top of page

Black Sabbath - 13

ב- 10 ליוני 2013 הדהימה אותנו "Black Sabbath" כששחררה את האלבום "13", אלבום האולפן הראשון שלה עם Ozzy Osbourne מזה 35 שנה!!!


אנחנו חייבים להודות, כששמענו בשנת 2011 שחברי הלהקה המקוריים חוברים לאוזי אוסבורן ועובדים על אלבום חדש, התגבר אצלנו החשש ועלתה רמת החרדה שהפעם השלם הולך להיות קטן מסך חלקיו, שזה הולך להיות אלבום חלש ומביך, של להקה מזדקנת ועייפה שכבר מיצתה את עצמה.

השמועות על מצב בריאותו של טוני איומי והפרסומים על חיכוכים עם המתופף Bill Ward, רק חיזקו את התחושות השליליות. האהבה העזה לאוזי וללהקה גרמו לנו לחרדה ומתח, מהולים בתקווה גדולה שהדינוזאורים הוותיקים האלה לא יפשלו ושזקנתם לא תביך חלילה את נערותם.

בהמשך התבשרנו שהחיכוכים עם ביל וורד לא מאפשרים לו להיות חלק מהאלבום ההולך ומתהווה, ושמי שהולך לתפוס את מקומו הוא לא אחר מאשר Brad Wilk של "Rage Against the Machine". מחד, התאכזבנו כי בכל זאת קיווינו לאיחוד מלא של כל הרביעיה המקורית, אבל מצד שני עברה בנו צמרמורת רק מהמחשבה על השילוב בין Geezer Butler האגדי ל- Brad Wilk בחטיבת הקצב.

ואז מגיע לו האלבום ומיד כשהמחט נוגעת בחריץ הראשון של תקליט הויניל, ניתן היה לשמוע את אנחת הרווחה עד לבירמינגהם שבאנגליה הרחוקה. לשמחתנו הרבה חששותינו התבדו !

אחרי שאוזי מתמודד עם השאלה האם זה "הסוף של ההתחלה" או "ההתחלה של הסוף"? שיר הפתיחה "End of the Beginning" מבשר לנו שאין לנו מה לדאוג כי אנחנו הולכים להיות עדים כאן רק ל"סוף של ההתחלה". פתיחה אולטימטיבית לאלבום שייתכן ויהפוך לאלבומה האחרון של להקה ענקית, שביקשה לעשות את זה עוד פעם אחת בגדול. המוזיקה והאווירה בשיר מתכתבת ללא ספק עם שיר הפתיחה של אלבומה הראשון, שגם נושא את שמה של הלהקה. הריף המחוספס והמנסר של איומי מפלח לך את הלב לשניים, ובאיזשהו אופן למרות שחלפו 43 שנה מאז הוא עדיין נשמע רלוונטי, חדשני ורענן כאילו הוא מנוגן כאן עכשיו לראשונה.


"ההשאלה" הזאת של הלהקה מעצמה תחזור גם בהמשך האלבום. הריף של "Loner" כאילו הושאל מ- "N.I.B." האלמותי, הגיטרה והשירה ב- "Zeitgest" מזכירים את "Planet Caravan" והבלוז בשילוב מפוחית בשיר Damaged" Soul" מחזיר את "בלאק סאבאת'" לשורשים שלה.

אבל למי בכלל איכפת אם "סאבאת'" קצת "גונבת" מעצמה ? הלהקה הצליחה לשחזר את האווירה הקודרת והאפלה מאלבום הבכורה שלה, אבל עם חיות והתלהבות של להקה צעירה, וזה מדהים וזה טוב!

הפתיחה של "God Is Dead?" מזכירה לנו מיד למה אנחנו כל-כך אוהבים את הלהקה הזאת. הפריטה הכבדה, האיטית והשבורה של איומי מעבירה בך מיד רעד בכל הגוף. כל מיתר נוגע בתורו בחוליה אחרת בעמוד השידרה שלך, מהצוואר כלפי מטה, ואז מגיעה הכניסה שמטלטלת אותך, מנערת אותך, חובטת בך, ממש כמו שגיזר באטלר חובט על הבס הפראי שלו, ואתה מכור!, מכור לצליל המנסר, מכור לקצב האיטי, מכור לאווירה האפלה ואתה רק רוצה עוד ועוד מזה.


באופן מאוד סימבולי האלבום שמתחיל עם "End Of The Beginning" וההכרזה שאנחנו בעצם נמצאים רק "בסוף של ההתחלה", מסתיים עם צלילי הגשם הניתך ארצה וצלצול הפעמונים, בדיוק כפי שנפתח אלבום הבכורה של הלהקה 43 שנים קודם לכן ביום שישי ה- 13 של חודש פברואר 1970.

אם האלבום הזה יתברר בסופו של דבר כאלבומה האחרון של הלהקה, זוהי ללא ספק סגירת מעגל מטורפת וסיום אדיר לקריירה מפוארת של להקה אגדית, אשר לבטח תירשם בדפי היסטוריה כאחת האחראיות להולדת ז'אנר המטאל.

אנחנו כמובן דבקים בדעה ש"זה לא נגמר עד שזה לא נגמר" ומצפים בכיליון עיניים ואוזניים למספר "14".

להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

コメント


 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page