top of page

Black Sabbath - Master Of Reality

ב- 21 ליולי 1971 שחררה "Black Sabbath" את אלבומה השלישי "Master Of Reality", שבאופן דומה לשמו הוא לא פחות מ- "Master פיס".



מדובר באחד מהאלבומים המשפיעים ביותר במטאל, אשר נחשב גם כאלבום אשר הוביל להתפתחות תת הז'אנר Doom Metal, כמו גם של ז'אנר ה- Stoner Rock. אמנם, גם שני האלבומים הקודמים של סאבאת' הניחו את היסודות להתפתחות תת ז'אנר ה- Doom, אך "Master Of Reality" לקח את זה רחוק יותר וקיצוני יותר משני קודמיו, ואולי גם זו הסיבה שהוא נחשב לאלבום המצליח ביותר של סאבאת' מבחינה מסחרית בתקופה הקלאסית.


אך השפעתו של האלבום האדיר הזה אינה מסתכמת בתתי הז'אנר של המטאל והסטונר רוק. עשרים שנה אחרי צאתו וכמעט 5,000 מייל מהמקום בו הוא נוצר, השפיע האלבום הזה גם על ז'אנר נוסף, הגראנג', ועל להקות כמו "Soundgarden", "Smashing Pumpkins" ו- "Nirvana" אשר יחפשו להשיג סאונד דומה לזה שהומצא ונולד באלבום הזה. ההשפעה של האלבום הזה היא כל-כך כבדה, עד כי Billy Corgan מהפמפקינז צוטט מציין כי האלבום הזה הוליד את הגראנג'.

(Photo: Wallpaperflare.com)


האלבום הוקלט באביב 1971 לאחר ש"בלאק סאבאת'" חזרה מסיבוב ההופעות הראשון שלה בארה"ב, סיבוב אשר נועד לקדם את מכירות שני אלבומיהם הראשונים שיצאו בהפרש של ארבעה חודשים בשנת 1969.


מי שהוביל לסאונד המיוחד של האלבום הזה היה Tony Iommi, אשר הרחיב את קשת הכלים עליהם הוא מנגן לגיטרה אקוסטית, סינתיסייזר, פסנתר ואפילו חליל. אבל ההשפעה הגדולה ביותר על הסאונד של האלבום נוצרה לאחר שאיומי שחרר קצת את מיתרי הגיטרה, כך שהכיוון שלהם ירד בכמה חצאי טונים. בכדי להתאים את עצמו לסולם של טוני איומי, הוריד גם Geezer Butler את כיוון גיטרת הבס שלו באותם חצאי טונים, ובכך יצר איומי את הצליל הכבד הקודר והאפל אשר מייחד כל-כך את האלבום הזה. צליל ייחודי ופורץ דרך, אשר הציב את היסודות לתת-ז'אנר הדום-מטאל, הסטונר רוק והשפיע רבות על ז'אנר ההבי מטאל והגראנג'. יש אומרים שכיוון מיתרי הגיטרה לטון נמוך יותר על-ידי איומי נועדה להפוך את המיתרים לפחות מתוחים בכדי הקל על אצבעותיו של איומי, אשר נפצע במהלך עבודה במפעל מתכות מספר שנים קודם לכן. אחרים אומרים ששחרור מיתרי הגיטרה היה מכוון ונועד להעצים את הצליל האפל ללא קשר לתאונה, אך ביננו, מה זה משנה כאשר התוצאה היא כל-כך חדשנית ומושלמת.


האלבום נפתח עם השיעול המפורסם של טוני איומי נחנק מג'וינט שדחף לו Ozzy Osbourne בין ההקלטות, ואנחנו כבר צוללים באיטיות אל הריף הכבד והזוחל של "Sweet Leaf" – שיר אהבה והלל נטול עכבות על פיסה מובחרת של צמח הקאנאביס. איומי יאשר מאוחר יותר שהלהקה כולה היתה תחת השפעת הסם בעת הקלטת השיר אשר גם מוכר כאחד מהיסודות לתת ז'אנר נוסף, ה- Stoner Rock.


השיר השני "After Forever" קצת יותר קצבי ופחות Doomy משיר הפתיחה, כולל קצת סינתסייזרים מבית היוצר של איומי. המילים נכתבו על-ידי Geezer Butler והן עוסקות בנצרות. השיר נכתב כקונטרה על הביקורת הקשה על "סאבאת'", לפיה הם לכאורה עוסקים בשטניזם, וכך עונה להם באטלר: "Could it be you’re afraid of what your friends might say if they knew you believe in God above? They should realize before they criticize that God is the only way to love…”


משם אנחנו עוברים ל- "Embryo" שמחזיר אותנו מיד לתנוחת עובר ברחם. קטע אינסטרומנטאלי בן פחות מחצי דקה עם השפעות סקוטיות, אשר מוביל אותנו לקטע האפי שמסיים את הצד הראשון של הויניל - "Children of the Grave", שיר שאוזי אוסבורן צוטט לא פעם אומר שהוא השיר הכי "נותן בראש" של "סאבאת'". רק תקשיבו לתיפוף המוטרף של ביל וורד בשיר הזה, ועוד לא התחלנו להגיד מילה על ליין הבס הפראי של באטלר שפותח את השיר ולריף הגיטרה המנסר של איומי. השיר ממשיך בקו הפציפיסטי והאנטי מלחמתי של Geezer Butler, אשר החל עם השירים "War Pigs" ו- "Electric Funeral" מהאלבום הקודם.


צידו השני של הויניל נפתח בקטע אינסטרומנטלי נוסף "Orchid". זהו קטע פריטה פולק-אקוסטי רפטטיבי ומהפנט של איומי, אשר ללא ספק מוסיף בגרות ואופי לאלבום.


הרצועה "Lord of This World" חוזרת לסגנון ה- Doomy עם התיפוף המאוד מיוחד של וורד בפתיח ונגיעות של בלוז רוק בריפים של איומי.


השיר "Solitude" מכניס אותנו לאווירה שלווה ורגועה ומציג לנו את יכולותיו של איומי בנגינה על גיטרה אקוסטית, חליל ופסנתר, כמו גם את תבנית הבס המאוד מיוחדת של Geezer Butler שמוכיחה פעם נוספת את הכישרון שלו. השירה של אוסבורן פה רגועה וקודרת עם נגיעות של פולק.


הקטע החותם את האלבום "Into The Void", הוא הדובדבן שבקצפת, פשוט קלאסיקת מטאל וזו גם כנראה הסיבה שאיומי ציין שזה השיר האהוב עליו של הלהקה. השיר מספר על קבוצת אסטרונאוטים שטסה לחלל לחפש כוכב כדי שהמין האנושי יוכל להתיישב בו, לאחר שכדור הארץ הפך למקום שלא ניתן לקיים בו חיים. השיר זכה ללא מעט גירסאות כיסוי המעניינת מביניהם היא של "סאונגארדן" שהקליטה אותו עם מילים שונות במקצת, במסגרת EP בונוס שצורף למהדורה מיוחדת של אלבומה "Badmotorfinger", אשר יצאה בשנת 1992.


לסיכום, מדובר בקלאסיקה מטאלית על זמנית, אבן דרך, "Master פיס", חובה בכל ספרית מוזיקה, נקודה!


להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page