיים שהגבילו אותו. כאן הוא השלים את תהליך השחרור וביחד עם הטייס המשנה שלו, Myles Kennedy, הוא עבר למצב שיגור ונסק אל על. מיילס, שהתברר כגיטריסט מוכשר עם טכניקה מאוד גבוהה, אפשר למארק לטוס למקומות רחוקים וחדשים, לא רק בגלל שהוא תפס את מקום הליווי והקצב אלא גם בגלל שהוא בעצמו הביא רעיונות ויצירתיות שהוסיפו לצמיחה של מארק ממש כמו דשן.
זו הפעם הראשונה שטרמונטי ניגן/יצר עם גיטריסט ליווי. עד אז טרמונטי עשה את כל עבודת הגיטרות באופן בלעדי, כשהוא היחיד שניגן את כל תפקידי הגיטרה גם בהופעות. התוספת של מיילס נראית אולי זניחה במבט ראשון, כי הרי טרמונטי כל-כך מדהים והסתדר כל-כך יפה לבד, כך שלא נראה שמיילס יכול לתרום במשהו. אך זה הרבה יותר מורכב ממה שחושבים, כי התוספת הקטנה הזאת עשתה שינוי גדול מאוד. קיבלנו פתאום את מארק פתוח ויצירתי יותר, עם אלמנטים ונגיעות שלא ראינו ממנו בעבר, עם נגינה משוחררת יותר, סולואים ארוכים עם קומפוזיציה מורכבת יותר וכמובן גיוון בצלילים ובגיטרות אקוסטיות. טרמונטי עבר באלבום הזה תהליך ושינה את מיקומו מ"טייס משנה" של סקוט ונגן הליווי שלו למוביל בפני עצמו, עם חופש יצירתי מוחלט.
(Photo: NME.com)
אבל לא רק טרמונטי עבר כאן תהליך. גם מיילס, שבאלבום הראשון נכנס כאורח עם השפעה מינורית על הכתיבה ושהחלק שלו כווקאליסט שם בא לידי ביטוי בצורה די מוגבלת, הפך להיות חלק בלתי נפרד מהלהקה ושותף מלא בתהליך הכתיבה והיצירה. גם הקול של מיילס עבר שינוי ומרגישים את זה. הוא ידע לקחת את הריפים החזקים של מארק ולשלב בהם את הנגיעות שלו עם מנעד מדהים והרבה עוצמה שדחפו עוד יותר למעלה את היכולות של הלהקה. גם בצד הנגינה מיילס הלך כאן צעד אחד קדימה כשקיבל את ההובלה בגיטרה בשני שירים מתוך האלבום, "Blackbird" ו- "Rise Today", יחד עם טרמונטי. למען האמת, כל חברי הלהקה באו פה לידי ביטוי ונתנו את כל כולם, אך ללא ספק מיילס וטרמונטי הובילו כאן את המכונה המשומנת שנקראת "אלטר" ודחפו אותה קדימה. ההובלה בכתיבה וביצירה אומנם עדיין של טרמונטי, אבל זה ישתנה בהמשך והשניים יובילו יחד את האלבומים הבאים של הלהקה.
כשהשתמשנו בדימוי של הנחש שמשיל את עורו התכוונו גם לעובדה שחברי הלהקה השלימו את תהליך ההתחדשות עם התנתקות חד-צדדית מחברת התקליטים שלהם, "Wind-up Records", אשר הכתיבה להם את הכיוון המוזיקלי, דחפה אותם לשמור על האלמנטים של "Creed" ואף לחצה עליהם ללא הפסקה לקיים איחוד של להקת האם ולהוציא אלבומים נוספים שלה. החברים ב"אלטר" חתמו עם חברת התקליטים "Universal Republic", השתחררו מהכבלים שעצרו אותם ולא הותירו שום מקום לספק. תהליך השחרור הושלם. יש כאן ארבעה חברים כישרוניים בטירוף שהולכים לתת לכם בראש וניגשים לכתוב את האלבום שהם כל-כך השתוקקו ליצור.
האלבום "Blackbird" הוא פרי יצירה משותפת של כל הארבעה ומרגישים בו את החלק של כל אחד ואחד מהם, גם אם הוא לא בא לידי ביטוי בכתיבה עצמה. היינו רוצים לקרוא לו אלבום הפריצה או אפילו לציין שזהו למעשה האלבום הראשון של "אלטר" כ"להקה", אך כפי שהזכרנו כבר בסיקורים קודמים שלנו, התהליך הזה היה חייב לקרות כדי שהלהקה תתגבש באופן שבו היא התגבשה כדי שהאלבום המופלא הזה יצא לאור. (ואנחנו גם יודעים שיש הרבה מעריצים שאוהבים את האלבום הראשון ורואים בו כאלבום הטוב ביותר של הלהקה)
בשונה מהאלבום הראשון, "One Day Remains", האלבום הזה פשוט עף על כנפי הריפים המטאליים והמכוסחים, כמו שאפשר לשמוע כבר בשיר הפתיחה, "Ties That Bind". זה לא שבאלבום הראשון לא היו כאלה, פשוט כאן הם דחוסים, מנסרים ונושכים יותר כמו בשירים "Come to Life", בשיר "Coming Home" אחרי הפתיח או בשיר "White Knuckles", שאהוב עלינו במיוחד.
נכון, האלבום הזה לא כולו ריפים חזקים ומכסחים. יש בו גם קטעים שקטים ,כמו השיר "Watch Over You" שכתבו טרמונטי ומיילס והוא הסינגל השני שיצא מהאלבום. השיר הזה הוא בין השירים הקבועים ברשימת השירים של הלהקה בהופעות, שם מיילס מנגן גרסה אקוסטית שלו. נהר שלם של רגשות יציף אתכם כשתקשיבו לשיר אז אל תופתעו.
אבל העוצמה של האלבום הזה נמצאת דווקא בשילוב בין השניים. הקטעים הדינמיים (שקט-רועש), המורכבים יותר מבחינת קומפוזיציה, באותם רגעים בהם "אלטר" עוברים בין הריפים המטאליים לאקורדים המלודיים וחוזר חלילה. כך לדוגמה, בשיר "Wayward One" שכולל במהלך הבתים מלודיה שהושאלה מהקטע "Bourrée ב- E מינור" של באך או ברצף השירים "Before Tomorrow Comes", שהיה הסינגל האחרון שיצא מהאלבום, "Rise Today", שטרמונטי כתב על הרצון להפוך את העולם למקום טוב יותר וכמובן שיר הנושא: "Blackbird" העצום והאלמותי.
ובאמת אי אפשר לסיים את הסיקור בלי לומר כמה מילים על שיר הנושא האלמותי, "Blackbird", שהוא לא פחות מאשר שמונה דקות של אושר צרוף. את המילים כתב מיילס לחברו Mark Morse, אשר היה בעל חנות גיטרות. הוא מכר למיילס את הגיטרה הראשונה שלו ומת תוך כדי תהליך הכתיבה של השיר. מיילס ראה לנגד עיניו את מארק מורס מתייסר בכאבו ודרך מילות השיר הוא למעשה מאחל לו שימצא את הנחמה וישתחרר מכל הכאב. "May you never be broken again" כותב מיילס ופשוט אי אפשר להישאר אדיש לכמות הרגש שמתפרצת מתוך התווים והמילים בשיר הזה.
באשר לקומפוזיציה, מיילס העיד שהיא לא באה להם בקלות וכי הוא וטרמונטי התייסרו עד שהגיעו לתוצאה הסופית, בעיקר בקטע של הפזמון. אבל כשהדברים התחילו להתחבר הם מייד ידעו שזה הולך להיות שיר מפוצץ. הוא גם ציין שהשיר הזה הוא נקודת השיא מבחינתו במהלך הופעות הלהקה. בגרסת ההופעה, הלהקה נוהגת לפתוח את השיר הזה עם קטע שמיילס מנגן מתוך השיר "Blackbird" של "הביטלס". אנחנו חוששים לדבר על הסולו כי מבחינתנו הוא אחד הסולואים הגדולים בעולם המוסיקה. מיילס הוא זה שמתחיל ולוקח את החלק הראשון ותוך כדי מארק נכנס וממשיך את החלק השני. יצירת מופת ושלמות של סולו גיטרה!
האלבום הזה לא הגיע למקום הראשון (לו הוא כל כך ראוי) ולא שבר שיא מכירות בשבועיים הראשונים. הוא הגיע רק למקום הרביעי בארצות הברית ואף פחות מכך במדינות אחרות. זאת בעיקר בגלל חוסר פעילות שיווק וניהול כושל של חברת התקליטים, שתוחלף באלבום הבא. זאת הסיבה העיקרית לכך שהאלבום הזה לא כבש את ראשי המצעדים!
ואחרי כל זה, איך לא תקדישו שעה להקשיב לאלבום? להאזנה ב: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!! "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
עריכת לשון - אורי ענבי/Ori Anabi
Opmerkingen